התחום הרגשי – תוכנית לטיפוח אוריינטציה חברתית-רגשית אצל מורים מתחילים לחינוך גופני

אחד התחומים היוצרים את המסגרת הלימודית הוא כישורים חברתיים רגשיים. על מנת להשיג כישורים אלה, יש לטפח אצל מורים למידה חברתית-רגשית. מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך את השפעתה של תוכנית מבוססת רגשות עבור מורים מתחילים לחינוך גופני על תפיסתם את התחום הרגשי בהוראה, ואת השפעת התוכנית על האוריינטציה החברתית-רגשית שלהם.

מחקר זה בחן 32 מורים מתחילים לחינוך גופני שהיו צריכים לבצע משימות אישיות, משימות אומנות קבוצתיות, הדמיית אירוע של מורה-תלמיד ורפלקציה. מחקר זה כלל הבעת רגשות דרך דיבור, משחק ויצירת אומנות.

התוצאות מראות כי המשתתפים פיתחו מודעות לתפקיד הרגשות בעבודתם ואמפתיה עבור תלמידיהם. תוצאות אלה מדגישות את חשיבות ההשפעה של תוכנית מבוססת רגשות על האוריינטציה החברתית-רגשית של מורים לחינוך גופני.

חלקו הראשון של המאמר עוסק בחשיבותו של התחום הרגשי ובמטרת המחקר.

התחום הרגשי הוא בעל השפעה על המיטביות ואיכות מערכות היחסים החברתיות של האדם. שיפור יכולת קליטת הרגשות של הסביבה דורשת מהאדם אינטליגנציה חברתית-רגשית, על אחת כמה וכמה אצל מורים. הסביבה הרגשית של הכיתה חשובה להתפתחות התלמידים והמורים. הקשר ביניהם משפיע על האווירה בכיתה, על יעילות הלמידה של התלמידים ועל יעילות ההוראה של המורים.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי – OECD)(Organization for Economic Co-operation and Development  טוען כי המסגרת הלימודית מורכבת מארבעה תחומים: כישורים קוגניטיביים ומטה-קוגניטיביים, כישורים פיזיים, עמדות וערכים, וכישורים חברתיים-רגשיים. כישורים חברתיים-רגשיים הם היכולת לווסת את מחשבות האחר, רגשותיו והתנהגותו. על מנת להשיג כישורים אלה, יש לטפח למידה חברתית-רגשית אצל המורים.

מחקר זה תומך במחקרים נוספים הטוענים שתהליך הכשרת המורים צריך לכלול את התחום הרגשי, בנוסף לקידום היכולות הפיזיות והקוגניטיביות. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את השפעתה של תוכנית רב שלבית מבוססת רגשות על שיפור התחום הרגשי ועל האוריינטציה החברתית-רגשית אצל מורים מתחילים לחינוך גופני.

חלקו השני של המאמר עוסק בשיטת המחקר.

כאמור, מטרת המחקר היא לבחון את השפעתה של תוכנית רב שלבית מבוססת רגשות על שיפור התחום הרגשי ועל האוריינטציה החברתית-רגשית אצל מורים מתחילים. שיפור התחום הרגשי מתייחס לשיפור יכולת ההבעה העצמית של המורים, שיפור היכולת שלהם להזדהות עם רגשותיהם ועם רגשות האחר ולווסת את רגשותיהם. המשתתפים במחקר היו 32 מורים מתחילים לחינוך גופני שעובדים בבית ספר יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה.

על מנת להשיג את מטרת המחקר, הנבדקים התנסו בשלבים הבאים:  

• תיעוד מקרה לימודי קשה המתבסס על רגשות, תחושות גוף ומחשבות.
• דיאלוג מורה-תלמיד בפעילות קבוצתית הכוללת כתיבת תרחיש, משחק התרחיש וצילומו.
• רפלקציה ודיון על צילום הדיאלוג.
• הכנת יצירת אומנות קבוצתית המביעה את התרחיש שצולם.
• רפלקציה ודיון על יצירת האומנות בהתבסס על ביטויים מטאפוריים.
• תובנות על התוכנית כולה באמצעות משימה מסכמת, המאפשרת להבין כל שלב בנפרד ואת תרומתו לתהליך.

חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ומסקנותיו.

תוצאות המחקר מראות כי הנבדקים פיתחו בהדרגה את יכולתם לזהות רגשות, להביע אותם ולהתמודד עימם. בנוסף לכך, הם פיתחו את גישתם ללימוד המבוססת על דיאלוג ואמפתיה. כישורים אלה הינם מאפיינים של אינטליגנציה חברתית-רגשית. התנהגות המורים מבוססת על ראייה הוליסטית של סיטואציה המאפשרת מגוון פתרונות במקום פתרון מידי וקבוע.

במהלך שלבי התוכנית הנבדקים הבינו את החשיבות בהתמודדות עם הממד הרגשי בחינוך הגופני, בהזדהות עם תחושות התלמיד והבעת רגשותיהם בפתיחות. בנוסף, הבינו את החשיבות בצירוף ההיבט הרגשי לתכנון השיעור. גישה זו עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים הטוענים שהוראה ולמידה כוללות קוגניציה, רגש, תחושה פיזית ואינטואיציה.

תוצאות המחקר מראות כי לתוכנית מבוססת רגשות יש פוטנציאל לשינוי תפיסתם של המורים והיא עשויה לאף לצייד אותם בכלים שישנו לטובה את התנהגותם. אחת מן המסקנות היא שיש לשלב בהכשרת המורים תוכניות המקדמות אוריינטציה חברתית-רגשית ויכולות אינטליגנטיות, על מנת לפתח שיטת לימוד הוליסטית ולשפר את תפיסת התחום הרגשי.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא