יורם אהרוני | כושר גופני | 04/02/2024

נושאים בעלי חשיבות למחקר ומעקב בנושא כושר גופני של ילדים ומתבגרים

(בתמונה: ילדים בטנזניה רצים ביום האחרון של שנת הלימודים)
תקציר מאמר שהופיע ב-Sports Medicine

שיטת המחקר

 מחקר זה החל בוועידה בין לאומית שהתקיימה בקנדה באוגוסט 2021. בהמשך לוועידה נתבקשו מומחים בנושא מכל רחבי העולם להציע נושאים חשובים למחקר ומעקב. אחרי ריכוז התשובות נתבקשו המומחים לדרג את הנושאים החשובים ביותר לדעתם מתוך הנושאים שהוצעו. המאמר מביא את המגמות שהוצעו ומפרט לגבי 10 המגמות שזכו לניקוד הגבוה ביותר.
בסה"כ השתתפו בשלבי המחקר 46 חוקרים: 15 מצפון אמריקה, 5 מדרום אמריקה, 15 מאירופה, שניים מאפריקה, 5 מאסיה ו-4 מאוקיאניה.

10 המגמות שזכות לדירוג הגבוה ביותר

1.    ביצוע מחקרי אורך כדי לבדוק שינויים בכושר ואת הקשרים שלהם עם מרכיבי בריאות – בשנים האחרונות נמצא במספר מחקרים כי מדדים של כושר גופני אצל מתבגרים נמצאים בקשר עם מדדים בריאותיים של מבוגרים. אין עדיין מחקרים שהדגימו קשר בין הישגים במרכיבי כושר (בעיקר כושר אירובי וכוח) של ילדים לפני גיל ההתבגרות ומצב בריאותי של מבוגרים, שנים רבות אחר כך, במדגמים ארציים מייצגים. ממעקבים כאלה, אם יתבצעו, אפשר יהיה ללמוד גם על מידת התרומה של שיפור מסוים בכושר בקרב ילדים ומתבגרים למדדים בריאותיים כלשהם.  למשל, נמצא במחקרים מסוימים כי שיפור בהישגים במבחני כוח היה קשור לירידה בהשמנה, אך נדרש עוד הרבה מחקר בנושא. כדוגמה לסוג מחקר הנדרש מביאים מחברי המאמר מחקר מ-1995 (שבוצע באוכלוסייה של מבוגרים) שבוצע ב"מרכז קופר" בטקסס. במחקר זה נבדקו השינויים בכושר האירובי כפי שנמדדו במבחן ריצה מירבי על מסילה והקשר שלהם לתמותה מסיבה כלשהי ותמותה ממחלות לב. במחקר זה נמצא כי סיכויי התמותה הגבוהים ביותר היו לאלה שהיו בכושר האירובי הנמוך ביותר בשתי הבדיקות שנערכו בהפרש ממוצע של 4.9 שנים ביניהן. סיכויי התמותה הנמוכים ביותר היו לאלה שהיו בכושר האירובי הגבוה ביותר בשתי הבדיקות אבל נמצא גם שאנשים שהיו בכושר נמוך בבדיקה הראשונה והגיעו להישג  משופר בבדיקה השנייה שהעלה אותם לסטטוס של "בכושר" היה להם סיכוי נמוך יותר לתמותה מאשר אלה שהיו סטטוס של "לא בכושר" ולא שיפרו את כושרם הגופני בבדיקה השנייה. כל דקה של שיפור בזמן הריצה  נקשרה לירידה של 7.9% בסיכויי התמותה. (מקור מספר 2).

2.     שימוש במעקבים על כושר כדי לספק מידע למקבלי לגופים מקבלי החלטות – בהרבה מדינות יש מעקב אחרי הגובה והמשקל של הילדים ובני נוער ונערכים בהן גם סקרים  בהם מדווחים תלמידים על כמות הפעילות הגופנית שהם מבצעים. אמנם קל יחסית לבצע סקרים, אבל מידת האמינות שלהם מוטלת בספק וקשה להסיק על מגמות ממחקרים בהם נאסף המידע משאלונים של דיווח עצמי. יש חשיבות גדולה מאד לעריכת מעקבים לאורך שנים על מרכיבי כושר בריאותיים ובמיוחד על סבולת אירובית וכוח.
יש מעט מדינות שעורכות מבחני כושר ואוספות נתונים מהן באופן קבוע. הבולטות בהן: סלובניה, יפן והונגריה.  ממחקרים כאלה אפשר לזהות מגמות בכושר גופני לאורך שנים או כתגובה לאירועים כמו למשל מגפת הקורנה. למעקבים כאלה יש גם ערך רב בבדיקת אפקטיביות של תוכניות הננקטות להגברת הפעילות הגופנית ושיפור הכושר.

