לב הדיאלוג בין התנועה לבין המוזיקה

פעימות ליבה של אמא הן המוזיקה הראשונית אשר מלווה את העובר. תנועות קצובות שיוזם התינוק והפעוט מונעות באמצעות דופק המגיע למשמע צלילי מוזיקה או מעירור של דופק קצבי פנימי,  ממקור לא גלוי לעין הצופה. חווית הדופק מוכרת לתינוק מדפוס ההלמות של לב האם בעת ההיריון, ומהעובדה שאוזנו סמוכה לחזה האם בחודשים הראשונים שלאחר הלידה.

שירים ראשונים המיועדים ליצירת תקשורת עם תינוקות, מבוססים על קצב פעימות הלב ועל הקפאת תנועה. כגון, הקשה בכף היד עם מילות השיר "הקש, והקש והקש", ו"הקש, והקש ועצור!" מחקרים מוכיחים, כי בתנאים מסוימים אצל רבים מהפעוטות האזנה למוזיקה מלווה בתנועות ספונטאניות אשר למעשה התינוק אינו מתכנן אותן. יש הטוענים שהתנועות הקצובות והסדורות של התינוק על פי קצב פנימי או על פי דופק חיצוני כתגובה לצלילי מוזיקה, הם רק ביטוי תנועתי אישי של התינוק לצלילים אלה, וטוענים שהריקוד מתחיל כבר בינקות. טוראל (1997) גורסת, שיש קשר הדוק בין חשיפה למוזיקה והתנסות בתנועה לבין יכולתו של הילד לבנות מודל ייצוגי מוזיקלי. היא מציינת, כי התייחסות למרכיבים של מוזיקה, כגון: דופק, חלוקת הפעמה, נובעת מתובנה כמו ממושגים טבעיים ומולדים, בעקבות חשיפה והתנסות עם מוזיקה. מבני החשיבה המוזיקליים עוזרים לפעוט לפרש את מה שאוזניו שומעות ואת מה שהוא מרגיש, ולגרום לו לתגובה רגשית של שמחה. רגשות אלה מעודדים בתגובה תנועתיות וחקירה של תנועות חדשות,  בהקבלה לאבני הדרך המתפתחות: בשלב העמידה הנתמכת – כפיפה ופשיטת ברכיים והנעת האגן לצדדים, לאחר מכן, הוא מוכן לנוע לשירי צעידה, לריצה ולקפיציות קצבית. בהמשך נרכש רפרטואר של תנועות מלוות בזרועות, ומשתכלל התיאום חזותי-תנועתי במרחב. השליטה במגוון תנועות הליכה וריצה מכינות את הילד לריקוד מתוך חיקוי.

במסגרת החינוכית מיתוספים לתנועה משולבת במוזיקה מטרות ותכנים חדשים. הדיאלוג בין התנועה לבין המוזיקה יצר אסכולות הוראה מגוונות. אישים כדלקאטו, אורף וגורדון תורמים לתורות ההוראה של החינוך המוזיקלי בגיל הרך. בתחום החינוך הגופני והתנועה לגיל הרך, "מושאלת" המוזיקה בעיקר על פי מידת הרקע המוזיקלי האישי של המורה ועל פי רמת ההשקעה של המוסד החינוכי המכשיר להוראת חינוך גופני בגיל הרך. 

מבט מקרוב מגלה שלוש מגמות בנושא הדיאלוג והשילוב בין שני התחומים: א. מורים לחינוך מוזיקלי או מורים לחינוך גופני בעלי הכשרה אקדמית מוזיקלית ותנועתית המעמיקים בשילוב, ב. מורים לחינוך גופני ולתנועה או מורים לחינוך מוזיקלי ללא השכלה מוזיקלית או תנועתית שמאפשרת שילוב, ג. אספני תקליטורים בהשתלמויות-פרע, פסדו-מוזיקליים, ספורטאי-רגע, לוחצי-מתגים טכנולוגיים.

ההתבוננות במגמות אלה והאמונה בחשיבות התיאום בין שני התחומים, להתפתחות הילד, מהווים בסיס לכינוס "תנועה ושיר לגיל הצעיר". בימים אלה של שיקולי תעדוף חינוכי וכלכלי, מזומנות לנו חוויות רגשיות, אינטלקטואליות וגופניות מפי טובי המומחים. נודה להם על ההשקעה בזמן ובמאמץ להעניק לנו למידה ותובנות קסומים אשר שכרם הוא ברק היהלומים מעיניהם הקורנות של ילדים נלהבים.

בברכה ד"ר אילנה רכס