יורם אהרוני | כללי | 26/04/2023

האם יש להרשות לנשים טרנסג'נדריות להתחרות בספורט כנשים?

(בתמונה: השחיינית הטרנסג'נדרית ליה תומאס שניצחה באליפות ארה"ב במשחה ל-500 יארד בסגנון חופשי)

תקציר מאמר שהופיע ב-Center on Sport Policy and Conduct

רקע

נשים טרנסג'נדריות הן נשים שהן גברים מבחינה ביולוגית אך בשלב כלשהו של חייהן הן בחרו לעצמן זהות של נשים.
בשנת 2003 פרסמה הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי הבין לאומי (IOC) הצהרה ראשונה בנושא (מקור מספר 2) בהתאם להצהרה זו התנאים להשתתפות הטרנסג'נדריות בספורט הנשים צריכים להיות:
א.    הן צריכות לעבור ניתוח לשינוי המין שכוללים הסרת האשכים.
ב.    הן  צריכות להיות מוכרות כנשים מבחינה חוקית במדינות שלהן.
ג.    הן קיבלו טיפול הורמונלי לאורך זמן מספיק כדי לצמצם יתרון לא הוגן בתחרויות נשים.
ד.    הוועדה המליצה כי ההיתר להתחרות כנשים יינתן לכל המוקדם שנתיים אחרי הסרת האשכים.
הוועדה התייחסה גם למקרה שבו הזהות הביולוגית של הספורטאית היא לא ברורה וקבעה כי הוועדות הרפואיות של ענפי הספורט צריכות לקבל אישור לבצע את הבדיקות המתאימות כדי לקבוע את המין של הספורטאית.
בשנת 2011 קיבלה התאחדות הספורט הלאומית של מכללות ארה"ב (NCAA) החלטה לגבי שיתוף טרנסג'נדריות  וטרנסג'נדרים בתחרויות המכללות. עקרונות ההחלטה:
א.    טרנסג'נדרים, אלה שנולדו כנשים ויש להם זהות מגדרית של גברים, המקבלים טיפול בהורמוני מין גבריים, יוכלו להשתתף בתחרויות הגברים אך יאבדו את הזכות להתחרות יותר מאוחר כנשים.
ב.    טרנסג'נדריות המקבלות טיפול לדיכוי הפרשת הורמון המין הגברי, יוכלו להמשיך להתחרות כגברים ולא יוכלו להתחרות כנשים עד שתעבור שנה אחת לפחות מהתחלת טיפול דיכוי ההורמון.
בשנת 2015 פרסמה IOC מדיניות מעודכנת לגבי שינוי מגדרי בספורט. הסיבות שהביאו לשינוי והעקרונות העומדים בבסיס ההנחיות החדשות: 
א.    מאז ההצהרה הראשונה ב-2003 הוכר במקומות רבים המעמד המשפטי של אנשים הרוצים בשנוי המגדר שלהם.
ב.    עם זאת, יש מדינות בהן החוק אוסר לחלוטין שינוי מעמד משפטי של מגדר.
ג.    עמדת IOC היא שיש לעשות כל מאמץ כדי לא למנוע מטרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים להשתתף בתחרויות ספורט.
ד.    כדי להבטיח תחרות הוגנת, מוצדק להטיל מגבלות על ההשתתפות.
ה.    לא נדרש יותר התנאי של ניתוח שינוי מין כדי לקבל אישור להשתתף בתחרויות.
ו.    ההנחיות האלה אינן עומדות בסתירה למדיניות הנוגעת למאבק בסימום בספורט.
ז.    ההנחיות האלה הן "מסמך חי" וייתכן שיידרשו עדכונים שלהן.
ההנחיות של IOC מ-2015 הן:
א.    נשים שעוברות שינוי מגדרי לגברים יוכלו להתחרות כגברים ללא כל מגבלה.
ב.    גברים המזדהים כנשים יוכלו להתחרות כנשים בהתאם לתנאים הבאים:
•    הספורטאית הצהירה כי זהותה המגדרית היא אישה. לצרכים ספורטיביים, הצהרה זו לא תוכל להשתנות למשך 4 שנים, לכל הפחות.
•    הספורטאית צריכה להראות כי רמת הטסטוסטרון שלה בסרום הדם הייתה מתחת ל-10 ננומול לליטר, למשך 12 חודשים לכל הפחות לפני התחרות הראשונה שלה כאישה. (כאן השאירה לעצמה הוועדה פתח לדרישות אחרות בהתאם למה שיימצא במחקרים).
•    בכל התקופה בה מתחרה הספורטאית כאישה רמת הטסטוסטרון שלה צריכה להישאר מתחת ל-10 ננומול לליטר.
•    רמת ההורמון תוכל להימדד במבדקים אותם יצטרכו לעבור הספורטאיות. אי ציות להוראות אלה יגרום להפסקת ההכרה בהן כנשים בתחרויות ספורט. 
החל מ-2019 היו מספר מקרים של טרנסג'נדריות שנטלו חלק בתחרויות לנשים ברמה ספורטיבית גבוהה. בשנת 2022 ניצחה הטרנסג'נדרית ליה תומאס באליפות מכללות ארה"ב במשחה ל-500 יארד (457.2 מטר) בסגנון חופשי. במשחקים האולימפיים טוקיו 2020 (שנערכו בשנת 2021) השתתפה בתחרות הרמת המשקולות לנשים במשקל מעל 87 ק"ג הטרנסג'נדרית  מניו זילנד לורל הובארד (היא נכשלה בתחרות בשלושת ניסיונותיה בסגנון ההנפה). הובארד נולדה ב-1978 ובשנת 2012 החלה בתהליך שינוי המין. הובארד נחשבת לטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה במשחקים האולימפיים וזאת להבדיל מנשים שהן אינטרסקס, כלומר הן נולדו כנשים אך יש להן רמות גבוהות בהרבה של הורמון הגברי טסטוסטרון מהמקובל אצל נשים.
כתוצאה מהסיטואציות האלה הוציאו גופי ספורט שונים החלטות לגבי שיתוף טרנסג'נדרים (ובמיוחד טרנסג'נדריות) בארגונים עליהם הם אחראיים.
IOC הטיל בשנת 2021 על ההתאחדויות הבין לאומיות של ענפי הספורט השונים ליצור תקנות לגבי שיתוף טרנסג'נדריות בתחרויות ספורט. האתר transathlete.com מסכם את התקנות ידועות המעודכנות לחודש מרס 2023.

