יורם אהרוני | כדורגל | 09/12/2022

משחקי נבחרת ישראל לגברים במוקדמות גביע העולם בכדורגל - חלק א': 1934-1958

 (בתמונה: קפטן נבחרת ישראל, אלי פוקס, מחליף דגלים עם הקפטן הייווני לפני המשחק ב-1954 באצטדיון רמת גן)

טורניר הגביע העולמי בכדורגל לגברים של התאחדות הכדורגל הבין לאומית (פיפ"א) נערך מדי 4 שנים מאז 1930. בשנות ה-30 נערכו שלושה טורנירים והמפעל חודש אחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1950. התאחדות הכדורגל של ארץ ישראל התקבלה בשנת 1929 לפיפ"א והייתה מחשבה לשלוח נבחרת לטורניר הראשון שנערך באורוגוואי למרות ההוצאה הכספית הגדולה  אך לא ניתן אישור לכך משלטונות המנדט הבריטי. הטורניר ב-1930 היה היחידי שלא נערכו לקראתו משחקים מוקדמים. נבחרת ארץ-ישראל ומ-1950 נבחרת מדינת ישראל נטלה חלק בכל המהדורות של המשחקים המוקדמים החל מ-1934 והעפילה לטורניר עצמו רק ב-1970.

1934

הטורניר נערך באיטליה בהשתתפות 16 נבחרות. 32 הנבחרות שנרשמו למפעל חולקו ל-12 בתים. ארץ ישראל שובצה לבית מספר 12 שיועד לנבחרות מאפריקה ואסיה (כולל טורקיה). משתי היבשות נרשמו רק מצרים, ארץ ישראל וטורקיה. טורקיה פרשה מן הטורניר וכך נקבע כי המנצחת במפגש הכפול בין ארץ ישראל ומצרים תעפיל לטורניר.
16.3.1934, מצרים-ארץ ישראל 1-7 -  אצטדיון הצבא הבריטי בקהיר. 13,000 צופים. שופט: סטנלי ולוס (בריטניה).
הרכב מצרים: מוסטפה מנסור, עלי מוחמד אל סעיד אל קאף, עבד אל חמיד שרלי, חסן אחמד אל פאר, חסן רג'אב, אמין סברי, מוחמד לטיף, מוסטפה קאמל טאהא, עבד אל רחמן פאוזי,  מחמוד מוכתר, ג'מיל אל זוביר. מאמן: ג'והן מקרי (סקוטלנד).
הרכב ארץ ישראל: וילי ברגר, אברהם רזניק, פנחס פידלר, זלמן "דז'מפה" פרידמן, גדליהו פוקס, יוחנן סוקניק, אמנון חרל"פ, פרי קראוז, פאול קסטנבוים, חיים רייך, אברהם נודלמן.  מאמן נבחרת ארץ ישראל שמעון "לומק" רטנר, לא נכח במשחק.
כבשו למצרים: מחמוד מוכתר (בדקות: 11, 35, 51), מוסטפה קאמל טאהא (21, 79), מוסטפה לטיף (43, 87). 
כבש לארץ ישראל: אברהם נודלמן (61).

6.4.1934, ארץ ישראל – מצרים 4-1 – מגרש הפועל תל אביב. 8000 צופים. שופט: פרדריק ג'ון גודסבי (בריטניה).
ארץ ישראל: ברגר, פידלר, דוד ויינברג, פרידמן, פוקס, סוקניק, שמואל לוי, חרל"פ,  יעקב זליבנסקי, רייך, נודלמן. מאמן: רטנר.
מצרים: עזיז פאהמי, עלי מוחמד אל סעיד אל קאף, שרלי, אל פאר, ראג'אב, מוחמד פאריד בחטאי, מוחמד לטיף, טאהא, פאוזי, מוכתר, מחמוד האני לביב. מאמן: מקרי. מוחמד לטיף נפצע בדקה ה-80 וכך נשארה מצרים ב-10 הדקות האחרונות ב-10 שחקנים. כיוון שלא הותרו אז חילופי שחקנים.
שער לארץ ישראל: סוקניק (54)
שערים למצרים: מוחמד לטיף (2), מחמוד מוכתר (7, 22), פאוזי (35).

מצרים העפילה לטורניר שנערך באיטליה והודחה ממנו בסיבוב הראשון כשנוצחה בידי הונגריה 4-2 (הטורניר היה בשיטת "המפסיד יוצא").

