יורם אהרוני | כושר גופני | 10/09/2023

"ארגז כלים" להגברת פעילות גופנית ושיפור הכושר הגופני בבתי ספר יסודיים

תקציר מחקר שנערך בגרמניה

שיטת הניסוי

רוב המחקרים שבדקו השפעת תוכניות התערבות להגברת הפעילות הגופנית ושיפור הכושר הגופני של תלמידי בתי ספר, בדקו בכל פעם את ההשפעה של תוכנית התערבות אחת. עורכי מחקר זה סברו שייתכן כי הצלחת תוכנית התערבות תלויה בגורמים רבים וייתכן כי תוכניות מסוימות יהיו יעילות בבתי ספר מסוימים בעוד בבתי ספר אחרים יצליחו דווקא תוכניות אחרות ולפיכך הם החליטו להציע לבתי הספר שהשתתפו בניסוי  שורה של תוכניות שנמצאו יעילות במקומות שונים בעולם וכל בית ספר שהשתתף בניסוי היה יכול לבחור את התוכנית המתאימה לו. משך הניסוי היה כשנת לימודים אחת. הוצעו לבחירה 12 תוכניות. בקבוצת הניסוי היו 10 כיתות  מחמישה בתי ספר (שתי כיתות מכל בית ספר) וכך גם בקבוצת הביקורת. בכל כיתה היו כ-25 תלמידים. לבתי הספר שבהן היו כיתות ששימשו כקבוצת ביקורת הובטחה עזרה ביישום תוכנית התערבות שנה אחת אחרי תקופת הניסוי.
התוכניות שהוצעו כללו תוכניות להגברת ההגעה הפעילה של תלמידים לבתי הספר ברגל או באופניים, הפסקות פעילות, ומתן שיעורי העשרה אחרי שעות הלימודים. במידה שבית ספר התחיל בתוכנית והצוות הבין שהוא מתקשה ליישם אותה, הציעו החוקרים במהלך שנת הלימודים לבתי הספר לאמץ תוכנית אחרת.
כמות הפעילות הגופנית הוערכה באמצעות אקסלרומטרים  שהתלמידים ענדו על  היד הלא דומיננטית למשך שבעה ימים בתחילת תוכנית ההתערבות ובסופה. בכל בית ספר נמדדה הפעילות הגופנית רק לכיתה אחת מתוך שתי הכיתות שהשתתפו בניסוי.  הכושר הגופני הוערך בתחילת ההתערבות ובסופה באמצעות מבחן כושר  המקובל בבתי הספר בגרמניה הכולל מבדקי מהירות, זריזות , כוח, גמישות, שווי משקל וסבולת. משקל התלמידים וגובהם נבדק בתחילת התוכנית ובסופה.
 החוקרים  מציינים כי מטרתם העיקרית הייתה  לבחון אם בתי הספר יצליחו לאמץ תוכנית התערבות ולאסוף נתונים על הפעילות הגופנית והכושר הגופני והושם פחות דגש על יעילות התוכניות בהשגת המטרות של הגברת הפעילות הגופנית והכושר הגופני. צוות בית הספר מילא שאלונים שבאמצעותם דיווח על הפעילויות, השיקולים לבחירה בהן, הבעיות שהיו וכדומה. ההורים של הילדים  מילאו שאלונים דמוגרפיים ובהם הם מסרו פרטים כמו ארץ הלידה של התלמיד והוריו, השכלת ההורים וכדומה.

תוצאות

שבע מתוך 12 התוכניות שהוצעו לבחירה, נבחרו על ידי בתי הספר לביצוע. בתי הספר היו יכולים לבחור גם יותר מתוכנית אחת והיו בתי ספר שניסו לאמץ במקביל אפילו 3 תוכניות.  מעניין לציין כי התוכניות שבהן נדרשה השתתפות של ההורים לא הצליחו ובתי הספר החליפו אותן בתוכניות אחרות. התוכניות שנכשלו היו קשורות בהגעה פעילה לבתי הספר ברגל או באופניים.  שתי הסיבות העיקריות לכישלון תוכנית ההגעה ברגל היו הקושי לגייס הורים או מתנדבים שילוו את התלמידים לבתי הספר (מדובר על ילדים בגיל 6 עד 10 שנים) ועומסי תנועה גדולים המקשים על חציית כבישים. הסיבות לכישלון תוכנית ההגעה באופניים כללו את שתי הסיבות שהוזכרו לגבי כישלון התוכנית להגעה ברגל וסיבה נוספת: מיומנות בלתי מספיקה של רכיבה על אופניים אצל חלק מהתלמידים. תוכנית נוספת שבית ספר נאלץ להפסיק אותה הייתה תוכנית של חוגי בחירה של פעילות גופנית מיד אחרי סיום שעות הלימודים הפורמליות. בית הספר שניסה לאמץ את התוכנית נאלץ להפסיק אותה בשל מגבלות הקורונה (הניסוי נערך בשנת הלימודים 2021/2022).
חמישה בתי ספר אימצו את תוכנית " המייל היומי". בתוכנית זו יוצאים התלמידים ל-15 דקות הליכה/ריצה, על חשבון דקות לימוד באחד השיעורים העיוניים ביום. זו תוכנית שהחלה בסקוטלנד והתפשטה למספר מדינות. יעילות התוכנית נמצאה קשורה למספר הימים בשבוע שהיא מבוצעת בפועל. במחקר זה נע מספר הפעמים בין שהיא בוצעה בין 8  ל-81 בשנה.  התקופה הממוצעת של ביצוע התוכנית עמדה על 22 שבועות. מאחר שב-22 שבועות יש למעלה מ-100 ימי לימוד, ברור ש"המייל היומי" לא בוצע 5 פעמים בשבוע (כפי שבוצע במקור בסקוטלנד) ובחלק מבתי הספר שאימצו תוכנית זו, היא בוצעה מעט מאד.
ארבעה בתי ספר אימצו תוכנית של הפסקה פעילה בכיתה למשך 10 דקות שבה מושמעת לתלמידים מוזיקה ומעודדים את התלמידים לבצע פעילויות גופניות, בתוך הכיתה. מספר הפעמים שבוצעה התערבו זו נע בין 20 ל-72 פעמים בשנה והתקופה הממוצעת של ביצוע התוכנית הייתה של 15 שבועות. 
 שני בתי ספר אימצו תוכנית של  "הפסקה פעילה" בעת הפסקת הצוהריים שבה הוצעו לתלמידים פעילויות גופניות שונות אבל החוקרים לא הצליחו לקבל נתונים כמה פעמים בוצעה התערבות זו. שלושה בתי ספר אימצו תוכנית של מתן שתי שעות נוספות של פעילות גופנית בשבוע על ידי מדריכי חוגים. שיעור הביצוע של תוכניות אלה היה נמוך והוא נע בין פעמיים ל-9 פעמים בשנה. טבלה מספר 1 מביאה ממוצעים של קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת בתחילת שנת הלימודים ובסופה.
    

