דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | רפואת ספורט | 09/03/2023

הרגלי אכילה ומחזור חודשי אצל רצות בפינלנד

רצות מכשולים בפינלנד

 

(בתמונה: 3 אתלטיות  מפינלנד בעת אליפות המדינה בריצת 3000 מטר מכשולים בשנת 2018)
 

אופן ביצוע המחקר


הנבדקות היו 100 נשים שעסקו כנערות במקצועות ספורט אירוביים ו-98 נשים שלא עסקו בספורט כנערות שהותאמו להן כקבוצת בקרה. בקבוצת הספורטאיות היו 80  נשים שעסקו כנערות בריצה למרחקים ארוכים ובינוניים, 12 נשים שעסקו  כנערות בגלישה על שלג למרחקים ארוכים ו-8 נשים שעסקו כנערות במקצועות ספורט אחרים (ריצת ניווט, שחייה, התעמלות ובייסבול). אלה שהחלו את דרכן הספורטיבית בהתעמלות או בייסבול, עברו יותר מאוחר לעסוק בריצה תחרותית למרחקים בינוניים או ארוכים. 


שיטת בחירת מדגם הספורטאיות ומדגם קבוצת הבקרה


להשתתפות במדגם הספורטאיות הוזמנו נשים שסיימו בין 30 הראשונות באליפות פינלנד במרוצי שדה  לגיל 17-16 בשנים 2005-1990 או שהיו בין 10 הראשונות באליפות פינלנד באתלטיקה באצטדיון בריצת 2000 מטר לגילאי 15-14 בין השנים 2003-1992.  כתובות הנשים אותרו במרשם התושבים בפינלנד. לכל ספורטאית הותאמו שתי חברות בקרה שהיו באותו הגיל וגרו באותו ישוב.  אותרו 270 ספורטאיות שלהן הותאמו  551 "בקריות".   אם מישהי מאלה שנבחרו לקבוצת הבקרה דיווחה כי עסקה בספורט, היא נמחקה מהקבוצה.  מילוי השאלונים נעשה באינטרנט. 100 ספורטאיות ענו על השאלון מתוך 270 שאותרו (37%) ו-111  מ-551 נשים שנבחרו לקבוצת הבקרה ענו עליו (20%).  13 מאלה שנבחרו לבקרה דיווחו על עיסוק בספורט וזו הסיבה  לכך שבסופו של דבר נכללו רק 98 נשים בקבוצת הבקרה.
הנשים מילאו שאלון בתקופה שבין מאי-יולי 2022.  94% מהספורטאיות כבר פרשו מעיסוק בספורט תחרותי בעת בשנת מילוי השאלון – 2022. 34 מהספורטאיות הגיעו לרמה בין לאומית, 65 נוספות הוגדרו ככאלה שהגיעו לרמה "לאומית" וספורטאית אחת הוגדרה כזו שרמתה הייתה נמוכה מרמה לאומית. השאלון כלל שאלות על הרגלי אכילה בגילים שונים כולל הפרעות אכילה שאובחנו,  מצב המחזור החודשי בגילים שונים, פציעות ספורטיביות אורך הקריירה הספורטיבית, ושאלות שעסקו במשתנים כמו דימוי גוף ומשתנים דמוגרפיים. הרמה הספורטיבית הוערכה  משיטה שהוצעה במאמר של McKay ושותפיו (מקור מספר 2).  לפי ההגדרה שאימצו מחברי המאמר כדי להיות מוגדרות ברמה בין לאומית הספורטאיות היו צריכות להגיע פחות או יותר לאחד ההישגים הבאים: 4:07 ב-1500 מ', 15:17 ב-5000 מ', 31:43 ב-10,000 מ' או  2:31 במרתון. ספורטאיות ברמה לאומית הוגדרו ככאלה שהגיעו להישגים פחות טובים אבל התאמנו באופן מסודר, והשתתפו באליפויות השונות של פינלנד במקצועות הריצה למרחקים בינוניים וארוכים (אליפויות מסלול, כביש ומרוצי שדה).


תוצאות


בעת מילוי השאלון הגיל הממוצע של הספורטאיות היה 39.6 ו-39.4 בקבוצת הבקרה.
 מתוך 94 הרצות שכבר פרשו מעיסוק בספורט תחרותי,  42 ציינו כי פרשו מהפעילות בעקבות פציעה.  10 מתוכן ציינו כי הפרישה הייתה עקב פגיעה אקוטית ו-32 ציינו כי הפרישה הייתה עקב פציעות שחיקה מתמשכות. שתי ספורטאיות ציינו כי הפרישה הייתה בשל שילוב של פציעה אקוטית ופציעות שחיקה.
בטבלה מוצגת השוואה בין קבוצת הספורטאיות וקבוצת הבקרה.
    

 

ספורטאיות

בקרה

גיל ממוצע  של ווסת ראשונה

14.0

12.5

גיל  ממוצע שבו התחיל מחזור חודשי סדיר

16.0

14.7

אחוז נערות שלא קיבלו מחזור עד גיל 16

20

2

אחוז נערות שהמחזור שלהן החל באופן ספונטני (בלי טיפול רפואי)

93

98

אחוז  נערות שעברו בדיקה רפואית בגלל התבגרות מינית מאוחרת

13

2

אחוז נשים שחוו הפסקת מחזור ל-3 חודשים ומעלה

31

20

אחוז נשים בעלות מחזור סדיר תמיד או כמעט תמיד

50

72

אחוז נשים שהמחזור שלהן הוא בטווח של 35-21 ימים

55

81

מספר נשים שאובחנו עם הפרעת אכילה

7

8

 

