יורם אהרוני | כללי | 24/02/2025

משך החיים של ספורטאים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית

תקציר מאמר של חוקרים מהולנד

(בתמונות: שרלוט קופר, 1966-1870, האלופה האולימפית בטניס בפריז 1900 שנפטרה בגיל 96 ובוב ריצ'רדס, 2023-1926, האלוף האולימפי בקפיצה במוט בהלסינקי 1952 ובמלבורן 1956 שנפטר בגיל 97)

שיטת המחקר

החוקרים אספו מידע על גיל הפטירה של ספורטאים מענפי ספורט שונים והישוו אותו לגיל הפטירה הממוצע באותן מדינות ובאותה תקופה. איסוף הנתונים היה בעיקר מויקיפדיה. החיפוש התמקד באנשים שיש עליהם "ערך" במקורות המידע שהופיע בו  מונחים כמו: "ספורטאי", "ספורטאי אולימפי", אלוף" ו"מדליסט". הוצאו מהחישובים ספורטאים שלגביהם היה מידע כי המוות היה בתאונות, בנסיבות לא טבעיות אחרות, ספורטאים שהיה לגביהם מידע על שימוש ב"סמים", ספורטאים פאראלימפיים וספורטאים בענפי ספורט שלדעת החוקרים יש בהם מאמץ גופני נמוך כמו באולינג וביליארד. במקרים מסוימים אוחדו כמה ענפי ספורט לקבוצה אחת. כך למשל ב"ענפי קליעה למטרה" הכוונה לאלה שעסקו בקליעה למטרה וגם בקליעה בחץ וקשת,  ו"ענפי מקל בשדה" (להבדיל מאלה המשוחקים על קרח) כולל ספורטאים שעסקו בהוקי שדה, לקרוס והרלינג. לא  בוצעו חישובים לגבי ענפי ספורט בהם  נמצאו פחות מ-100 ספורטאים מאותו המין או ממדינות שלא נמצא לגביהן מידע על תוחלת החיים של האוכלוסייה. 

תוצאות

בסך הכל נמצא מידע על 90,931 גברים ועל 4279 נשים  מ-183 מדינות שעסקו ב-44 ענפי ספורט. שנות הלידה של הספורטאים היו בין 1862 ל-2002 ושנות המוות בין מ-1960 ל- 2021. הגברים היו מ-182 מדינות והנשים מ-101 מדינות.
אצל הגברים, חציון התוספת לשנות החיים יחסית לאוכלוסייה הכללית בכל המדגם עמד על 3.1 שנים ואילו אצל הנשים גיל הפטירה החציוני היה נמוך ב-0.7 שנים יחסית לאוכלוסיית הנשים הכללית במדינות השונות.
63.4% מכלל הספורטאים היו מ-9 מדינות: ארה"ב, בריטניה, איטליה, צרפת, אוסטרליה, גרמניה, קנדה, שוודיה ויפן. 
טבלה מספר 1 מביאה נתונים על ההפרש הממוצע בין גיל תמותת הספורטאים הגברים לבין גיל התמותה באוכלוסיית הגברים במדינות שלהם באותן התקופות. ערך שלילי מציין שאורך החיים הממוצע של הספורטאים בענף היה נמוך מאשר באוכלוסייה הכללית.

טבלה מספר 2 מביאה נתונים על ההפרש הממוצע בין גיל תמותת הספורטאיות לבין גיל התמותה באוכלוסיית הנשים במדינות שלהם באותן התקופות.

ממצאים עיקריים

•    באופן כללי נמצא אצל הספורטאים הגברים גיל תמותה גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית בעוד שגיל תמותת הספורטאיות היה נמוך במקצת מזה שבאוכלוסייה הכללית. ייתכן שיש קשר לכך שגיל תמותת הנשים באוכלוסייה הכללית גבוה יותר מאשר זה של הגברים.  מחברי המחקר מציינים כי במחקרים אחרים נמצא כי ספורטאים גברים נוטים שלא לאמץ הרגלי חיים לא בריאים כמו עישון וצריכת אלכוהול גבוהה בעוד שבקרב הנשים גם באוכלוסייה הכללית שיעור המאמצות הרגלים אלה הוא נמוך משמעותית מאשר אצל גברים כך שמההיבט הזה אין יתרון לספורטאיות. כמו כן  מספר הגברים שלגביהם נמצאו נתונים במחקר זה היה גבוה בהרבה ממספר הנשים, דבר היכול להשפיע על התוצאות. 