1938

הטורניר נערך בצרפת והיו אמורות להשתתף בו 16 נבחרות אך השתתפו בו 15 אחרי שאוסטריה שהעפילה אליו נמחקה אחרי ששטחה סופח על ידי גרמניה הנאצית. 37 הנבחרות שנרשמו לטורניר חולקו ל-12 בתים. ארץ ישראל שובצה לבית 6 עם יוון והונגריה. נקבע כי המנצחת בין יוון וארץ ישראל תתמודד עם הונגריה על ההעפלה לטורניר. 
22.1.1938, ארץ ישראל- יוון 3-1 – מגרש מכבי תל אביב, 8000 צופים. שופט: יוסוף מוחמד (מצרים).
הרכב ארץ ישראל: קיימת מחלוקת לגבי ההרכב במקורות שונים. ההרכב לפי עיתון "הארץ" מהתאריך 23.1.1938:  (יוליוס) קליין, (אברהם) בית הלוי, אבנר (פרוטופופוב, בחלק השני הוא נעדר ובמקומו נכנס יוחנן (סוקניק) ), מנחם (מרימוביץ'), (גדליהו) פוקס, (יוסף) ליברמן,  מילה (גינזבורג), שוקה (ברשדסקי), (פרי) נויפלד, גאול (מכליס),  (אברהם) נודלמן. מאמן: אגון פולאק.
יוון: ספירידון סקלאבונוס, גיאורגיוס גספאריס, גיאורגיוס פאפאדופולוס, אנסטסיוס קריטיקוס, אנטוניס קזימטיס (ספירידון קונטוליוס החליף אותו במחצית השנייה), קונסטנטינוס גיקאס, אנטונוניוס מיגיאקיס, דימטרוס בלדסיס, קלנתיס ויקילידס, קלינתיס מרופולוס, תלוגוס סימאונידיס. מאמן: קונסטנטינוס נגרופונטיס.
שער לארץ ישראל: פרי נויפלד (21)
שערים ליוון: קלינתיס ויקלידס (3, 10), אנטוניוס מיגיאקיס (51).

20.2.1938, יוון – ארץ ישראל 0-1 – אצטדיון פאנאתניאקוס באתונה, 12,000 צופים. שופט: מיקה פופוביץ' (יוגוסלביה).
יוון: סקלאבונוס (ניקולאס סוטריאדיס החליף אותו בדקה ה-15), גספאריס,  פאפאדופולס, קריטיקוס, קונטוליס, גיקאס, מיגיאקיס, ספירידון דופונטיס, ויקלידס, מרופולוס, וסיליוס מנטס-לאפאס.
ארץ ישראל: ישראל אלסנר, אברהם רזניק, אברהם בית הלוי, יוסף ליברמן, גדליהו פוקס, מנחם מרימוביץ', יעקב "ינה" שטרן, משה "ג'רי" בית הלוי, פרי נויפלד, גאול מכליס, נתן פנץ.
את השער ליוון הבקיע קלינתיס ויקילידס בדקה ה-89 בבעיטת עונשין "מפוקפקת" מ-16 מטר. 
יוון התמודדה נגד הונגריה על הזכות לעלות לטורניר. הונגריה ניצחה במשחק שנערך בבודפשט בתוצאה 1-11. הונגריה הגיעה למשחק הגמר בטורניר בצרפת בו היא נוצחה על ידי איטליה בתוצאה 2-4.

1950

הטורניר נערך בברזיל והיו אמורות להשתתף בו 16 נבחרות אך בגלל פרישות השתתפו בסופו של דבר רק 13. 34 נבחרות  נרשמו לטורניר. המארחת (ברזיל) ומחזיקת הגביע (איטליה) עלו אוטומטית.  ישראל (וגם סוריה) שובצו לבתים של נבחרות מאירופה. ישראל שובצה לבית מספר 3 והתמודדה נגד יוגוסלביה.  נקבע כי המנצחת במפגש הכפול תתמודד נגד צרפת על העלייה לטורניר.
21.8.1949, יוגוסלביה-ישראל 0-6 – אצטדיון פרטיזן בלגרד. 35,000 צופים. שופט: ג'ובאני גלטי (איטליה).
יוגוסלביה: פרנקו סוסטריץ', ברנקו סטנקוביץ', מיודרג יובאנוביץ', לייקו יקובצ'יץ', מיומיר פטרוביץ', זלטקו צ'ייקובסקי, רייקו מיטיץ', מילוש פייביץ', בוזידר סנקר, סטיפן בובק, זליקו צ'יקובסקי. מאמן: מלורד ארסנייביץ'.
ישראל: יעקב חודורוב, יצחק שניאור, אלי פוקס, יעקב גמבש, ישראל וייס, יצחק צ'צ'יק, דוד שוויצר, ארנסט "ורמש" ויינברגר, יוסף מרימוביץ', משה ליטבק, משה וארון. מאמן: לאיוש הס.
כבשו ליוגוסלביה: מילוש פייביץ' (12, 19, 39), בוז'ידר סנקר (44), זליקו צ'ייקובסקי (65), סטיפן בובק (73, פנדל).

