יורם אהרוני | כדורגל | 02/07/2023

העונה שלי כמאמן הכושר של הפועל בית שאן, חלק ו'

(בתמונה: העיר בית שאן עם הרי הגלעד ברקע)

משחק הבית נגד "הפועל" ירושלים

כל משחק בית בשלב זה של העונה, היה משחק שהיינו מוכרחים לנצח בו כדי לא לרדת ליגה. המשחק התחיל רע מאד. כבר בדקות הראשונות כבשו האורחים שער  וכעבור כמה דקות שוב הגיע חלוץ שלהם חופשי מול השער שלנו, אך למזלנו הוא החטיא. בית-שאן החלה לצאת קדימה: סרג'ן  צולקוביץ' חטף כדור ופרימוז גליהה השווה מקרוב. כעבור כמה דקות עלה אבי דנן (ביבו) מימין, העביר מסירה ארוכה לקובי גנון שעלה משמאל ושלח כדור ארוך מרחוק לרשת הירושלמית. שער בכורה לקובי בליגה הלאומית שהייתה אז הליגה הבכירה! לא חלפו דקות ארוכות והפעם היה זה סרג'ן שהשלים שלישיה של הקבוצה בפרק זמן קצר. סמוך לסיום, בגלל שאננות שלנו, צמצמו הירושלמים ולא היו רחוקים גם מלהשוות.
הרכב: מאיר כהן, ביבו, קובי גנון, איתן טייב, עמי אזולאי, יהודה עמר, זלקו אצ'יץ' ("ג'רי"), גאלה פנצ'ולדזה, שמעון דנן, סרג'ן צולקוביץ', פרימוז גליהה. שולבו: מוטי בן חמו, אלון קפלן ואיימן חלאחלה.
ביום שני עשו השחקנים באימון שבע פעמים 200 מטרים (יציאה לריצה כל שתי דקות). החזרות הראשונות היו הססניות משהו וזמן הריצה היה 42-40 שניות, זמן איטי למדי עבור שחקנים ברמתם. בהמשך ראו השחקנים כי השד לא נורא כל כך והחלו לרדת בזמנים לכוון 36 שניות. כדי להכניס את המספרים לפרופורציות אציין שכאשר הייתי בן 16 והתאמנתי בריצות בינוניות במסגרת אגודת האתלטיקה הפועל העמקים, בהדרכת המאמן אמנון גור, הייתי משלים עם חבריי לקבוצה שהתאמנו גם הם בריצות למרחקים בינוניים, 12 חזרות של 200 מטר בזמנים של 30 שניות ומטה עם יציאה לריצה כל שתי דקות. נעדרו הפעם: עמי, ג'רי (סחב פציעה והתקשה לסיים משחקים) ואלמוג חזן. בכלל, מתחילת הסיבוב השני, מאז הצטרפו לקבוצה סרג'ן ופרימוז, ג'רי קצת "נעלם". במשחקים בסבוב הראשון בהם הוא נטל חלק הוא עזר לנו "לצוף" ולקח על עצמו הרבה אחריות במגרש. בסיבוב השני לקח סרג'ן את המנהיגות בקבוצה וג'רי כאמור נדחק קצת לשוליים.

