יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 11/06/2023

בירגיט דרסל – מותה של אתלטית

(בתמונות: בירגיט דרסל והסיסמה האולימפית באצטדיון הקוליסאום בלוס אנג'לס "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". האמנם בכל מחיר?)

הסיפור הזה הוא לא חדש. הוא התרחש בשנת 1987. האתלטית ממערב גרמניה, בירגיט דרסל (Birgit Dressel) שנולדה ב-4 במאי 1960, מתה בטרם מלאו לה 27 שנים, ב-10 באפריל 1987.

הישגיה של דרסל באתלטיקה

דרסל התמחתה בקרב-7, מקצוע המכונה באנגלית Heptathlon.  במקצוע זה מתחרות נשים במשחקים האולימפיים החל משנת 1984. התחרות נערכת במשך יומיים. ביום הראשון מתקיימות תחרויות בריצת 100 מטר משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל וריצת 200 מטר. ביום השני מתקיימות תחרויות בקפיצה לרוחק, הטלת כידון וריצת 800 מטר.  ההישגים הטובים של כל משתתפת מנוקדים בהתאם לטבלה בין לאומית וסכום הנקודות שצברו המשתתפות בשבעה המקצועות קובע את דירוגן הסופי בתחרות.  בטבלה מספר 1 מוצגת התפתחות הישגיה של בירגיט דרסל החל משנת 1982, כפי שהיא מופיעה באתר .World Athletics
    

במשחקים האולימפיים לוס אנג'לס 1984 סיימה בירגיט דרסל במקום התשיעי עם 6082 נק' (6050 נק' לפי הניקוד המקובל כיום). באליפות אירופה 1986 דורגה דרסל במקום הרביעי עם 6487 נקודות (13.56, 1.92, 14.12, 24.68; 6.28, 45.70, 2:15.78). אחרי אנקה בהמר ממזרח גרמניה (6707 נק'), נטליה שובנקובה מברה"מ (6645) וג'ודי סימפסון מבריטניה שקבעה שיא לאומי – 6623 נק'. כפי שניתן לראות בטבלה מספר 1, דרסל שיפרה ב-1986 את כל שיאיה האישיים (בגיל 26!). היא התקדמה מהמקום ה-33 בדרוג השנתי ב-1985 למקום ה-6 ב-1986. 

מותה של דרסל

דרסל קיבלה "טיפולים רפואיים" ממי שהוגדר כ"אבי תוכנית הסימום של מערב גרמניה" ד"ר ארמין קלימפר (Armin Klümper) לפחות מאז 1981. ב-24 בפברואר 1987, פחות מחודשיים לפני מותה של דרסל כתב קלימפר כי דרסל נמצאת "בבריאות איתנה" ו"בכושר שיא". דרסל נפטרה אחרי אשפוז קצר בבית חולים במה שהוגדר כ"תגובה אלרגית חריגה לתרופה כלשהי שהיא קיבלה". ד"ר קלימפר לא נענש על הטיפול הרשלני בה כי אי אפשר היה להוכיח איזו תרופה גרמה לתגובה האלרגית. בחקירה שנפתחה הסתבר כי לאורך השנים השתמשה דרסל ביותר מ-100 תרופות שונות, ובממוצע נטלה 9 תרופות שונות מדי יום. התרופות כללו גם כאלה שאפשר לקנות ללא מרשם כמו ויטמינים ומינרלים אבל גם כאלה שאינן חוקיות לשימוש בקרב ספורטאים כמו סטרואידים אנאבוליים.
בעקבות החקירה המשטרתית שנפתחה לבקשת הוריה אחרי מותה, היו שמועות כי ספורטאים אחרים במערב גרמניה השמידו את "התרופות" שהיו אצלם בבית, אבל כעבור זמן קצר נשמעה "צפירת ארגעה" בקרב הספורטאים והם חזרו לקחת את "התרופות" שהם היו רגילים לקחת. 
הממצאים מהניתוח לאחר המוות של דרסל והחקירה הרפואית הנוספת גילו ממצאים לבעיות רפואיות קשות שהיא כנראה סבלה מהן לאורך כמה שנים, אבל אולי לא הייתה מודעת לחלקן לפחות מאחר שלקחה באופן קבוע כמויות גדולות של משככי כאבים. בין הממצאים האלה: בעיה קשה בעמוד השדרה, שחיקה גדולה בברכיים, לחץ דם גבוה, רגישות גבוהה לזיהומים ורקמת חיבור שיצרה צלקות בשריר הלב, 
יומיים לפני מותה, ב-8 באפריל 1987 ערכה דרסל את האימון האחרון שלה, אימון בהדיפת כדור ברזל. היא לא סיימה את האימון כמתוכנן כי חשה כאבים שהיא ומאמנה חשבו שהם נובעים מבעיה כלשהי בשרירים, מה שמוכנה "מתיחת שריר". דרסל נבדקה על ידי אורתופד מומחה בפציעות ספורטאים והוא טיפל בה בעיקר במשככי כאבים,  כמו התרופה הפופולארית גם כיום, וולטארן.  למחרת בבוקר החריפו הכאבים והתפשטו בגופה ודרסל ביקרה שוב אצל אותו אורתופד שהפעם הוא נתן לה משככי כאבים חזקים יותר, שכללו חומרים אופיאטיים. אחה"צ באותו היום ביקר אותה האורתופד יחד עם נוירולוג והם אבחנו "לומבגו קשה ללא תסמינים נויורלוגיים" והמליצו על שימוש בקרח. המאמן שלה פנה שוב לאורתופד וזה התייעץ עם רופא נוסף, מומחה ברפואה דחופה, שהמליץ על שימוש באספירין והפארין (תרופה למניעת יצירה של קרישי דם). האורתופד ביקר אצל דרסל למחרת בבוקר לאחר שכאביה הפכו לייסורים קשים. הוא אבחן "בעיה בכליות". היה זה אחד משורה של אבחונים מוטעים מאותו הרגע ועד למותה של דרסל, 16 שעות מאוחר יותר. 24 תרופות שונות ניתנו לדרסל במהלך 16 השעות האלה. כל אבחון מוטעה גרר בעקבותיו טיפול אחר. דרסל הועברה לבית חולים למחלקה האורלוגית, אך מאחר שהמומחים שם לא מצאו בעיה בכליות היא הועברה למיון ומספר רופאים המשיכו לטפל בה בתרופות שונות, בזו אחר זו. החקירה המשטרתית העלתה חשד שמותה  נגרם אולי ממנת יתר של אחת התרופות שניתנו לה. רק לאחר כמה שעות הגיעו הרופאים למסקנה כי לא מדובר בפגיעת ספורט כלשהי. שבע שעות אחרי הגעתה לבית החולים הייתה עדיין דרסל בהכרה מלאה אבל בהדרגה היא איבדה אותה עד שנקבע מותה. רופאים רבים נלחמו על חייה וניסו כל טיפול אפשרי כולל עירוי כמה מנות דם. לאורך כל הקריירה שלה ניסתה אמא של דרסל, ספורטאית עבר בעצמה, לגרום לבירגיט להפסיק לקחת את "התרופות" הרבות שקיבלה, כולל זריקות רבות שכללו תערובת של מספר חומרים. דרסל אמרה לאימה כי כדי להצליח בספורט אין ברירה אלא לקחת את "התרופות" וכי גברים המשתתפים בתחרויות קרב-10 לוקחים כמויות גדולות בהרבה של אותן "תרופות".

