פעילות גופנית ותפקוד שכלי בגיל הזקנה
פרופ‘ יעל נץ, נשיאת הארגון האירופאי לחקר הפעילות הגופנית בגיל המבוגר, המכללה האקדמית בוינגייט
להשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על הכושר הגופני בגיל הזקנה יש עדות מדעית רחבת היקף וידועה. אבל לפעילות גופנית יש השפעה מיטיבה גם במישורים אחרים, שלכאורה אינם קשורים למערכת השרירים. אחד מהם הוא תפקוד שכלי. במחקרים שבדקו את השפעת הפעילות הגופנית על התפקוד השכלי נמצא, שגם פעילות אירובית וגם אימוני התנגדות היו יעילים. אחד המחקרים הידועים הראה ששישה חודשים של פעילות אירובית, שכללה הליכה מבוקרת שלוש פעמים בשבוע במשך שישה חודשים, הביאה לשיפור בתפקוד השכלי, שלא התבטא בקרב כאלה שעסקו בפעילות גופנית שכללה מתיחות ותרגילים קלים. כיום יש יותר ויותר מחקרים המעידים שגם אימוני התנגדות )כוח( משפרים תפקוד שכלי. אחד המחקרים הראה שאימוני התנגדות של פעמיים או אפילו פעם אחת בשבוע, במשך שנה, הביאו לשיפור בתפקודים שכליים, בעוד בקבוצת ביקורת שקיבלה אימונים קלים אחרים לא נצפה שיפור שכלי. תפקוד שכלי נמדד על ידי מטלות הדורשות מהנבדק דיוק ומהירות תגובה. ואולם, הקדמה הטכנולוגית המאפשרת לחדור למוח באמצעי צילום שונים, מראה שלאחר התערבות של פעילות גופנית אף נצפו שינויים מורפולוגיים ופונקציונליים במוח. מחקר שנערך לאחרונה הראה שפעילות אירובית לא עצימה במיוחד, שלוש פעמים בשבוע במשך שנה, הביאה לשינויים במבנה המוח. יתרה מכך, פעילות גופנית שכללה תרגילי קואורדינציה וריקוד, גם היא שלוש פעמים בשבוע, הביאה לשינויים מיטיבים במוח אף יותר מפעילות אירובית.
אי-אפשר שלא לחשוב על הרעיון, שאולי כדאי שנהיה פעילים לא רק לשיפור התפקוד הגופני אלא גם לשיפור התפקוד השכלי. ייתכן אף שבמידה מסוימת יש בכוחה של הפעילות הגופנית במינון המומלץ להאט את תהליך ההזדקנות.