תקנות   World Athletics  (WA) שפורסמו ב-23.3.2023 לגבי טרנסג'נדריות 

כדי להתחרות כאישה באתלטיקה צריכה טרנסג'נדרית לעמוד בתנאים הבאים:
א.    היא צריכה לספק הצהרה חתומה על ידה שהיא  בעלות זהות מגדרית של אישה.
ב.    היא לא חוותה התבגרות מינית כגבר מעבר לשלב התפתחותי מספר 2 בשלבים של טאנר או מעבר לגיל 12 (מה שבא קודם). הערה: שלב 2 בשלבים של טאנר הוא השלב שבו מתחילים להבחין בסימנים של התפתחות באזור איברי המין: קוטר האשך הוא כבר מעל 2.5 ס"מ ומגיע עד 3.3 ס"מ בשלב זה.
ג.    מאז התחלת ההתבגרות המינית ריכוז הטסטסטורון שלה  לא עלה מעל 2.5 ננומול לליטר. הערה: רמות טסטוסטרון נורמליות של נשים הן בטווח של 0.29 עד 2.4 ננומול לליטר ואצל גברים הטווח הנורמלי הוא בין 10 ל-35 ננומול לליטר.
ד.    בכל התקופה בה היא רוצה להשתתף בתחרויות אתלטיקה כאישה, ריכוז הטסטוסטרון בדמה לא יעלה מעל 2.5 ננומול לליטר.
ה.    World Athletics מדגישה כי אלה הם התנאים היחידים להשתתפות טרנסג'נדריות בתחרויות אתלטיקה כנשים ולפיכך הדברים שלא נדרשים כתנאי להשתתפות טרנסג'נדרית בתחרויות נשים (בין היתר) הם: ניתוח שינוי מין, שימוש באמצעי כלשהו להורדת רמת טסטוסטרון (הגישה היא כי זו אחריות של הטרנסג'נדרית להגיע לריכוז הטסטוסטרון הנדרש) והצגת מסמך המצביע על הכרה חוקית במדינתה על כך שהיא אישה.
ו.    כמו כן הוציא World Athletics תקנות חדשות לגבי השתתפות בתחרויות אתלטיקה של נשים אינטרסקס (מכונות גם DSD, Differences of Sex Development" או Disorders of Sex Development). נשים כאלה נדרשות להיות מוכרות כחוק כנשים או כאינטרסקס ולשמור על ריכוז של טסטוסטרון מתחת 2.5 ננומול לליטר במשך 24 חודשים לפחות לפני התחלת התחרויות שלהן כנשים ולשמור לאורך כל הקריירה על ריכוז של יעלה על הריכוז המותר.