3.    האחדת מבחני כושר גופני כדי לייצר בסיס להשוואה – רק החל משנת 2018 החלו לכלול בדיווחים על מצב הפעילות הגופנית במדינות  גם דיווחים על מצב הכושר הגופני. המיזם הזה נקרא The 2018 Global Matrix 3.0 of Physical Activity Report Cards for Children and Youth,. גם ישראל הצטרפה למיזם ובשנת 2022 התפרסם לראשונה גיליון הציונים של פעילות גופנית לילדים ובני נוער בישראל 2022 (מקור מספר 3). ברוב המדינות המדווחות על מצב הפעילות הגופנית (ב-55% מהן) אין מידע על מצב הכושר הגופני של הילדים ובני הנוער מאחר שלא נערכים בהן מעקבים בהיקף ארצי. בישראל, כמדיניות של הפיקוח  על החינוך הגופני במשרד החינוך, לא נערכים מבחני כושר גופני מחייבים והמורים לחינוך גופני כלל לא נדרשים לדווח על תוצאות המבחנים שהם עורכים. בעיה נוספת היא שיש מדינות בהן עורכים שינויים במבחנים לעיתים תכופות והדבר פוגע ביכולת המעקב על מצב הכושר לאורך שנים. כמו כן, אין אחידות במרכיבי המבחנים במדינות השונות, דבר שפוגע ביכולת להשוות את מצב הכושר של התלמידים במדינה לסטנדרטים בין לאומיים. נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא יצירת פרוטוקולים זהים לעריכת המבחנים והכשרת המורים לחנ"ג לעריכת המבחנים בפרוטוקולים זהים. יצירת סטנדרטים בין לאומיים עשויי גם לתרום לעלייה בהערכת מקצוע החנ"ג בבתי הספר. כיום מנהלי בתי הספר, התלמידים והוריהם כלל לא מתעניינים בהישגים במקצוע החנ"ג ולעומת זאת חשובים לרבים מהם ההישגים במבחנים בהם נערכת ההשוואה לסטנדרטים ארציים ובין לאומיים.

4.    הפעלת תוכניות לשיפור הכושר בבתי הספר שניתן למדוד את האפקטיביות שלהן – מחקרים רבים תיעדו את הירידה במרכיבי כושר של ילדים ובני נוער ובוצעו תוכניות התערבות שונות כדי לבלום את המגמה ולשפר את ההישגים במבחנים. בדרך כלל, המחקרים שהדגימו שיפור בהישגים לאחר תוכניות התערבות היו במדגמים קטנים של תלמידים ותקופת ההתערבות הייתה קצרה. לדוגמה, בוצעו מחקרים שהראו כי אימוני הפוגות עצימים מביאים לשיפור בהישגים  תוך מספר שבועות קטן אך לא בוצעים מעקבים לאורך שנה שלמה  ובוודאי שלא לאורך מספר שנים אם הייתה התמדה בתוכניות כאלה. כמו כן צריך לבדוק את האפקטיביות של התוכניות מבחינת עלות מול תועלת. לדוגמה, אפשר לבדוק אם הגדלת מספר שיעורי החינוך הגופני בשבוע, מהלך יקר למדי, מצדיקה את ההשקעה מבחינת התוצאות.  את זאת אפשר יהיה לבדוק באופן רציני רק אם יפותחו מדדים מוסכמים להערכת התוכניות.

5.    יצירת נורמות לטווח כושר גופני בריאותי לגילאים השונים – יש כיום הסכמה רחבה לגבי נורמות בנושא משקל גוף תקין, עודף משקל והשמנה של ילדים ובני נוער אבל אין נורמות כאלה במבחני כושר שזכו לתפוצה במדינות רבות. לדוגמה, תוכנית FITNESSGRAM שפותחה במרכז האירובי של קופר בטקסס יצרה נורמות כאלה וצוות המומחים של המרכז מעדכן אותן בהתאם לצורך בהתאם לתוצאות המדווחות במבחנים. (ראו למשל במקור מספר 4). נורמות כאלה יהיו בעלות ערך אם תבוצע האחדה במבחנים, בפרוטוקולי הביצוע שלהם ותוך התייחסות לגיל התלמידים ולממדי גופם.