18.9.1949, ישראל - יוגוסלביה 5-2 – אצטדיון המכבייה בתל אביב, 20,000  צופים. שופט: יוזף קונצלר (הונגריה).

ישראל: חודורוב, אברהם "בוצ'קה" פלמן, יעקב גמבש, יצחק גמבש, שניאור, פוקס,  צבי סטודינסקי, ורמש, מרימוביץ',  יהושע "שייע" גלזר. מאמן: לאיוש הס. יוסף מרימוביץ' נפצע ויצא מהמשחק בדקה ה-21 וחזר לשחק בדקה ה-39.
יוגוסלביה: סוסטריץ', סטנקוביץ', יובנוביץ', יקובצ'יץ', רטקו קוליץ', זלטקו צ'ייקובסקי, פייביץ', סנקר, מרקו ולוק, בובק, זליקו צ'ייקובסקי. מאמן: מלורד ארסנייביץ'.
כבש לישראל:  שייע גלזר (65, 68).
כבשו ליוגוסלביה: ולוק (19, 21, 64), זלטקו צ'ייקובסקי (41), זליקו צ'ייקובסקי (82).
שני המשחקים בין יוגוסלביה וצרפת הסתיימו בתוצאה 1-1 ולכן נקבע משחק שלישי מכריע שנערך באיטליה ובו ניצחה יוגוסלביה 2-3 אחרי הארכה משער של זליקו צ'ייקובסקי בדקה ה-114. לצרפת הוצע גם כן מקום בטורניר בברזיל ולאחר תשובה ראשונית חיובית היא החליטה שלא להשתתף. בטורניר בברזיל סיימה יוגוסלביה שנייה בבית א' ולא העפילה לשלב הבתים השני. היא גברה על שוויץ ומקסיקו אך נוצחה על ידי ברזיל. רק הראשונה בבית העפילה לשלב הבתים השני – בית הגמר.

