- אודות
- המסלול האקדמי
-
- לימודי תעודה
- מכינות
- רישום לתואר ראשון
מאת: ד"ר לאוניד קאופמן, פרופ' יואב מקל, ד"ר דניאלה כהן, פרופ' אילת דונסקי
תיוגים: משחקים אולימפיים, שחייה, ספורט הישגי, ספורטאים, נתונים
קאופמן, ל', מקל, י', ברון-כהן, ד' ודונסקי, א' (2022). התפתחות התוצאות בשלבים שונים של תחרות השחייה במשחקים האולימפיים – טוקיו 2020. בתנועה, יג(4), 471-457.
עדכון אחרון: 15.05.2023
תקציר:
המשחקים האולימפיים נחשבים לפסגת הקריירה של ספורטאי העילית בכל העולם. לצורך השתתפות במשחקים האולימפיים, שחיינים נדרשים לעמוד בקריטריון המבוסס על זמן מינימום, וכל אחד מהם נכנס עם זמן כניסה (.Entry Time - E.T). במחקר הנוכחי נבחנו הישגי השחיינים ב-28 משחים בשלבים השונים של התחרות במשחקי טוקיו 2020. בשלב הראשון נבחנה מידת השיפור של הישגי כלל השחיינים במשחה המוקדמות יחסית ל-.E.T. בשלב השני נבחנה מידת השיפור של ההישגים בין שלב המוקדמות לשלב חצי הגמר בקרב 16 השחיינים שעלו לחצי הגמר, ובשלב השלישי נבחנה מידת השיפור בין שלב חצי הגמר לשלב הגמר בקרב שמונת השחיינים שעלו לגמר. ממצאי המחקר מצביעים על דפוסי התקדמות שונים בהישגים בהתאם לדירוג של השחיינים בכל אחד מהשלבים.
המשחקים האולימפיים נחשבים לפסגת הקריירה של ספורטאי העילית בכל העולם. לצורך השתתפות במשחקים האולימפיים, שחיינים נדרשים לעמוד בקריטריון המבוסס על זמן מינימום, וכל אחד מהם נכנס עם זמן כניסה (.Entry Time - E.T).
ניתן לחלק את כל השחיינים של הצמרת עולמית המשתתפים במשחקים אולימפיים ומשובצים ב-16 המקומות הטובים ביותר, לשתי קבוצות לפי רמת ההישגים: טובים וטובים יותר או טובים ומעולים. המחקר הנוכחי עסק בשאלה אם יש הבדלים בין שתי קבוצות אלו בדפוס השינויים בהישגים בשלבים השונים של התחרות, בהתאם לשתי מטרות שעימן השחיינים מתמודדים: לשפר את זמן ההרשמה לתחרות ולהשיג את המקום הגבוה ביותר האפשרי בתחרות.
במחקר הנוכחי נבחנו הישגי השחיינים ב-28 משחים בשלבים השונים של התחרות במשחקי טוקיו 2020. בשלב הראשון נבחנה מידת השיפור של הישגי כלל השחיינים במשחה המוקדמות יחסית ל-.E.T. בשלב השני נבחנה מידת השיפור של ההישגים בין שלב המוקדמות לשלב חצי הגמר בקרב 16 השחיינים שעלו לחצי הגמר. בשלב השלישי נבחנה מידת השיפור בין שלב חצי הגמר לשלב הגמר בקרב שמונת השחיינים שעלו לגמר.
מטרת המחקר לעקוב אחר דפוסי ההתקדמות בהישגיהם של 16 השחיינים הטובים ביותר בכל משחה במשחקים האולימפיים שהתקיימו בטוקיו 2020 .
ממצאי המחקר מצביעים על דפוסי התקדמות שונים בהישגים בהתאם לדירוג של השחיינים בכל אחד מהשלבים. נמצא שהשחיינים ברמה הגבוהה ביותר שיפרו את הישגיהם בעיקר במעבר משלב חצי הגמר לשלב הגמר, ככל הנראה כדי לזכות במדליה. לעומתם שחיינים ברמות פחות גבוהות שיפרו הישגים בשלב המוקדמות לעומת ה-.E.T כדי לזכות בעלייה לחצי הגמר, ושחיינים ברמת הביניים התמקדו בשלב חצי הגמר ושיפרו את הישגיהם לעומת המוקדמות כדי להתמודד על האפשרות לעלות לגמר.
ניתן להניח, שלכל שחיין התנהגות שונה בכל שלב בתחרות, המבוססת על דירוגו הכללי ביחס לשאר השחיינים ועל סיכוייו להתברג במקום הגבוה ביותר האפשרי בתחרות.
ההכנה של שחיינים למשחקים האולימפיים - תהליך רב-שנתי במטרה להשיג את ההישגים הטובים ביותר שלהם ואף לקבוע שיא אישי. נדרשים להתאמן בהתאמה למחזוריות המשחקים האולימפיים וכן בהתאמה לתחרויות חשובות אחרות.
