יורם אהרוני | אתלטיקה | 14/08/2023

אלופי עולם, אלופים אולימפיים ושיאני עולם והישגיהם באליפות אירופה לנוער באתלטיקה חלק א' – ריצות גברים

(בתמונה: ולרי בורזוב בריצת 200 מ' במינכן 1972)

אליפות אירופה לנוער נערכה בפעם הראשונה באופן לא רשמי בשנת 1964 ובאופן רשמי החל מ-1966. האליפויות הבאות נערכו ב-1968 ו-1970, האליפות החמישית ב-1973 ומאז המשיכה להיערך כל שנתיים. אליפות זו הקדימה את אליפות העולם לנוער שנערכה לראשונה ב-1986.  כיום נקראת  תחרות זו "אליפות אירופה עד גיל 20" ורשאים להשתתף בה אתלטים ממדינות החברות בהתאחדות האירופאית לאתלטיקה שלא ימלאו להם 20 שנה עד ה-31 בדצמבר בשנה בה מתקיימת האליפות. ב-2023 למשל יכולים היו להשתתף בתחרות שנערכה בירושלים אתלטים שנולדו מ-2004 ואילך. לא תמיד הגדרת הגילאים הייתה כזו, במיוחד בנוגע לנערות שהתחרויות עבורן היו בעבר עד גיל 18.

עיון ברשימות מנצחי האליפויות מגלה כמה שמות של אתלטים שזכו להיות  כבוגרים אלופים אולימפיים, אלופי עולם או שיאני עולם. אתלטים אחרים מאירופה שזכו להצלחה כבוגרים, לא בהכרח הצטיינו בגיל הנוער. מאחר שאליפות אירופה לנוער  נערכת אחת לשנתיים, חלק מהאתלטים  היו בני 18 כאשר התחרו באליפות ובשנתם האחרונה בגיל הנוער לא נערכה אליפות זו. לעובדה זו הייתה כמובן השפעה על סיכוייהם להצליח באליפות אירופה לנוער. כמו כן באליפויות הראשונות השתתפו רק מספר קטן של מדינות, רובן ממזרח אירופה. בריטניה השתתפה באליפות לראשונה ב-1970.

ריצות 100 ו-200 מטרים

 מאז 1964, האלופים האולימפיים מאירופה בריצת 100 מ' היו: ולרי בורזוב מברה"מ ב-1972, אלאן וולס מבריטניה ב-1980, לינפורד כריסטי מבריטניה ב-1992 ולמונט מרסל ג'ייקובס מאיטליה ב-2021. כריסטי הוא האירופאי היחיד שהוכתר כאלוף עולם ב-100 מ' (1993). הרץ האחרון מאירופה ששיפר שיא עולם  ב-100 מ' היה ארמין הארי שהיה הראשון לקבוע זמן ידני של 10.0 ש' ב-1960. רוז'ה במבוק מצרפת השווה את השיא ב-1968, פחות משעתיים לפני שנקבע ה-9.9 הרשמי הראשון שאושר כשיא עולם. הרצים מאירופה שזכו בתואר האולימפי ב-200 מ' היו בורזוב ב-1972, פייטרו מנאה מאיטליה ב-1980 וקוסטאס קדריס מיוון בשנת 2000. אלופי עולם מאירופה ב-200 מ' היו קדריס ב-2001 ורמיל גולייב מטורקיה ב-2017. מנאה קבע שיא עולם ב-200 מ' ב-1979 (19.72 ש') ולבורזוב נרשמו שני הישגים שכונו "ההישגים הטובים שלא בתנאי גובה במדידה אוטומטית": 20.30 באליפות אירופה 1971 ו-20.00 בגמר האולימפי במינכן 1972.

 ולרי בורזוב (נולד ב-1949), באליפות אירופה לנוער ב-1968 שנערכה בלייפציג שבמזרח גרמניה הוא זכה בדאבל: 100 מ' ב-10.4 ו-200 מ' ב-21.0.  במשחקים האולימפיים במינכן 1972 הוא זכה באותו הדאבל עם הישגים של 10.14 ו-20.00 ש'.

