כושרם הגופני ובריאותם של ילדים ובני נוער במגפת הקורונה – הדור שנשכח

מגפת הקורונה השפיעה על העולם בתחומי הבריאות, החברה, הכלכלה והפוליטיקה. כאשר מדברים על בריאות, הכוונה היא לדרך בה האדם תופס עצמו כבריא קוגניטיבית, חברתית, גופנית ורגשית, גם לצד מחלה. מאמר זה מציג את השפעות הפעילות הגופנית על תחומים אלה. מטרת המאמר היא לקדם תוכניות לשמירה על הכושר הגופני ובריאותם של ילדים ובני נוער במצבי חירום.

חלקו הראשון של המאמר עוסק במגפת הקורונה ובהשפעותיה על העיסוק בפעילות גופנית של ילדים ובני נוער.

מגפת הקורונה השפיעה על העולם בתחומי הבריאות, החברה, הכלכלה והפוליטיקה. כאשר מדברים על בריאות, הכוונה היא לדרך בה האדם תופס עצמו כבריא קוגניטיבית, חברתית, גופנית ורגשית, גם לצד מחלה.

על פי ההסתדרות הרפואית בישראל, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ואיגוד רופאי המשפחה בישראל, אחת הדרכים להתפתחות גופנית, חברתית, רגשית וקוגניטיבית אצל ילדים ובני נוער היא פעילות גופנית. למרות זאת, רק אחוז קטן מבני הנוער בני ה-15 בישראל מבצעים פעילות גופנית בהתאם להמלצה הרווחת של 60 דקות פעילות אירובית ביום בשילוב אימוני כוח.

בעת משבר הקורונה, מדינות רבות סגרו את מוסדות החינוך. סגירה זו הובילה לפגיעה במעל 150 מיליון ילדים ובני נוער, שעסקו פחות בפעילות גופנית במהלך היומיום והגבירו את זמן הישיבה שלהם. יושבנות זו השפיעה לרעה על מערכות הגוף שלהם מבחינה קוגניטיבית, רגשית, חברתית וגופנית. מטרת המאמר הנוכחי היא לקדם תוכניות לשמירה על הכושר הגופני ובריאותם של ילדים ובני נוער במצבי חירום.  

חלקו השני של המאמר עוסק בהשפעות הפעילות הגופנית על הבריאות הקוגניטיבית, הגופנית, הרגשית והחברתית של ילדים ובני נוער בתקופת הקורונה.

מקצוע החינוך הגופני נחשב כמקצוע מקדם בריאות. מטרות שיעורי החינוך הגופני בבתי הספר הן לפתח את יכולות הילדים ובני הנוער, לספק הנאה וליישם את ההמלצות לכמות הפעילות הגופנית שיש לעשות בשבוע. מאמרי עבר טוענים כי יש לעסוק בפעילות בינונית עד עצימה בשיעורי חינוך גופני לפחות מחצית מזמן השיעור, על מנת לשפר את בריאותם הקוגניטיבית של התלמידים, את יכולתם ואת התנהגותם.

מדיניות הסגר שננקטה בתקופת הקורונה גרמה להפסקת העיסוק בפעילות גופנית במסגרות פרטיות ובבתי הספר. בעקבות כך, עלה זמן היושבנות וגבר הסיכון בקרב התלמידים לחלות במחלות לב והשמנה. במצב חירום זה עלה הצורך לפעילות גופנית, משום שהיא עשויה לצמצם תופעות אלה.

בנוסף לכך, פעילות גופנית משפיעה על הבריאות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית. פעילות גופנית עשויה לשפר את הלמידה, הזיכרון וההישגים הלימודיים. זאת ועוד, היא משפרת את הבריאות הנפשית של העוסקים בה – היא עשויה להגביר את תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות ולהפחית את הסיכון לחרדה ודיכאון.

תקופת הקורונה גרמה לריחוק חברתי, דבר העלול לגרום לירידה בבריאות החברתית. פעילות גופנית תורמת לתחושת השייכות לחברה ולקבוצה, ולכן יש לעסוק בה גם במצב חירום.

חלקו השלישי של המאמר עוסק ביעדים מרכזיים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי שיש ליישם לצורך שמירה על הכושר הגופני ובריאותם של ילדים ובני נוער במצבי חירום. להלן חמשת היעדים:

• צעידה של לפחות 11,500 צעדים ביום בממוצע, תוך פעילות אקטיבית של חמש שעות תנועה ביום.
• שילוב שניים או שלושה אימוני כוח בשבוע.
• הגבלת שעות הישיבה והצפייה במסכים לארבע שעות ביום, בשילוב הפסקות תנועה קטנות כל שעתיים.
• ביצוע שיעור אחד לפחות של למידה מרחוק תוך כדי תנועה, על מנת להגביר את שיתוף הפעולה בין התלמידים לבין המורים ולשפר את הלמידה, הריכוז והזיכרון.
• התקדמות הדרגתית באימוני כושר ובפעילות גופנית בעת חזרה לשגרה.

לסיכום, יישום יעדים אלה יפתחו את החוסן הבריאותי, הגופני, החברתי והרגשי של הילדים ובני הנוער. באמצעותם ניתן יהיה לשמור על כושרם הגופני ובריאותם במצבי חירום כמו בתקופת הקורונה.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת דברים