משחק החוץ נגד מכבי חיפה

בשבת יצאנו למשחק חוץ בקרית-אליעזר נגד מכבי חיפה. ג'רי  נעדר בשל פציעתו. החיפאים תקפו אבל המערך ההגנתי שהציב אלישע לוי בלם אותם לא רע דקות ארוכות. באחת ההתקפות חדר הכדור לרשתו של מאיר כהן אך השופט ביטל את השער, שלף את הכרטיס האדום לביבו והצביע על הנקודה הלבנה. מסתבר שביבו ניסה לבלום את הכדור בידו בדרכו פנימה. השופט החמיר אתנו הפעם כי יכול היה לאשר את השער בלי לשלוף את הכרטיס האדום שהרי הכדור חדר לרשת. החיפאים ניצלו את בעיטת העונשין וכעבור דקות אחדות הגדילו את יתרונם. המשחק נראה "גמור" אך השופט אולי הרגיש שקיפח את בית-שאן ומן הצד השני הרחיק את בלם חיפה וזיכה אותנו בפנדל אותו ניצל איתן. ירדנו להפסקה בהרגשה כי אפשר עוד לנצח. פרימוז אפילו ביטא זאת בקול. לשחקני מכבי חיפה מסתבר שהיו תוכניות אחרות ובמחצית השנייה הם כבשו פעמיים והנחילו לנו תבוסה בשיעור 4-1. אחרי המשחק הזמין אותנו איש העסקים המאמץ, אלון דנקנר, לארוחה במסעדה. הרכב: מאיר, ביבו, קובי, איתן, עמי, יהודה, איימן, שמעון, גאלה, סרג'ן, פרימוז. שולבו: אלון קפלן, מוטי בן חמו ומאיר מליקה.
כעת הגיע תור שני משחקי הבית הרצופים מול בני-יהודה וכפר-סבא. היה ברור לכל כי אנחנו חייבים לנצח בשני המשחקים. המשחק נגד בני-יהודה היה עימות תחתית ישיר. ביום חמישי אחרי האימון התכנסה הקבוצה לארוחה משותפת, כהרגלה בשבועות האחרונים. היו"ר, אברהם יצחק, החליט לשאת דברים קצרים. הוא אמר שברור לכולם שאנחנו חייבים לנצח בשני המשחקים הקרובים ואם הדבר יקרה ההנהלה תשלם לשחקנים פרמיות עבור שמונה נקודות במקום עבור שש. אברהם יצחק היה איש עסקים מצליח אבל כנראה שלא מבין גדול בפסיכולוגיה של ספורט. מה הטעם להבטיח פרמיה מוגדלת כאשר כולם כבר חדורים מוטיבציה גבוהה להצליח? עמדנו אז באמצע חודש מרס והתחילו כבר בעיות בתשלום המשכורות שהפסיקו להגיע בזמן. למה לקחת התחייבות שאחר כך יהיה קשה לעמוד בה? בהמשך העונה נהגה ההנהלה "כפי שמצופה ממנה": שילמה בזמן רק למי שלא הייתה לה אפשרות אחרת (בעיקר לשחקנים הזרים). היו שחקנים שראו את התשלום הבא רק בחודש אוגוסט כאשר חתמו על חוזה לעונה הבאה. זו תופעה שהייתה ידועה בספורט הישראלי: לקראת סוף העונה אין צורך למהר ולשלם בזמן. מי השחקן "שילכלך את  שמו הטוב" ויחרים את האימונים כאשר הקבוצה בעיצומם של המאבקים במחזורים האחרונים של הליגה?
עבודות בניית היציעים חייבו בשלב ההוא את העברת הספסלים עליהם ישבו השחקנים המחליפים ואנשי הצוות המקצועי, לצד המערבי של המגרש. בצד זה של המגרש של המגרש התקדמה כבר בניית היציע והצופים היו יכולים לשבת בצד המזרחי של המגרש בלבד.

משחק הבית נגד בני יהודה

בני יהודה, עם מאמן החירום יעקב גרונדמן, הפתיעה ועלתה עם הרכב התקפי וסיכנה את שער בית-שאן בדקות הפתיחה. אבל, כפי שאומרת הקלישאה, מי שלא מבקיע – סופג. פרימוז וסרג'ן כבשו כבר במחצית הראשונה. בדקות האחרונות הורחק גאלה בצורה תמוהה. היה לו כבר כרטיס צהוב אחד ונראה היה לשופט כי הוא מבזבז זמן בהוצאת כדור חוץ והוא שלף לו כרטיס צהוב שני. הרכב: מאיר, אלמוג, קובי, איתן, עמי, יהודה, ג'רי, גאלה, שמעון, סרג'ן, פרימוז. שולבו: קפלן, ג'מיל חאדר ואודי שנורמן.
האימונים היו בתקופה זו כבר  כולם בבית-שאן והתקיימו באצטדיון או במגרש האימונים הצמוד לו. ביום ראשון העברתי חימום ואחר כך יצאתי לריצה עם חנוך מררו לאורך נחל חרוד מאחורי תל בית-שאן העתיק. בתקופת האביב יש פריחה יפה של פרגים וחרציות על גדות הנחל. חנוך סיפר לי במהלך הריצה כי בשנה הבאה יעזבו כל שחקני הרכש והוא חושב שלא תישאר קבוצה ברמה מתאימה לליגה הבכירה בבית-שאן. לא הסכמתי איתו אז אבל בדיעבד הוא בהחלט צדק. הפציעות שבו ותקפו את חנוך והוא לא היה כשיר עדיין לאימוני כדורגל. למחרת, ירד במפתיע גשם חזק. המשכנו עדיין בקטעי סבולת פעם בשבוע והפעם עשו השחקנים ארבע פעמים הקפה אחת של מגרש האימונים. הזמן להקפה היה 46-40 שניות.