רמיל גולייב מטורקיה (נולד ב-1990), זכה באליפות אירופה לנוער בשנת 2009 בריצת 200 מ' במדי מולדתו, אזרבייג'אן, עם הישג של 20.33. שיאיו האישים: 9.97 (2017) ו-19.76 (2018).
 האלוף האולימפי  ממשחקי טוקיו 2021, למונט מרסל ג'ייקובס  מאיטליה (נולד ב-1994) היה  בעל הישגים לא מרשימים במיוחד בנוער: ב-2012 הוא קבע ב-100 מ' 10.68 ו-21.66 ב-200 מ', הישגים אותם לא שיפר ב-2013.
לינפורד כריסטי מבריטניה (נולד ב-1960), האלוף האולימפי ב-100 מ' בברצלונה 1992 קבע בגיל הנוער (1979) 10.7 ו-21.89, בגיל 23 הוא השתפר ל-10.46 ב-100 מ' ורק בגיל 26 (1986) הגיע לרמה עולמית עם 10.04. הורשע בעבירת סימום בגיל 39.
קוסטאס קדריס (נולד ב-1973) קבע בגיל הנוער רק 21.05. הורחק ממשחקי אתונה 2004 על התחמקום מבדיקת סימום.
אלאן וולס (נולד ב-1952) עסק בתחילה בקפיצה לרוחק (7.32 בגיל 20) ובקפיצה משולשת ורק בגיל 24 החל לעסוק בריצות קצרות. ב-1978 (בגיל 26) זכה בריצת 200 במשחקי חבר העמים באדמונטון וקבע שיאים אישיים של 10.15 ו-20.61 (20.12 עם רוח 4.4 מ'/ש' בגמר באדמונטון). שיאים אישיים: 10.11 (1980), 20.21 (1980).
אתלטים נוספים שהצטיינו באליפות אירופה לנוער והצטיינו גם כבוגרים: ג'ימי ויקו מצרפת (נולד ב-1992, אלוף אירופה לנוער ב-100 מ' ב- 2011), כריסטוף ל'מטרה מצרפת (נולד ב-1990, אלוף אירופה לנוער ב-100 מ' ב-2009, שיאן אירופה לנוער ב-100 מ' עם הישג של 10.04 שקבע בגמר אליפות אירופה לנוער ב-2009), פרנץ פטר הופמייסטר ממערב גרמניה (מנצח 100 ו-200 מ' באליפות אירופה לנוער  ב-1970) שכבוגר הצטיין ב-400 מ' ושורה של אצנים מבריטניה כמו מורשע הסימום דויין צ'יימברס (מנצח 1995 ו-1977), מרק לואיס-פרנסיס (מנצח 2001) ועוד.

פייטרו מנאה (2013-1952) סיים חמישי בריצת 200 מ' באליפות אירופה לנוער ב-1970, כאשר היה בן 18. ב-1971, בשנתו האחרונה בנוער קבע כבר 20.88, לעומת 21.83 ב-1970.

ריצת 400 מטר

מנצח אליפות אירופה לנוער ב-1983 היה תומס שנלבה ממזרח גרמניה (נולד ב-1965) עם הישג של 45.64 ש'. ב-1987 הוא הוכתר כאלוף עולם לבוגרים בתחרות שהתקיימה ברומא עם הישג של 44.33 ש'. הישג זה מהווה עד היום את השיא האירופאי. שנלבה מחזיק עד היום גם בשיא אירופה לנוער (45.01 ב-1984).

קרסטן וורהולם מנורווגיה (נולד ב-1996) היה שני בריצת 400 מ' "חלקה" באליפות אירופה לנוער ב-2015 עם הישג  46.50 ש' וסיים שם שני גם בקרב-10. כבוגר  הוא התמקד בריצת 400 מ' משוכות וזכה בתואר האולימפי (טוקיו 2021), ובאליפות העולם (לונדון 2017, דוחא 2019) והוא כיום שיאן העולם (45.94 ש'). הישגו הטוב ב-400 מ' הוא 44.87 (2017). הישגו הטוב כנער ב-400 מ' "חלק" היה 46.23 ש' (2015).
ויקטור מרקין מברה"מ (נולד ב-1957) זכה בתואר האולימפי במוסקבה 1980.הוא התחיל להתאמן באתלטיקה רק בגיל 19 ושיאו האישי ב-1979 (בגיל 22) היה 47.20. ניצח בגמר האולימפי ב-1980 עם שיא ליבשת אירופה – 44.60 ש'.
הרץ האחרון מאירופה שהחזיק בשיא עולם ב-400 מ' היה קרל קאופמן ממערב גרמניה שסיים שני בגמר האולימפי ברומא 1960 עם זמן זהה למנצח – 44.9 ש' (השיא הקודם היה 45.2 ש'). הזמנים האוטומטיים היו 45.07 למנצח אוטיס דיוויס מארה"ב ו-45.08 לקאופמן. באותה תקופה המדידה הידנית היא שקבעה ובכל מקרה התוצאות עוגלו לעשיריות השנייה בהתאם לחוקה שהייתה נהוגה אז.

