כיצד פעילות ספורטיבית לפני מבחן תורמת לריכוז?

כיצד פעילות ספורטיבית לפני מבחן תורמת לריכוז?

מבוגרים העוסקים בפעילות ספורטיבית מספרים על היתרונות הרבים שלה, שביניהם שמירה על הבריאות ושיפור מצב הרוח. לספורט חשיבות רבה כבר החל מגיל צעיר מאוד. על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, הפעילות הספורטיבית בקרב תלמידי בתי ספר יסודיים משפיעה באופן חיובי על הישגיהם בלימודים בהשוואה לתלמידים שלא עסקו בפעילויות אלו. הסיבות לכך עדיין לא התגלו במלואן, אך אין ספק שפעילויות אלו שיפרו את הפעילות הקוגניטיבית של התלמידים ואף את מצב הרוח שלהם.

פעילות ספורטיבית בבית הספר היסודי

על פי נתונים מדאיגים, כבר בגיל הגן ילדים אינם מבצעים את הפעילות הגופנית הנחוצה להם. חוסר בפעילות גופנית הוא מהגורמים העיקריים להשמנה של ילדים בגיל צעיר, כאשר הפעילות הספורטיבית שלהם מסייעת להם להתפתח כראוי ולשמור על בריאותם בגיל מבוגר. הזמן המומלץ לעיסוק בספורט בגילאים אלה, לרבות פעילויות אירוביות, הוא שעה. מדובר בזמן מצטבר של פעילויות בהפסקות, בחוגים עם חברים ובחיק המשפחה.

כאשר נמדדו יכולות התלמידים בבתי ספר שבהם נוספו שיעורי ספורט, ניכרה השתפרות בציונים וביכולות הריכוז והזיכרון שלהם. המסקנה היא שקיימת קורלציה בין פעילות ספורטיבית קבועה לבין הישגים גבוהים בלימודים של ילדים בבית הספר היסודי. גם אם משך הזמן שהוגדר כאפקטיבי לפעילויות אלו הוא שישים דקות, על פי מחקרים שנערכו בבתי ספר ברחבי העולם, גם הוספה של עשר דקות פעילות ספורטיבית ביום בלבד סייעה לשיפור ההישגים בלימודים.

ספורט ושיפור יכולת הריכוז בקרב ילדים

כבר בתחילת הלימודים, הילדים נדרשים ללמוד לקראת מבחנים חשובים, ביניהם מבחני הכנה לילדים מחוננים, המתקיימים מטעם משרד החינוך בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי. למרות התפישה העממית שלפיה ילדים שמקדישים זמן ללימודים אינם עוסקים בספורט, בין השאר מכיוון שפעילויות אלו גוזלת מהם זמן שעליהם להשקיע בלימודים לקראת המבחנים – גם בתקופת ההכנה לבחינות, הספורט חשוב לבריאותם של התלמידים הצעירים.

הפעילות הגופנית מסייעת בשיפור הריכוז והזיכרון בתקופה שבה הצורך בישיבה ממושכת ובהתרכזות בחומר הלימודים במשך שעות רבות יכול להתיש גם סטודנטים מבוגרים יותר. מילדים בבית הספר היסודי שמתכוננים למבחנים נדרשים ריכוז רב והימנעות מהסחות דעת, דווקא בגיל שבו פעילויות חברתיות כמו ספורט חברתי ופעילויות אחרות חשובות להם לא פחות מהצלחה בלימודים.

משך הזמן המינימלי הנדרש לפעילות הגופנית אינו רב, אך הוא מאפשר שחרור ממתחים באמצעות השפעה על המערכת הנוירוביולוגית ועל פעילות הכימיקלים במוח. על ידי כך התלמיד מסוגל להתרכז במטלות הלימודים שלו וכך, במקום צפייה בטלוויזיה או התעסקות במשחקי מחשב, יכול הילד "לנקות את הראש" בפעילויות כגון משחקי חצר, הליכה או ריצה קלה, ריקוד וכיוצא באלה. הפעילות הספורטיבית המתאימה בתקופת הבחינות, בין אם פעילות נמרצת ובין אם תרגילי התעמלות קלים, היא בהתאם לאופיו של התלמיד ולהשפעתה האינדיבידואלית על יכולת הריכוז שלו לקראת מבחנים.