מן הנתונים בטבלה עולה כי התלמידים בקבוצת הניסוי הוסיפו בממוצע כ-24 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת ביום, דבר שלא קרה בקבוצת הביקורת. כמו כן אחוז התלמידים שעמדו בהמלצה הבין לאומית של 60 דקות לפחות פעילות גופנית מתונה עד נמרצת ביום,  עלה בקבוצת הניסוי מ-63 ל-85  ולא נרשמה עליה דומה בקבוצת הביקורת. לעומת זאת בקבוצת הניסוי לא נרשמה עלייה בתוצאות מבחן ריצת 6 דקות המשמש להערכת הסבולת האירובית וזאת למרות שבמבחן בסוף השנה היו התלמידים מבוגרים בחצי שנה בממוצע מאשר בתחילת התוכנית. איך אפשר ליישב את הסתירה? אפשרות אחת היא שאולי הילדים בקבוצת הניסוי עשו פעילות יותר מהרגיל בשבוע בו נמדדה הפעילות הגופנית באמצעות אקסלרומטרים, בסוף התוכנית, במיוחד בשעות ביום בהן הם שהו בבתי הספר. אפשרות נוספת היא שהפעילויות הגופניות שביצעו הילדים בתוכניות ההתערבות לא היו עצימות מספיק כדי לגרום לעלייה בתוצאות מבחן ריצה ל-6 דקות.  לדוגמה,  ב"מייל היומי" מאפשרים לילדים ללכת או לרוץ לפי בחירתם ולא רושמים את מרחקי ההליכה/ריצה שעוברים התלמידים. ייתכן שחלק מהתלמידים, או אולי אפילו  רובם,  הלכו ברוב הזמן של "המייל היומי" דבר שנרשם באקסלרומטרים כפעילות גופנית אבל לא הועיל הרבה לשיפור הכושר של התלמידים. החוקרים מציינים כי אצל הבנים חלה עלייה גדולה יותר בפעילות הגופנית מאשר אצל הבנות,  וייתכן שבחירת ההתערבות המתאימה לבית הספר צריכה לקחת בחשבון גם נקודה זו ואולי לחשוב על אימוץ התערבויות שהבנות יתלהבו יותר לבצע אותן.
כאמור, מטרת המחקר העיקרית הייתה לראות האם בתי הספר יצליחו ליישם תוכניות התערבות לשיפור הפעילות הגופנית, לתעד את הפעילויות ולבדוק את היעילות שלהן להגברת הפעילות הגופנית ולשיפור הכושר הגופני. לדעת החוקרים, עצם העובדה שנבחרו ונוסו 7 מתוך 12 תוכניות שהועמדו לבחירה מעידה על כך כי אין תוכנית אחת המתאימה לכל בתי הספר וכל בית ספר צריך למצוא את הפתרונות המתאימים לו להגברת הפעילות הגופנית ושיפור הכושר הגופני של התלמידים. בניסוי זה הצליחו בתי הספר בקבוצת הניסוי ליישם תוכניות שהופעלו על ידי הצוות הקבוע של בתי הספר. תוכניות שהיו תלויות בגורמים אחרים  כמו מדריכים חיצוניים או ההורים, לא זכו להצלחה. 

מקור:

Brandes, B., Sell, L., Buck, C. et al. Use of a toolbox of tailored evidence-based interventions to improve children’s physical activity and cardiorespiratory fitness in primary schools: results of the ACTIPROS cluster-randomized feasibility trial. Int J Behav Nutr Phys Act 20, 99 (2023). https://doi.org/10.1186/s12966-023-01497-z

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.