התפתחות התוצאות בשלבים שונים של תחרות השחייה במשחקים האולימפיים – טוקיו 2020

המשחקים האולימפיים נחשבים לפסגת הקריירה של ספורטאי העילית בכל העולם. לצורך השתתפות במשחקים האולימפיים, שחיינים נדרשים לעמוד בקריטריון המבוסס על זמן מינימום, וכל אחד מהם נכנס עם זמן כניסה (.Entry Time - E.T).

ניתן לחלק את כל השחיינים של הצמרת עולמית המשתתפים במשחקים אולימפיים ומשובצים ב-16 המקומות הטובים ביותר, לשתי קבוצות לפי רמת ההישגים: טובים וטובים יותר או טובים ומעולים. המחקר הנוכחי עסק בשאלה אם יש הבדלים בין שתי קבוצות אלו בדפוס השינויים בהישגים בשלבים השונים של התחרות, בהתאם לשתי מטרות שעימן השחיינים מתמודדים: לשפר את זמן ההרשמה לתחרות ולהשיג את המקום הגבוה ביותר האפשרי בתחרות.

במחקר הנוכחי נבחנו הישגי השחיינים ב-28 משחים בשלבים השונים של התחרות במשחקי טוקיו 2020. בשלב הראשון נבחנה מידת השיפור של הישגי כלל השחיינים במשחה המוקדמות יחסית ל-.E.T. בשלב השני נבחנה מידת השיפור של ההישגים בין שלב המוקדמות לשלב חצי הגמר בקרב 16 השחיינים שעלו לחצי הגמר. בשלב השלישי נבחנה מידת השיפור בין שלב חצי הגמר לשלב הגמר בקרב שמונת השחיינים שעלו לגמר.

מטרת המחקר לעקוב אחר דפוסי ההתקדמות בהישגיהם של 16 השחיינים הטובים ביותר בכל משחה במשחקים האולימפיים שהתקיימו בטוקיו 2020 .

ממצאי המחקר מצביעים על דפוסי התקדמות שונים בהישגים בהתאם לדירוג של השחיינים בכל אחד מהשלבים. נמצא שהשחיינים ברמה הגבוהה ביותר שיפרו את הישגיהם בעיקר במעבר משלב חצי הגמר לשלב הגמר, ככל הנראה כדי לזכות במדליה. לעומתם שחיינים ברמות פחות גבוהות שיפרו הישגים בשלב המוקדמות לעומת ה-.E.T כדי לזכות בעלייה לחצי הגמר, ושחיינים ברמת הביניים התמקדו בשלב חצי הגמר ושיפרו את הישגיהם לעומת המוקדמות כדי להתמודד על האפשרות לעלות לגמר.

ניתן להניח, שלכל שחיין התנהגות שונה בכל שלב בתחרות, המבוססת על דירוגו הכללי ביחס לשאר השחיינים ועל סיכוייו להתברג במקום הגבוה ביותר האפשרי בתחרות.

בחלקו הראשון של המאמר מוצג הרקע הדן בנושאים הבאים:

ההכנה של שחיינים למשחקים האולימפיים - תהליך רב-שנתי במטרה להשיג את ההישגים הטובים ביותר שלהם ואף לקבוע שיא אישי. נדרשים להתאמן בהתאמה למחזוריות המשחקים האולימפיים וכן בהתאמה לתחרויות חשובות אחרות.

קביעת מדד הצלחה לשחיינים - רמת ההישגים במשחקים האולימפיים נחשבת למדד המקצועי הטוב ביותר. מדד הצלחה אובייקטיבי נקבע באמצעות השוואת הישגי השחיינים במשחקים לעומת ההישגים הטובים ביותר שלהם לפני המשחקים.

השוואה לענפי ספורט אישיים אחרים - ענף השחייה הוא ענף הספורט המחזורי המדיד היחיד שבו תחרויות אולימפיות מתבצעות בתנאי סביבה קבועים וזהים לעומת ענפי ספורט אישיים אחרים בהם תנאי הסביבה משתנים ועלולים להיות מושפעים מגורמים חיצוניים.

קריטריונים להשתתפות - מבחן כניסה (trials) מתקיים לאורך תקופה של מספר חודשים לקראת המשחקים. ההישג הטוב ביותר נחשב ל'זמן הכניסה' לתחרות (.E.T) ועל פיו מדורגים השחיינים בשלב המוקדמות.

גורמים המשפיעים על הישגי השחיינים - רמת הכושר הגופני, גורמים פסיכולוגיים (חרדה), שיקולים טקטיים בבחירת השלב בו ישיגו את ההישג הטוב ביותר שלהם.

בחלקו השני של המאמר מתוארת שיטת המחקר:

ניתוח תוצאות של 16 שחיינים ראשונים בכל משחה בשלבים השונים של התחרות, חלוקה לשתי קבוצות על פי מיקומים בכל שלב (מוקדמות, חצי גמר וגמר) וניתוח והשוואה בין שתי הקבוצות בשלב המוקדמות (.E.T לעומת תוצאת המוקדמות) בשלב החצי גמר (תוצאת המוקדמות לעומת תוצאת חצי הגמר) ובגמר (תוצאת חצי הגמר לעומת תוצאת הגמר).

