החיים ביישובי עוטף עזה כוללים אירועי טרור ומלחמות המאיימים לפגוע בחיי התושבים. אירועים אלה עלולים לגרום לחרדה, מתח והפרעות נפשיות בקרב האנשים המתגוררים שם. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק אם ביצוע פעילות גופנית מסייע בהתמודדות עם לחץ וחרדה הנובעים ממצב ביטחוני רעוע בתקופת מבצע "צוק איתן" בקרב ספורטאים המתגוררים ביישובי עוטף עזה.
במחקר זה נערכו ראיונות עומק עם 20 ספורטאים, שדיווחו כי העיסוק בספורט ופעילות גופנית סייע להם להתמודד עם המצב הקשה. תוצאות המחקר מראות כי העיסוק בספורט סייע לצמיחה פוסט טראומתית.
חלקו הראשון של המאמר עוסק בהשפעות אירועי טרור על המתגוררים בעוטף עזה וביתרונותיה של הפעילות הגופנית.
החיים במדינת ישראל כוללים אירועי טרור ומלחמות. התמודדות עם אירועים אלה עלולה לגרום להפרעות נפשיות (כמו: חרדה ודיכאון ותסמונת פוסט טראומתית), לערעור תחושת הביטחון ולפגיעה בחיי היומיום. תופעות אלה אינן בהכרח מסתיימות כאשר האירוע מסתיים, אלא עלולות להימשך זמן רב לאחר מכן.
לעיתים, התמודדות זו עשויה להביא לתופעות חיוביות. מצב זה נקרא צמיחה פוסט טראומתית. צמיחה פוסט טראומתית מוגדרת כאשר האדם מרגיש שתפקודו לאחר האירוע טוב יותר מאשר תפקודו לפני האירוע.
מחקרים רבים מראים כי אחת הדרכים היעילות ביותר למניעת מחלות, לשיפור תפקודו של האדם ולהתמודדות עם חוסר ביטחון, חרדה ודיכאון היא ביצוע פעילות גופנית וספורט. ככל שהפעילות תהיה אינטנסיבית יותר, כך השפעתה תהיה חיובית יותר.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק אם עיסוק בספורט ובפעילות גופנית מסייע בהתמודדות עם לחץ וחרדה הנובעים ממצב ביטחוני רעוע בקרב ספורטאים המתגוררים ביישובי עוטף עזה.
חלקו השני מציג את מטרת המחקר, שיטת המחקר ותוצאותיו:
כאמור, מטרתם של החוקרים היא לבדוק אם ספורט ופעילות גופנית מסייעים בהתמודדות עם המצוקות הנגרמות כתוצאה ממצב ביטחוני רעוע במבצע "צוק איתן".
משתתפי המחקר היו 20 ספורטאים שגרים ביישובי עוטף עזה ובשדרות בגילאי 37-27, מענפי הכדורסל, כדורעף וכדורגל. חלקם מאמנים וחלקם מתאמנים. המשתתפים עברו ראיונות עומק, שבאמצעותם חילקו החוקרים את תפקידי הספורט במצב חירום למספר תחומים:
- תחושת החרדה של הנבדקים במהלך המבצע. הנבדקים תיארו רמות גבוהות של לחץ וחרדה שנבעו משני גורמים עיקריים – חוסר היכולת להעניק ביטחון למשפחתם וסוגיית הטילים והמנהרות שאיימה על חייהם.
- העיסוק בספורט כאמצעי לתרפיה נפשית. לאורך הראיון, הנבדקים תיארו את השפעותיה החיוביות של פעילות גופנית. הם חשו שהם יכולים להתנתק מהמציאות המאיימת ולהפיג באמצעותה מתחים. חלקם דיווחו שבעזרת הפעילות הגופנית הם שומרים על שגרה כלשהי ואף משנים את התנהגותם.
- תחושת המשפחתיות בעיסוק בספורט. הספורטאים תיארו את המאמנים כדמות הורה או אח גדול. בנוסף לכך, המאמנים דיווחו כי הם מרגישים שהמתאמנים הם חלק מהמשפחה שלהם.
- צמיחה מתוך פוסט טראומה. חשיפה לאירועים טראומתיים אלה מגדילה את תחושת הקרבה לאחרים שחשים הספורטאים ואת הערכתם כלפיהם וכלפי החיים. הספורטאים לא תופסים את החיים והאנשים הקרובים להם כמובן מאליו, וכך גם את הספורט ואת האפשרות לשחק.
- התמודדות עם המגבלות שכופה המצב הביטחוני על העיסוק בספורט. מרבית הנבדקים דיווחו שבתקופה זו הם ביצעו פחות פעילות גופנית, בשל האילוצים הנובעים מהמצב הביטחוני.
- הפעילות הגופנית כפרקטיקה המזרזת חזרה לשגרה. כל הנבדקים דיווחו שהם חזרו למצבם הקודם למבצע בעזרת הספורט, הוא שימש להם כתרופה ואף היווה תחליף לטיפול פסיכולוגי. חלקם דיווחו כי הם עסקו בספורט על מנת להתמודד עם קשיים שהם חווים ועם רגשותיהם גם כשנה לאחר תום המבצע.
חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר.
אנשים הגרים בעוטף עזה ובשדרות חווים לאורך השנים אירועי טרור רבים המשפיעים עליהם לרעה ועלולים לגרום להפרעת דחק פוסט טראומתית (Post Traumatic Stress Disorder – PTSD).
תוצאות המחקר מראות כי פעילות גופנית, בה הספורטאים עסקו עוד לפני המבצע, סייעה להם להפיג את המתח שחוו ולשפר את מצב רוחם. בנוסף, התוצאות מראות שהם חזרו למצבם הרגיל במהרה לאחר שהמבצע נגמר. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים, הטוענים שפעילות גופנית מסייעת בהפחתת החרדה.
תוצאות המחקר יכולות להיות מוסברות גם באופן פיזיולוגי. ראשית, בזמן ביצוע פעילות גופנית משתחרר אנדורפין, היוצר תחושת רוגע. שנית, פעילות גופנית מעוררת בגוף סימפטומים של חרדה וחושפת את הגוף אליהם. כך, הגוף נחשף לגירויים אלה ומתמודד עימם טוב יותר.
לסיכום, העיסוק בספורט העניק לספורטאים כלים באמצעותם יכלו להתמודד עם האירועים הטראומתיים שחוו ולצמוח מתוך הפוסט טראומה.
סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
למאמר המלא בכתב העת רוח הספורט