דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

ניתוח משחק על פי דון מוריס

מאת: שרית שלו

תיוגים: הגות, הכשרת מורים, משחקונים, מאמרים

עדכון אחרון: 19.01.2020

  1. תקציר:

    רציונל כתיבת המשחקונים של הסטודנטים מקבוצת רג"ב בשנה ב‘ תש"פ

דון מוריס כותב בספריו על משחקי תנועה ורואה בהם תרומה רבה לילדים במספר תחומים:

  1. עידוד התפתחותן של מיומנויות יסוד
  2. תרומה ליחס טבעי ובריא של הילד לעצמו (הערכה עצמית) ולאחרים
  3. קידום הכושר הגופני בהווה ובריאות טובה בעתיד
  4. הנאה וסיפוק מפעילות גופנית
  5. זימון שימוש במיומנויות קוגניטיביות
  6. קידום תחושת השייכות לקהילה

דון מוריס פיתח מודל, שמטרתו לנתח משחקים, לבנות ולשנות אותם בהתאם למטרות השיעור/המורה.

המודל מאפשר התאמה של המשחקים לגיל הלומדים וליכולותיהם תוך ראייה התפתחותית, ומאפשר יצירת משחקים חדשים מתוך אלה המוכרים לנו.

המבנה הבסיסי של המשחק

מטרות – מטרות המורה בארבעת התחומים: מוטורי, חברתי, רגשי וקוגניטיבי.

שחקנים – מספר השחקנים, מאפיינים אישיים וקבוצתיים (מגדר, יכולת).

תנועה – סוג התנועה, איכותה, יחסה לחפץ, לשחקן או לקבוצה, רציפות.

ציוד – סוג הציוד, כמות, מיקום ושימוש.

מבנה – ארגון הלומדים ומיקומם במרחב או ביחס למכשיר: מפוזר, טורים, שורה, מעגל, זוגות ועוד.

חוקים – הגבלות המשחק, מתייחסות לתנועות השחקנים ולתנאי הפעילות בסביבה, עבירות ואופן הניקוד.


במאגר משחקים שניתחו ופיתחו תלמידי רג"ב, שנה ב', לפי המודל של דון מוריס.


ביבליוגרפיה:

Moris, D., Stiehl, J. (1999). Changing kids’ games. Human Kinetics.

פריטי מידע דומים