הריצות ל-800 ו-1500 מטרים

ארבעה  מנצחים אולימפיים מאירופה בריצת 800 מ' היו מאז 1964 ושלושה מהם היו קודם לכן אלופי אירופה לנוער: סטיב אובט (יליד 1955) המנצח האולימפי במוסקבה 1980 זכה באליפות 1973, נילס שומן מגרמניה (נולד ב-1978) ניצח בסידני 2000 והיה אלוף אירופה לנוער ב-1997 ויורי בורז'קובסקי (נולד ב-1981) ניצח באתונה 2004 וקודם לכן באליפות אירופה לנוער ב-1999. ההישגים הטובים שלהם בגיל הנוער (בסוגריים השיאים האישיים כבוגרים): אובט – 1:45.77 (1:44.09), שומן – 1:46.61 (1:44.16), בורז'קובסקי – 1:44.33 (1:42.47). אלוף אולימפי נוסף מן התקופה, וביורן רודאל מנורווגיה (נולד ב-1972), מנצח אטלנטה 1996, השתתף באליפות אירופה לנוער בשנת 1991 וסיים שביעי בגמר. הישגו הטוב בנוער היה 1:47.08 וכבוגר 1:42.58. 
ארבעה אתלטים אחרים מאירופה זכו בריצת 800 מ' באליפות העולם: וילי וולבק ממערב גרמניה ב-1983, וילסון קיפקטר מדנמרק ב-1995, 1997 ו-1999, אנדרה בוכר משוויץ ב-2001 ופייר אמברוז בוס מצרפת ב-2017. בוס (נולד ב-1992) היה אלוף אירופה לנוער ב-2011. הישגו הטוב בנוער היה 1:46.18 וכבוגר 1:42.53. בוכר (נולד ב-1976) סיים שני באליפות אירופה לנוער ב-1995. הישגו הטוב בנוער היה 1:45.71 וכבוגר 1:42.55. קיפקטר נולד בקניה ב-1972, הגיע לדנמרק כסטודנט ב-1990 וקיבל אזרחות של דנמרק רק כמה שנים מאוחר יותר ולכן לא יכול היה להשתתף באליפות אירופה לנוער. הישגו הטוב בנוער היה 1:46.19 וכבוגר 1:41.11 (שיא עולם לשעבר והשיא האירופאי הנוכחי). וילי וולבק (נולד ב-1954) היה סגנו של סטיב אובט באליפות אירופה לנוער ב- 1973. הישגו הטוב בנוער היה 1:47.57 וכבוגר 1:43.65, הישג שנקבע כשניצח בגמר אליפות העולם 1983.
שני אתלטים שייצגו מדינות מאירופה החזיקו בשיא העולם ב-800 מ' (חוץ מקיפקטר) מאז 1964: מרצ'לו פיאסקונארו ייצג את איטליה. הוא נולד ב-1949 בדרום אפריקה והתחיל להתאמן באתלטיקה רק ב-1970. ב-1971 הוא עבר לייצג את איטליה מאחר שדרום אפריקה הייתה מוחרמת  על ידי הוועד האולימפי הבין לאומי. ב-1971 הוא היה סגן אלוף אירופה ב-400 מ' וב-1973 קבע שיא עולם ב-800 מ' – 1:43.7. 

סבסטיאן קו מבריטניה (נולד ב-1956) קבע ב-1981 שיא עולם ב-800 מ'  - 1:41.73 ד'. בגיל 14 (1970) נרשם לו הישג של 4:31.8 ב-1500 מ'. ב-1971 הוא קבע 2:08.4 ו-4:18.0. ב-1972 הוא התקדם ל-1:59.9 ו-4:05.9 וב-1973 ל-1:56.0 ו-3:55.0. ב-1974 הוא לא התחרה בשל פציעה ובשנתו האחרונה בנוער (1975) קבע 1:53.8 ו-3:45.2. באליפות אירופה לנוער בשנת 1975 הוא סיים שלישי בריצת 1500 מ'. במקצוע הזה הוא היה האלוף האולימפי ב-1980 ו-1984. כמו כן שבר שיאי עולם ב-1000 מ', 1500 מ' ומייל.
 בנוסף לסבסטיאן קו היו  מאז 1964 עוד שלושה אלופים אולימפיים מאירופה: פקה ואסאלה מפינלנד ב-1972, פרמין קאצ'ו מספרד ב-1992 ויקוב איגבריגטסן מנורווגיה בטוקיו 2021. באליפות העולם זכו סטיב קראם מבריטניה ב-1983 וג'ק ויטמן מבריטניה ב-2022. שיאי עולם ב-1500 מ' קבעו אובט, קו וקראם.

