יורם אהרוני | אתלטיקה | 16/04/2023

הספורט מעולם לא התחשב בגוף האישה

תקציר מאמר מאת Lauren Fleshman שהופיע במגזין TIME

פרטים על לורן פלשמן

לורן פלשמן  (נולדה ב-26.9.1981) הייתה אתלטית מארה"ב שהצטיינה בריצת 5000 מטר. שיאה האישי -  14:58.48 דקות, נקבע בשנת 2008.  היא דורגה במקום השביעי במקצוע זה באליפות העולם באתלטיקה בשנת 2011. בשנת 2009 היא פתחה בלוג: "Ask Lauren Fleshman" שבו סיפרה על חייה כרצה מקצוענית וענתה לשאלות גולשים. הבלוג התפתח לטור במגזין Runner's World .  פלשמן ירדה מ-16 דקות ב-5000 מ' לראשונה בשנת 2000 (15:50.18 בגיל 19) ובפעם האחרונה בשנת 2014 (15:53.02 בגיל 33). אחרי פרישתה מריצה תחרותית היא עסקה בעיקר באימון רצים  וכתיבה בנושאים הקשורים לריצה.
בחודש מרס 2023 היא פרסמה  טור במגזין "טיים", שתקציר שלו מופיע כאן.

תקציר המאמר

בשנת 1972 נחקק בארה"ב תיקון לחוקה הידוע בשם Title IX.  כתוצאה מהתיקון לחוקה, החל משנת 1978 חייבים כל מוסדות החינוך במדינה להקנות הזדמנויות שוות לנשים ולגברים בספורט. לדעתה של פלשמן, כתוצאה מכך, נשים צעירות ממש אולצו להתאים עצמן לדרישות ענפי ספורט שנוצרו במקור עבור גברים וזאת מבלי לקחת בחשבון את תהליכי ההתבגרות של הנערות ופעמים רבות המאמנים הגברים הטילו עליהן מגבלות תזונתיות שפגעו בבריאותן.
לדעתה של פלשמן, באופן טבעי, במהלך תהליך ההתבגרות המינית, סביר שהישגי נערות בספורט יפגעו לתקופה מסוימת (או לפחות לא ימשיכו  וישתפרו עם העלייה בגיל) כתוצאה מגדילת החזה, ההסתגלות למחזור החודשי ותהליכים אחרים הקורים בשלב התבגרות המינית וזאת בשעה שאצל נערים, כתוצאה מהתחלת הפרשה מוגברת של טסטוסטרון במהלך ההתבגרות המינית שלהם, צפויה עלייה גדולה בהישגים. לאחר תקופת ההסתגלות אצל הנערות, יכולה בהחלט לבוא תקופה של עלייה מחודשת בהישגיהן. 
הבעיה היא שהמאמנים לא לוקחים בחשבון את ההבדלים בתהליכי ההתבגרות המינית בין נערות ונערים וכאשר נערות ספורטאיות  לא ממשיכות לשפר את הישגיהן, המאמנים, שרובם המכריע הם גברים, מטילים את האשמה בכך על הנערות ומטילים עליהן הגבלות תזונתיות שעלולות לגרום להן לבעיות בריאות קשות: לפי מחקרים שונים שכיחות שברי המאמץ אצל נערות גדולה פי שניים ואפילו פי שלושה מאשר אצל נערים. שכיחות התקפי חרדה גדולה בערך פי שניים אצל נערות ספורטאיות לעומת שכיחותה בקרב נערים ספורטאים. כתוצאה מהמסרים שהן מקבלות,  נמצא כי 54% מהנערות העוסקות בספורט לא מרוצות מהמשקל שלהן ו-90% מאלה סבורות שהן נושאות משקל עודף של 6 ק"ג בממוצע. פלשמן טוענת עוד כי במכללות ארה"ב נמצא כי 35% מהספורטאיות נמצאות בסיכון לאנורקסיה (לעומת 10% אצל הספורטאים הגברים במכללות) ו-58% מהספורטאיות נמצאות בסיכון לבולימיה (לעומת 35% אצל הספורטאים הגברים במכללות).
פלשמן מוסיפה כי למרות ההשלכות הבריאותיות החמורות של תופעות אלה, אין להתאחדות הספורט הלאומית במכללות ארה"ב (NCAA) מדיניות לטיפול בהפרעות אכילה של ספורטאים, למרות שתופעות אלה משגשגות על רקע אווירת התחרות העזה בספורט המכללות.
לדעתה של פלשמן, המצב דומה לזה שהיה עם נושא זעזועי המוח בענף הפוטבול. במשך שנים רבות התעלמו מריבוי המקרים של תופעה זו בפוטבול במכללות ורק בשנת 2010 התחיל להתגבש פרוטוקול מחייב לטיפול בבעיה. בהיעדר מדיניות מחייבת לטיפול בהפרעות אכילה של ספורטאים סטודנטים קורה לעיתים קרובות במכללות שהספורטאים מסכנים את בריאותם כדי להביא נקודות שיתרמו להצלחה הקבוצתית של נבחרת המכללה.
כתוצאה מציפיות לא ריאליות למראה גוף אידיאלי של ספורטאיות מתרחשת תופעה המכונה
RED-S, (relative energy deficiency in sport) – תופעה המתרחשת כאשר כמות הקלוריות הנצרכות במזון היא נמוכה מכמות הקלוריות שהגוף זקוק לו כדי לקיים את תהליכי החיים (כולל גדילת הגוף אצל נערות ונערים) ואת דרישות האנרגיה של המאמצים הגופניים. התופעה הזו יכולה לפגוע בבריאות העצמות, לשבש את תהליכי הגדילה, לפגוע במערכת החיסון ואצל נשים, לפגוע בסדירות המחזור החודשי עד מצב שבו יש הפסקה ממושכת שלו (שלא בגלל הריון).