6.    הערכת תוכניות התערבות לשיפור הפעילות הגופנית והכושר הגופני בקהילה – ילדים ובני נוער רבים מבצעים יותר פעילות גופנית בשעות שהם נמצאים מחוץ לבתי הספר מאשר בשעות הלימודים (בחוגי ספורט למשל) אך הנושא של בדיקת תוכניות התערבות להגברת הפעילות ושיפור הכושר בקהילה לא  נחקר עדיין בהיקף רחב. בשנים האחרונות יש בני נוער רבים הנעזרים ביישומונים בטלפון כדי לבצע תרגילים (בדרך כלל לביצוע תרגילי כוח ופחות לפעילות אירובית) וגם הערכת האפקטיביות של יישומונים אלה ראויה להיחקר. עד כה המחקרים שבוצעו בתחום זה התרכזו במדדים של פעילות גופנית והסתמכו בעיקר על דיווחים סובייקטיבים שנוטים להיות מאד לא מדויקים. השפעת פעילויות בקהילה על הכושר הגופני לא נחקרה כמעט כלל.

7.    הערכת המהימנות והתוקף של מבחני הכושר – המושג מהימנות מתייחס בעיקר לביטחון שלנו בנכונות התוצאות שנרשמות במבחנים וקשור מאד להכשרה של המורים לחנ"ג לביצוע המבחנים באופן אובייקטיבי ומהימן. אם למשל מבצעים מבחן ריצה ולא מקפידים שהנבחנים יעברו בו את המרחק הנקוב או לא מקפידים על ביצוע תקין של מבחני כוח, המהימנות של המבחנים יורדת. המושג תוקף מתייחס למידת יכולתו של המבחן להעריך את  מרכיב הכושר אותם הם אמורים למדוד. אם למשל רוצים לבצע מבחן להערכת כושר אירובי,  בוחנים במחקרים מידת התאמה של תוצאות המבחן מול תוצאות של מבחן מעבדה כמו מבחן צריכת חמצן מרבי הנחשב למדד מוסכם להערכת הכושר האירובי. במספר מדינות באירופה נהוגים מבחני ALPHA שפותחו אחרי שבוצעו להם הערכות של מיומנות ותוקף. מבחנים אלה כוללים כוח לחיצת כף היד וקפיצה לרוחק מהמקום להערכת כוח, מבחן ביפ להערכת סבולת אירובית ובדיקות של ממדי גוף (גובה, משקל, עובי קפלי עור להערכת אחוז שומן והיקף מותניים). עם זאת  בחירת המבחנים צריכה לקחת בחשבון לא רק את המהימנות והתוקף שלהם אלא גם את היכולת של התלמידים לראות שיפור בהם כתוצאה מהגברת העיסוק בפעילות גופנית. מבחינה זו, קשה להבין את הצורך בעריכת מבחן קפיצה לרוחק מהמקום למשל מאחר שהשיפור בו נובע בעיקר מגדילה ולא מאימוני כושר. במבחני סבולת אירובית יש לקחת בחשבון גם את מידת המוטיבציה של התלמידים להצליח בהם. בניגוד למבחנים כמו קפיצה לרוחק מהמקום ומבחן כוח לחיצת יד שזמן הביצוע בהם הוא קצר מאד, מבחני סבולת אירובית כמו מבחן ביפ או מבחני ריצה למרחקים בינוניים (600 עד 3000 מטר בערך) נמשכים זמן רב והתוצאות בהם מאד מושפעות מהמוטיבציה של התלמידים להתמיד בהם. לא פעם רואים באותה שנת לימודים פער גדול בהישגים במבחנים אלה הנובע בעיקר מכך שבאחד המבחנים התלמידים החליטו להתאמץ פחות.

8.    הסכמה בין לאומית רחבה על המרכיבים של מבחני הכושר – יש לפחות 15 "מקבצי מבחנים" מבחנים בהם משתמשים בארצות שונות, ביניהם מבחני FITNESSGRAM ו-ALPHA שכבר הוזכרו וגם מבחני EUROFIT המקובלים בחלק ממדינות אירופה. היה טוב אם הייתה הסכמה רחבה יותר אלה מרכיבים ראויים להיכלל במקבצי המבחנים וכפי שכבר נכתב, לאחד את הפרוטוקולים שלהם כדי לשפר את יכולת ההשוואה מהם. מרכיבי המבחנים צריכים להיות לא רק מהימנים ותקפים אלה גם פשוטים לביצוע דבר שיקל על המורים לחנ"ג לבצע אותם ויקל גם על התלמידים להתכונן אליהם.