פקה ואסאלה (נולד ב-1948) התחיל להתאמן בגיל 17. במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי 1968 הוא קבע במקצה המוקדם 4:08.5 ד'. באליפות אירופה לבוגרים ב-1969 הוא סיים תשיעי  (3:44.1)  ובאליפות 1971 הוא סיים תשיעי גם כן (3:41.49). את שיאו האישי הוא קבע בגמר האולימפי במינכן 1972 – 3:36.33.  ב-800 מ' הוא קבע ב-1972 זמן של 1:44.5 שהיה איטי רק בשתי עשיריות השנייה משיא העולם.

פרמין קאצ'ו (נולד ב-1969) סיים במקום ה-12 באליפות  אירופה לנוער ב-1987 ושלישי באליפות העולם לנוער ב-1988. הישגו הטוב בנוער היה 3:44.04. כבוגר קבע 3:28.95.

יקוב אינגבריגטסן (נולד בשנת 2000) השתתף באליפות אירופה לנוער  בשנת 2017 וזכה במדליות זהב בריצות 5000 מ' וב-3000 מ' מכשולים. בשנת 2018  הוא הוכתר כאלוף אירופה לבוגרים ב-1500 מ' וב-5000 מ'. באליפות העולם לנוער ב-2018 הוא סיים שני ב-1500 מ' ושלישי ב-5000 מ'.  הוא שיאן אירופה לנוער ב-1500 מ'  (3:30.16 ב-2019), במייל (3:52.28 ב-2018) וב-5000 מ' (13:20.03 ב-2019). הוא מחזיק גם בשיאי אירופה לבוגרים ב-1500 מ' (3:27.14 ב-2023), 2000 מ' (4:50.01 ב-2020) ב-3000 מ' (7:24.00 מ' ב-2023) ובהישג הטוב בכל הזמנים בריצת שני מייל (מקצוע שלא מוכר בו כיום שיא עולם רשמי) – 7:54.10 בשנת 2023.

סטיב קראם (נולד ב-1960). באליפות אירופה לנוער ב-1979 הוא ניצח בריצת 3000 מ'. התפתחות הישגיו ב-800 מ' וב-1500 מ': 1973 – 4:31.5; 1974 – 2:11.0,  4:22.3; 1975 – 2:07.1, 4:13.9; 1976 – 1:59.7, 4:07.1; 1977 – 1:56.3, 3:47.7; 1978 – 1:53.5, 3:40.09 (וגם 3:57.43 במייל); 1979 – 1:48.5, 3:42.5 (וגם 3:57.03 במייל). שיאיו האישיים כבוגר: 800 מ' 1:42.88 (1985), 1500 מ' – 3:29.67 (1985), מייל  - 3:46.32 (1985), 2000 מ' – 4:51.39 (1985). שיאיו האישיים ב-1500 מ', 2000 מ' ומייל היו שיאי עולם. ב-3000 מ' הוא לא הרבה להתחרות ושיאו האישי הוא 7:45.45 (1988). בשני מייל הוא קבע הישג של 8:14.93 ד' ב-1983 כאשר הישג השיא היה 8:13.51 (של סטיב אובט). 

ג'ק ויטמן (נולד ב-1994) ניצח באליפות אירופה לנוער בריצת 1500 מ' בשנת 2013. הישגו הטוב בגיל הנוער היה 3:43.74. הישגו הטוב כבוגר – 3:29.63, נקבע כשניצח באליפות העולם בשנת 2022. התקדמות ב-1500 מ' בגילאי הנוער: 2007 – 4:45.66; 2008 – 4:32.69; 2009 – 4:22.47; 2010 – 4:13.89; 2011 – 3:59.35; 2012 – 3:51.74; 2013 – 3:43.74 ד'. הישגים אחרים בגיל 19 (1994): 400 מ' – 49.70, 800 מ' – 1:48.01; מייל – 4:00.62. בשנת 2014 (גיל 20) התקדם ל-3:35.49 ו-1:47.93. אחר כך נעצרה התקדמותו ב-1500 למשך 3 שנים ושיפור השיא האישי הבא היה ב-2017 (גיל 23) שנה בה קבע 3:34.17 ו-1:45.42. 2018 – 3:33.96 ו-1:44.61. 2019 – 3:31.87 (מקום חמישי באליפות העולם). 2020 – 3:29.47 ו-1:44.18; ב-2021 הוא סיים במקום העשירי בגמר האולימפי ב-1500 מ'. ב-2022 הוא שיפר את שיאו האישי ב-800 מ' ל-1:43.65 וכאמור זכה בתואר העולמי ב-1500 מ', 9 שנים אחרי שהוכתר כאלוף אירופה לנוער.

