אתלטי אירופה היו המובילים בעולם בריצות הבינוניות והארוכות עד אמצע שנות השמונים. בחלק זה תבחן רמת הישגיהם מאז לקחו מהם רצי אפריקה את ההגמוניה בסוף שנות השמונים. כדי לייצג את רמת הרצים הבכירים ביבשת בחרתי במדד של הרץ שקבע את הזמן החמישי בטיבו בין רצי אירופה בכל שנה. טבלה מספר 1 מציגה את ההישג של הרץ החמישי בטיבו מאירופה מאז 1976. טבלה מספר 2 מקבצת את הנתונים לפי תקופות.
לפי מדד זה, רצי אירופה (לא כולל אלה שעברו מאפריקה אחרי תחילת הקריירה שלהם) הגיעו לזמנים הטובים ביותר בריצת 10,000 מ' בין 1976 ל-1985 ובארבעת המקצועות האחרים בין 1996 ל-2005.
הרצים המצטיינים בתקופות
הקריטריון שבחרתי ל"הצטיינות" היה קביעת הישג השווה או טוב מההישג החמישי בטיבו, בשנה השלישית בטיבה. כך למשל ב-800 מ' ההישג החמישי לאירופאי הטוב ביותר הוא 1:44.20 (נקבע ב-1983 ו-2002) וההישג החמישי בשנה השלישי בטיבו הוא 1:44.21 (1988). כמובן שיש כמה רצים שהיו פעילים בשתי תקופות ורצים שהצטיינו ביותר ממרחק ריצה אחד.
800 מ' – (1:44.21 ד' ומטה)
לפני 1976 – לוצ'יאנו סוסאני (יוגוסלביה)
לא נלקח בחישובים בשל מעבר מאפריקה – מרצ'לו פיאסקונרו (עבר מדרום אפריקה לאיטליה).
1976 עד 1985 - סבסטיאן קו (בריטניה), איבו ואן דמה (בלגיה), אולאף באייר (מזרח-גרמניה), סטיב אובט (בריטניה), סטיב קראם (בריטניה), וילי וולבק (מערב גרמניה), פיטר אליוט (בריטניה), רוב דרופרס (הולנד), דונאטו סאביה (איטליה), פטר בראון (מערב גרמניה) ג'וזה מארז'ו (צרפת) (11 רצים).
1986 עד 1995 – סטיב קראם, פטר בראון, פיטר אליוט, סבסטיאן קו, פיליפ קולאר (צרפת), ולדימיר גראודין (ברה"מ), טום מקין (בריטניה), ארי סוהונן (פינלנד), אנדראה בנוונוטי (איטליה), דיויד שארפ (בריטניה) מרטין סטיל (בריטניה), וביורן רודאל (נורבגיה) אטלה דגלאס (נורבגיה), ג'וזפה דאורסו (איטליה) (14).
לא נכלל בחישובים עקב מעבר מאפריקה – וילסון קיפקטר (עבר מקניה לדנמרק).
1996 עד 2005 – וביורן רודאל, אינארס טופוריטיס (לטביה), ניקו מוטשבון (גרמניה), ג'וזפה דאורסו (איטליה), מרקו קורס (הולנד), אנדראה לונגו (איטליה), אנדרה בוכר (שוויץ), בראם סום (הולנד), יורי בורז'קובסקי (רוסיה), פאבל צ'פייבסקי (פולין), אנטוניו ריינה (ספרד) נילס שומן (גרמניה), מהדי באלה (צרפת), רנה הרמס.(גרמניה) (14).
לא נכלל בחישובים עקב מעבר מאפריקה – וילסון קיפקטר.
2006 עד 2015 – יורי בורז'קובסקי, בראם סום, דימיטריס מילקביץ' (לטביה), מהדי באלה, מרצין לבנדובסקי (פולין), מייקל רימר (בריטניה), אדם קשוט (פולין), קוין לופס (ספרד) אנדרו אוסאגי (בריטניה), פייר אמברוז בוסה (צרפת), אמל טוקה (בוסניה) (11).
