אגנס קלטי, מתעמלת יהודייה מהונגריה, זכתה בעשר מדליות אולימפיות ובהן חמש מזהב. היא נולדה בבודפשט בשנת 1921, וב-1940 וב-1944 הייתה מועמדת להשתתף במשחקים האולימפיים, אך אלה בוטלו כמובן.
במהלך מלחמת העולם השנייה הצליחה קלטי לשרוד, כשהתחזתה לנוצרייה ועבדה בין היתר כעוזרת בית וכפועלת במפעל לייצור תחמושת. אביה נספה באושוויץ. היא הייתה חברת הנבחרת ההונגרית למשחקי לונדון 1948, אך לא השתתפה בהם בגלל פציעה.במשחקי הלסינקי 1952 זכתה קלטי במדליית זהב בתרגיל הקרקע (19.36 נק'), בארד במקבילים מדורגים (19.16 נק') והייתה שותפה לנבחרת הונגריה שזכתה בשתי מדליות קבוצתיות: כסף בתחרות הקבוצתית הרגילה וארד בתרגיל צוות עם מכשיר יד.
במשחקי מלבורן 1956, בהיותה בת 35, זכתה קלטי בשש מדליות: זהב במקבילים מדורגים (18.966 נק'), בקרקע (18.733 נק', במשותף עם הסובייטית לריסה לטינינה), בקורה (18.800 נק') ובתרגיל צוות עם מכשיר יד. היא זכתה במדליית כסף בתחרות הקרב-רב האישית (74.633 נק') ובכסף בתחרות הקבוצתית.
בעקבות המרד בהונגריה בשנת 1956 החליטה קלטי, יחד עם חברים אחרים במשלחת הונגריה למשחקים, להישאר באוסטרליה ולא לחזור למולדתה. ב-1957 עלתה לישראל ובמשך שנים רבות הכשירה דורות של מתעמלות בעבודתה כמורה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט) וכמאמנת באגודות ובנבחרת ישראל.
כיום ניצבת קלטי במקום ה-29 בכל הזמנים ברשימת זוכי המדליות (יחד עם השחיין גרי הול ג'וניור). במאזנה, כאמור, 10 מדליות אולימפיות – חמש מדליות זהב, שלוש כסף ושתיים ארד. בשנת תשע"ז זכתה קלטי בפרס ישראל בתחום הספורט ותרבות הגוף.
(מתוך הספר ספורטאים יהודים בולטים במכביות ובמשחקים האולימפיים)
ראו גם:
הדרך של אגנס קלטי לצמרת האולימפית