- אודות
- המסלול האקדמי
-
- לימודי תעודה
- מכינות
- רישום לתואר ראשון
מאת: איתי איתמר
תיוגים: מערכי-שיעור, היבטים חברתיים, היבטים רגשיים, מחניים, תרגילים ופעילויות, משחקונים
עדכון אחרון: 15.12.2019
תקציר:
יחידת הוראה בת ארבעה שיעורים, המיועדת לכיתה ה‘, בנושא ויסות רגשי באמצעות משחק המחניים
מיומנויות גופניות: תנועה במרחב, כיוון למטרה, כיוון וזריקה תו"כ תנועה, פגיעה במטרה נייחת וניידת
הגינות בספורט: רגישות כלפי הזולת (האם אני זורק חזק או חלש, מתחשב בו); יכולת להיות ער לחברי ולגונן בגופי.
ידע והבנה של גוף האדם בתנועה: מודעות על ההבדל בפגיעה באיברי גוף שונים - לא כל פגיעה זהה
1. התלמיד יתנסה ויחליף תפקידים שונים כפוגע והחומק, ויעמוד על הדרישות הגופניות השונות הנדרשות ממני בכל תפקיד.
2. התלמיד יבין את היכולת שיש לו להגן ולחסום פגיעה באמצעות גופו, יהיה ער ויאתר כדורים הנזרקים לעבר חבריו וייעזר בגופו כדי לחסום אותם/לנצח.
3. התלמיד יתנסה בכיוון למטרה נעה וביכולת לפגוע בה / להמנע ממנה תוך וויסות כוח ומסירה מכוונת ומתוכננת, תוך תכנון ועבודה קבוצתית.
1. התלמיד יעמיק בחשיבה על ההבדל שבין פגיעה באיברי גוף שונים - אישיים יותר או פחות, ועל הרגישות שיש לנו כלפי כל אחד מהם.
2. התלמיד יחשוב - היכן כואב לי יותר והיכן פחות? היכן מתאים לי שיפגעו בי?
3. התלמיד יחשוב – מהי אסטרטגיית הפגיעה הבטוחה ביותר? לאן כדאי לכוון? (זריקה תוך כיוון ולא סתם לזרוק)
1. התלמיד יתנסה ויחליף תפקידים שונים כפוגע וחומק, ויעמוד על הדינמיקה החברתית הנוצרת בעקבות כך.
2. התלמידים ידונו בשאלה – האם כשהפגיעה מהווה ניצחון היא פחות משפיעה עלי? מהו מקור הכאב אם כך? (כאשר מסירים כעס ועלבון)
3. התלמיד יתנסה במשחק הדורש עבודה קבוצתית וצורך להיעזר בחבריי על מנת לנצח (אני לא יכול לנצח לבדי רק על ידי פגיעה – אני זקוק לחבריי שיתפסו את המסירה שלי כדי להצליח).
4. התלמיד יעסוק בשאלות – האם אני רגיש ליריב שמולי? כיצד אני מגיב לפגיעה? (מהו מקור הכעס?)
כל ילד רשאי לבחור את סוג הכדור המתאים לו לביצוע המשימות. (אין לכפות סוג כדור מסוים, ניתן לפתוח זאת לשיח).
מחלקים את הכיתה לשתי קבוצות, כאשר מטרת כל קבוצה היא להצליח לשמור את הכדור באוויר, ולהתמסר 10 מסירות ברצף בין חברי הקבוצה.
נפילה על הרצפה מאפסת את הספירה.
מטרת הקבוצה היריבה היא לנסות לחטוף את הכדור מהאוויר, ולפתוח ברצף מסירות משלה.
אסור למסור בפינג-פונג, ואין לחטוף ישירות מהידיים.
קבוצה שהשלימה ראשונה 10 מסירות מנצחת.
עליכם להגיע ל-10 מסירות, כאשר בן יכול למסור רק לבת, ובת מוסרת רק לבן. כל מסירה אחרת מאפסת את הספירה.
הכיתה מתחלקת לשלשות, כאשר בכל שלשה יש אחד שמנסה לחמוק מן הכדור, ושניים שמתמסרים ביניהם ומנסים "לפסול" אותו.
מי שפסל – הופך להיות הבורח, וזה שנפסל, הופך להיות בן הזוג של השני בנסיון להתמסר ולפגוע.
החומק יכול לנסות לתפוס את הכדורר, ובמידה והצליח, מי שזרק את הזריקה שנתפסה, הופך להיות החומק.
המשחק דורש להחליף תפקידים בקצב מהיר.
שלשה שמוכנה מגיעה למורה על מנת לבחור את הכדור המתאים להם (גומי/ספוג)
משחק זה עלול להציף נקודות רגישות הקשורות לתחושות שעולות בי בעקבות פגיעה בכדור, ובמידת הצורך ניתן להקדיש זמן לעיבוד באמצעות שאלות מן השיעור הקודם.
שתי הקבוצות מאורגנות כמו במשחק מחניים: מגרש המחולק ל-2, כל קבוצה בשטח שלה. במגרש של כל קבוצה מפוזרים 6 קונוסים באזורים זהים בשני המגרשים.
מטרת כל קבוצה היא לנסות להפיל את הקונוסים הממוקמים במגרש הקבוצה היריבה, על ידי פגיעה בכדור, ובמקביל – לנסות להגן על הקונוסים שלהם בגופם.
קבוצה יכולה לצבור נקודות בשתי דרכים:
הגנה הפלת הקונוסים בגופם מזכה בנק' ע"פ המקרא.
הפלת כל קונוס מזכה את הקבוצה ב-10 נק'.
ניתן להגביל את המשחק בזמן, או להגדיר ניקוד יעד שהקבוצה הראשונה המגיעה אליו מנצחת (למשל – 50 נק').
באופן זה הקבוות מכוונות את הכדור לגובה ואזורים ריאליים, אשר הגיוני לחברי הקבוצה היריבה לנסות ולהצליח לספוג כדור בגופם, דבר המאפשר לי לפתוח טריגר על תחושותיי כשפגיעת כדור הופכת אותי ל"שחקן הטוב ביותר" או לזה שתרם לנצחון ולא להפסד.
נושא השיעור: פגיעה על ידי כדור במסגרת משחק, שילוב מושג - פגיעה/יריבות. מודעות להבדל הרגשי של פגיעה באיברים שונים, כיצד אני מגיב לפגיעה?
נושא השיעור: העצמת הנפגע בתוך משחק מלא. השלכת מסקנות מתוך המערך על משחקים אחרים/סיטואציות אחרות בחיים. סיום בעיבוד קבוצתי רגשי, יצירת מרחב בטוח לשיתוף