לא נכלל בחישובים עקב מעבר מאפריקה – אילהאם טאנוי אוזבילן (עבר מקניה לטורקיה).
1500 מ' (3:32.41 ד' ומטה)
1976 עד 1985 – סטיב אובט, תומס וסינגהאגא (מערב גרמניה), סטיב קראם, חוסה לואיס גונסלס (ספרד), חוסה מנואל אבסקל (ספרד), פייר דלז (שוויץ) , סבסטיאן קו, האראלד הודאק (מערב גרמניה) (8).
1986 עד 1995 – סבסטיאן קו, סטיב קראם, חוסה מנואל אבסקל, פרמין קאצ'ו (ספרד), אריק דובוס (צרפת) (5).
1996 עד 2005 – פרמין קאצ'ו, ראייס אסטבס (ספרד) , איסק ויסיוסה (ספרד), רוי סילבה (פורטוגל), אנדרה מנואל דיאס (ספרד) , חוסה אנטוניו רדולאט (ספרד), מהדי באלה (צרפת), פואד שאוקי (צרפת), חואן קרלוס היגרו (ספרד) ג'ון מאיוק (בריטניה) אנטוני וייטמן (בריטניה), נדיר בוש (צרפת), וצ'סלאב שאבונין (רוסיה), איבן השקו (אוקראינה), מייקל איסט (בריטניה) (15) .
לא נכללו בחישובים בשל מעבר מאפריקה – רוברט קיפלאגאט אנדרסן (עבר מקניה לדנמרק), דריס מזוזי (עבר ממרוקו לצרפת).
2006 עד 2015 – איבן השקו, חואן קרלוס היגרו, מהדי באלה. מו פארח (בריטניה), הנריק אינגבריגטסן (נורבגיה), הומיו טספייה* ( גרמניה) (6).
לא נכלל בחישובים בשל מעבר מאפריקה – אילהאם טאנוי אוזבילן (עבר מקניה לטורקיה).
*הומיו טספייה הגיע לגרמניה בשנת 2010 וביקש מקלט. הוא טען שנולד בשנת 1993. יש הטוענים כי הוא למעשה הרץ הנוק טספייה, שייצג את אתיופיה באליפות העולם לנוער בשנת 2008 ואז נטען שהוא יליד 1990. הוא קיבל אזרחות גרמנית ואין הכרעה אם הוא בעצם הנוק טספייה שמאז 2009 לא ידוע עליו דבר...
5000 מ' (13:10.99 ד' ומטה)
1976 עד 1985 – דיויד מורקרופט (בריטניה), הנס יורג קונצה (מזרח גרמניה), אנטוניו לייטאו (פורטוגל), פרננדו ממדה (פורטוגל), מרקוס ריפל (שוויץ), אלברטו קובה (איטליה) (5). כמו כן היה בתקופה זו אלוף אולימפי מאירופה, שגם שבר את השיא העולמי: לאסה וירן (פינלנד).
1986 עד 1995 – דיטר באומן (גרמניה), ג'ק בקנר (בריטניה), סלבטורה אנטיבו (איטליה), איאן המר (בריטניה), רוברט דנמרק (בריטניה), פרנצ'סקו פנטה (איטליה) וינסנט רוסו (בלגיה), שטפן פרנקה (גרמניה) (8).
1996 עד 2005 – דיטר באומן, שטפן פרנקה, מוסטפה א-סעיד (צרפת), אנטוניו פינטו (פורטוגל), מרק קרול (אירלנד), אלברטו גרסיה (ספרד), אנריקה מולינה (ספרד), אנסייטו חימנס (ספרד), מנואל פנקורבו (ספרד), איסק ויסיוסה, חוסה ראיוס (ספרד), מריוס באקן (נורבגיה), סרגיי לבד ( אוקראינה),חואן קרלוס דה לה אוסה (14).
לא נכללו בחישובים בשל מעבר מאפריקה – מוחמד מורהיט (עבר ממרוקו לבלגיה), איסמעיל סגהיר ( עבר ממרוקו לצרפת), דריס אל הימר (עבר ממרוקו לצרפת).