משחק הבית נגד הפועל כפר סבא

משחק הבית נגד כפר-סבא היה קל בהרבה מאשר המשחק נגד בני-יהודה. האורחים, שנחלצו כבר מסכנת הירידה לא הקשו עלינו יותר מדי. אלון קפלן, שהחליף בהרכב את גאלה המורחק, כבש את שער הבכורה שלו בעונה בבעיטה מרחוק במחצית הראשונה וסרג'ן הוסיף שער במחצית השנייה. כפר-סבא אמנם צמצמה את התוצאה אבל  שחקניה לא ממש התאמצו להשוות. הרכב: מאיר, ביבו, ג'מיל, איתן, עמי, יהודה, אלון קפלן, ג'רי, שמעון, סרג'ן, פרימוז. שולבו: שנורמן, איימן חלאחלה ומליקה.
ביום שלישי קבעה ההתאחדות שכל קבוצות הלאומית יערכו משחקים חגיגיים נגד קבוצות מליגות נמוכות במסגרת אירועי "50 שנה למדינה". הקבוצה יצאה למשחק בנצרת שבמהלכו נפצע סרג'ן בצורה חמורה למדי.

משחק החוץ נגד מכבי פתח תקווה

המשחק בחוץ נגד מכבי פתח-תקווה נקבע ליום ששי, ערב ליל הסדר. בשל חשיבותו של המשחק התעקש אלישע לוי שהקבוצה תצא לבית-מלון בשפיים ביום חמישי. ביקשתי מאלישע שישחרר אותי מן המשחק מאחר שבגן של בני  לוטן בקיבוץ בית אלפא ערכו ביום ששי בצוהריים טקס "ליל סדר" עם ההורים של "הבוגרים" בגן ולא רציתי שלוטן יישאר בלעדיי בטקס. אמרתי לאלישע שאם בכל זאת הוא מתעקש שאגיע למשחק אני מבקש שתחכה מכונית ליד הגן שתסיע אותי לפתח-תקווה מיד בתום הטקס. המשימה להביא אותי למשחק הוטלה על גבי האפסנאי. יצאנו מבית-אלפא שעתיים לפני פתיחת המשחק והגענו בדיוק חצי שעה לפני תחילתו, מועד פתיחת החימום שלפני המשחק. למען הדיוק, חימום לא בדיוק היה נחוץ ביום זה שכן שרר בו שרב כבד. בהעדרו של סרג'ן הפצוע, עלה אלישע לוי עם פרימוז כחלוץ יחיד כאשר שמעון דנן ואלון קפלן אמורים היו להצטרף אליו מן הקישור. בדקות הפתיחה העביר פרימוז כדור נהדר לקפלן אך זה החטיא מקרוב. מכאן ואילך לחצו הפתח-תקוואים שהיו חייבים לנצח בשביל לברוח סופית מאימת הירידה. השער היחיד במשחק הובקע על ידי הבלם מוראד מגמדוב שניצל יציאה לא טובה של השוער מאיר כהן לכדור גובה. הרכב: מאיר, ביבו, קובי, איתן, עמי, יהודה, ג'מיל, ג'רי, אלון, שמעון, פרימוז. שולבו: מוטי, מליקה ושנורמן.

