איציק בן מלך | כללי | 03/04/2016

חשיבות הספורט והשפעתו על החברה

ד"ר איציק בן מלך

הספורט והפעילות הגופנית מהווים תשתית מרכזית לחוסן קהילתי, חברתי, חינוכי ותרבותי.

הם האמצעים היעילים ביותר לקידום ערכים וחינוך למניעת אלימות, סמים ואלכוהול.

לפעילות הגופנית חשיבות עליונה בשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית, מדובר בזמן איכות ובהשקעה משתלמת בעזרת פעילויות תוכן רבות ומגוונות, בעזרת מתקנים ראויים וציוד עזר מתאים וכמובן הדרכה מקצועית מוכשרת ומוסמכת ניתן להפעיל שכבות גיל, רבדים ומינים במסגרות קהילתיות, עממיות, תחרותיות והישגיות.

א. הספורט והפעילות הגופנית כאמצעי לשיפור ולשמירה על הבריאות הגופנית

האוכלוסייה הבוגרת אינה עוסקת בפעילות גופנית סדירה - ברוב המקרים בגלל עומס יתר של מטלות בפרק זמן קצוב. מנגד, ביצוע פעילות גופנית מפחית משמעותית שיעורי תמותה ותחלואה, מאט את ההתקדמות של מחלות שונות, משפר את הכושר הגופני, מחזק את השרירים ומשפר את איכות החיים. הפעילות הגופנית מנתבת את האדם לאורח חיים בריא, המתבטא בהקפדה על תזונה נכונה והימנעות מהרגלים מסוכנים כמו עישון. חשוב להדגיש שהעדר פעילות גופנית מהווה כ-30 אחוזים מהסיכון לפתח מחלות לב וסרטן. ככל שעולה המינון בפעילות גופנית, כך עולה מידת ההגנה מפני מחלות. (לפחות עד מידה סבירה, גם בפעילות הגופנית אסור להגזים. מעבר לכמות סבירה של אימונים התועלת הבריאותית הנוספת הופכת לזניחה ועולה הסיכון לפציעות ומחלות).

ב. הספורט והפעילות הגופנית כאמצעי לשמירה על הבריאות הנפשית

הפעילות הגופנית, בעיקר זו האירובית כגון ריצה, הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים וחתירה, עשויה לשמש כאמצעי יעיל לוויסות מיטבי של לחצים ומתחים ומסייעת להפחית תחושות של דיכאון וחרדה. הפעילות אף משפרת באופן משמעותי את מצב הרוח, את הדימוי, ההערכה והביטחון העצמי ואת תחושת הערנות והריכוז.

ג. הספורט והפעילות הגופנית ככלי לקידום חינוכי וחברתי

מחקרים רבים מוכיחים שפעילות גופנית וספורט מביאים לשינויים התנהגותיים ביחסים בין-אישיים ובקשר עם הסביבה, המתבטאים בעזרה הדדית ובשיתוף פעולה, במשמעת עצמית ובעמידה בלוח זמנים. אצל כלל האוכלוסייה, ובעיקר ילדים ובני נוער, השתתפות בפעילות גופנית ובספורט עשויה להעניק ערך מוסף - חינוכי וטיפולי, המתבטא בירידה משמעותית בגילויי אלימות, בקללות ובהתנהגות אנטי חברתית. הפעילות הגופנית מהווה אמצעי לפריקת אנרגיה שלילית עודפת ולוויסות של מצבי לחץ והכוונתם לפעילות ספורטיבית-חברתית מקובלת. בדרך זו ניתן ליצור הזדמנויות שוות לאינטראקציה בין אנשים, לשיפור התקשורת החברתית ולבניית ערכים חברתיים רצויים כמו זיקה בין חינוך לספורט ובין כיבוד החוק והמשפט. כל אלה הם אמצעי לחינוך לסובלנות, לאי אלימות ולמשחק הוגן.

מעבר לכך, הפעילות מציעה הזדמנות לחיפוש אתגרים, גירויים, הרפתקנות ונטילת סיכונים במובן החיובי של המילה, במסגרת חברתית מקובלת.

ד. הספורט והפעילות הגופנית כאמצעי למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול

הספורט והפעילות הגופנית הם ה'תרופה' העיקרית למכת הסמים והאלכוהול. פעילות מסודרת של ילדים ובני נוער משמשת תחליף לשעמום ולחוסר מעש ויותר מכך - לפעילות שלילית שאינה בפיקוח מבוגרים. לספורט על כל מרכיביו המבניים ולהשפעתן של דמויות לחיקוי (כוכבי ספורט) יש פוטנציאל הסברתי ומניעתי עצום. כוכבי הספורט מהווים סוכני השפעה ומעצבי דעת קהל בקהילה, בעיקר בקרב הדור הצעיר. במחקר שבדק את הקשר בין שימוש לרעה בסמים ובין פעילות חוץ בית-ספרית כמו השתתפות בפעילויות במועדוני ספורט, נמצא שמתבגרים המדווחים על אי שימוש בסמים נוטים להיות מעורבים יותר במגוון פעילויות וביניהן עיסוק בספורט, בעוד המשתמשים נוטים לנצל את זמנם החופשי עם קבוצת בני הגיל בפעילויות לא מובנות הקשורות לשימוש בסמים ובאלכוהול.

