דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

קשר שמאלי

מאת: פרופ' אמיר בן-פורת

תיוגים: כדורגל, סוציולוגיה של הספורט,

עדכון אחרון: 23.10.2022

  1. תקציר:

    אומנם מאוחר, אבל בכל זאת, התיאוריה הסוציולוגית פנתה לעסוק בשאלה מה הוא ספורט ומה היא משמעותו החברתית, ובין השאר—אומנם לא הרבה—הופנתה השאלה הזו למשחק הכדורגל. נדמה כי מתקיימת תחרות בין התיאוריות הגדולות על מי מתארת, מסבירה ומפרשת טוב יותר מאחרות את התופעה החברתית הזו.

אצטדיון כדורגל

 

אומנם מאוחר, אבל בכל זאת, התיאוריה הסוציולוגית פנתה לעסוק בשאלה מה הוא ספורט ומה היא משמעותו החברתית, ובין השאר—אומנם לא הרבה—הופנתה השאלה הזו למשחק הכדורגל.

נדמה כי מתקיימת תחרות בין התיאוריות הגדולות על מי מתארת, מסבירה ומפרשת טוב יותר מאחרות את התופעה החברתית הזו.

מן המפורסמות היא שמשחק הכדורגל נהיה לאירוע תרבותי שאין לו מקביל מבחינת היקף הקהל הצופה-משתתף בו: המספרים על שיעור הצופים במשחקי המונדיאל גדולים לאין ערוך.

מי שעוקב אחר ההיסטוריה של הכדורגל ובו בזמן אחר זו של התיאוריה(ות) הסוציולוגית, יכול לעמוד על חולשותיה של האחרונה, בעיקר כהתוויה למחקר.

מאמר זה פונה לכדורגל מצידו של הקישור השמאלי: הצגת מודל שנגזר מעבודותיו של הפילוסוף הניאו-מרקסיסטי, לואיס אלתוסר.

שלושה מושגי מפתח של המודל—ערכאה דומיננטית במבנה, אוטונומיה יחסית והיקבעות יתר—מתווים את אופן התיאור וההסבר של משחק הכדורגל.

הכדורגל הישראלי הוא המקרה הפרטי, שהחלק השני של המאמר עוסק בו באמצעות ההשמה של המודל על שתי תקופות בחייו—העשור הראשון והזמן הנוכחי.

המסקנה אינה סגורה, אך מעודדת—החיבור בין המודל לבין כדורגל עשוי להיות פורה.

ראו גם:

החיים ממש, הנה הם כאן: ספרות מחזרת אחרי כדורגל

פריטי מידע דומים