.jpg)
"פסק זמן בבקשה! הוויסות החושי יצא לי מכלל שליטה"!
מפתחת השיטה ומנחה את הקורס להכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה
ילדים, כמו מבוגרים, נאלצים לתפקד בעולם עמוס בגירויים כגון קולות, ריחות, תנועה ועוד. המידע או הקלט החושי מהסביבה נקלט באמצעות מערכות התחושה השונות שבדרך כלל מוכרות לנו והן: חוש הראיה, השמיעה, הטעם, הריח והמגע. בנוסף, קיימות מערכות תחושה שהן פחות מוכרות כמו המערכת הווסטיבולרית (תנועתית) (-מערכת הרגישה לתנועתיות של הגוף, שיווי משקל, מתח השרירים ועוד) והמערכת הפרופריוספטיבית-קינסטתית (זו שמספקת תחושה פנימית באשר למיקום של האיברים, ויסות כוח, כיוון התנועה של כל איבר, זיכרון תנועתי -מרחבי ועוד).
בכל פעולה או תנועה שאנו מבצעים, המידע החושי החיצוני מהסביבה והפנימי מהגוף, עובר תהליך של עיבוד במערכת העצבים המרכזית. זאת, כדי שנקבל את 'התמונה השלמה' והאינטגראטיבית של המתרחש - (כמו לדוגמא באכילה, כתיבה, נהיגה, כדרור ועוד). בהתבסס על תהליך העיבוד החושי, אנו מקבלים החלטות ומתנהגים בהתאם למצופה. לדוגמא, כמה כוח להשקיע בכלי הכתיבה כדי להפיק קו מבלי שהדף ייקרע; כמה כוח להשקיע בהרמת הכף כך שהמרק לא יישפך, באיזו מידה ללטף את האח או את ההורה כך שלא יחוש שאנו מציקים לו ועוד. תהליך נכון של קבלת החלטות וביצוע כמו גם ויסות רגשי מאוזן, מראה כי הוויסות החושי תקין.
כאשר ילד מאופיין בהפרעה בוויסות החושי ((SMD, סף הרגישות של אחד או יותר מהחושים נמוך מידי – ולכן הילד מגלה רגישות יתר למידע חושי מסוים או שסף הרגישות גבוה מידי, ואז הילד מציג תת-רגישות. לדוגמא, ילדים אמורים ליהנות ממגע, קרבה גופנית ומישוש. הילדים יהיו מאושרים בשעה שיקבלו חיבוק חם מההורים ומאנשים שקרובים אליהם. כאשר הילד מאופיין ביתר רגישות למגע, הוא ידחה את המגע של ההורים או הקרובים אליו, עלול להימנע מקרבה עם חברים ו/או עם חומרי יצירה ועוד. עקב כך, הקשיים יבואו לידי ביטוי גם בתפקוד הרגשי, החברתי והתפקודי היומיומי.
היה והילד מאופיין בתת-רגישות למגע, הוא ייגע חזק מידי באחרים שיפרשו זאת כאלימות, ידחוף, יקפוץ חזק מידי, ועוד. גם במקרה זה, אפשר שהסביבה תתפוס את הילד כילד עם בעיות התנהגות ו/או בעיות רגשיות ולעיתים קרובות מצהירים כי הילד "מחפש תשומת לב", הילד לא מחונך מספיק והוריו לא הציבו לו גבולות, או אולי לילד יש בעיות בכישורים חברתיים וכו'.