הנתונים במחקר מוצגים באופן תיאורי בלבד, היות שהם מתבססים על מדגם נמוך מהדרוש לקבלת ממצאים סטטיסטיים מובהקים.

בחלקו השלישי של המאמר מוצגים ממצאי המחקר, דיון ומסקנות:

המאמר דן בנתונים הבאים:

• השוואת התוצאה הטובה ביותר שקבע כל שחיין במהלך כל שלב של התחרות יחסית ל-.E.T אצל 16 השחיינים הטובים ביותר בכל משחה.
• התפלגות התוצאות של 16 הראשונים בכל משחה בשלבים שונים של התחרות (מוקדמות, חצי גמר וגמר) תוך בחינת מספר המשתתפים ששיפרו את התוצאה.
• מספר ואחוז השחיינים ששיפרו את הישגיהם במוקדמות לעומת זמן כניסה בין קבוצה א' (מקומות 8-1) לבין קבוצה ב' (מקומות 16-9).
• מספר ואחוז השחיינים ששיפרו את הישגיהם בשלב חצי הגמר לעומת המוקדמות, בין קבוצה א' (מקומות 8-1) לבין קבוצה ב' (מקומות 16-9).
• מספר ואחוז השחיינים ששיפרו את הישגיהם בשלב הגמר לעומת חצי הגמר (או מוקדמות במרחקים ארוכים), בין קבוצה א' (מקומות 4-1) לבין קבוצה ב' (מקומות 8-5).

ממצאי המחקר מצביעים כאמור על דפוסי התנהגות שונים בשלבים השונים של התחרות, שמשתנים בין שחיינים ברמות שונות.

על פי הניתוח שהוצג במאמר הנוכחי, נמצא כי בממוצע רק 37.9% מבין 16 השחיינים הטובים ביותר בכל משחה שיפרו את תוצאות ה-.E.T שלהם בשלב כלשהו במשחקים.

ניתן להניח כי נתון זה קשור להיבטים פסיכולוגיים (התרגשות, חרדה, עוררות יתר) או לנתונים סטטיסטיים והסתברותיים - תוצאת זמן ההרשמה הושגה בתקופה של 27 חודשים באחת מהרבה תחרויות לעומת זאת במהלך תקופת המשחקים קיימות מעט מאוד אפשרויות להשיג את התוצאה. מבחינה סטטיסטית, הסיכוי להצליח בפחות ניסיונות קטן לעומת אפשרות ההצלחה במספר ניסיונות רב.

אחוזי השיפור בין המוקדמות לחצי גמר היו גבוהים יותר מהשיפור בין ה-.E.T למוקדמות. בבחינת מידת השיפור בין משחי חצי הגמר למשחי הגמר ניכרת באופן ממוצע עלייה באחוזי השיפור בעיקר היות שמדובר בשמונה שחיינים בלבד.

נמצא שהשחיינים ברמה הגבוהה ביותר שיפרו את הישגיהם בעיקר במעבר משלב חצי הגמר לשלב הגמר, ככל הנראה כדי לזכות במדליה. לעומתם שחיינים ברמות פחות גבוהות שיפרו הישגים בשלב המוקדמות לעומת ה-.E.T כדי לזכות בעלייה לחצי הגמר, ושחיינים ברמת הביניים התמקדו בשלב חצי הגמר ושיפרו את הישגיהם לעומת המוקדמות כדי להתמודד על האפשרות לעלות לגמר.

ניתן להניח, שלכל שחיין התנהגות שונה בכל שלב בתחרות, המבוססת על דירוגו הכללי ביחס לשאר השחיינים ועל סיכוייו להתברג במקום הגבוה ביותר האפשרי בתחרות.

לסיכום, החידוש באופן הניתוח המוצג במאמר הנוכחי הוא באופן החלוקה לשתי קבוצות שהתקיימה בכל שלב בתחרות. מניתוח זה ניכר כי קיימת התנהלות שונה של השחיינים בהתאם לרמת האיכות שאליה הם משתייכים בכל שלב, ובהתאמה למטרות המוגדרות עבור כל קבוצה: שחיינים שמטרתם לעלות לחצי הגמר, שחיינים שמטרתם לעלות לגמר, ושחיינים שמטרתם לזכות במדליה במשחקים האולימפיים!  

למחקר מספר מגבלות:

• הניתוח התבסס על תחרויות במשחקים האולימפיים באירוע יחיד.
• הניתוח התייחס לכלל השחיינים כקבוצה אחת (מומלץ לבחון את ההבדלים בדרכי השגת ה-.E.T בין שחיינים מארצות שונות בעולם).
• מומלץ לבחון את ההבדלים של התופעה בין רמות שונות של שחיינים ובין המגדרים.
• מומלץ לבחון אם התופעה קיימת גם בענף אישי אחר כמו האתלטיקה, המזכיר במידה מסוימת את ענף השחייה.            
• יש לבחון אם תופעה דומה תופיע גם במשחקים האולימפיים בפריז 2024, שבה תקופת ההכנה אמורה להיות שונה מזו שהייתה במשחקי טוקיו.

סיכום המאמר נכתב בידי מורן רם יהודה מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת בתנועה