ריצות ארוכות

מרחקי הריצות מ-3000 מ' ומעלה באליפות אירופה לנוער השתנו עם השנים. היו שנים בהן הייתה נהוגה באליפות ריצת 10,000 מ' ואפילו מרוץ כביש ל-20 ק"מ נערך 3 פעמים. מרחקי ריצות המכשולים היו 1500 מ' ב-1964, 1966 ו-1968,  2000 מ' בין 1970 ל-1985 ו-3000 מ' מאז 1987.
אלופים  אולימפיים ממדינות אירופה  בריצת 5000 מ' החל מ-1964 היו: לאסה וירן מפילנד ב-1972 ו-1976, דיטר באומן מגרמניה ב-1992, מו פארה מבריטניה ב-2012 ו-2016 ויקוב אינגבריגטסן ב-2021. בריצת 10,000 מ' זכו באותה תקופה האתלטים הבאים מאירופה בתואר האולימפי: וירן ב-1972 ו-1976, אלברטו קובה מאיטליה ב-1984 ופארה ב-2012 ו-2016.  במרתון: ולדמר צ'ירפינסקי ממזרח גרמניה ב-1976 ו-1980, קרלוס לופש מפורטוגל ב-1984, ג'לינדו בורדין מאיטליה ב-1988 וסטפנו בלדיני מאיטליה ב-2004. ב-3000 מ' מכשולים: גסטון רולנטס מבלגיה ב-1964, אנדרס ירדרוד משוודיה ב-1976 וברוניסלאב מלינובסקי מפולין ב-1980.
באליפות העולם  בריצות הארוכות זכו האתלטים הבאים מאירופה: 5000 מ' – אימון קוכלן מאירלנד ב-1983, פארה ב-2011, 2013 ו-2015 ויקוב אינגבריגטסן ב-2022; 10,000 מ' – קובה (1983) ופארה ב-2013, 2015 ו-2017; מרתון – מרטין פיז מספרד ב-1995 ואבל אנטון מספרד (1997, 1999). 3000 מ' מכשולים – פטריץ איליג ממערב גרמניה ב-1983 ופרנצ'סקו פנטה מאיטליה ב-1987. 

האירופאים שקבעו שיאי עולם בריצות הארוכות החל מ-1964: 3000 מ' – מישל ז'אז'י מצרפת (7:49.0 ב-1965), אמיל פוטמנס מבלגיה (7:37.6 ב-1972) וברנדן פוסטר מבריטניה (7:35.2 ב-1974). שני מייל (היה שיא רשמי במקצוע הזה עד 1977) – ז'אז'י (8:22.6 ב-1965), פוטמנס (8:17.8 ב-1971), וירן  (8:14.0 ב-1972) ופוסטר (8:13.8 ב-1973, השיא האחרון שאושר במקצוע  זה). סטיב אובט היה הראשון שקבע תוצאה טובה מן השיא  אחרי 1.1.1977, עת נמחקו מרשימות השיאים כל השיאי העולם במרחקים לא מטריים זולת השיא  בריצת מייל. הישגו של אובט היה 8:13.51 והוא נקבע ב-1978.

שיאי עולם ב-5000 מ' – וירן (13:16.4 ב-1972), פוטמנס (13:13.0 ב-1972) ודיויד מורקרופט מבריטניה (13:00.41 ב-1982).

שיאי עולם ב-10,000 מ' – וירן (27:38.35 שאושר כ-27:38.4 בגמר האולימפי ב-1972), דייב בדפורד מבריטניה (27:30.8 ב-1973) ופרננדו ממדה מפורטוגל (27:13.81 ב-1984).

במרתון מוכרים שיאי עולם רשמיים רק משנת 2004. "הישגי שיא" – בזיל היטלי מבריטניה (2:13:55 ב-1964), סטיב ג'ונס מבריטניה (2:08:05 ב-1984), לופש – 2:07:12 ב-1985.
בין השיאים הנוספים במרחקים הארוכים שקבעו רצי אירופה היו שיאים ב-10 מייל (מל באטי ורון היל מבריטניה, וילי פולאוניס מבלגיה ויוס הרמנס מהולנד), 20,000 מ' על מסלול  - (רולנטס, הרמנס ודיוניסיו קסטרו מפורטוגל), ריצת שעה (רולנטס והרמנס), 15 מייל (היל, ספו ניקארי מפינלנד ופקה פאיברינטה מפינלנד); 25,000 מ' על מסלול – (היל, ניקארי ופאיברינטה), 30,000 מ' על מסלול (ג'ים אלדר מבריטניה, טים ג'ונסטון מבריטניה, וג'יימס הוגאן מבריטניה).