2006 עד 2015 – מונדר ריצקי (בלגיה), אלמאיו בזבה (ספרד), מו פארח, אליסטר קרייג (אירלנד), עלי קאיה (טורקיה), חואן קרלוס דה לה אוסה, חסוס אספניה (ספרד), היילה איברהימוב (אזרביג'אן), תומס פארל (בריטניה), ריצ'רד רינגר (גרמיניה), חסן הירט (צרפת)*, בשיר עבדי (בלגיה) (12).
לא נכלל בחישובים בשל מעבר מאפריקה – פולאט קמבוי אריקן (עבר מקניה לטורקיה).
*חסן הירט הושעה מפעילות במהלך משחקי לונדון 2012 אחרי שהורשע בעבירת סימום.
10,000 מ' (27:36.27 ומטה)
לפני 1976 – דיויד בדפורד (בריטניה).
1976 עד 1985 – ברנדן פוסטר (בריטניה), מרטי ואינו** (פינלנד), וננציו אורטיז (איטליה), אלכסנדר אנטיפוב (ברה"מ), דיויד בלק (בריטניה), פרננדו ממדה (פורטוגל), קרלוס לופש (פורטוגל), אלכס הגלסטינס (בלגיה), ורנר שילדהאואר (מזרח גרמניה), ג'וליאן גאוטר (בריטניה), הנס יורג קונצה, ניק רוז (בריטניה) (12). כמו כן שני אלופים אולימפיים שלא קבעו את "קריטריון ההצטיינות": לאסה וירן ואלברטו קובה.
1986 עד 1995 – הנס יורג קונצה, פרנצ'סקו פנטה, ז'ן לואי פריאנון (צרפת), אימון מרטין (בריטניה), סלבטורה אנטיבו, דומינגס קסטרו (פורטוגל), תירי פנטל (צרפת), ארה נאקים (נורבגיה), וינסנט רוסו, אנטוניו מרטינס (צרפת) (10).
1996 עד 2005 – דיטר באומן**, ג'ון בראון (בריטניה), דומינגז קסטרו, קמיל מאסה (הולנד), פביאן רונסרו, (ספרד), אנטוניו פינטו, חוסה ראיוס, חואן קרלוס דה לה אוסה. (8)
לא נכללו בחישובים בשל מעבר מאפריקה – מוחמד מורהיט (בלגיה), איסמעיל סגהיר (עבר ממרוקו לצרפת).
2006 עד 2015 – חואן קרלוס דה לה אוסה, מו פארח, כריסטופר תומפסון (בריטניה), בוב טהרי (צרפת), דניאל מאוצ'י (איטליה) עלי קאיה (טורקיה) (6).
לא נכלל בחישובים בשל מעבר מאפריקה – סלים ביירק (עבר מאתיופיה לטורקיה).
** הושעו בשל עבירות על חוקי הסימום.
מרתון (2:08:30 ומטה)
1976 עד 1985 - סטיב ג'ונס (בריטניה) , קרלוס לופש (2). כמו כן אלוף אולימפי כפול – ולדמר צ'ירפינסקי (מזרח גרמניה).
1986 עד 1995 – סטיב ג'ונס, ג'לינדו בורדין (איטליה), וינסנט רוסו (3).
1996 עד 2005 – מרטין פיס (ספרד) , דומינגס קסטרו, אלחנדרו גומס (ספרד), אנטוניו פינטו, סטפנו בלדיני (איטליה) פביאן רונסרו, אבל אנטון (ספרד) אלברטו חסדאדו (ספרד) מוחמד אוואדי (צרפת), אנטוניו פנה (ספרד), פרנצ'יסקו חוויאר קורטס (ספרד) , ג'יאקומו לאונה (איטליה), בנואה זבירצ'בסקי (צרפת), חוליו ריי (ספרד), חוסה מנואל מרטינס (ספרד), קמיל מאסה, חוסה ראיוס (ספרד), אלבריטו דיססקו (איטליה), דמיטרי ברנובסקי (אוקראינה) (19).
לא נכלל בחישובים בשל מעבר מאפריקה – דריס אל הימר (עבר ממרוקו לצרפת).
