איך אימונים יכולים לעזור לך לבנות חוסן נפשי בכל גיל

בזמן אימונים הגוף שלנו חווה לחץ. כאשר אנו גורמים לגוף לחוות לחץ בכוונה תחילה באמצעות אימונים, אנו לומדים כיצד ניתן להתאושש מהר יותר מלחצים שונים ולבנות חוסן נפשי.

חוסן נפשי הוא היכולת של האדם לחזור למצבו הרגיל לאחר מצוקה שחווה ולהתמודד עימה בפעם הבאה בצורה טובה יותר. מרבית המחקרים מתמקדים בשיפור החוסן הנפשי בילדות, אך ניתן לחזק אותו בכל גיל.

חוסן נפשי הוא שריר רגשי. למרות זאת, מחקרים מראים שהלחצת השרירים הפיזיים בגוף בעזרת אימונים היא אחת הדרכים לשיפור יכולת ההתמודדות שלנו עם לחצים.

פרופסור אליסה אפל (Elissa Epel) מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו טוענת שגוף האדם מצפה להתמודדות עם לחץ כשהוא קצר טווח וניתן לניהול, משום שכך ניתן לפתח את החוסן הנפשי.

פרופסור טינה טראוסטדוטר (Tinna Traustadóttir) מאוניברסיטת צפון אריזונה ערכה מחקר בנושא השפעת האימונים על החוסן הנפשי אצל מבוגרים. מחקר זה בחן 40 נבדקים במשך שמונה שבועות, שחולקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה ביצעה אימונים אירוביים שלוש פעמים בשבוע שכללו דיווש, ג'וגינג וטיפוס מדרגות בחדר כושר, ואילו הקבוצה השנייה לא הייתה פעילה. האימונים היו אימונים מתמשכים בעצימות מתונה ואימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה. משך האימונים היו 30 דקות ו-50 דקות.

מטרת המחקר הייתה לבחון האם פעילות גופנית משפרת את התגובה ללחץ. לכן, החוקרים דימו לחץ פיזיולוגי והגבילו את זרימת הדם בזרוע הקדמית, מצב המתרחש בעת התקף לב. בזמן זה נלקחו בדיקות דם שבדקו את העקה החימצונית (oxidative stress).

התוצאות מראות כי האימונים שיפרו את הכושר של הנבדקים ואת היכולת האירובית שלהם ב-15% בממוצע. בנוסף, הקבוצה שביצעה פעילות אירובית הייתה עם עקה חימצונית נמוכה יותר מאשר קבוצת הביקורת. ככל שהאדם ישפר את הכושר שלו, כך התגובה שלו ללחץ תהיה נמוכה יותר, ללא קשר לגילו.

אחת המסקנות של פרופסור טראוסטדוטר מהמחקר היא שניתן לבנות חוסן נפשי באמצעות פעילות גופנית מכל סוג, בתנאי שהיא נעשית באופן עקבי.

למה אימונים יכולים להגביר את החוסן הנפשי?

חוקרים מאוניברסיטת אמורי בארה"ב ערכו מחקר על תגובת הלחץ אצל עכברים. העכברים חולקו לשתי קבוצות – קבוצה אחת רצה על גלגל והקבוצה השנייה הייתה לא פעילה במשך שלושה שבועות. בסיום תקופת המבחן, החוקרים בדקו את רמת הגלנין (Galanin), כימיקל במוח שרמתו עולה עם אימונים והוא מקושר לבריאות נפשית. אנשים עם בעיות בגנים הקשורים לגלנין עלולים לחוות יותר דיכאונות והפרעות חרדה. תוצאות המחקר מראות שלעכברים שרצו על הגלגל היו רמות גבוהות יותר של גלנין.

על מנת לגרום ללחץ, החוקרים חשפו את העכברים לזעזועים קלים בכפותיהם. העכברים שרצו על הגלגל והיו עם רמת גלנין גבוהה יותר, חזרו להתנהגותם הרגילה מהר יותר. לעומתם, העכברים שלא היו פעילים המשיכו להירתע מהלחץ.

תוצאות המחקר מראות שאימונים הגדילו את רמת הגלנין וסייעו לעכברים להיות עם חוסן נפשי טוב יותר ויכולת התאוששות מהירה יותר.

פרופסור דיוויד ווינשנקר (David Weinshenker) מאוניברסיטת אמורי טוען שאימונים משפיעים לטובה על הנוירונים במוח ומקדמים את בריאות המוח. 

אפילו הליכה יכולה לשנות את המוח

פרופסור פיליפ הולמס (Philip Holmes) מאוניברסיטת ג'ורג'יה מגדיר חוסן נפשי כיכולת להתרגל ללחץ בדרך שאינה מזיקה. לטענתו, המטרה העיקרית של אימון על פעילות המוח היא לקדם את הגמישות המוחית. האימונים מקדמים את הקשרים שיש בין הנוירונים בקורטקס הקדמי, שהוא אזור הכרחי לוויסות רגשי.

מחקרו של הולמס על מכרסמים בדק אימונים המקבילים להליכה נמרצת אצל בני אדם. תוצאות המחקר מראות שאפילו פעילות גופנית מתונה מעוררת את הלוקוס קורליוס (locus coeruleus), גרעין בגזע המוח הקשור לעוררות, תשומת לב, מוטיבציה ותפקוד קוגניטיבי. הנוירונים בלוקוס קורליוס מייצרים גורמים נוירוטרופיים, המקדמים את הקשרים בין הנוירונים. כך, החלקים במוח הקשורים לחוסן נפשי נעשים טובים יותר.

פרופסור ווינשנקר טוען שכל פעילות גופנית אירובית שמעלה את קצב הלב עשויה להיות מועילה עבור החוסן הנפשי.

פרופסור אפל מגדירה התפרצות קצרה ומרוכזת של לחץ חד על הגוף שלנו, כמו לחץ שאנו חווים במהלך אימון, כ"לחץ הורמזי". המונח "הורמזיס" מתייחס למשהו שבמנה גדולה יותר עלול להיות מזיק, אך במנה קטנה הוא מועיל. לטענתה, אנו מקבלים מנה קטנה של לחץ במהלך אימון, כך שבהמשך נהיה מחוסנים ללחץ ונדע להתמודד עמו טוב יותר.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא