יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 10/05/2023

הפינה האולימפית: טוקיו 2020, חלק א'

(בתמונה: מוטאז אסה בארשים מקטאר עונד את מדליית הזהב לחברו-יריבו, ג'יאנמרקו טאמברי מאיטליה אחרי שהשניים החליטו שלא לקיים קפיצות הכרעה בקפיצה לגובה וכך שניהם קיבלו מדליות זהב במקצוע)

המשחקים נדחו לשנת 2021 בשל מגפת הקורונה ונערכו בין 23 ביולי ל-8 באוגוסט. בשל הגבלות הקורונה התחרויות נערכו ללא קהל. 
מדיניות חדשה של הוועד האולימפי הבין לאומי אפשרה למאחרת להוסיף ענפי ספורט לתוכנית המשחקים שבחלקם אמורות להיערך תחרויות גם במשחקיי פריז 2024.  הענפים שהוסיף הוועד האולימפי היפני הם: בייסבול, סופטבול, קרטה, טיפוס קירות, גלישת גלים וסקייט בורד.

מספר המשתתפים

206 מדינות השתתפו במשחקים. ספורטאים מרוסיה השתתפו בחלק מענפי הספורט תחת השם "הועד האולימפי הרוסי" בשל הגבלות שהוטלו על מדינתם עקב אי ציות להוראות על הפיקוח על הסימום. צפון קוריאה  לא השתתפה במשחקים "בשל מגפת הקורונה".
במשחקים השתתפו 5651 גברים ו-5386 נשים (סה"כ 11,037 ספורטאים).
טבלה מספר 1
מספר הנשים והגברים שהשתתפו במשחקי הקיץ האולימפיים החל ממשחקי אתונה 1896 ועד משחקי טוקיו 2020 (שהתקיימו ב-2021).
   

מקור: https://www.statista.com/statistics/1090581/olympics-number-athletes-by-gender-since-1896

אתלטיקה

שיאים שהושגו
גברים
ריצת 1500 מטרים -  יקוב אינגבריגטסן מנורווגיה קבע שיא אולימפי – 3:28.32 ד'. שיא העולם הוא 3:26.00 ד' ונקבע בשנת 1998. עד משחקי טוקיו 2020 השיא האולימפי היה 3:32.07  של נח ניין (Noah Ngeny) בסידני 2000. שבעה הראשונים בגמר בטוקיו קבעו זמנים טובים יותר. כבר במקצה מספר 2 בחצי הגמר בטוקיו נשבר השיא האולימפי על ידי אבל קיפסנג מקניה שקבע 3:31.65.
ריצת 400 מ' משוכות – קרסטן וורהולם מורווגיה קבע שיא עולם חדש – 45.94 ש'. השיא האולימפי הקודם היה 46.78 ונקבע על ידי קווין יאנג מארה"ב במשחקי ברצלונה 1992 והיווה גם שיא עולם עד 1 ביולי 2021 כאשר וורהולם קבע באוסלו 46.70 ש'. ריי בנג'מין מארה"ב סיים שני בטוקיו עם זמן טוב בהרבה משיא העולם הקודם – 46.17 ש' ושלישי סיים אליסון דוס סנטוס מברזיל עם זמן טוב מהשיא האולימפי הקודם – 46.72 ש'.
הדיפת כדור ברזל – ראיין קרוזר מארה"ב קבע שיא אולימפי – 23.30 מ'. את שיא העולם שלו, 23.37 מ' קבע קרוזר במבחנים של ארה"ב לקראת משחקי טוקיו,  בתאריך 18.6.2021. קרוזר ניצח גם במשחקי ריו עם הישג של 22.52 מ' שהיווה שיא אולימפי. בגמר בטוקיו הוא פתח עם שיא אולימפי בהדיפה הראשונה – 22.83, שיפר שוב את השיא האולימפי בהדיפה השנייה – 22.93 ובניסיון השישי והאחרון קבע את השיא האולימפי השלישי באותו היום – 23.30 מ'. בכל שישה הניסיונות שלו בגמר הוא הדף למרחקים מעל שיאו האולימפי ב-2016.
קרב-10 – דמיאן וורנר מקנדה ניצח עם שיא אולימפי – 9018 נקודות. הישגו בקפיצה לרוחק במסגרת תחרות קרב-10 בטוקיו, 8.24 מ' היה טוב מהישגו של הזוכה במדליית הארד במשחקים שקבע 8.21 מ'.