חלק מהרצים האלה נולדו לפני 1945 ולכן לא היו יכולים להשתתף באליפות אירופה לנוער. מבין אלה שהשתתפו אפשר לציין את פטריץ אילג (נולד ב-1957) שסיים שני ב-3000 מ' ב-1975 (וגם שני בהקפת התבור ב-1978...), מו פארה (נולד ב-1983), מנצח  5000 מ' באליפות אירופה לנוער ב-2001, אנדרס ירדרוד (נולד ב-1946) מנצח 1500 מ' מכשולים ב-1964 וברוניסלאב מלינובסקי (1981-1951), מנצח 2000 מ' מכשולים ב-1970.

מו פארה נולד בסומליה בשם חוסיין עבדי קאהין והגיע לאנגליה בגיל 9 כמהגר לא חוקי ואז ניתן לו השם מוחמד פארה. רק בגיל 11 או 12 הוא הורשה להתחיל ללמוד בבית ספר וכשרונו התגלה בתחרויות מרוצי שדה לבתי ספר דבר שעזר לו לקבל אזרחות בריטית. התקדמות בריצת 3000 מ' החל משנת 1997 (גיל 14): 1997 – 8:47.48, 1998 – 8:33.51, 1999 – 8:16.18, 2000 – 8:03.58, 2001- 8:09.24 וגם 13:56.31 ב-5000 מ', 3:46.1 ב-1500 מ'. שנת הפריצה שלו כבוגר הייתה 2006, שנה בה שיפר את שיאו האישי ב-5000 מ' מ-13:30.53 (2005) ל-13:09.40. רץ 10,000 לראשונה ב-2008 (27:44.54).

היו עוד כמה אתלטים שהצטיינו באליפות הנוער וזכו להישגים מכובדים כבוגרים בריצות, קבוצת מקצועות שכבר יותר מ-30 שנים נמצאת בשליטה של אתלטי מזרח אפריקה. ביניהם אפשר להזכיר את המזרח גרמנים ורנר שילדהאואר והנס יורג קונצה שסיימו במקומות השני והשלישי בריצת 3000 מ' באליפות אירופה לנוער ב-1977 וסיימו באותם המקומות בריצת 10,000 באליפות העולם 1983 (שילדהאואר זכה במקום השני גם בריצת 5000 מ' באותה האליפות), ג'ון טרייסי מאירלנד שהיה שני ב-5000 מ' באליפות אירופה לנוער ב-1975 והיה אלוף העולם לבוגרים במרוצי שדה בשנים 1978 ו-1979 וזכה במדליית הכסף  במרתון במשחקי לוס אנג'לס 1984 וסלבטורה אנטיבו מאיטליה שהיה שני ב-5000 מ' באליפות אירופה לנוער ב-1981 וזכה בכסף אולימפי ב-10,000 מ' בסיאול 1988.

 פרננדו מאמדה (נולד ב-1951) היה בעל רקורד מאד לא מרשים באליפויות ובאליפות אירופה לנוער ב-1970 סיים חמישי במקצה מוקדם ב-800 מ' (1:56.3), 14 שנים לפני ששבר את שיא העולם ב-10,000 מ'. תומאס וסינגהאגה ממערב גרמניה (נולד ב-1952) היה אלוף אירופה לבוגרים ב-1982. 12 שנים קודם לכן, באליפות אירופה לנוער ב-1970, בגיל 18, הוא סיים במקום השמיני בריצת 1500 מ'.

ריצת 110 מ' משוכות

  מאז 1964 היו שני אלופים אולימפיים בריצת 110 מ' משוכות ממדינות אירופה: גי דרו במונטריאול 1976 ותומס מונקלט ממזרח גרמניה במוסקבה 1980. שלושה אתלטים  מאירופה הוכתרו כאלופי עולם במקצוע: קולין ג'קסון מבריטניה ב-1993 ו-1999, לאדג'י דוקרה מצרפת ב-2005 וסרגיי שובנקוב מרוסיה ב-2015. גי דרו היה האחרון שהחזיק בשיא עולמי במקצוע במדידה ידנית עם הישג של 13.0 שקבע ב-1975 ואילו קולין ג'קסון קבע שיא עולם בשנת 1993 – 12.91 ש'.