חשוב לציין כי ההפרעה בוויסות חושי אינה מסתכמת במצב בו הילד מציג פרופיל הומוגני של יתר או תת-רגישות. ברוב המקרים, מדובר במצב הטרוגני והרבה יותר מורכב בו הילד מגלה רגישות יתר במערכת תחושתית מסוימת – לדוגמא במערכת המגע ובו בזמן תת-רגישות במערכת אחרת כמו בווסטיבולרית. ילד כזה יימנע או יתרחק ממגע של אחרים (חשוב לזכור שחסך במגע מוביל לבעיות רגשיות והתנהגותיות) ובו בזמן ישלים את ה 'חסר' של התחושה הווסטיבולרית על ידי התנהגויות שמאוד דומות לאלה של ילד היפראקטיבי. הוא יקפוץ על הספות ומעליהן, יהיה בתנועתיות מוגזמת גם כאשר מצופה ממנו לשבת רגוע. יותר מכך, אפשר שבאותה מערכת תחושתית, לדוגמא מערכת המגע, באזורים / באיברים שונים בגוף הילד יציג תת רגישות ובאזורים / איברים אחרים יתר רגישות.
יש לזכור כי הילד לא מודע ואין לו הבנה באשר לגורם להתנהגויותיו "הלא מווסתות", אשר נתפסות על ידי אחרים כחריגות ואף קשה לו להיות מסנגר של עצמו ולהסביר לדוגמא, מדוע המצב בו אחותו אוכלת ממולו קוטג' כל כך מפריע לו עד שהוא צועק עליה "תסגרי את הפה שלך או אל תוכלי לידי קוטג'" ( כמו במקרים בהם הילד מאוד רגיש באזור הפה וכאשר אחותו אוכלת את הקוטג' הוא חש בפיו את הגרגרים של הקוטג' שגורמים לו לצמרמורת).
בקורס להכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה, ויסות חושי ומוטוריקה אנו לומדים בהרחבה אודות התפקוד החושי, קשיים בוויסות חושי, דרכים לאבחנה מבדלת בין קשיים בוויסות חושי לעומת סממנים המעוררים חשד להפרעת קשב והיפראקטיביות, איסוף מידע מההורים ומהגננת/המחנכת ועוד. בנוסף, במהלך סדנאות חווייתיות ומעשירות אנו לומדים כיצד להתאים את המערך הטיפולי לפרופילים מגוונים של תפקוד חושי וכיצד לתווך בין הגירויים השונים לבין הילד כך שהוא יוכל בהדרגה להסתגל טוב יותר לגירויים מסוגים שונים ובעוצמות שונות. שיפור בוויסות גירוי תחושה יתרמו לשיפור ההרגשה של הילד, הוויסות הרגשי, התפקוד של הילד בחיי היום יום, ישפרו את יחסיו עם הוריו, אחיו ואף יתרמו לשיפור היחסים החברתיים עם בני גילו. בנוסף, הילד יהיה 'פנוי' יותר למשחק וללמידה ולא ייתפס בטעות על ידי הסובבים אותו כילד בעייתי אלא כילד עם חוזקות וקשיים הזקוק למענה.
בנוסף, הקורס מקנה ידע, כלי אבחון ודרכי טיפול עבור ילדים עם סרבול מוטורי או מה שמכונה מזה מספר שנים כ 'הפרעה התפתחותית בקואורדינציה' (DCD). מומחיות בביצוע מוטורי בגיל הילדוּת והנערוּת מהווה גורם מרכזי בביצוע מיומנויות הנדרשות בחיי היום-יום, בלמידה, במשחקים ובתחרויות. גזירה, ציור, כתיבה, העתקה, סרטוט, מלאכת יד, נגינה, ריצה, קפיצה, זריקה, תפיסה ובעיטה - כל אלה הן רק חלק מהמיומנויות הבסיסיות הנדרשות מילדים בגילים אלו. אצל רוב הילדים התפתחותן של מיומנויות מוטוריות היא תהליך קל יחסית. אבל, בקרב ילדים עם DCD שמאופיינים באינטליגנציה נורמלית ואף למעלה מזה, רמת הביצוע של מיומנויות מוטוריות נמוכה באופן משמעותי מזו של בני גילם. לכך נלווים בדרך כלל גם קשיים בתחום תפקודי היום-יום ובתחום הרגשי-חברתי, ההתנהגותי והלימודי.