הפסילה המוזרה של יורגן הינגזן במשחקי סיאול 1988

על רקע דבריה של דרסל כי אתלטי קרב-10 היו רגילים להשתמשש בכמויות גדולות של "תרופות", אפשר להבין אולי את שלוש הפסילות המוזרות של אתלט הקרב-10 המערב גרמני, יורגן הינגזן, במקצוע הראשון של תחרות הקרב-10 במשחקי סיאול 1988. על פי החוקה שהייתה נהוגה אז, כל מתחרה בקרב-10 נפסל במקצועות הריצה רק אחרי שלושה זינוקים פסולים (בתחרויות שלא במסגרת קרב-10 נפסלו אז רצים אחרי שני זינוקים פסולים שלהם). תחרות הקרב-10 בסיאול 1988 נערכה בתאריכים 28 ו-29 בספטמבר. גמר ריצת 100 מטר באותם משחקים נערך ב-24 בספטמבר. בבדיקת הסימום שנערכה אחרי ריצה זו נמצא סטרואיד אנאבולי בדגימת השתן של האתלט שהגיע ראשון לקו המטרה, הקנדי בן ג'ונסון. ג'ונסון נפסל ונמחק מהרשימות גם הישגו שהיווה שיא עולם חדש, 9.79 שניות.  ייתכן שלעובדה זו היית השפעה על הינגזן שסבר אולי שאם לא יהיה בין הראשונים בקרב-10 לא תיערך לו בדיקת סימום ולכן הוא פסל במתכוון ועזב את התחרות. הינגזן היה אז כבר בן 30. הישג שקבע בתחרות בגרמניה בחודש יוני 1984  היווה אז שיא עולם – 8798 נק' לפי טבלת הניקוד שנכנסה לתוקף במהלך שנת 1964 (ההישג שווה 8832 נק' לפי הטבלה הנוכחית שנכנסה לתוקף ב-1985). ב-1986 הוא הגיע להישג של 8730 נק' ובתחרות בגציס ביוני 1988  הוא צבר 8133 נק'. בכל תחרויות קרב-10 הגדולות בהן הוא השתתף במהלך שנות ה-80  שכללו בין היתר את אליפות אירופה 1982, אליפות העולם 1983, המשחקים האולימפיים 1984 ואליפות אירופה 1986, לא נפסל על עבירות סימום אפילו אחד ממשתתפי קרב-10.  ייתכן בהחלט שהינגזן סבר לפני התחרות בסיאול 1988  שגם באותם משחקים  הוא לא ייתפס בבדיקות אבל אחרי הפסילה של בן ג'ונסון הוא חשש שאולי גם הוא ייתפס בבדיקות.
כיום נוטים רבים לציין כי בארצות מזרח אירופה היה נהוג  סימום שיטתי של אתלטים בשנות השמונים. החקירה המשטרתית שבוצעה אחרי מותה של דרסל הראתה כי שימוש נרחב בסימום התרחש לא רק שם אלא גם במדינות שלא היו שייכות לגוש זה.

מקורות

1. https://worldathletics.org/athletes/fed-rep-german/birgit-dressel-14354663
2. Dodaj Komentar. THE TRUE PICTURE OF SPORT – THE DEATH OF BIRGIT DRESSEL. HTTPS://LJUBODRAGSIMONOVIC.COM/LJUBODRAG-SIMONOVIC-THE-TRUE-PICTURE-OF-SPORT-THE-DEATH-OF-BIRGIT-DRESSEL. The text is based on the article published on 7 September 1987, by the German magazine “Der Spiegel” under the title “Tod einer Sportlerin” (“The Death of an Athlete”).
3. HTTPS://WORLDATHLETICS.ORG/ATHLETES/GERMANY/JURGEN-HINGSEN-14355805

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.