יורם אהרוני | אתלטיקה | 08/08/2023
(בתמונה: עמנואל קוריר מנצח באליפות העולם 2022 בריצת 800 מ')
נועם ממו ממו מישראל קבע באליפות אירופה עד גיל 20 בחודש אוגוסט 2023, שיא ישראלי לנוער בריצת 400 מטר – 47.20 שניות.
ניסיתי לבדוק מה היו ההישגים בגיל 17 (הגיל הוגדר כאן כשנת קביעת ההישג פחות שנת הלידה) של רצים שהצטיינו כבוגרים בריצת 800 מטר ומצאתי מעט מאד נתונים על כך.
בטבלה מספר 1 מופיעים הנתונים לגבי חמישה רצים עליהם נמצאו פרטים.
|
שם |
שנת לידה |
הישג בגיל 17 בריצת 400 מטר |
שנת קביעת ההישג |
הישג כבוגר בריצת 800 מטר |
שנת קביעת ההישג ב-800 |
שיא אישי כבוגר ב-400 מטר |
שנת קביעת שיא אישי ב-400 מטר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סטיב אובט |
1955 |
48.4 |
1972 |
1:44.09 |
1978 |
47.5 |
1974 |
|
עוז כץ |
1962 |
49.22 |
1979 |
1:47.8 |
1983 |
48.0 |
1982 |
|
יורי בורז'קובסקי |
1981 |
47.87 |
1998 |
1:42.47 |
2001 |
45.84 |
2000 |
|
Adam Kszczot |
1989 |
49.65 |
2006 |
1:43.30 |
2011 |
46.51 |
2011 |
|
ברנדון מקברייד |
1994 |
46.83 |
2011 |
1:43.20 |
2018 |
45.89 |
2013 |
1. יש למעשה שלושה טיפוסים של רצי 800 מ': א) רצים המתחרים כמעט רק ב-800 מטרים ואין לגביהם נתונים על הישגים במרחקים אולימפיים אחרים: 400 מטר מצד אחד ו-1500 מ' מצד שני, לפחות לא כבוגרים. לדוגמה: טימוטי קיטום מקניה, נולד ב-1994. שיא אישי ב-800 מ' – 1:42.53 כשסיים שלישי במשחקים האולימפיים 2012. המשיך להתחרות עד 2018 בלי לשפר את הישגו. לא ידועים הישגים ב-400 מ' או ב-1500 מ'. אפשר לכלול בטיפוס זה גם רצים כמו שיאן העולם ב-800 מ', דיויד רודישה (נולד ב-1988), שאמנם רשומים לו הישגים ב-400 מ', 45.50 ש' ב-2010 ו-45.82 ב-2012 אך הוא לא הרבה להתחרות במרחק זה. ב) רצים שיש להם הישגים טובים הן ב-400 מ' והן ב-800 מ'. זה טיפוס די נדיר. בדרך כלל מוזכרים בהקשר זה אלברטו חואנטורנה שזכה בשני המרחקים בתואר האולימפי במונטריאול 1976 וירמילה קטרוכבילובה שזכתה בשני המרחקים באליפות העולם 1983. שניהם היו שיאני עולם ב-800 מ' וקרטוכבילובה הייתה שיאנית עולם גם ב-400 מ'. האלוף האולימפי במשחקים האולימפיים שהתקיימו בטוקיו בשנת 2021, עמנואל קיפקרוי קוריר מקניה (נולד ב-1995), הוא בעל שיאים אישיים של 44.21 ש' ו-1:42.05 ד'. לא ידוע על הישג שלו ב-1500 מ'. הוא זכה בריצת 800 מ' גם באליפות העולם 2022. באליפות העולם 2019 הוא סיים שישי בריצת 400 מ'. ג) רצים שיש להם זמנים טובים ב-800 וגם ב-1500 מ'. רצים כאלה היו נפוצים מאד בעבר ואם נתייחס רק ל-60 השנים האחרונות ניתן למנות למשל את פיטר סנל, ג'ים ראיין, דייב ווטל, סטיב אובט, סטיב קראם, איבו ואן דאם, סבסטיאן קו, פיטר אליוט, סעיד אוויטה, תאופיק מחלופי ועוד רבים. בין הנשים, אם נדלג על כמה רצות שהורשעו בעבירות סימום ( טטיאנה קזנקינה, מרי דקר ואחרות) ניתן לציין את דוינה מלינטה, קלי הולמס (האלופה האולימפית בשני המרחקים באתונה 2004), לורה מיור, פיית' קיפיגון ועוד רבות וטובות.
נועם ממו מסתמן בינתיים כרץ 800-400 (או כרץ 800 מ' שאינו מצטיין במיוחד ב-1500 מ'). לרצים כאלה חשובים במיוחד הישגים טובים ב-400 מ'. סטיב אובט, זכה בתואר האולימפי ב-800 מ' במוסקבה 1980 אך הוא הצטיין בעיקר ב-1500 מ' וגם במרחקי ארוכים יותר ולכן יכול היה להסתפק בהישג של 47.5 ש' ב-400 מ'.