החלטות ההתאחדות הבין לאומית לשחייה (FINA) - דומות להחלטות WA
החלטות האיגוד הבין לאומי לאופניים (UCI) – טרנסג'נדריות צריכות להיות לפחות שנתיים עם ריכוז טסטוסטרון מתחת 2.5 ננומול לליטר לפני שיוכלו להתחרות כנשים. החלטות ההתאחדות הבין לאומית לטריאתלון -  דומות להחלטות .UCI
החלטות ההתאחדות הבין לאומית לרוגבי (World Rugby, WR) – איסור מוחלט על טרנסג'נדריות להשתתף בתחרויות נשים.
החלטות ההתאחדות הבין לאומית לטניס International Tennis Federation (ITF)  - כדי להתחרות כאישה טרנסג'נדרית צריכה להיות עם ריכוז טסטוסטרון מתחת ל-5 ננומול לליטר במשך שנה לפחות לפני שהיא מתחילה להתחרות כאישה. אלה הן החלטות משנת 2018 וייתכן שיעודכנו בהתאם להחלטות של WA. 
להתאחדויות הבין לאומיות בענפי הספורט האולימפיים הבאים אין מדיניות ידועה בנושא: קשתות (קליעה בחץ חץ וקשת), כדורסל, בדמינטון, איגרוף, דוגיות (חתירה בקאיאק וקאנו), רכיבה על סוסים, סיוף, כדורגל, גולף, התעמלות, כדוריד, הוקי שדה, ג'ודו, קרב-5 מודרני, שייט, טניס שולחן, טקוונדו, כדורעף, הרמת משקולות, היאבקות.
החלטות NCAA
ההחלטות מתאריך 19.1.2022 הן שטרנסג'נדריות צריכות להציג תוצאות בדיקת מעבדה אחת לפני הסמסטר בו היא עומדת להתחרות כי ריכוז הטסטוסטרון בדמה עומד בדרישות המקובלות בענף הספורט בו היא מתחרה.
בארה"ב, נכון לשנת 2021,  ב-37 מתוך 51 המדינות הוגשו הצעות חוק המבקשות לקבוע כי רק אלה שנולדו כנשים יוכלו להשתתף בתחרויות ספורט של נשים.
מטרת המאמר הזה היא לתת זווית ראייה  של חוקרים העוסקים בפיזיולוגיה של המאמץ לנשוא השנוי במחלוקת של שיתוף טרנסג'נדריות בתחרויות ספורט לנשים.