(בתמונה: סידני מקלוכלין)

נשים
ריצת 100 מטר – אליין תומפסון הרה מג'מייקה ניצחה בגמר עם הישג של 10.61 ש'. זה היה ההישג הטוב ביותר במסגרת האולימפית ברוח שמהירותה חוקית לאישור שיאים, רוח בגב שמהירותה אינה עולה על 2.0 מטר בשנייה. הרוח בגמר בטוקיו הייתה רוח נגדית במהירות 0.6 מטר בשנייה. ההישג הטוב במסגרת האולימפית נקבע ב-1988 על ידי פלורנס גריפית ג'וינר שקבעה בגמר זמן של 10.54 ש' עם רוח גב במהירות 3.0 מטר בשנייה.
ריצת 1500 מטר – פיית' קיפיגון מקניה קבעה שיא אולימפי – 3:53.11 דקות. שיא העולם נקבע בשנת 2015 על ידי גנזבה דיבאבא מאתיופיה – 3:50.07, בתחרות ליגת היהלום  במונקו. במהדורת 2022 של אתה תחרות קבעה קיפיגון את ההישג השני בכל הזמנים – 3:50.37 ד'. קיפיגון הגנה על התואר בו זכתה בריו 2016, אז ב"ריצה טקטית" היא הקדימה ב-10 מ' את גנזבה דיבאבא עם הזמן השני החלש ביותר של מנצחת אולימפי ב-1500 מ' – 4:08.92 ד' (רק הזמן של המנצחת בלונדון 2012 היה איטי ממנו). השיא האולימפי הקודם נקבע במשחקי סיאול 1988 על ידי פולה איוואן מרומניה – 3:53.96 ד'.
ריצת 100 מ' משוכות – ג'סמין קמאצ'ו קווין מפורט ריקו קבעה שיא אולימפי – 12.26 ש', בריצת חצי הגמר. בגמר היא ניצחה עם 12.37 ש'. שיא העולם היה 12.20 ש' של קנדרה הריסון מארה"ב שסיימה שניה עם 12.52. במקום הרביעי סיימה טובי אמוסן מניגריה שבאליפות העולם 2022 שיפרה את שיא העולם ל-12.12 ש'. השיא האולימפי הקודם היה 12.35 של סאלי פירסון מאוסטרליה שקבעה בלונדון 2012 זמן של 12.35 ש'.
ריצת 400 מ' משוכות – סידני מקלוכלין מארה"ב קבעה בגמר שיא עולם 51.46 ש'. היא שברה את שיאה שלה שהיה 51.90 ונקבע במבחני ארה"ב למשחקי טוקיו שהתקיימו בחדש יוני. שנייה סיימה דלילה מוחמד מארה"ב, גם היא עם הישג טוב משיא העולם הקודם – 51.58 ש' ושלישית סיימה הולנדית פמקה בול עם שיא ליבשת אירופה – 52.03. השיא האולימפי הקודם היה 52.64 של מלאני ווקר מג'מייקה בבייג'ינג 2008. 
קפיצה משולשת – יולימאר רוחאס מונצואלה קבעה שיא עולם  - 15.67 מ'. השיא הושג בניסיונה השישי והאחרון בגמר. שיא העולם הקודם היה 15.50 מטר ונקבע באליפות העולם 1995. באליפות העולם באתלטיקה באולם בשנת 2022 שיפרה רוחאס את שיאה ל-15.74 מטר.

לתוכנית התחרויות הוכנס מירוץ שליחים 4X400 מטר בו כל נבחרת מורכבת משתי נשים ושני גברים. המנצחת בגמר הייתה נבחרת פולין שקבעה הישג של 3:09.87 דקות. הרכב הנבחרת וזמנים משוערים לכל חברי הרביעייה: קרול זלווסקי 45.1, נטליה קזמרק 49.9, יוסטינה סויטי-ארסטיק 50.47, קג'טן דושינסקי 44.38. במקום השני סיימה הרפובליקה הדומינקנית עם 3:10.21 ד' (פליס 45.2, פאולינו 48.7, מדינה 51.34, אוגנדו 44.90). ארה"ב שסיימה במקום השלישי עם 3:10.22 לא כללה בהרכבה אפילו אחת מהרצות או אחד מהרצים שהביאו לה את מדליות הזהב בריצות השליחים 4X400 מטרים לנשים ולגברים וזאת מאחר שמירוץ השליחים "המעורב" נערך בימים הראשונים של התחרות והאמריקאים, בצדק, לא רצו להטיל על הרצים הטובים שלהם עומס מיותר לפני התחרויות האישיות שלהם (ב-400 מ', 400 מ' משוכות ו-800 מ') ומרוצי השליחים 4X400 מ' לנשים ולגברים. רביעייה שהייתה כוללת את בכירי רצי ארה"ב הייתה עשויי לקבוע הישג מתחת 3:05 דקות. הזמנים הבאים לקוחים מתוך מירוצי השליחים 4X400 בטוקיו 2020: מייקל צ'רי קבע בקטע הראשון 44.2, דלילה מוחמד קבעה בקטע השלישי 48.94, המנצחת בריצת 800 מ', אתינג מו, קבעה בקטע הרביעי במירוץ השליחים לנשים 48.32  ובקטע המסיים במירוץ הגברים קבע הרץ  ל-400 מ' משוכות ריי בנג'מין 43.40 ש'. צירוף הזמנים נותן זמן של 3:04.86 ד'.  שיא העולם במקצוע הוא 3:09.34 ונקבע על ידי ארה"ב באליפות העולם 2019 וכפי שניתן להתרשם, הוא שיא שלא מבטא את היכולת האמיתית של ארה"ב במקצוע זה.

אירוע יוצא דופן היה בקפיצה לגובה לגברים. שני הראשונים בתחרות מוטאז אסה בארשים מקטאר וג'יאנמרקו טמברי סיימו בשוויון והחליטו לא לקיים קפיצות הכרעה. לפיכך שניהם קיבלו מדליות זהב. אירוע דומה במסגרת האולימפית זכור רק מתחרות הקפיצה במוט במשחקי לונדון 1908 שם לא נערכו קפיצות הכרעה מאחר שנאלצו להפסיק את התחרות בגלל קוצר זמן בשל ההתרגשות הגדולה באצטדיון שחלה בשל הסיום הדרמטי של ריצת המרתון. לוח הקפיצות של שני הראשונים בתחרות מוצג בטבלה מספר 2.
סימנים: o  = ניסיון מוצלח; x = פסילה; – = ויתור על ניסיון קפיצה

שיטת העפלת האתלטים לתחרויות האתלטיקה במשחקי טוקיו 2020 הייתה שונה  מזו שהייתה בעבר. אפשר היה עדיין להעפיל לפי קריטריון אך הוא הפך לקשה יותר. לדוגמה: בריצת 100 מטר לנשים הקריטריון למשחקי ריו 2016 היה 11.32 שניות בעוד במשחקי טוקיו 2020 הקריטריון היה 11.15 שניות. לכל מקצוע נקבעה מכסת משתתפים. כל אלה שקבעו את הקריטריון, אך לא יותר משלושה מאותה מדינה, הוזמנו להשתתף. אחרי שהתברר כמה אתלטים עברו את הקריטריון למקצוע ונרשמו להשתתף, מולאה המכסה על ידי אתלטים לפי שיטת הדירוג העולמי. הדירוג לוקח בחשבון לא רק את ההישגים אלא גם את הניקוד שמקבלת מראש כל תחרות. תקופת השגת הקריטריון עברה שינויים בשל מגפת הקורונה. לרוב המקצועות היו שתי תקופות: 1 במאי 2019 עד 5 באפריל 2020 ומ-1 בדצמבר 2020 עד 29 ביוני 2021. תקופת השגת הקריטריון למרתון התחילה מ-1 בינואר 2019.