•    באופן מפתיע במקצת, הענפים שלגביהם נמצא ההפרש הגבוה ביותר (לטובת הספורטאים) לא היו ענפים אירוביים, וזה עומד בניגוד לממצאים ממחקרים אחרים העוסקים באותו הנושא. ייתכן שהדבר בחלקו נובע משיוך אחר לקטגוריות ספורטיביות במחקרים שונים. כך למשל במחקר זה מופיעות הקטגוריות הבאות לגבי ענפי אתלטיקה הכוללים ריצות: "ריצות קצרות", משוכות", "ריצה", "אתלטיקה – עיסוק ביותר ממקצוע אחד". גם לגבי סקי אין במחקר זה הפרדה בין סקי אלפיני, קפיצות סקי וגלישה למרחקים ארוכים.

•    החוקרים מציינים שאחת הסיבות המקצרות חיים של אנשים רבים היא נפילות ולכן אולי עיסוק בענפי ספורט בהם יש שילוב של אימוני כוח, שווי משקל וגם סבולת אירובית תורם להארכת החיים.

•    לא מפתיע שלספורטאים בענף הסומו יש אורך חיים נמוך מהממוצע וזאת בשל המשקל הגדול של העוסקים במקצוע.

•    לא ברור מהנתונים מדוע גברים שעסקו בכדורעף (ובמידה פחותה גם בכדוריד) ונשים שעסקו בכדורסל  היה להם בממוצע אורך חיים נמוך בהרבה מאשר באוכלוסייה הכללית. 

•    הענף שזוכה לייצוג הגדול ביותר במחקר הוא כדורגל גברים, 25,931 שחקנים המהווים 28.5% מכל הגברים עליהם נמצא מידע. בממוצע נמצא כי כדורגלנים חיו חצי שנה יותר מהממוצע בכלל האוכלוסייה.

•    החוקרים מעלים השערה כי עיסוק בפעילות גופנית במידה מתונה  יש בו תועלת בריאותית בעוד שעיסוק בפעילות גופנית בכמות גבוהה מאד, כזו המאפיינת ספורטאי צמרת, הוא כשלעצמו או ביחד עם הרגלי חיים מזיקים שלעיתים נלווים לפעילות ספורטיבית כמו דיאטות קיצוניות, עלול לפגוע בבריאות. כמו כן עיסוק בפעילות ספורטיבית עלול להיות כרוך בפציעות קשות כולל פגיעות ראש ופגיעות במפרקים שיכולות להיות קשורות לקיצור אורך החיים. 

•    במחקר זה לא הייתה בקרה לגבי רמת הספורטאים. הנחת החוקרים היא כי בויקפדיה מתועדים יותר ספורטאים ברמה גבוהה  כי בהם יש עניין לציבור וכי ספורטאים ברמה נמוכה מתועדים הרבה פחות באינטרנט בהקשר הספורטיבי.

•    אין במחקר מידע על הרגלי החיים של הספורטאים אחרי הפרישה מהקריירה התחרותית, דבר שסביר שיש לו השפעה ניכרת על אורך החיים.

•     במחקר זה יש ייצוג יתר למדינות  מפותחות וקשה להכליל את ממצאיו לגבי מדינות מפותחות פחות.

מקור:

Altulea A, Rutten MGS, Verdijk LB, Demaria M. Sport and longevity: an observational study of international athletes. Geroscience. 2024 Aug 12. doi: 10.1007/s11357-024-01307-9. Epub ahead of print. PMID: 39129051.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.