מורה דרך
כולנו זוכרים את המשפט השכיח ביותר בטיולים השנתיים בבית-הספר "לא לעקוף את המדריך" כמובן שבתור מתבגרים מלאי אנרגיה זה לא היה פשוט כל כך, אחרת המשפט לא היה הופך שכיח כל-כך. בראיה התנהגותית היה מעניין לראות מי הם אלה שרוצים לפרוץ קדימה, מי אלה שהולכים עם הזרם מי אלה שמשתרכים מאחור ואל נא נשכח את אלה שנעים בינם ומחפשים לאן הם שייכים. אבל אנו סוטים מהנושא. מטרתה של הפתיחה הנוסטלגית היא להביא אל המלל את המדריך שאל לנו לעוקפו. המדריך אינו מדריך הוא, הוא מורה. הוא מורה לנו את הדרך ובתוך כך לוקח אותנו למחוזות העבר. כמובן שרובנו כמתבגרים מלאי הורמונים נשאנו בתרמילנו מעט מאוד רצון או סבלנות להקשיב לכל מבוגר אחראי. אך עם זאת כאשר מורה דרך היה מכנס את הקבוצה בצל הקריר ומתחיל לספר סיפורי עבר, עובדות על תוואי השטח על הצומח בו והחי, גם הפוחז בנערים היה מטה אוזנו. גם אם לזמן קצר.
הסיבה שחשוב לי להביא בפניכם את ההבדל בין מדריך למורה דרך היא גם לשונית שכן אין שום הדרכה בעניין ישנה הוראת הדרך. וחשוב מכך ישנו אדם כמעין רועה צאן שבאמתחתו ידע מגוון ומרתק. מעבר לידע משרה הביטחון של ניהול סיורים, ארגון והנהגה, בטיחות ועזרה ראשונה. למורה דרך יש ידע במגוון תחומים. ידיעת ארץ ישראל, ארכיאולוגיה, היסטוריה כללית והיסטוריה של ארץ ישראל, דתות, גיאוגרפיה, אמנות, ידיעת החי והצומח, גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה, אדריכלות ואקטואליה. מכך יוצא שכאשר אנו מטיילים לנו טרודים מתי ההוא וההוא יחזירו לנו חטיף שווה ערך לשקית הבמבה שפתחנו באוטובוס ותוכנה נעלם כל כך מהר שהרגשנו כמעט מרומים, מורה דרך מוצא עניין ורגש כמעט בכל פינה וצל. פה חמורבי החל הוגה את חוקיו קצת אחרי שהחליט שמונה על ידי האלים להנהיג את נתיניו הבבלים, ממש שם נתפסו שערותיו של אבשלום בענפי העץ, אנו עומדים ברגע זה ממש במקום שבו היה האגם שבו התרחץ רבי יוחנן עת פגש בו ריש לקיש שהתפעל מיופיו והפך לתלמידו אחרי שהבטיח לו רבי יוחנן שישיא אותו לאחותו שיופיה רב אף משלו. ידע מגוון משנה את ראייתו של אדם את המציאות ואין מעניינת יותר מראייתו של מורה דרך את הטבע הסובב אותו. אז בפעם הבאה שאתם חושבים לעקוף את המדריך ולפרוץ קדימה אולי כדאי שתעצרו רגע להקשיב כי ייתכן מאוד שבעקבות כך בקדימה תגלו פרטים רבים שאחרת הייתם מפספסים.