בין הסימנים הידועים לתופעה אפשר למנות: תת-משקל, מחזור לא סדיר או הפסקתו, עלייה בתחלואה במחלות כמו שפעת, ירידה בהישגים הספורטיביים, מצבי רוח קיצוניים, עייפות קיצונית ופגיעה בתהליכי גדילה.
לטענתה של פלשמן, נמצא כי אצל 80% מהספורטאיות שנסקרו, נמצא לפחות סימן אחד שעשוי להעיד על RED-S והסימן הנפוץ ביותר שנמצא הוא אי סדירות של המחזור החודשי. פלשמן מציינת כי בעיני מאמנים רבים, אי סדירות של המחזור החודשי נחשבה במשך שנים רבות כתגובה "נורמלית" לאימונים והם לא ראו בכך בעיה הזקוקה לטיפול וזאת למרות שהיו שפע של מחקרים שהראו כי מחזור הורמונלי תקין אצל הנשים הוא חיוני בנושאים רבים כמו: תפקוד מערכת החיסון, התאוששות ממאמצים, תפקוד מיני, היכולת להיכנס להיריון רצוי, בריאות נפשית ועוד.
בריאות מערכת השלד היא נושא יש לדאוג לו במיוחד אצל ספורטאיות שיש חשש כי תתרחש אצלן תופעת RED-S. בעת תהליכי הגדילה נבנות העצמות "לכל החיים" אך אצל ספורטאיות צעירות רבות מדי התהליך הזה נפגם. פלשמן מציינת כי במחקר אחד שנערך על ספורטאיות בבתי ספר תיכון שגילן הממוצע היה 17, נמצא כי חצי מהן בערך חוו את התופעה של אי סדירות במחזור החודשי ואצל 42% מהן הייתה צפיפות מינרלים נמוכה בעצמות.  אלה מהן הממשיכות להתחרות גם במכללות צפויות לשיעורי שברי מאמץ הגדולים פי שניים עד פי שלושה מאשר אצל הגברים הספורטאים במכללות ואם אובן אצלן RED-S הסיכוי עולה לפי ארבעה עד פי חמישה יחסית לגברים ספורטאים במכללות. את ההשלכות לכך אפשר לפעמים לגלות גם שנים רבות מאוחר יותר: נמצא למשל כי נשים שעסקו בריצה למרחקים ארוכים נוטות לסבול יותר מאוסטאופורסיס בשנות ה-60 לחייהן, יחסית לנשים שלא עסקו בריצה תחרותית. 
בכלל, טוענת פלשמן, מאמנים רבים לא לוקחים כלל בחשבון את נושא המחזור החודשי בתכנון האימון של רצות המתאמנות בהדרכתם והם ואפילו נרתעים מלדבר על הנושא באופן חופשי. 
פלשמן דורשת שכל מי שמאמן ספורטאיות יהיה חייב לקבל הדרכה בנושא התבגרות מינית של נשים ומחזור חודשי. היא עורכת שוב הקבלה עם נושא זעזועי המוח בספורט: בעבר טענו כי התופעה היא "חלק מהמשחק" ורק מזל ביש גרם לכך שיש כאלה שסבלו ממנה. רק כאשר מחקרים הוכיחו כי היקף התופעה נובע מהתעלמות ממנה, החל השינוי בגישה וננקטו צעדים רבים לצמצום התופעה וגובש פרוטוקול לגבי תהליכי החזרה לפעילות באימונים ובמשחקים. כיום נוטים לחשוב כי תופעת זעזועי המוח נובעת בעיקר מאי הקפדה על הדרכים למניעתה וטיפול לקוי באלה שסבלו ממנה בעבר. המוסדות החינוכיים כיום חשופים לתביעות אם מוכח כי לא טיפלו נכון בבעיה. כאשר יקר יותר להתעלם מהבעיה מאשר לטפל בה, קורה השינוי.
לפיכך חיוני ביותר כי ספורטאיות יוכלו לתפקד באווירה המכבדת את גופן ומתחשבת בתהליכים הייחודיים המתרחשים בגופן. זה כולל סבלנות לגבי תהליכי התפתחות ההישגים והבנה כי לכל ספורטאית יש קצב התקדמות המתאים לה וייתכן שאפילו למשך מספר שנים היא תחווה ירידה בהישגים. 
פלשמן מעידה כי היא וחברותיה חוו הערות פוגעניות לגבי תהליכים שהתרחשו בגופן בתהליך הגדילה ונאמר להן כי משהו אצלן לא בסדר בהתפתחות הגופנית בעוד שבעצם הן חוו תהליכים נורמליים לחלוטין של שינויים בגוף בתקופת ההתבגרות. ההערות הפוגעניות האלה גרמו לרבות מהנערות שעסקו בספורט לחוויות שליליות  והדבר השפיע גם על הרצון שלהן להמשיך ולעסוק בספורט ויש הנושאות את "הצלקות" מחוויות אלה למשך שנים רבות אחרי תום הקריירה התחרותית.
היא מסכמת וכותבת כי חובה עלינו לגבש אסטרטגיה לטיפול נכון בספורטאיות ולמניעת התופעות עליהן דובר במאמר הזה.

מקור:

LAUREN FLESHMAN. Sports Were Never Designed Around the Female Body. TIME. MARCH 10, 2023
https://time.com/6261404/sports-female-body-inclusivity/?utm_source=twitter&utm_medium=social&utm_campaign=editorial&utm_term=ideas_&linkId=206805357 

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.