משחק הבית נגד אשדוד

החמסין נמשך גם בתחילת השבוע הבא אבל בכל זאת עשו השחקנים שש פעמים 200 מטרים ביום שני. המשחק בבית נגד אשדוד היה אמור להיות חסר חשיבות לאורחים ממרכז הטבלה אך הפך לטעון מאחר שאנשי בית-שאן האשימו את שחקני אשדוד ש"נתנו" את המשחק לבני-יהודה שבוע קודם לכן. הטלוויזיה הראתה איך בלם אשדוד, בעברו שחקן בני-יהודה, כאילו מוסר כדור בראשו לחלוץ בני-יהודה כאומר לו: "הא לך הכדור, הבקע בבקשה...". לפני המשחק התלבט מאד אלישע אם להכליל את סרג'ן הפצוע בהרכב. הוא הורה לי לרדת עם סרג'ן למגרש ולבצע לו מעין "מבחן כשירות". ההמלצה שלי הייתה שסרג'ן לא צריך לשחק. אלישע חשב אחרת. הוא העלה את סרג'ן בהרכב והציב אותו קרוב לרחבת האורחים. אלה "קנו את הפיתיון" והצמידו אליו את הבלם הקדמי. כך, כמעט בלי לנוע, שימש סרג'ן ציר חשוב בהתקפה שלנו. המשחק אכן היה קשוח ואשדוד הפגינה במחצית הראשונה משחק לחימה למופת. סמוך לסיום המחצית נפסקה בעיטת עונשין מזווית קשה מצד ימין. איתן בעט כדור חזק לרחבה, ג'רי נגע בו קלות והסיט אותו לחיבורים והביא לנו יתרון חשוב. עלינו לחדר ההלבשה ב"מנהרה" (קונסטרוקצית מתכת מכוסה ברזנט) ולפתע ראיתי כמה מטרים לפניי שחקן של אשדוד נופל על המדרגות נאנק מכאבים. הייתי משוכנע שזו פרובוקציה. הרוחות התלהטו גם ברחבה שבין חדרי ההלבשה של המקומיים והאורחים אך אלישע לוי מיהר להפריד בין הניצים וכל קבוצה הסתגרה בחדר ההלבשה שלה. מסתבר שהנפגע היה יוסי מדר, שחקן נוסף באשדוד שהוא יוצא בני-יהודה. מדר לא עלה לשחק במחצית השנייה שמיד בתחילתה הגדיל איתן טייב את היתרון שלנו. אחרי הבקעת השער השני יצאה הרוח ממפרשי אשדוד ושחקניה הפסיקו להילחם. לקראת הסיום הוכנס למגרש אלמוג חזן, "מחולל מהומות ידוע". אלמוג, שכבר ציינתי אותו כזריז מבין שחקני הקבוצה, היה שחקן נמוך חסר פשרות. הוא היה מעין "עלוקה" ואף פעם לא ויתר על הכדור. במשחק החוץ בסיבוב הראשון בכפר-סבא, עודף המוטיבציה שלו עלה לנו בפנדל ושתי נקודות ליגה יקרות. אלישע סיפר לי פעם שאלמוג שיחק במשחק ההיסטורי נגד מכבי חיפה בעונתה הראשונה של הקבוצה בליגה. אנשי חיפה שאלו את אלישע: "מי זה הפינצ'ר הזה שנכנס כל הזמן לרגליים ולא נותן לשחק?" גם באימונים היו לאלמוג לא אחת כניסות מסוכנות ופעם אחת סרג'ן התרגז עליו ואלישע שלח את שניהם מוקדם לחדר ההלבשה. זכורה גם התקרית שלו עם רפי אלגריסי במחנה האימונים בהולנד בריב על התור למשחק הפינג-פונג.
בדקה ה–89 אלמוג פרץ מימין והוכשל ברחבה ואיתן כבש את הפנדל. היו שנטו להעניק לאיתן שלושער במשחק זה אך ספק אם השער הראשון היה מובקע לולא הסיט ג'רי את הכדור. מן העבר השני הגביה שחקן אשדוד כדור לא מסוכן אך אלמוג ברוב להיטותו להרחיק דחק את הכדור פנימה. הרכב: מאיר, ביבו, קובי, איתן, עמי, יהודה, ג'רי, גאלה, שמעון, סרג'ן , פרימוז. שולבו: ג'מיל (החליף את קובי שעלה לשחק חולה), אלון קפלן ואלמוג.
למחרת, שבת, שמעתי בתוכנית הרדיו "שירים ושערים" דיווח על המשחק תוך איזכור התקרית בה נפגע יוסי מדר. הפרשן, אבי רצון, אמר שצריך לחקור את העניין ביסודיות ולמצוא מי פגע במדר. עדיין הייתי משוכנע שזו הייתה פרובוקציה. התקשרתי לאלישע ואמרתי שאני מוכן להעיד כי איש לא פגע במדר. ביום ראשון כאשר הגעתי לאימון, עדיין הייתי משוכנע בכך. כאשר סיפרתי זאת למנהל הקבוצה, אבי לוי, הוא הגיב בצחוק. מסתבר שלרבים כבר הייתה השערה מבוססת למדי כי מדר אכן נפגע על ידי תוקף שחדר בדרך כלשהי ל"מנהרה" ונעלם כלעומת שבא. יכול מאד להיות שאם הייתה נערכת חקירה משטרה רצינית אפשר היה לגלות עוד פרטים, כאלה שנסתרו מעיני, למרות שעמדתי סמוך מאד לאירוע. למה ירד הנושא מסדר היום כל כך מהר? אני משער שלאנשי אשדוד לא היה נוח שתיערך חקירה כזו. להם הרי לא הייתה מעורבות ישירה במאבקי התחתית. אם היו פותחים בחקירה הייתה בית-שאן דורשת בוודאי חקירה גם לגבי אירועי המשחק בין אשדוד ובני-יהודה ובכך אשדוד ודאי שלא הייתה מעונינת.