9.    חיפוש דרכים להקטנת הפערים בכושר הגופני – יש מחקרים המראים כי במדינות בהן נערכו המחקרים, לא נרשמה ירידה בהישגים בקרב בעלי ההישגים הטובים ובה בשעה רואים ירידה בהישגים אצל אלה שהישגיהם היו טובים פחות. הדבר נובע בין היתר מכך שיש ילדים שהוריהם יכולים לממן להן חוגי ספורט מחוץ לשעות הלימודים בעוד למשפחות אחרות אין אפשרויות כאלה. אי לכך חשוב מאד לפתח תוכניות לצמצום הפערים שיתרכזו בעיקר באותם תלמידים המצטיינים פחות בספורט.  לשיפור בהישגים של תלמידים אלה יש חשיבות בריאותית גדולה מאד אבל "תעשיית הספורט והכושר" נוטה להתעלם מהם ולכן צריך לחפש דרכים יעילות לשיפור הכושר שלהם.

10.    פיתוח מאגרי מידע בין לאומיים למבחני כושר – ישנם כבר כמה מיזמים בין לאומיים כמו The European FitBack (מקור מספר 5) להם ניתן לדווח על תוצאות וגם לקבל מהם תוצאות שבוצעו במקומות אחרים בעולם כדי לפתח יכולת השוואה. יש לפתח מיזמים אלה ולהגדיל את השימוש בהם.

נושאים נוספים שהועלו על ידי מומחים ולא דורגו בעשרת המקומות הראשונים

בין אלה ניתן למנות למשל: קשר בין כושר גופני ותזונה, השפעת ההשתתפות בחוגי ספורט על הכושר הגופני, מציאת גורמים תורשתיים הקשורים לכושר גופני,  השפעת ההורים על הכושר הגופני של התלמידים, בדיקה מה משפיע יותר על מרכיבי בריאות: כושר גופני או מממדי הגוף (במילים אחרות, במה צריך להתרכז יותר: בשיפור הכושר או בצמצום ממדי ההשמנה),  שימוש במבחני כושר לזיהוי כישרונות לענפי הספורט השונים, קביעת המרווחים הרצויים לעריכת המבחנים (האם לבצע את המבחנים אחת לשנה, אחת לכמה שנים או אפילו מספר פעמים בשנת לימודים אחת), פיתוח מבחני כושר לאוכלוסיות תלמידים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים ועוד שלל נושאים עליהם ניתן לקרוא במאמר המקורי. 

מקורות:

1.Lang JJ, Zhang K, Agostinis-Sobrinho C, Andersen LB, Basterfield L, Berglind D, Blain DO, Cadenas-Sanchez C, Cameron C, Carson V, Colley RC, Csányi T, Faigenbaum AD, García-Hermoso A, Gomes TNQF, Gribbon A, Janssen I, Jurak G, Kaj M, Kidokoro T, Lane KN, Liu Y, Löf M, Lubans DR, Magnussen CG, Manyanga T, McGrath R, Mota J, Olds T, Onywera VO, Ortega FB, Oyeyemi AL, Prince SA, Ramírez-Vélez R, Roberts KC, Rubín L, Servais J, Silva DAS, Silva DR, Smith JJ, Song Y, Stratton G, Timmons BW, Tomkinson GR, Tremblay MS, Wong SHS, Fraser BJ. Top 10 International Priorities for Physical Fitness Research and Surveillance Among Children and Adolescents: A Twin-Panel Delphi Study. Sports Med. 2023 Feb;53(2):549-564. doi: 10.1007/s40279-022-01752-6. Epub 2022 Aug 24. PMID: 36001291; PMCID: PMC9399984.

2. Blair SN, Kohl HW 3rd, Barlow CE, Paffenbarger RS Jr, Gibbons LW, Macera CA. Changes in physical fitness and all-cause mortality. A prospective study of healthy and unhealthy men. JAMA. 1995 Apr 12;273(14):1093-8. PMID: 7707596.

3  . גיליון הציונים של פעילות גופנית לילדים ובני נוער בישראל 2022 - https://www.efsharibari.gov.il/media/2595/ahk.pdf

4. https://www.unidancecompany.org/assets/docs/Fitnessgram_Performance_Standards_2014-15.266123253.pdf

5. The European FitBack - https://www.fitbackeurope.eu/en-us/

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.