הישגי אתלטי ישראל

גברים
מארו טפרי – מרתון. מקום 13 – 2:13:02.
  גירמה אמרה – מרתון. מקום 28 – 2:16:17
איימרו עלמייה – מרתון. מקום 37 – 2:17:17

תחלואיני גבריסוס, פליט אריתראי שחי ומתאמן בישראל הגיע במקום ה-16 בזמן 2:14:02, כשייצג את משלחת הפליטים. רץ פליט נוסף שחי ומתאמן בישראל, ג'מאל עבדלמאג'י איסה מוחמד השתתף במוקדמות ריצת 5000 מטר וקבע הישג של 13:42.98 ד' (מקום 13 במקצה 2, לא עלה לגמר).
76 רצים סיימו את המרוץ ו-30 פרשו במהלכו. המנצח, אליוד קיפצ'וגה מקניה קבע 2:08:38 והזוכה במדליית הארד, באשיר עבדי מבלגיה קבע 2:10:00 שעות.

זמני הביניים של הישראלים וגם של המנצח, שיאן העולם אליוד קיפצ'וגה מקניה, והמיקום שלהם באותו השלב מופיעים בטבלה מספר 3. המספר העליון מציין את הזמן המצטבר, המספר האמצעי מציין את הזמן למקטע של 5 ק"מ (במקטע שבין 40 ק"מ לסיום אורך המקטע הוא 2.195 ק"מ) והמספר התחתון מציין את המיקום של הרץ בתום המקטע.
    

ההפרש בין השיא האישי בזמן המירוץ להישג במרתון האולימפי בטוקיו:
 אליוד קיפצ'וגה - 2:08:38 פחות 2:01:39 – 6:59 דקות
מארו טפרי – 2:13:02 פחות 2:07:20 – 5:42 דקות
גירמה אמרה – 2:16:17 פחות 2:07:28 – 8:49 דקות
איימרו עלמייה – 2:17:17 פחות 2:07:45 – 9:32 דקות