קולין ג'קסון (נולד ב-1967) היה אלוף העולם הראשון לנוער בתחרות שהתקיימה ב-1986 באתונה. באותה תקופה התחרו באליפויות הנוער עם משוכות בגובה של בוגרים (1.067 מ'). התפתחות הישגיו בגיל הנוער: 1984 – 13.92, 1985 – 13.69, 1986 – 13.44. באליפות אירופה לנוער ב-1985 הוא סיים שני עם 13.69 ש'. המנצח היה חברו לנבחרת בריטניה ג'ון רידג'ון שגם הוא נולד ב-1967 שקבע 13.46. באליפות העולם לנוער ב-1986 היה רידג'ון שני, אחרי ג'קסון, והישגיהם היו 13.44 ו-13.91. הישגו הטוב של רידג'ון ב-1986 היה 13.66 ש'. באליפות העולם לבוגרים ב-1987 שוב התהפך הסדר: רידג'ון סיים שני וג'קסון שלישי. הישגו הטוב של רידג'ון היה 13.29 ש' (1987). קולין ג'קסון התחרה בישראל 3 פעמים, לראשונה בגיל 18 כחבר נבחרת וולס בתחרות 5 האומות ב-1985 בה התחרה בין היתר בקפיצה לרוחק ובפעם האחרונה במשחקי תל אביב ב-1993 שם קבע הישג שהיה אז שיא ישראלי בין לאומי ב-110 מ' משוכות – 13.33 שניות.

סרגיי שובנקוב (נולד ב-1990) תפס את המקום השני באליפות אירופה לנוער ב-110 מ' משוכות בגובה 0.99 מ'. הישגו הטוב  במשוכות 0.99 מ' בגיל הנוער היה 13.35 ש'. כבוגר קבע 12.92 במשוכות 1.067 מ' ב-2018.

לאדג'י דוקרה (נולד ב-1983) היא אלוף אירופה  לנוער בקרב-10 בשנת 2001 עם הישג של 7747 נקודות ובאותה שנה קבע גם הישג של  7794 נקודות (10.60, 7.57, 12.74, 1.87, 46.82/ 13.77, 36.05, 4.45, 45.90, 4:33.43). הישגו הטוב ב-110 מ' משוכות (1.067 מ') בגיל הנוער היה 13.58 ש'. כבוגר הגיע ל-12.97 ב-2005. דוקרה ניצח באליפות העולם עד גיל 18 בשנת 1999 בריצת 110 מ' משוכות (91.4 ס"מ) עם הישג של 13.26 ש'. באליפות העולם לנוער עד גיל 20 בשנת 2000 הוא דורג שלישי ב-110 מ' משוכות (משוכות בוגרים, 1.067 מ') – 13.84 ש'.
בין המדליסטים באליפות אירופה לנוער בריצת 110 מ' משוכות שהצטיינו כבוגרים:
 פרנק בוסמן מגרמניה (נולד ב-1975) שהיה שלישי באליפות אירופה לנוער ב-1993 וניצח באליפות העולם לנוער ב-1994 וזכה במדליית הכסף האולימפית בקרב-10 ב-1996 עם הישג של 8706 נק' (10.60, 8.07, 13.60, 2.04, 48.34/  13.47, 45.04, 4.80, 66.86, 4:31.41) ובמדליית הארד בקרב-10 באליפות העולם 1997 עם 8652 נק'. הישגו הטוב ב-110 מ' משוכות בגיל הנוער היה 13.56 וכבוגר 13.45. אחרי מדליית הכסף המפתיעה בקרב-10 באטלנטה 1996, בגיל 21, הוא לא הצליח להתקדם יותר בקרב-10  כי סבל מפציעות רבות.
ארטו בריגרה  מפינלנד (נולד ב-1958) אלוף אירופה לנוער ב-1977 שכבוגר זכה במדליית הכסף באליפות העולם 1983 ובארד במשחקי לוס אנג'לס 1984. התקדמות בגיל הנוער: 1975 – 14.46, 1976 – 14.04, 1977 – 13.55. כבוגר קבע 13.35 ב-1984.
טוני ג'ארט מבריטניה (נולד ב-1968) – אלוף אירופה לנוער ב-1987. זכה במדליית הארד באליפות העולם 1991 ובמדליית הכסף באליפות 1993. כנער קבע 13.72 (1987) ובוגר קבע 13.00 ש' כאשר סיים שני אחרי קולין ג'קסון שקבע שיא עולם באליפות העולם 1993 (12.91).
 סגנו של ג'ארט באליפות אירופה לנוער ב-1987 היה פלוריאן שוורטהוף ממערב גרמניה (נולד ב-1968) שכבוגר זכה במדליית הארד במשחקי אטלנטה 1996. כנער קבע  13.69 וכבוגר 13.05 (1995). גובהו של שוורטהוף 2.01 דבר שלא הקל עליו בריצת המשוכות בה המרחק בין המשוכות הוא קבוע.
סשה זויה (נולד ב-2002) אלוף אירופה לנוער ב-2021 מחזיק בשיא העולם עד גיל 20 ב-110 מ' משוכות בגובה 0.99 – 12.72 ש' בשנת 2021. הישגו הטוב כבוגר הוא בינתיים 13.17 שקבע ב-2022. התחרה גם בקרב-10 ובקפיצה במוט (שיא אישי 5.56 ב-2019). נולד באוסטרליה ומ-2020 מייצג את צרפת. מחזיק גם בתוצאה הטובה  בעולם לנערים עד גיל 18 בריצת 110 מ' משוכות בגובה 91.4 ס"מ – 12.87 (2019).