ה. הספורט כמגשר בין מגזרים, תרבויות, דתות ועדות

הספורט הוא התחום היחיד כמעט שבו נוצר מפגש בין שווים, כך בתחרויות החשובות ביותר בעולם כמו המשחקים האולימפיים ואליפויות ומשחקי עולם, שבהם מתמודדים זה לצד זה ספורטאים מיבשות שונות, מדינות, גזעים, מגזרים ודתות. כך גם במפגשים בין קבוצות ובודדים בענפים ובאירועי ספורט שונים – תחרויות, משחקים, צעדות, מרוצים, כנסים עיוניים. גם הפערים על רקע חברתי, תרבותי, לאומי ודתי אינם מהווים

מחסום לשיתוף פעולה. בישראל, הספורט הוא האמצעי הטוב ביותר לגישור על פני הפערים הללו - בין דתיים לחילוניים, בין ערבים, נוצרים, דרוזים ויהודים, מעמדות חברתיים שונים, בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים.

ו. הספורט כמקדם מעמד חברתי

ההישגים בספורט מוכיחים שאלה המשתייכים לחברה נחותה כלכלית וחברתית או שונה מבחינה תרבותית ודתית, הם בעלי סיכויים גדולים יותר להצליח בספורט, היסודות הגופניים (כתוצאה מ'פעילות רחוב' מוגברת), ה'רעב' להישגים והכישרון החבוי מוכיחים שוב ושוב שספורט ופעילות גופנית הם הכרחיים ביישובים ובשכונות בעלי מצב חברתי ו/או כלכלי נמוך ו/או תרבותי-חברתי שונה.

ספורט הנשים והנערות-ילדות הוא אמצעי להשגת שוויון והעדפה מתקנת בחברה בישראל. ההישגים של הספורט הישראלי הוכיחו כי לנשים ולנערות סיכויי גדול יותר להצליח במישור הלאומי והבין-לאומי כאחד.

ז. הספורט כאמצעי לשיפור התדמית ולקידום התיירות

אירועי ספורט (תחרותיים ועממיים) הם יסוד חשוב במדיניות ההתחדשות הכלכלית של מדינות וערים רבות בעולם. אירועים כמו טורנירים ספורט לאומיים ובין-לאומיים, מרוצים, צעדות, תערוכות ספורט, כנסים וכיו"ב, מהווים 'חלון ראווה' למקום ומסייעים לשיפור התדמית של היישוב והמדינה כמו גם מקור למשיכת תיירים ומשקיעים. הספורט והתיירות הם שילוב מנצח. לא בכדי טוענים שהתיירות היא מנוע הצמיחה של הכלכלה.

אירועי ספורט מובילים גם לבניית תשתיות תחבורה, מתקנים וכיו"ב ומושכים תשומת-לב רבה של התקשורת.

כיום, יותר מאי פעם, הסיקור התקשורתי הופך לחלק משמעותי בחיי היום-יום של כולנו ומגביר את חשיפתן של חברות מסחריות. אלה מעוניינות שהחברה תזהה אותן עם ווינריות, הישגיות, בריאות, הגינות, עבודת צוות, השקעה ועבודה קשה, התמדה ואחריות, התגברות על מכשולים ופריצת גבולות.

התיירות היא מנוע הצמיחה של הכלכלה. הרבה תיירים פירושו הכנסה גבוהה. מובן שיש להבדיל בין ספורט מקצועני, הקשור בעיקר לצפייה באירועים ובתחרויות, ובין ספורט חובבני שעניינו הפעלה פיזית. עם זאת,  לשניהם קשר הדוק לתיירות. תיירי הספורט התחרותי באים לצפות בתחרויות ולחוות מתח והתרגשות יחד עם עוד משוגעים לדבר כמותם מכל הארץ (ולעתים העולם). בצד אלה קיימת תיירות לחובבי הספורט הפעיל, המתפתחת בקצב מהיר בשנים האחרונות. מדובר בעיקר בתיירות נופש ו/או אתגר, בעלי מכנה משותף ספורטיבי (רצי מרתון, ספורט אתגרי, טיפוס הרים, אופני הרים וכביש, סקי שלג, הליכה בטבע ועוד ועוד). זוהי התיירות של השנים האחרונות, וזוהי גם התיירות של המחר.

ח. הספורט והפעילות הגופנית כאמצעי לשמירה על המראה החיצוני

אנשים מבלים זמן ניכר ומשקיעים מאמצים רבים בעצמם, הזהות והתפיסה העצמית נרכשות בראש ובראשונה באמצעות אינטראקציות חברתיות, המתחילות במשפחה הקרובה וממשיכות בסביבה הקרובה והרחוקה במהלך החיים.

בכל גיל, להופעה החיצונית יש משקל רב ביצירת רושם בכלל ורושם חיצוני בפרט. חשוב לציין כי לרושם הראשוני יש השפעה לטווח רחוק על חשיבה והתנהגות חברתית. אנשים מגיבים בעוצמה למראה החיצוני. ביחסים בין-אישיים, למשיכה ראשונית יש השפעה מכרעת, והיא נמצאה כבעלת ההשפעה הגדולה ביותר בחברה לעומת מגוון מאפיינים כמו רמת הכנסה ויכולת מילולית. מחקרים הוכיחו ששופטים מושפעים מהרושם הראשוני בהחלטותיהם.

המסקנה מכך היא שבחברה המודרנית קיימת חשיבות לפעילות גופנית ולספורט, המסייעים לדימוי עצמי גבוה, למבנה הגופני ולהופעה אטרקטיבית.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.