האותנטיות של המשחק והשימוש בטכנולוגיה לשיפור הדיוק: עמנואל קאנט והמקרה של מערכת שיפוט בעזרת וידאו (VAR) בכדורגל

הכדורגל מסמל מאבק תמידי להצלחה, עבודת צוות, התמדה ונחישות ומעניק תחושת שייכות וזהות קולקטיבית. בשנים האחרונות החל שימוש בשיפוט וידיאו (VAR – Video Assistant Referee), שמטרתו לסייע לשופטים לקבל החלטות מדויקות יותר. עם השימוש בו, הקהל נאלץ לחכות עד לאישורו ולכן תגובתו הספונטנית למתרחש במשחק הושהתה. כתוצאה מכך, אנשים הרגישו כי מהות הכדורגל השתנתה ואינה משמעותית כעבר. מערכת זו מקדמת את הגישה לפיה על השופט להיות ניטרלי, ללא פרשנות סובייקטיבית.

מטרת המאמר הנוכחי היא לבחון את מערכת ה-VAR ואת המתח בין הרצון לשמור על אופיו המסורתי של המשחק לבין הרצון להיעזר בטכנולוגיה על מנת להבטיח שיפוט מדויק והגון יותר.

מערכת ה-VAR הוכנסה לשימוש רשמי בשנת 2018 והיא נחשבת כאבן דרך בתחום השיפוט בכדורגל. מערכת זו כוללת צוות שופטים מסייעים בווידאו ומטרתה לסייע בקבלת החלטות מדויקות יותר, להפחית טעויות שיפוט ולקדם את הגינות המשחק. מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי שופטי כדורגל טועים בכ-26% בהחלטות שמבצעים במשחק ולכן יש צורך במערכת זו.

בעת קבלת החלטה של שופט, קיימת חשיבות רבה לתפיסת האירוע, לשלב בו השופט מבחין בגירוי ומתמקד בו. תפיסה מדויקת יותר של האירוע תאפשר לו לנתח את הסיטואציה בצורה מדויקת יותר ולהגיב ביעילות. מערכת ה-VAR מאפשרת לשופט להעריך כל מה שקורה במשחק ולתת מענה מדויק למגבלות השיפוט המסורתי. בזמן אירוע, השופט בשטח יכול לבקש מצוות שופטי ה-VAR סקירה, בה הם מנתחים את הצילומים ונותנים חוות דעת. לאחר מכן, השופט בוחר האם לראות את האירוע המצולם או להסתמך על ההנחיות של צוות ה-VAR.

למרות שמערכת ה-VAR מתקנת טעויות משמעותיות בשיפוט, יש לה מתנגדים רבים. ראשית, השימוש בה פוגע בזרימה של המשחק ומביא לעיכובים רבים, העלולים לפגוע בחוויית הצפייה. שנית, פרשנות האירועים במערכת ה-VAR עלולה להיות סובייקטיבית והסתמכות עליה מערערת את סמכותו של השופט בשטח. בנוסף, המערכת בוחנת עבירות זעירות, שלא ניתן להבחין בהן בזמן אמת, דבר המוביל להיענשות רבה של שחקנים, לבדיקה קפדנית יתר על המידה ולתסכול בקרב השחקנים.

ההחלטות שמתקבלות ב-VAR אינן תמיד עקביות ולכן עלולה להיווצר תחושת אי הוגנות. זאת ועוד, ההחלטות המתקבלות אינן שקופות ולכן עלול להיווצר בלבול רב. קהל הצופים בבית צופה בצילומים, אך הקהל באצטדיון אינו חשוף להסברים ולכן הופך ל"צופה פסיבי" ולא ל"שותף פעיל". בנוסף, השימוש בטכנולוגית VAR מביא לאתגרי תקשורת בין שופטיו לבין השופטים במגרש הנובעים מהקשיים הבאים: בעיות טכניות כמו איכות שמע ירודה; מחסומי שפה; פירוש לא נכון של סימנים ותנועות ידיים; זמן מוגבל לתקשורת; פרשנויות שונות; חוסר שקיפות בקבלת ההחלטה בפני הצופים.

ניתן לבחון את מערכת ה-VAR בכדורגל גם בהקשרו של עמנואל קאנט. עמנואל קאנט, פילוסוף גרמני מהמאה ה-18, פיתח את תורת האתיקה, לפיה מעשה נחשב מוסרי כשהוא נעשה מתחושת חובה מוסרית ולא מאינטרסים אישיים, וכאשר ניתן לדמיין את הפעולה כחוק כללי המחייב את כל בני האדם. בהקשר של מערכת ה-VAR בכדורגל, על שופטי ה-VAR להקפיד שההחלטות המתקבלות יישומו באופן שיטתי ואוניברסלי. מנקודת מבט זו, קאנט היה מתחבר לשימוש בטכנולוגיה זו, משום שכך ניתן להבטיח צדק גם במשחק.

מצד שני, קאנט הדגיש בתורתו את חשיבות האוטונומיה והשיפוט הרציונלי של האדם, דבר המנוגד לשימוש בטכנולוגיה זו. כמו כן, האחריות המוסרית עוברת מן האדם לטכנולוגיה ובכך יש פגיעה בסמכותו של השופט ובאחריותו המוסרית. לפי תורתו, אם השימוש ב-VAR מקדם הוגנות ודיוק, יש להשתמש בו בכל המשחקים ולמנוע יתרונות לא הוגנים. לטענתו, ה-VAR מסייע לשופט בחובתו המוסרית ולא כתחליף לשיקול דעתו. האחריות המוסרית מוטלת על השופטים וה-VAR הוא רק אמצעי להבטחת הוגנות ודיוק.

לסיכום, שימוש בטכנולוגיה זו הוא צעד משמעותי לשיפור ההגינות והדיוק בשיפוט. המטרה היא לשמור על איזון בין טכנולוגיה לבין שיקול הדעת האנושי, על מנת לשמור על העקרונות האתיים בשימוש במערכת ה-VAR בכדורגל.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת קשר