2. הרשימות הסטטיסטיות המופיעות באתר World Athletics הן לא שלמות והן לא כוללות הישגים בתחרויות נוער אזוריות ותחרויות בתי ספר ולפעמים הן לא כוללות גם תחרויות בוגרים מקומיות בהן עשויים היו רצים שהתמחו ב-800 מ' , להתחרות גם במרחקים אחרים. לדוגמה, הרץ ממערב גרמניה הארלד שמיד (נולד ב-1957) היה בעל שיאים אישיים של 44.92 ב-400 מ' (1979), 47.48 ש' ב- 400 מ' משוכות (1982) ו-1:44.83 ד' ב-800 מ' (1987). התוצאה הראשונה שרשומה לו ב-400 מ' היא מ-1975 – 47.75 ש'. בשנתונים של איגוד הסטטיסטיקאים של האתלטיקה (ATFS) מצוינת ההתקדמות שלו במקצועו העיקרי, 400 מ' משוכות, החל משנת 1974, אז קבע הישג של 54.9 ש'. סביר להניח שהוא התחרה באותה שנה גם ב-400 מ' ללא משוכות.
3. אין ודאות לגבי שנות הלידה של רבים מהרצים שנולדו במדינות אפריקה.
ההישג של נועם ממו בריצת 400 מ' הוא מעולה לגבי רצים בני 17 המתמחים בריצת 800 מ' אבל הוא לא יכול לנבא הצלחה כ-800 מ' כבוגר. מאחר שנועם ממו מסתמן בינתיים כרץ של 800-400 מ' ולא כרץ של 1500-800 מ', הוא יצטרך לשפר עוד את הישגו בריצת 400 מ' כדי להגיע לרמה העולמית ב-800 מ'.
טבלה מספר 2 מביאה שיאים אישיים של רצים שהצטיינו ב-800 מ' שידועים גם הישגים שלהם ב-400 מ' (ובמידה שיש, גם הישג ב-1500 מ')
|
רץ ושנת לידה |
שיא אישי ב-800 מ' ושנת קביעת ההישג |
שיא אישי ב-400 מ' ושנת קביעת ההישג |
ההישג המוקדם ביותר ב-400 מ' המופיע באתר World Athletics |
הישג ב-1500 מ' ושנת קביעת ההישג |
|---|---|---|---|---|
|
דיויד רודישה (1988) |
1:40.91 (2012) |
45.50 (2010) |
45.50 (2010) |
- |
|
סבסטיאן קו (1956) |
1:41.73 (1981) |
46.87 (1979) |
46.87 (1979) |
3:29.77 (1986) |
|
וילפרד בונגיי (1980) |
1:42.34 (2002) |
46.99 (2006) |
47.08 (2005) |
- |
|
דונובן ברזייר (1997) |
1:42.34 (2019) |
47.02 (2016) |
47.02 (2016) |
3:35.85 (2020) |
|
אמל טוקה (1991) |
1:42.51 (2015) |
46.15 (2019) |
50.30 (2009) |
- |
|
Pierre-Ambroise Bossé (1992) |
1:42.53 (2014) |
47.54 (2016) |
48.91 (2010) |
3:54.81 (2009) |
|
אנדרה בוכר (1976) |
1:42.55 (2001) |
46.32 (2000) |
48.85 (1999) |
3:38.44 (1996) |
|
וביורן רודאל (1972) |
1:42.58 (1996) |
46.89 (1996) |
46.89 (1996) |
3:37.57 (1997) |
|
דואן סולומון (1984) |
1:42.82 (2012) |
45.98 (2012) |
45.98 (2012) |
4:03.26 (מייל, 2010) |
טבלה מספר 3 מביאה שיאים אישיים של רצות שהצטיינו ב-800 מ' שידועים גם הישגים שלהן ב-400 מ' (ובמידה שיש, גם הישג ב-1500 מ').
|
רצה ושנת לידה |
שיא אישי ב-800 מ' ושנת קביעת ההישג |
שיא אישי ב-400 מ' ושנת קביעת ההישג |
ההישג המוקדם ביותר ב-400 מ' המופיע באתר World Athletics |
הישג ב-1500 מ' ושנת קביעת ההישג |
|---|---|---|---|---|
|
ירמילה קרטוכבילובה (1951) |
1:53.28 (1983) |
47.99 (1983) |
53.39 (1976)* |
- |
|
פמלה ג'לימו (1989) |
1:54.01 (2008) |
52.14 (2012) |
54.93 (2007) |
- |
|
קסטר סמניה (1991) |
1:54.25 (2018) |
49.62 (2018) |
52.54 (2011) |
3:59.92 (2018) |
|
אנה פידליה קירוט (1963) |
1:54.44 (1989) |
49.2 (1989) |
51.83 (1983) |
4:13.08 (1997) |
|
אתינג מו (2002) |
1:55.04 (2021) |
49.57 (2021) |
56.02 (2016), 51.98 בגיל 17 |
4:03.44 (2023) |
|
מריה מוטולה (1972) |
1:55.19 (1994) |
51.37 (1994) |
51.37 (1994) |
4:01.50 (2002) |
|
פרנסין ניונסאבא (1993) |
1:55.47 (2017) |
53.48 (2018) |
53.48 (2018) |
5:21.56 ב-2000 מ', שיא עולם |
|
אג'י וילסון (1994) |
1:55.61 (2017) |
53.63 (2014) |
54.51 (2010) |
|
|
קילי הודג'קינסון (2002) |
1:55.77 (2023) |
51.76 (2023) |
52.61 (2021) |
4:30.00 (2017) |
*קרטוכבילובה החלה להתאמן בגיל 16. בין היתר קבעה 11.09 ב-100 מ' (1981) ו-21.97 ב-200 מ' (1981). סביר להניח שהשתתפה בתחרויות בצ'כוסלובקיה גם לפני 1976.
(בתמונה: סטיב אובט ב-1976)
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
