המחקר עוסק ברקע המשפחתי של ספורטאים צעירים ובזיהוי הגורם לתמיכת הורים בפעילויות ספורט לילדיהם על ידי בחינת מוטיבציה שמקורה במשפחה.
מחקר זה מבוסס על המודל האקולוגי האנושי של הפסיכולוג יורי ברונפנברנר אשר טוען כי התפתחות אישית היא תוצאה של אינטראקציה מורכבת בין הפרט לבין סביבתו. אינטראקציה מתמשכת מבטיחה את יעילות ההתפתחות. ברונפנברנר הגדיר זאת כתהליכים המתרחשים בסביבה הקרובה, בעיקר ביחסי הורה-ילד .השפעתם של תהליכים אלו משתנה.
המודל כולל את ההשפעות החיצוניות, הסביבתיות והחברתיות, המשפיעות על חיברות הפרט:
- מיקרו-מערכת – סביבה קרובה - משפחה, בית ספר, שכונה.
- מזו-מערכת – רשת של מיקרו מערכות.
- אקסו-מערכת – הקשר כלכלי חברתי – סוג היישוב (עיר, כפר), מצב סוציואקונומי, סוג בית הספר, הקהילה המקומית.
- מקרו-מערכת – הקשר תרבותי – אמונות, נורמות חברתיות, ציפיות, אופנה.
המחקר נערך על מנת לחקור את השפעות הספורט על ילדים ותפקיד ההורים בהקשר זה במהלך החיברות. מספר מחקרים הראו כי ההורים חיוניים בהעלאת המוטיבציה של הילדים להשתתפות בספורט ותמיכתם גורמת לילדים לאהוב ספורט, לפתח ביטחון עצמי ומשפיעה על התנהגותם בספורט.
עם זאת, אין כמעט מחקרים על התהליך ההפוך, כלומר כיצד פעילויות ספורט של ילדים משנות את חייהם של הוריהם, מללוות את הילד לאימון, מלעודד איתו קבוצה ביחד ועד לאימונים משותפים. במחקר הזה רוצים לקבוע כיצד ילדים השפיעו על אחרים סביבם, מה קורה כאשר הורים נחשפים לעולם הספורט דרך ילדיהם, והאם השפעה זו יכולה להפוך למוטיבציה להתחיל פעילות גופנית.
שלוש קטגוריות של ציפיות ההורים מפעילויות ספורט של ילדיהם:
- אישיותית – פיתוח הערכה עצמית, אחריות וגישה של משחק הוגן.
- חברתית – חברות, עבודת צוות, כבוד.
- פיזית – שיפור יכולות/מיומנויות, שימור בריאות.
יתרונות להורים (שביעות רצון מאושרו של הילד, הזדמנות לתחזק קשרים) ויתרונות לילדים (מיומנויות לחיים, להיות חלק ממשהו גדול, בטחון עצמי). מתוצאות המחקר ניתן לראות כי פעילות גופנית של ילדים משפיעה על הגישה של הוריהם לספורט.
זוהו ארבע קטגוריות של שינויים חברתיים אפשריים אצל הורים בעקבות השתתפות ילדיהם בפעילויות ספורט:
- שינויים התנהגותיים (השתתפות, תמיכה, הקרבה).
- שינויים בתחומי עניין (ידע, הזדהות, עניין).
- שינויים בגישה (רגש כלפי תוצאות, כלפי סביבת הספורט).
- שינויים במערכת היחסים (תקשורת, חברות עם הילד).
המחקר בוצע ע"י ניתוח תשובות לשאלונים אותם מילאו 727 הורים לילדים העוסקים בספורט ברמות שונות ממקומות שונים במדינה.
מבחינת תועלות אישיות וחברתיות להורים הנובעות מפעילות ספורטיבית של ילדיהם, הממצאים במחקר תואמים לתוצאות של מחקרים קודמים. ההורים עוברים שינויים נפשיים משמעותיים במהלך התהליך. יותר מעורבות, רכישת ידע חדש על עולם הספורט, שינויים באורח החיים, ניהול מטרות ועניין בספורט.
הפעילות הספורטיבית של ילדים משפיעה רבות על ההתייחסות של ההורים לספורט, עשויה לייצג עבורם לחץ רגשי מכיוון שהם צריכים להתמודד גם עם חוסר הוודאות לגבי הצלחות וכישלונות של ילדיהם. הם נוטים לחפש אסטרטגיות שעוזרות להם להתמודד עם נושאים אלה. בנוסף, ההורים מתחילים להיות מעורבים רגשית בספורט, מה שעלול להוביל לתסכול וחרדה.
מבחינת תועלת חברתיות, מפתיע שהורים לא מייחסים חשיבות רבה לסביבת הפעילות עם זאת, הם מוצאים חשיבות בתקשורת ובמגעים חברתיים. יצירת חברויות חדשות משפיעה באופן משמעותי על חייהם. להורים חשוב שספורט ילמד את ילדיהם לכבד ולשתף פעולה עם אחרים.
לסיכום, ניתן להסיק שספורט הילדים משפיע גם על חייהם של ההורים. הם מתקרבים לעולם הספורט, עשויים להתחיל אורח חיים פעיל יותר, מתמודדים עם דברים הקשורים בעומסים ויתרונות רגשיים ועם רשת חברתית רחבה יותר. התוצאות מתאימות למסקנות העולות במחקר הטוענות שלהשפעה החברתית של ספורט יש תפקיד כפול: זה איננו תהליך חד כיווני, לילדים ספורטאים ולהוריהם יש השפעה הדדית על היחס לספורט.
סיכום המאמר נכתב בידי מורן רם יהודה מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
למאמר המלא