1954

הטורניר נערך בשוויץ. 37 נבחרות נאבקו על 16 מקומות.  האלופה (אורוגוואי) והמארחת (שוויץ) העפילו אוטומטית. 10 מקומות הוענקו ליבשת אירופה (כולל מצרים וישראל , לאפריקה לא הוענק מקום ולאסיה מקום אחד בלבד)  עליהם התמודדו 27 נבחרות. ישראל שובצה לבית מספר  10 עם יוגוסלביה ויוון.
1.11.1953, יוון-ישראל 0-1  - אצטדיון פאנאתינאיקוס באתונה. 22,000 צופים. שופט: רנצו מאסאי (איטליה).
יוון: אפססטיאס  מנטלוזיס, איליאס רוסידיס, אתנסיוס סוליס, קונסטנטינוס פוליס, אנדריאס מוראטיס, יאניס נמבידיס, וסילוס פטרופולוס, אתנסיוס באביס, פבלוס עמנואלידיס, גיאורגיוס דרויאס (חרלמבוס סרפיאדיס, 30), חרלמבוס דרוסוס. מאמן: קונסטנטינוס נגרפונטיס.
ישראל: חודורוב, שוייצר, אשר בלוט, פוקס, ליטבק, יוסף גולדשטיין, שניאור, סטודינסקי (אברהם גינזבורג, 32), מאיר טוביאש, גלזר, מרימוביץ'. מאמן: ג'רי בית הלוי.
את השער ליוון כבש באביס בדקה ה-53. 
8.11.1953, יוגוסלביה-ישראל 0-1 – אצטדיון גרדסקי, סקופיה (כיום במקדוניה הצפונית). 30,000 צופים. שופט: אלברט אלסטין (בלגיה).
יוגוסלביה: ולדימיר ביארה, ברונו בלין, סימה מילובאנוב, וויאדין בושקוב, מיליאן זקוביץ', זלטקו צ'ייקובסקי, ברנרד ווקאס, זדרבקו רייקוב, מילוש מילוטינוביץ', סטיפן בובק, ברניסלאב בבק. מאמן: מילוראד ארסנייביץ'.
ישראל: חודורוב, שוויצר, בלוט, פוקס, ליטבק, גולדשטיין, שניאור, רחביה רוזנבוים, גלזר, גינזבורג (ישראל בן דרור, 33), מרימוביץ'. מאמן: ג'רי בית הלוי.
את השער ליוגוסלביה כבש מילוטינוביץ' בדקה ה-3.
8.3.1954, ישראל- יוון 2-0 – אצטדיון רמת-גן, 55,000 צופים. שופט: ריקרדו פיירי (איטליה)
ישראל: חודורוב, וייס, בלוט, פוקס, ליטבק, גולדשטיין, שניאור, רוזנבוים, שמואל "פפו" ישראלי, גלזר, סטודינסקי. מאמן: בית הלוי.
יוון: חרלמבוס טאוקסיס, רוסידיס, וסיליוס קסנטופולוס, קונסטנטינוס לינוקסיליאקיס, גיאורגיוס קורטסידיס, יאניס פאפאנטוניו, חרלמבוס קוטרידיס, דימיטריוס קוקינאקיס, אנדריאס סטאמטידיאס, גיאורגיוס קאמאראס, אוגלוס פנאקיס. מאמן: יואניס הלמיס. את השערים ליוון כבשו קוקיאנאקיס (61) וקמאראס (83).
21.3.1954, ישראל -יוגוסלביה 1-0 – אצטדיון רמת גן, 55,000 צופים. שופט: רג'ינאלד ליף (בריטניה).
ישראל: חודורוב, שוייצר, בלוט, ישראל בן דרור, חנוך מורדכוביץ' (מרימוביץ', 35), גולדשטיין, שניאור, ליטבק, אמנון כרמלי, גינזבורג, גלזר. מאמן: בית הלוי.
יוגוסלביה: סלבקו סטויאנוביץ', סטנקוביץ', איוואן הורבאט, בושקוב, טומיסלאב קרונקוביץ', זלטקו צ'ייקובסקי, רייקו מיטיץ', רייקוב, מילוטינוביץ' (טימור אוגניאנוב, 39), בובק, ברניסלאב זבק. מאמן: ארסנייביץ'.
את השער ליוגוסלביה כבש זבק בדקה ה-81.
יוגוסלביה גברה פעמיים על יוון בשיעור 0-1 ועלתה לטורניר גביע העולם. בשלב הבתים הראשון בו כל קבוצה שיחקה רק נגד שתי יריבות בבית של 4 נבחרות, גברה יוגוסלביה על צרפת וסיימה בתיקו עם ברזיל אחרי הארכה (בטורניר הזה הייתה הארכה בשלב הבתים במקרה של תיקו) . יוגוסלביה סיימה שניה בבית  מספר 1 אחרי ברזיל והעפילה לרבע הגמר.  נקבע כי ברבע הגמר תתמודד אחת העולות מבית 1 נגד אחת העולות מבית 2 וכי המשחקים יקבעו בהגרלה וכך קרה שיוגוסלביה הוגרלה נגד מערב גרמניה, השנייה בבית 2 ובמפגש האחר התמודדו ביניהן שתי הראשונות בבתים, ברזיל והונגריה.  מערב גרמניה גברה על יוגוסלביה 0-2 וכך סיימה יוגוסלביה את דרכה בטורניר בו זכתה מערב גרמניה שניצחה בגמר את הונגריה 2-3.
זלטקו צ'ייקובסקי (1958-1923) שהתמודד נגד ישראל במדי יוגוסלביה בטורנירים  המוקדמים לקראת הגביע העולמי ב-1950 וב-1954 הגיע לישראל ב-1958 והיה מאמן-שחקן בהפועל חיפה.
בשנת 1956 השתתפה נבחרת ישראל לראשונה במשחקים קדם אולימפיים בכדורגל.  ישראל התמודדה במפגש כפול עם ברה"מ על הזכות לעלות לטורניר האולימפי ונוצחה 5-0 במוסקבה ו-1-2 ברמת גן. במשך שנים רבות הציבה ישראל למשחקים הקדם אולימפיים את נבחרתה החזקה ביותר ומשחקים אלה  עוררו עניין רב בארץ. מאמר זה מתייחס רק למשחקים מוקדמים לקראת טורניר גביע העולם בכדורגל ולא למשחקים קדם אולימפיים. 

1958

המאמר הבא בסדרה:

משחקי נבחרת ישראל לגברים במוקדמות גביע העולם בכדורגל - חלק ב': 1962-1970