2006 עד 2015 – חוליו ריי, דמיטרי ברנובסקי, סטפנו בלדיני, אלכסנדר קוזין (אוקראינה) ויקטור רותלין (שוויץ), קמיל מאסה, הנריק שוט (פולין), מו פארח (8).
לא נכלל בחישובים בשל מעבר מאפריקה – פטריק טאמבווה (עבר מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לצרפת).
מכל הנתונים לעיל נראה כי רמת ריצת 800 מ' באירופה לא נפגעה ב-10 השנים האחרונות ואתלטי היבשת עדיין מצליחים להעפיל לשלבי הגמר של האליפויות הגדולות ואף לזכות במדליות. רביעיית רצי פולין בארבע פעמים 800 מטרים כמעט הפתיעה את נבחרת קניה בתחרות מירוצי השליחים העולמית שהתקיימה ב-2014 וסיימה שנייה גם ב-2015. במרחקים מ-1500 מ' ומעלה, אין כמעט ייצוג לרצי אירופה בין הזוכים במדליות באליפויות העולם ובמשחקים האולימפיים בשנים האחרונות להוציא חריגים כמו מו פארח (יליד אפריקה המתאמן באמריקה...). בין השנים 2005-1996 היו 10 רצים מספרד שירדו מ-2:08:30 במרתון. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בשנת 2006, כאשר חוליו ריי קבע 2:06:52. השיא הבריטי במרתון עודנו מוחזק בידי סטיב ג'ונס משנת 1985.
הרצים מאירופה שעמדו ב"קריטריוני ההצטיינות" ב-2014 (בסוגריים המקום של הזמן שלהם בדירוג השנתי העולמי):
800 – פיר אמברוז בוסה (2), אדם קשוט (12), מרצין לבנדובסקי (13).
1500 – הנריק אינגבריגטסן (13), הומיו טספייה (15) ובנוסף לכך הקנייתי המומר אילהאם טאנוי אוזבילן שהיה חבר בנבחרת קניה שקבעה שיא עולם בארבע פעמים 1500 מ' בשנת 2009 והחל מ-2012 מייצג את טורקיה.
5000 – היילה איברהימוב (יליד אתיופיה שבגיל 19 עבר לייצג את טורקיה, 21).
10,000 – אף לא אחד, אם כי בשיר עבדי ( בלגי יליד סומליה ,27:36.40) ודניאל מאוצ'י (27:36.53) היו קרובים. הם היו במקומות ה-16 וה-17 בעולם.
מרתון – מו פארח (77). סרגיי לבד היה קרוב (2:08:32, מקום 86).
אחת הסיבות לירידה בהישגי הרצים מאירופה בריצות הארוכות היא כנראה חוסר אמונתם ביכולתם להגיע לרמות הגבוהות. הדומיננטיות של רצי אפריקה כנראה גורמת לכך שהן הרצים והן המאמנים והאנשים המנהלים את הענף במדינות סבורים כי קלושים הסיכויים להצלחה. הצעירים באירופה המוכשרים בענפי הסבולת יכולים לפנות לענפים בהם הם רואים כי בני אירופה מצליחים: אופניים, טריאתלון, ריצת ניווט, גלישה על שלג למרחקים וכדומה. בין המעטים שעוד מנסים את כוחם בריצות הארוכות בולטים מהגרים ובני מהגרים מצפון אפריקה ומזרחה. העובדה שיש אירופאים "לבנים" המצליחים להגיע להישגים ברמה הבין לאומית בריצת 800 מ' תורמת כנראה לכך שבמקצוע זה הרמה של האירופאים אינה נמצאת בירידה.
ברור שיש גורמים נוספים המשפיעים על הרמה כמו שימוש בתוספים חוקיים ולא חוקיים, רמת הפעילות הגופנית וההשמנה בקרב הנוער, האפשרות להתפרנס מהעיסוק בריצה וגורמים הקשורים באימונים.
מאמרים נוספים בסדרה:
רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק א'
רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק ב'
רמת הריצות הבינוניות והארוכות בעולם, חלק ג'
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.