ריצות המרתון ותחרויות ההליכה נערכו בעיר סאפורו הנמצאת במרחק של כ-800 ק"מ צפונה מטוקיו וזאת בשל התקווה שתנאי מזג האוויר שם יהיו נוחים יותר לרצים מאשר תנאי הקיץ הקשים בטוקיו, אך הטמפרטורות בטוקיו ובסאפורו היו בסופו של דבר דומות למדי בימי התחרויות: מרתון הנשים הוזנק ב-6:00 בבוקר בטמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס וכעבור שעתים וחצי עלתה הטמפרטורה ל-29 מעלות. מרתון הגברים הוזנק בשעה 7:00 בבוקר בטמפרטורה של 26 מעלות שעלתה ל-29 מעלות בהמשך עם לחות גבוהה של 84%.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים פתחו הרצים בצורה זהירה וחבורת המובילים כללה יותר מ-30 רצים במחצית המרחק. כפי שניתן לראות בטבלה מספר 3, אליוד קיפצ'וגה הגביר את הקצב בחצי השני של הריצה אותו הוא עבר 1:52 ד' מהר יותר מאשר את החצי הראשון. הישגו של מארו טפרי הוא הטוב ביותר של רץ ישראלי במסגרת האולימפית. שלושת הרצים מישראל קבעו לפני המשחקים זמנים טובים בהרבה מקריטריון הכניסה למשחקים שעמד על 2:11:30 שעות (הרבה יותר הגיוני מהקריטריון הקל מאד לריו 2016 שעמד על 2:19:00): טפרי קבע ב-2019 זמן של 2:08:09 וב-2020  - 2:07:20. אמרה קבע ב-2019 הישג של 2:09:54 וב-2020 הוא קבע 2:07:27. עלמייה: 2:11:03 ב-2019 ו-2:07:45 ב-2020.
נשים
דיאנה ויסמן – ריצת 100 מטר. מקום רביעי מתוך 8 במקצה מספר 7 ברבע הגמר – 11.27 שניות. מהירות הרוח במקצה הייתה 0.2- מטר בשנייה. לא העפילה לחצי הגמר. בריצת 100 מטר הקריטריון להשתתפות עמד על 11.15 שניות, טוב משיאה האישי של ויסמן באותה תקופה שעמד על 11.25 שניות ונקבע ב-2019 (ב-2022 היא שיפרה את שיאה הישראלי ל-11.06). דיאנה ויסמן העפילה למשחקים דרך הדירוג העולמי ולא נדרשה להשתתף בשלב המוקדם בריצת 100 מטר שיועד לאתלטיות  שלא עמדו בקריטריון וגם לא העפילו לפי הדירוג העולמי שלהן. ניתן להן להשתתף רק כדי לאפשר ייצוג למדינות שלהן, בהיעדר ייצוג אחר למדינותיהן בתחרויות האתלטיקה.  מרבע הגמר לחצי הגמר העפילו 24 אתלטיות: 3 הראשונות מכל מקצה של רבע הגמר ועוד 3 בעלות הזמנים הטובים מכל השאר. זמן של 11.21 ש' הספיק לעלייה לחצי הגמר. הזמן של דיאנה ויסמן ברבע הגמר היה ה-22 בטיבו מתוך 53 שהשתתפו ברבע הגמר (רצה אחת שהשתתפה וקבעה זמן טוב יותר מויסמן הושעתה בגלל עבירת סימום). 3 רצות מאלה שסיימו בין 3 הראשונות במקצים שלהן, קבעו זמנים איטיים משל ויסמן.
אדווה כהן – 3000 מ' מכשולים. מקום 14 ואחרון במקצה מוקדם מספר 3 – 10:05.95 דקות. זמן 39 מתוך 41 שהשתתפו במקצים המוקדמים. לגמר עלו 3 הראשונות מכל אחד משלושת המקצים ועוד 6 בעלות הזמנים הטובים מכל השאר. זמן של 9:26.11 ד' הספיק לעלייה לגמר כ"מפסידה מהירה". הקריטריון לכניסה עמד על 9:30.00 ד'. שיאה הישראלי של כהן הוא 9:29.74 ד' אך הוא נקבע בשנת 2018 בעוד התקופה להשגת הקריטריון החלה ב-1 ביולי 2019. כהן העפילה למשחקים דרך הדירוג העולמי. הישגה הטוב בשנת 2021 עמד על 9:45.79 ד'.
חנה קנייזבה-מיננקו – קפיצה משולשת. מקום שישי בגמר – 14.60 מטר.  משלב המוקדמות לגמר היו אמורות לעלות כל אלה שקפצו 14.40 מ' ומעלה ובכל מקרה לפחות 12 קופצות. קנייזבה-מיננקו קבעה בשלושת ניסיונותיה 14.27, 14.35 ו-14.36 מ'. מאחר שרק 6 קופצות קבעו במוקדמות הישגים של 14.40 מ' ומעלה, עלו לגמר עוד 6 קופצות. הישגה של  קנייזבה-מיננקו היה השמיני בטיבו מתוך 33 שהשתתפו במוקדמות.
הישגיה של קנייזבה-מיננקו בשלב הגמר היו: 14.52, 14.60, 14.27 14.29 ושתי פסילות. הזוכה במדליית הארד קבעה 15.01 מ'. קריטריון הכניסה היה 14.32 מ'. קנייזבה-מיננקו קבעה 14.36 ביוני 2021 והעפילה למשחקים דרך הקריטריון.
סלאמוויט (סלאם) טפרי – השתתפה בריצות ל-5000 ו-10,000 מטרים. בריצת 10,000 מ' סיימה טפרי במקום ה-23 בזמן 32:46.6 ד'. 24 רצות סיימו את הריצה ו-4 נוספות שזינקו, לא סיימו אותה. הזוכה במדליית הארד קבעה 30:01.72 ד'. קריטריון הכניסה היה 31:25.00 ד'. טפרי קבעה בחודש יוני 2021 הישג של 31:19.50 והעפילה למקצוע דרך הקריטריון. בגמר ריצת 5000 מ' סיימה טפרי במקום העשירי – 14:54.39. הזוכה במדליית הארד קבעה 14:38.87. 38 רצות השתתפו בשני מקצים מוקדמים מהם עלו לגמר 5 הראשונות מכל מקצה ועוד 5 בעלות הזמנים הטובים מכל השאר. סלאם טפרי סיימה שמינית במקצה מספר 1 בתוצאה 14:53.43 ד' (שיא ישראלי). כל חמשת הרצות שעלו לגמר כ"מפסידות מהירות" היו במקצה מספר 1. קריטריון הכניסה היה 15:10.00 ד'. טפרי קבעה 15:08.39 בחודש יולי 2019 ועלתה למשחקים דרך הקריטריון.
מאור טיורי – מרתון. מקום 48 – 2:37:52.
לונה צ'מטאי-סלפטר – מרתון. מקום 66 – 2:48:31.
המנצחת, פרס ג'יפצ'ירצ'יר מקניה קבעה 2:27:20 שע' והזוכה במדליית הארד, מולי סיידל מארה"ב קבעה 2:27:46. 73 רצות סיימו את המרתון ו-15 נוספות זינקו אך לא סיימו.
זמני הביניים של הישראליות וגם של המנצחת, פרס ג'יפצ'ירצ'י מקניה, ושל הזוכה במדליית הארד, מולי סיידל מארה"ב והמיקום שלהן באותו השלב מופיעים בטבלה מספר 4. המספר העליון מציין את הזמן המצטבר, המספר האמצעי מציין את הזמן למקטע של 5 ק"מ (במקטע שבין 40 ק"מ לסיום אורך המקטע הוא 2.195 ק"מ) והמספר התחתון מציין את המיקום של הרצה בתום המקטע.
    