במקרים רבים, ילדים עם DCD יאופיינו על ידי הוריהם כילד עם "שתי ידיים שמאליות"; " לוקח לו שעות עד שהוא מסיים להתלבש"; "לעתים רחוקות הוא משאיר את הכוס שלמה בשעה שהוא מנסה למזוג משקה". הגננת תדווח כי "הילד נמנע מלעלות על מכשירים גדולים וניידים" ; "נוטה להיתקל בילדים ובחפצים שבסביבתו"; "נמנע מלהשתתף במשימות של ציור ומוטוריקה עדינה ובדרך כלל הוא מוצא דרכים כדי 'לברוח' לקוביות ולמיניאטורות"; " מתקשה לשבת יציב על הכיסא. בדרך כלל גופו 'נמרח' על הכיסא".
כשהילד מתאר את עצמו, הוא יצהיר הצהרות כגון " לעיתים קרובות אני מגלה שלבשתי את החולצה כשהתווית מלפנים במקום מאחור"; "בזמן פעילות גופנית בגן, אני יושב בצד כדי שהגננת לא תראה שאני לא מצליח" ; ""כשאני גוזר, אני חושש שמא אני אחרוג מהקווים. לכן אני מבצע את המשימות לאט ובדרך כלל אני מסיים אחרי כולם"; "מידי פעם אני שומע את הורי אומרים עד כמה אחותי הקטנה יותר זריזה ממני".
מזה שנים, ממצאי מחקרים הוכיחו כי מסורבלות מוטורית אינה עוברת עם הגיל או נעלמת מעצמה והיא ממשיכה בגיל ההתבגרות והגיל הבוגר. ילדים ומבוגרים עם קשיים מוטוריים מציגים קשיים נלווים בתחום התפקודי היומיומי, הריגושי-חברתי, ההתנהגותי והלימודי. כך גם, מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי כחמישים אחוזים מהילדים עם DCD מאובחנים גם עם הפרעת קשב והיפראקטיביות ו/או עם לקויות למידה.
לכן, קיימת חשיבות עליונה לאיתור מוקדם, לאבחון ולהתערבות. הקורס להכשרת מאבחנים ולמטפלים שפותחה על ידי ד"ר יזדי-עוגב, נועדה לתת מענה למספר גדול של ילדים, נערים ומבוגרים אשר סובלים מבעיות בתפקודי למידה וויסות חושי ומוטוריקה. בוגרי הקורס יוכשרו לאבחן ולטפל לפי שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב ילדים ונוער עם קשיים במוטוריקה גסה, במוטוריקה עדינה, בגראפומוטוריקה ובקשיי ויסות חושי בקרב ילדים ונוער מהחינוך הרגיל ומהחינוך המיוחד (כולל הפרעה התפתחותית בקואורדינציה ((DCD, הפרעות למידה, הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), ילדים ברצף האוטיסטי ( ASD), מוגבלות שכלית התפתחותית, עיכובים התפתחותיים).
מומחית באבחון ובטיפול בבעיות התפתחותיות מוטוריות. החלוצה בארץ בהקמת מרכזים לאבחון ולטיפול בתחום המוטורי, מאבחנת דידקטית מוסמכת. משמשת כראש מגמת ההתמחות לפעילות גופנית מותאמת במכללה האקדמית בוינגייט, מרצה בכינוסים בין-לאומיים ובארץ. ב- 1996: זכתה בפרס הוקרה מטעם נשיא המדינה, על מצוינות אקדמית ותרומה משמעותית לחברה בישראל בתחום התמחותה; ב- 2010: קיבלה את אות יקיר העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת על הנחת היסודות לפעילות הגופנית המותאמת בארץ ועל תרומה וקידום התחום המקצועי.
תעודה בקורס להכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה ויסות חושי ומוטוריקה:
לעומדים בדרישות הקורס תוענק תעודת מאבחן/ת ומטפל/ת בשיטת ד"ר יזדי-עוגב
מטעם המכללה האקדמית בוינגייט וכן תעודת גמר של המרכז הישראלי לפסיכומוטוריקה.
לרישום ולפרטים נוספים:
אורלי: 04-6344476; 050-5382160
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