משחק החוץ נגד מכבי תל אביב

נשארו עוד שלושה משחקים לסיום הליגה. כבר לפני תחילת העונה, כאשר פורסם לוח המשחקים, היה ברור כי שלושת המשחקים האחרונים יהיו קשים מאד: מכבי תל-אביב בחוץ, בית"ר ירושלים בבית ולסיום: הפועל חיפה בחוץ. מה שלא היה ידוע הוא עד כמה תהיינה קבוצות אלה מעורבות במאבקים בצמרת או בתחתית. התברר שמכבי תל-אביב עדיין הייתה מסובכת קשה בתחתית והיא זקוקה מאד לנקודות, בית"ר הוליכה את הליגה בהפרש קטן ולא יכולה הייתה לוותר על שום נקודה ואילו הפועל חיפה כבר יצאה מן המאבקים אך אוהדי בית-שאן אמרו שאסור לבנות על כך: "קבוצה אותה מאמן אלי גוטמן תתאמץ בכל משחק. גוטמן לא מחלק מתנות", הם קבעו בפסקנות.
הרבה שחקנים לא השתתפו באימון של יום שני או שעשו רק חלק מן האימון. סרג'ן, פרימוז, ג'רי ועמי היו פצועים. יהודה, שמעון וחנוך גם הם סבלו מפציעות והשתתפו רק בחלק מן התרגילים.
כל השבוע עסקה העיתונות בצפוי בעימות בין בית-שאן למכבי תל-אביב תוך הדגשה שלמכבי אין ניסיון במאבקי תחתית ולכן ניצחון של בית-שאן לא ייחשב כהפתעה. מה שהתרחש באצטדיון רמת-גן, מגרשה הביתי של מכבי, היה שונה בתכלית מן התחזיות. בית-שאן הציגה משחק עלוב. יהודה עמר הפצוע, עלה בהרכב אך התקשה למצוא את מקומו על המגרש. כאשר בית-שאן תקפה הוא נשאר מאחור ולא הצטרף וכאשר תקפה מכבי הוא היה רחוק מדי מן השער שלנו ולא סייע בהגנה. השער הראשון הובקע כתוצאה מאי-הבנה בין מאיר כהן להגנה ואחריו באו גם שני ושלישי. פנדל תמוה למדי שהוענק לבית-שאן איפשר לאיתן טייב לצמק לפני שאלי דריקס חתם את תוצאת המשחק תוך שהוא מתעתע בהגנת בית-שאן. מכבי הנחילה לנו תבוסה בשיעור 4-1, חילצה עצמה מהתחתית והשאירה אותנו לחפש נקודות בשני המשחקים האחרונים או לסמוך על כך שבאר-שבע ובני-יהודה לא יצברו יותר נקודות מאיתנו, אפילו אם נפסיד בשני המשחקים. הרכב: מאיר, ביבו, קובי, איתן, עמי, יהודה, גאלה, ג'רי, שמעון, סרג'ן, פרימוז. שולבו: מליקה, מוטי וג'מיל.
את מה שקרה במשחק נגד בית"ר ירושלים, משחק שלימים כונה "משחק השרוכים", אפשר לקרוא בפרק שהוקדש לכך.

פרקי נוספים בסדרה:

העונה שלי כמאמן הכושר של הפועל בית שאן, חלק ה' - https://tinyurl.com/4pjujz6p

העונה שלי כמאמן כושר של הפועל בית שאן, חלק ד' - https://tinyurl.com/2pjmy6w8

העונה שלי כמאמן הכושר של הפועל בית שאן, חלק ג' - https://tinyurl.com/5h2xty66

העונה שלי כמאמן כושר בהפועל בית שאן, חלק ב' - https://tinyurl.com/57ucafj3

העונה שלי כמאמן הכושר של הפועל בית-שאן בכדורגל חלק א' - https://tinyurl.com/3e4zb4hm

25 שנים למשחק השרוכים - https://bit.ly/40YnkAw

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.