הבסיס הביולוגי להגדרת המושג מין

מחברי המאמר מדגישים את ההבדל בין המושגים מין (sex) ומגדר (gender).  המושג מין מתייחס לתכונות ביולוגיות בעוד המושג מגדר מתייחס במיוחד לתכונות חברתיות ותרבותיות.
מתוך 20,000 גנים ידועים באדם, כ-6500 מתבטאים אחרת אצל נקבות וזכרים.
המקרים של DSD הם נדירים באוכלוסייה ומהווים כ-0.017% מכלל הלידות. הם נגרמים בדרך כלל מקומבינציה כרומוזומלית שונה מהמקובל. לנקבות יש שני כרומוזומי X (מבנה כרומוזומי מין XX) ולגברים יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד (מבנה כרומוזומי מין XY). חשוב להדגיש את ההבדל בין DSD לבין טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים. בעוד ש-DSD נגרם בדרך כלל ממבנה גנטי שונה מהמקובל, לא ידוע על בסיס גנטי לתופעת הטרנסג'נדריות והטרנסג'נדרים.
את רוב ההבדלים בין נשים וגברים בביצועים הספורטיביים אחרי גיל ההתבגרות המינית, ניתן להסביר על ידי גורמים ביולוגיים. בעבר היו גורמים נוספים שתרמו לכך כמו שיעור השתתפות נמוך של נשים בספורט אבל בעשרות השנים האחרונות, שיעור ההשתתפות של נשים בספורט עלה וכיום ההבדלים נובעים בעיקר מגורמים ביולוגיים.
בממוצע, בהשוואה לנשים,  גברים הם גבוהים יותר, יש להם יותר מסת גוף ללא שומן (LBM), יש להם אחוז שומן נמוך יותר, ריכוז המינרלים שלהם בעצמות הוא גבוה יותר, הלב והריאות שלהם הם גדולים יותר, צריכת החמצן המרבית (צח"מ) שלהם היא גבוהה יותר, ריכוז ההמוגלובין בדם שלהם הוא גבוה יותר ויש להם עוד שלל תכונות אנטומיות ופיזיולוגיות אחרות התורמות ליתרון שלהם בביצועים ספורטיביים ביחס לנשים. לדוגמה, בעולם המערבי הגובה הממוצע של גברים הוא  כ-1.78 מ' ומשקלם הממוצע הוא כ-91 ק"ג וזאת לעומת ערכים של כ-1.65 מ' ו-77 ק"ג בנשים. במחקר שסקר נתונים לגבי 10,894 נשים וגברים באירופה נמצא כי לגברים בגיל 81-18 בהשוואה לנשים באותו טווח גילים, יש בממוצע 1.6 ק"ג פחות שומן ו-16.6 ק"ג יותר LBM (רוב ההבדל בגורם זה נובע ממסת שריר גבוהה יותר אצל הגברים). בענפי ספורט רבים, לגובה יש יתרון וברבים מהם יש גם יתרון למסת שריר גבוהה יותר. גוף של ספורטאי צמרת גברים  יכול לייצר הספקים גבוהים יותר מגוף של ספורטאיות צמרת (הספק הוא מכפלה כוח ומהירות) ולכן  ספורטאי צמרת יכולים למשל להגיע למהירויות תנועה גדולות יותר (בריצה, בשחייה, באופניים, בחתירה בסירות וכדומה) וגם להעניק לחפצים מהירויות גדולות יותר יותר וזה נותן להם יתרונות בין היתר במקצועות הזריקה באתלטיקה, בענפי הכדור והמחבט ובענפי הקרב למיניהם (בעיטות חזקות יותר, חבטות חזקות יותר, עוצמות זריקה גדולות יותר וכדומה).
בשל העובדה שהלב של הגבר הוא גדול יותר מהממוצע מלב האישה וריכוז ההמוגלובין בדם הגבר הוא גבוה בממוצע מריכוזו אצל האישה גם הצח"מ של גברים גבוה בממוצע מזה של הנשים וזה נותן להם יתרון בענפים הדורשים סבולת אירובית כמו ריצה למרחקים ארוכים, מרוצי אופניים למרחקים ארוכים, שחייה למרחקים ארוכים וכדומה.
מבנה האגן הרחב יותר של נשים בהשוואה לגברים, גורם לכך שעצם הירך שלהן פוגשת את עצם השוק בזווית גדולה יותר מאשר אצל הגברים (בערך 16 מעלות בנשים לעומת 12 מעלות בגברים). עובדה זו גורמת לכך שהעומס על ברכי הספורטאיות הוא גבוה יותר מאשר העומס על ברכי הספורטאים הגברים ולכן מוצאים אצל ספורטאיות שיעורי פציעות ברכיים הגבוהים פי חמישה עד פי ששה מאשר אצל ספורטאים גברים (אימוני  לשיפור הכוח בשרירי הרגליים יכולים לתרום להפחתת שיעור הפציעות בברכיים). המבנה האנטומי של נשים נותן להן שני יתרונות גופניים על הגברים  - בגמישות ובשוויי משקל.
 מחברי המאמר מביאים סקירה של הבדלים בביצועים ספורטיביים  שנמצאו בין גברים לנשים. ההבדלים הנמוכים ביותר נמצאו בהישגים בריצה, שחייה וחתירה בסירות והם בסדר גודל של 5% עד 13%.   הבדלים בסדר גודל של 16% עד 22% נמצאו בהישגים ברכיבת אופניים על מסלול, מקצועות הקפיצה באתלטיקה, רכיבת אופני הרים בירידה, בעיטה בכדורגל, חבטת פתיחה בטניס, חבטות בגולף וזריקת כדוריד. הבדלים בשיעור של 29% עד 34% נמצאו בעוצמות של זריקת כדור קריקט, חבטת פתיחה בכדורעף, חבטה למרחק בגולף ובהישגים בהרמת משקולות. הבדלים בשיעור של יותר מ-50% נמצאו בעוצמת זריקת כדור בייסבול של הפיצ'ר (המגיש) ובעוצמת חבטה חזקה בהוקי שדה. על מקצועות הזריקה באתלטיקה אין נתונים לגבי ספורטאי צמרת מאחר שהנשים והגברים זורקים מכשירים במשקלים שונים.
 טבלה מספר 1 מביאה ההבדלים בין שיאי העולם לנשים ולגברים באתלטיקה במקצועות בהם ניתן לעשות את ההשוואה (במקצועות הזריקה הנשים והגברים זורקים מכשירים במשקל שונה ואילו המשוכות והמכשולים של הגברים הם גבוהים יותר משל הנשים).
טבלה מספר 1: שיאי עולם באתלטיקה לנשים ולגברים (נכון לחודש אפריל 2023) במקצועות אולימפיים וההבדלים באחוזים ביניהם. החישוב: המספר הגדול יותר חלקי המספר הקטן יותר, כפול 100 וכל זה מינוס 100.  חישוב לדוגמה בריצת 100 מטר: שיא נשים 10.49 שניות, שיא גברים 9.58 שניות. 10.49 חלקי 9.58 נותן 1.095. הכפלה במאה נותנת 109.5. החסרת  100 מערך זה נותנה ערך של 9.50%