ריצת 400 מ' משוכות

מאז 1964 זכו בתואר האולימפי דייב המרי מבריטניה ב-1968, פולקר בק ממזרח גרמניה ב-1980 וקרסטן וורהולם מנורווגיה ב-2021.  מנצחים מאירופה באליפות העולם היו סטפן דיאגנה מצרפת ב-1997, פבריציו מורי מאיטליה ב-1999, דיויד גרין מבריטניה ב-2011 ווורהולם ב-2017 ו-2019. האתלטים מאירופה שקבעו שיאי עולם במקצוע היו דייב המרי  ב-1968 (48.1) ווורהולם ששיפר את השיא פעמיים ב-2021 : 46.70 ו-45.94 ש'.

פולקר בק (נולד ב-1956) סיים שני באליפות אירופה לנוער ב-1975. הישגו הטוב בגיל הנוער היה 51.44 (1975). השגו הטוב כבוגר היה 48.58 (1979). שני ההישגים הטובים ב-1980 היו של אתלטים שמדינותיהם החרימו את משחקי מוסקבה 1980: אדווין מוזס מארה"ב (47.13) והארלד שמיד ממערב גרמניה (48.05). בק ניצח בגמר האולימפי עם הישג השנה שלו – 48.70 ש'. הרץ שסיים שלישי במשחקי מוסקבה 1980, גרי אוקס מבריטניה (נולד ב-1958) סיים שלישי גם באליפות אירופה לנוער ב-1977. הישגו הטוב בגיל הנוער היה 51.31 והישגו הטוב כבוגר היה בגמר במוסקבה 1980 (49.11).

דיויד ("דאי") גרין (נולד ב-1986) סיים שני באליפות אירופה לנוער ב-2005 עם הישג של 51.14, בשנתו הראשונה כאתלט. לפני כן הוא היה שחקן כדורגל. הישגו הטוב כבוגר הוא 47.84 (2012). 

סטפן דיאגנה (נולד ב-1969). בגיל 18  קבע 54.1 ש' ב-400 מ' משוכות ובגיל 19 הוא קבע 46.25 ב-400 מ' "חלק". בגיל 21 רשם 48.92 ש' ב-400 מ' משוכות ושיאו האישי, 47.37, נקבע ב-1995.

פבריציו מורי (נולד ב-1969) השתתף באליפות העולם לנוער ב-1988 אך לא העפיל לגמר 400 מ' משוכות. בגיל 18 קבע 52.55 ובגיל 19 הישגו הטוב היה 51.46 ש'. שיאו האישי (47.54) נקבע בגיל 32 (2001) כסיים שני באליפות העולם.

דייב המרי (נולד ב-1944) לא יכול היה כמובן להשתתף באליפות אירופה לנוער מאחר שהיה כבר בן 20 כאשר נערכה האליפות הראשונה. מה שמעניין במיוחד לגביו היא העובדה שהוא הגיע לריצת 400 מ' משוכות מריצת 110 מ' משוכות. הוא שהה  כנער בארה"ב בשל עיסוקיו של אביו. ב-110 מ' משוכות שיאו האישי היה 13.72 ש' (1970). ב-1966 הוא השתתף באליפות אירופה לבוגרים ב-110 מ' משוכות ובמשחקי חבר העמים הוא נטל חלק בריצת ב-120 יארד משוכות. זמנו הטוב ב-110 מ' משוכות באותה עונה היה 13.9 ש'. את עונת 1967 הוא החמיץ בשל פציעה והוא זכה בתואר האולימפי במקסיקו סיטי 1968 בריצת 400 מ' משוכות, בעונתו הראשונה במקצוע, עם שיא עולם. ב-1969 הוא חזר ל-110 מ' משוכות וזכה במדליית כסף באליפות אירופה (13.74). גם ב-1970 הוא  התרכז ב-110 מ' משוכות, ב-1971 הוא לא התחרה כלל ובעונתו האחרונה כאתלט חובב הוא זכה בארד ב-400 מ' משוכות במשחקי מינכן 1972 (48.52).

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.