דון מוריס כותב בספריו על משחקי תנועה ורואה בהם תרומה רבה לילדים במספר תחומים:
- עידוד התפתחותן של מיומנויות יסוד
- תרומה ליחס טבעי ובריא של הילד לעצמו (הערכה עצמית) ולאחרים
- קידום הכושר הגופני בהווה ובריאות טובה בעתיד
- הנאה וסיפוק מפעילות גופנית
- זימון שימוש במיומנויות קוגניטיביות
- קידום תחושת השייכות לקהילה
דון מוריס פיתח מודל, שמטרתו לנתח משחקים, לבנות ולשנות אותם בהתאם למטרות השיעור/המורה.
המודל מאפשר התאמה של המשחקים לגיל הלומדים וליכולותיהם תוך ראייה התפתחותית, ומאפשר יצירת משחקים חדשים מתוך אלה המוכרים לנו.
המבנה הבסיסי של המשחק
מטרות – מטרות המורה בארבעת התחומים: מוטורי, חברתי, רגשי וקוגניטיבי.
שחקנים – מספר השחקנים, מאפיינים אישיים וקבוצתיים (מגדר, יכולת).
תנועה – סוג התנועה, איכותה, יחסה לחפץ, לשחקן או לקבוצה, רציפות.
ציוד – סוג הציוד, כמות, מיקום ושימוש.
מבנה – ארגון הלומדים ומיקומם במרחב או ביחס למכשיר: מפוזר, טורים, שורה, מעגל, זוגות ועוד.
חוקים – הגבלות המשחק, מתייחסות לתנועות השחקנים ולתנאי הפעילות בסביבה, עבירות ואופן הניקוד.
במאגר משחקים שניתחו ופיתחו תלמידי רג"ב, שנה ב', לפי המודל של דון מוריס.