כפי שאפשר להתרשם  מהטבלה, הגיל הממוצע של הופעת המחזור הראשון והגיל הממוצע שבו התחיל המחזור הסדיר היה גבוה יותר אצל הספורטאיות וגם הפרעות במחזור היו נפוצות יותר בקרב הספורטאיות.
אמנם לא נמצא הבדל מובהק במספר אלה שאובחנו עם הפרעות אכילה בין הספורטאיות וחברות קבוצת הבקרה אבל 19% מהספורטאיות דיווחו על אכילה לא מסודרת במשך הקריירה שלהן ואצל 35% מהן  האכילה  הלא מסודרת נמשכת גם אחרי הפרישה וזאת לעומת 8% שדיווחו על אכילה לא מסודרת אחרי הפרישה אך בזמן הקריירה הספורטיבית האכילה שלהן הייתה מסודרת. 
מתוך קבוצת הבקרה, 21% דיווחו על אכילה לא מסודרת בטווח הגילים 21-13 ואצל 43% מהן זה היה המצב גם בעת מילוי השאלון וזאת לעומת אישה אחת בקבוצת הבקרה שדיווחה על אכילה לא מסודרת בעת מילוי השאלון  שהרגלי האכילה שלה בגיל 21-13 היו מסודרים.
ספורטאיות שדיווחו על אכילה לא מסודרת בין גיל 16 ל-18, הייתה להן קריירה ספורטיבית קצרה יותר מאשר אלה שהאכילה שלהן הייתה מסודרת בגילים אלה (10.5 שנות קריירה ספורטיבית לעומת 14.0 שנים). הבדלים כאלה לא נמצאו בקרב הספורטאיות שדיווחו על אכילה לא מסודרת בגיל 15-13 או בגיל 21-9. 
בהשוואה לספורטאיות שלא סבלו מהפסקת המחזור ל-3 חודשים ומעלה (לא בשל הריון כמובן...), ספורטאיות שסבלו מהפסקת המחזור ל-3 חודשים ומעלה היה להן סיכוי של 0.5 (סיכוי נמוך ב-50%) להגיע לרמה בין לאומית (לעומת רמה לאומית), סיכוי גבוה פי 4.0 לכך שכאבים ופציעות השפיעו על הקריירה הספורטיבית שלהן וסיכוי גדול פי 1.9 שפציעה גרמה לפרישה שלהן.


סיכום ממצאים עיקריים


א.    לא נמצאו הבדלים  מובהקים בהפרעות אכילה בין הספורטאיות לחברות קבוצת הבקרה.
ב.    לספורטאיות היו יותר בעיות במחזור החודשי מאשר לחברות קבוצת הבקרה.
ג.    אחרי הפרישה מפעילות תחרותית,  פחתה תופעת האכילה הלא מסודרת בקרב הספורטאיות. אצל חברות קבוצת הבקרה לא  נמצא קשר בין הגיל לאכילה לא מסודרת.
ד.    אצל שתי הקבוצות נמצא קשר בין אכילה לא מסודרת בגיל צעיר לבין אותה תופעה בגיל מבוגר יותר.
ה.    אכילה לא מסודרת  וגם דימוי גוף לא בריא בעת הקריירה הספורטיבית נמצאו קשורים לקיצור הקריירה הספורטיבית.
ו.    עצירת המחזור ל-3 חודשים ומעלה בזמן הקריירה הספורטיבית נמצאה קשורה לרמה ספורטיבית נמוכה יותר, יותר פציעות וסיכוי גדול לסיים את הקריירה בשל פציעה.


חוזקות ומגבלות של המחקר


מחקר זה הוא ייחודי בכך שהוא בחן לאורך זמן הרגלי אכילה והפרעות במחזור החודשי והקשר שלהם לאורך הקריירה, פציעות ורמה ספורטיבית.
אחת המגבלות של המחקר היא שהוא הסתמך רק על הזיכרון של הנשים שנדרשו לענות על שאלות לגבי הרגלי אכילה, מחזור חודשי ופציעות ספורטיביות בתקופות שונות לאורך הקריירה הספורטיבית שלהן ואחרי סיומה  ללא  שבוצע תיעוד של הנושאים האלה בשנים בהן הם התרחשו. כמו כן הנשים לא נשאלו על משקל גופן והתאמת חברות קבוצת הבקרה לא לקחה בחשבון גורם זה. מאחר שרצות למרחקים ארוכים הן בדרך רזות מאד סביר להניח שמשקלן היה יותר נמוך משל חברות קבוצת הביקורת. משקל גוף נמוך מאד נמצא בקשר עם בעיות במחזור החודשי גם אצל נשים שאינן עוסקות בספורט ולכן ייתכן בהחלט ששיעור הבעיות במחזור החודשי הושפע ממשקל הגוף הנמוך של הספורטאיות  ואולי זו הסיבה העיקרית לכך שלספורטאיות היו יותר בעיות במחזור החודשי.


מקורות:


1.    Ravi S, Valtonen M, Ihalainen JK, et al
Eating behaviours, menstrual history and the athletic career: a retrospective survey from adolescence to adulthood in female endurance athletes
BMJ Open Sport & Exercise Medicine 2023;9:e001489. doi: 10.1136/bmjsem-2022-001489.


2.    Alannah K.A. McKay, Trent Stellingwerff, Ella S. Smith, David T. Martin, Inigo Mujika, Vicky L. Goosey-Tolfrey, Jeremy Sheppard, and Louise M. Burke. Defining Training and Performance Caliber: A Participant Classification Framework. International Journal of Sports Physiology and Performance, 2022, 17, 317-331 https://doi.org/10.1123/ijspp.2021-0451

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.