5 רצות הגיעו יחד לק"מ ה-35: שיאנית העולם בירגיד קוסגיי מקניה, ג'יפצ'ירצ'יר, סיידל ויוניס צ'ומבה מבחריין שנסוגה לאחור בק"מ ה-36 וסיימה לבסוף במקום השביעי.  בק"מ ה-38 סיידל נשארה מעט מאחורי 3 המובילות ואז הגבירה ג'יפצ'ירצ'יר את הקצב וצ'מטאי-סלפטר עצרה ונראה היה תחילה כי פרשה מן המרוץ אך אחרי מנוחה ארוכה היא חזרה למסלול וסיימה במקום ה-66. קוסגיי סיימה שנייה  - 2:27:36 ע'.
ההפרש בין השיא האישי בזמן המירוץ להישג במרתון האולימפי בטוקיו:
פרס ג'יפצ'ירצ'יר – 2:27:20 פחות 2:17:16 – 10:04 דקות.
בירגיד קוסגיי – 2:27:36 פחות 2:14:04 – 13:32 דקות
מולי סיידל – 2:27:46 פחות 2:25:13 – 2:33 דקות (בחודש נובמבר 2021, במרתון ניו יורק שיפרה סיידל את שיאה האישי ל-2:24:42). הישגה של סיידל בטוקיו הוא מרשים במיוחד לאור העובדה שהייתה קרובה מאד לשיאה האישי בתנאי מזג האוויר הקשים.
מאור טיורי – 2:37:52 פחות 2:29:04 – 8:48 דקות
לונה צ'מטאי-סלפטר – 2:48:31 פחות 2:17:45 – 30:46 דקות.
הקריטריון למרתון לנשים היה 2:29:30. שתי הרצות מישראל העפילו למשחקים דרך הקריטריון: טיורי קבעה את שיאה האישי, 2:29:04 באפריל 2021 וצ'מטאי-סלפטר קבעה את שיאה האישי, 2:17:45, ב-1 במרס 2020 במרתון שנערך בעיר טוקיו ועוד קודם לכן קבעה ב-2019 הישג של 2:19:46 במרתון פראג.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.