השינוי בכושר הגופני עם עליית הגיל

השינוי בכושר הגופני עם עליית הגיל

פרופ' יואב מקל, פיזיולוג מאמץ, ראש בית הספר לחינוך גופני, המכללה האקדמית בוינגייט

תפקוד מערכות הגוף ויכולת הביצוע משתפרים בקצב מהיר בילדות ומגיעים לשיא בגילים שבין 20 ל-30. לאחר מכן היכולת הולכת ופוחתת; חלה ירידה בתפקוד האורגני של הגוף, ואת התאים המתים מחליפות רקמות שומניות. קצב הירידה ברמת הכושר הגופני תלוי בתורשה, ברמת האימון ובאיכות החיים של האדם.

על אף האמור לעיל, האדם יכול לשפר את כושרו למרות העלייה בגיל בעקבות שינוי קיצוני באורח חייו ובהרגלי הפעילות שלו. מידת השיפור תלויה כמובן בגילו, רמת הכושר ההתחלתי ובסוג האימון שהוא מבצע.

חרף הירידה הכללית בכל התפקודים והמנגנונים הפיזיולוגיים בגוף, קיימים הבדלים בקצב הירידה של כל אחד מהם. לדוגמה, המהירות של הולכת הפקודה מערכת העצבים יורדת בשיעור מתון של כ-10% עד 15% בלבד מגיל 30 עד 80 ,בעוד תפקודים לבביים ונשימתיים יורדים ב-40% וב60%, בהתאמה. הירידה ביכולת האירובית המרבית (צח"מ) מתרחשת בקצב של כ-1% לשנה. בהקשר זה יש לציין את ההבדל שבין אנשים פעילים לבין לא פעילים: קצב הירידה ביכולת האירובית של אנשים לא פעילים עשוי להיות מהיר עד פי שניים מזה של אנשים פעילים.  

כוח השריר יורד אף הוא משמעותית ברוב קבוצות השרירים בגוף. לאחר גיל 30 קיימת ירידה של כ-%15 עד %20 בכוח השריר. גם משתנה זה תלוי ברמת הפעילות ובעיסוקיו היום-יומיים של האדם ומושפע מהם. לאחר גיל 65 הירידה בכוח מואצת ומגיעה ל-20% עד 40% לעומת גיל 30. אחד הגורמים לירידה זו הוא הירידה בגודל חתך הרוחב של השריר. ירידה בחתך הרוחב של השריר משקפת ירידה בכמות החלבון שלו בשל חסך בפעילות ועקב תהליך ההזדקנות.

עם זאת, אימוני כוח עשויים לעכב או למתן את קצב ירידת כוח השריר בגילים מתקדמים. שיפור הכוח באמצעות אימוני התנגדות שונים עשוי להיות הדרך הטובה ביותר למנוע או לפחות לצמצם את שכיחות הפציעות הרבה כל כך בקרב מזדקנים.

יש להדגיש כי איסוף מידע הנוגע להשפעת הגיל על רמת הכושר הוא בעייתי עקב הקושי במעקב מתמשך על אותם נבדקים. קשה אפוא לאבחן במדויק את הצלחתה של פעילות גופנית כגורם הממתן את ירידת הכושר במהלך החיים ובתהליך ההזדקנות.