 בטבלה מספר 3 מושווים שיאי עולם לנשים ולגברים בהרמת משקולות. מאחר שקטגוריות המשקל אינן זהות בכל המקרים ההשוואה לשיא הנשים היא עם קטגוריית המשקל הקרובה ביותר לגברים. השיאים  כולם הם בקילוגרמים.

הבדלים בין בנות ובנים בהישגים ספורטיביים לפני גיל ההתבגרות

מחקרים לא מעטים מצאו כי ההישגים של בנים טובים משל בנות גם לפני גיל ההתבגרות. לדוגמה, מחקר שנערך בדנמרק (מקור מספר 4) בו נבדקה הצח"מ של ילדים בגיל 7-6 מצא כי הממוצע של הבנים היה 48.5 מ"ל/ק"ג/דקה לעומת 44.8 אצל הבנות (הבדל של כ-8%). החוקרים מצאו שני גורמים היכולים להסביר את ההבדלים האלה: אחוז השומן של הבנים היה בממוצע נמוך יותר (16.5%  לעומת 21.4%) ומדידה אובייקטיבית של הפעילות הגופנית (פ"ג) שלהם הראתה כי הם ביצעו הרבה יותר פ"ג מאשר הבנות (60% יותר). מחקרים אחרים מצאו כי  למשל כי רמת ההמוגלובין של  בנות ובנים לפני גיל ההתבגרות היא דומה ולכן זו לא  יכולה להיות סיבה לכך שהישגי הבנים היו טובים יותר. גם תוצאות מבחני שדה לכושר גופני מראות בדרך כלל הישגים טובים יותר אצל בנים, לפני גיל ההתבגרות. בטבלה מספר 4 מובאים נתוני אחוזון 50  לגבי  בנות ובנים בגיל 9 ממחקר שסיכם תוצאות מבחן כושר שבוצע ב-30 מדינות באירופה (מקור מספר 5) 

במחקר זה לא נמצאו הבדלים בין בנות ובנים בגיל 9 במבחן עליות משכיבה לישיבה ב-30 שניות (ממוצע 17 חזרות בשני המינים) בעוד שבגיל 17 אחוזון 50 של הבנים עמד על 25 חזרות לעומת 20 אצל הבנות. כצפוי, בנות השיגו תוצאות טובות משל הבנים במבחן גמישות, לפני גיל ההתבגרות וגם אחריו.