קביעת מדד הצלחה לשחיינים - רמת ההישגים במשחקים האולימפיים נחשבת למדד המקצועי הטוב ביותר. מדד הצלחה אובייקטיבי נקבע באמצעות השוואת הישגי השחיינים במשחקים לעומת ההישגים הטובים ביותר שלהם לפני המשחקים.
השוואה לענפי ספורט אישיים אחרים - ענף השחייה הוא ענף הספורט המחזורי המדיד היחיד שבו תחרויות אולימפיות מתבצעות בתנאי סביבה קבועים וזהים לעומת ענפי ספורט אישיים אחרים בהם תנאי הסביבה משתנים ועלולים להיות מושפעים מגורמים חיצוניים.
קריטריונים להשתתפות - מבחן כניסה (trials) מתקיים לאורך תקופה של מספר חודשים לקראת המשחקים. ההישג הטוב ביותר נחשב ל'זמן הכניסה' לתחרות (.E.T) ועל פיו מדורגים השחיינים בשלב המוקדמות.
גורמים המשפיעים על הישגי השחיינים - רמת הכושר הגופני, גורמים פסיכולוגיים (חרדה), שיקולים טקטיים בבחירת השלב בו ישיגו את ההישג הטוב ביותר שלהם.
ניתוח תוצאות של 16 שחיינים ראשונים בכל משחה בשלבים השונים של התחרות, חלוקה לשתי קבוצות על פי מיקומים בכל שלב (מוקדמות, חצי גמר וגמר) וניתוח והשוואה בין שתי הקבוצות בשלב המוקדמות (.E.T לעומת תוצאת המוקדמות) בשלב החצי גמר (תוצאת המוקדמות לעומת תוצאת חצי הגמר) ובגמר (תוצאת חצי הגמר לעומת תוצאת הגמר).
הנתונים במחקר מוצגים באופן תיאורי בלבד, היות שהם מתבססים על מדגם נמוך מהדרוש לקבלת ממצאים סטטיסטיים מובהקים.
המאמר דן בנתונים הבאים:
ממצאי המחקר מצביעים כאמור על דפוסי התנהגות שונים בשלבים השונים של התחרות, שמשתנים בין שחיינים ברמות שונות.
על פי הניתוח שהוצג במאמר הנוכחי, נמצא כי בממוצע רק 37.9% מבין 16 השחיינים הטובים ביותר בכל משחה שיפרו את תוצאות ה-.E.T שלהם בשלב כלשהו במשחקים.
ניתן להניח כי נתון זה קשור להיבטים פסיכולוגיים (התרגשות, חרדה, עוררות יתר) או לנתונים סטטיסטיים והסתברותיים - תוצאת זמן ההרשמה הושגה בתקופה של 27 חודשים באחת מהרבה תחרויות לעומת זאת במהלך תקופת המשחקים קיימות מעט מאוד אפשרויות להשיג את התוצאה. מבחינה סטטיסטית, הסיכוי להצליח בפחות ניסיונות קטן לעומת אפשרות ההצלחה במספר ניסיונות רב.
אחוזי השיפור בין המוקדמות לחצי גמר היו גבוהים יותר מהשיפור בין ה-.E.T למוקדמות. בבחינת מידת השיפור בין משחי חצי הגמר למשחי הגמר ניכרת באופן ממוצע עלייה באחוזי השיפור בעיקר היות שמדובר בשמונה שחיינים בלבד.
נמצא שהשחיינים ברמה הגבוהה ביותר שיפרו את הישגיהם בעיקר במעבר משלב חצי הגמר לשלב הגמר, ככל הנראה כדי לזכות במדליה. לעומתם שחיינים ברמות פחות גבוהות שיפרו הישגים בשלב המוקדמות לעומת ה-.E.T כדי לזכות בעלייה לחצי הגמר, ושחיינים ברמת הביניים התמקדו בשלב חצי הגמר ושיפרו את הישגיהם לעומת המוקדמות כדי להתמודד על האפשרות לעלות לגמר.
ניתן להניח, שלכל שחיין התנהגות שונה בכל שלב בתחרות, המבוססת על דירוגו הכללי ביחס לשאר השחיינים ועל סיכוייו להתברג במקום הגבוה ביותר האפשרי בתחרות.
לסיכום, החידוש באופן הניתוח המוצג במאמר הנוכחי הוא באופן החלוקה לשתי קבוצות שהתקיימה בכל שלב בתחרות. מניתוח זה ניכר כי קיימת התנהלות שונה של השחיינים בהתאם לרמת האיכות שאליה הם משתייכים בכל שלב, ובהתאמה למטרות המוגדרות עבור כל קבוצה: שחיינים שמטרתם לעלות לחצי הגמר, שחיינים שמטרתם לעלות לגמר, ושחיינים שמטרתם לזכות במדליה במשחקים האולימפיים!
למחקר מספר מגבלות:
סיכום המאמר נכתב בידי מורן רם יהודה מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
במים כל אחד יכול: הוראת השחייה בעולם החינוך הגופני