השפעת טיפול הורמונלי על ספורטאיות טרנסג'נדריות

ספורטאיות טרנסג'נדריות עוברות טיפולים הורמונליים כדי שיוכלו להתחרות כנשים. טיפולים אלה מכונים Gender Affirming Hormone Therapy (GAHT). מטרת הטיפולים היא להוריד את רמת הטסטוסטרון. מחברי המאמר מצאו 19 מחקרים בנושא ספורטאיות טרנסג'נדריות ו-GAHT.  ההפרש ב-LBM בין נשים וגברים הוא בסדר גודל של 40% עד 45% והטיפולים גורמים ל- לרדתLBM בסדר גודל של 4% עד 5% . מחקר אחד מצא כוח לחיצת כף יד ממוצע של 41.8 ק"ג לפני התחלת הטיפול שירד ל-40.0 ק"ג אחרי 12  חודשי טיפול. ערך זה נמצא באחוזון ה-95 של הישגי נשים במבחן. מחקר אחר מצא ירידה של 5% במסת שרירי הרגליים אחרי 12 חודשי טיפול אך הדבר לא גרם לירידה בכוח של השרירים הכופפים והפושטים של הברך. מחקר שבדק הישגים בריצת 1.5 מייל (2414 מטר) בחיל האוויר של ארה"ב מצא כי לפני הטיפול, הממוצע של הטרנסג'נדריות היה גבוה ב-21% מהממוצע של הנשים  ואחרי 2.5 שנים של טיפול הממוצע שלהן היה גבוה מממוצע הנשים ב-12%. מחקר אחר מצא שגם  אחרי 14 שנים של GAHT הצח"מ של הטרנסג'נדריות היה עדיין גבוה יותר מהממוצע של הנשים ב-14%.
טבלה מספר 6 מביאה הבדלים באחוזים בין נשים וגברים והשפעת GAHT עליהם, כפי שנמצאה במחקרים שונים.

סיכום

 לפני גיל ההתבגרות, אם נמצאים הבדלים בין בנות ובנים בהישגים ספורטיביים, אפשר לייחס אותם בעיקר לעובדה שהבנים מבצעים יותר פעילות גופנית ויש להם אחוז שומן נמוך יותר. אחרי גיל ההתבגרות, ההבדלים בין נערות ונערים בהישגים ספורטיביים הולכים וגדלים בשל עלייה במסת השרירים ועלייה ברמת ההמוגלובין אצל נערים בהשפעת עלייה בריכוז הורמון המין הגברי טסטוסטרון. טיפולים הורמונליים שעוברות ספורטאיות טרנסג'נדריות כדי שיוכלו להתחרות כנשים, לא משפיעים על הגובה שלהן (ובענפי ספורט לא מעטים, גובה הגוף מהווה יתרון) והירידה במסת השריר ובכוח השרירים לא מבטלת לחלוטין את היתרון הגדול שיש לנערים על הנערות בביצועים הספורטיביים.
אי לכך סבורים מחברי המאמר כי שיתופן של טרנסג'נדריות בתחרויות ספורט לנשים הוא לא הוגן כלפי הנשים מלידה המתחרות באותם ענפי ספורט.

מקורות

1.    Should Transwomen be allowed to Compete in Women’s Sports?   A  view from an Exercise Physiologist.  Gregory A. Brown., Tommy Lundberg, Byron Wolte. April 17, 2023 https://www.sportpolicycenter.com/news/2023/4/17/should-transwomen-be-allowed-to-compete-in-womens-sports
2.    Statement of the Stockholm consensus on sex reassignment in sports On 28 October 2003. https://stillmed.olympic.org/Documents/Reports/EN/en_report_905.pdf
3.    https://www.transathlete.com/international-federations
4.    iberg S, Hasselstrom H, Grønfeldt V, et al Maximum oxygen uptake and objectively measured physical activity in Danish children 6–7 years of age: the Copenhagen school child intervention study British Journal of Sports Medicine 2005;39:725-730.
5.    Tomkinson GR, Carver KD, Atkinson F, et al .European normative values for physical fitness in children and adolescents aged 9–17 years: results from 2 779 165 Eurofit performances representing 30 countries. British Journal of Sports Medicine 2018;52:1445-1456.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.