הוראת חינוך גופני מקוונת בתקופת בידוד חברתי עקב מגפת Covid-19: תפיסת מסוגלות עצמית, מחסומים וגורמים תומכים

מגפת הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר במדינה, פעולה שגרמה לעיסוק מופחת בפעילות גופנית, ירידה בכושר גופני ועלייה במשקל בקרב תלמידים. בעקבות הסגר, עברו בתי הספר להוראה מקוונת. הוראה מסוג זה דורשת מהמורים לבצע שינויים בדפוסי ההוראה.

חלקו הראשון של המאמר עוסק בהוראת חינוך גופני מקוונת, בדרישותיה ממורים לחינוך גופני ובתפיסת מסוגלות עצמית של מורים לחינוך גופני.

מחקרי עבר מצאו כי לימודים מקוונים אינם יעילים כמו לימודים פרונטליים. ישנן מספר סיבות המסבירות הבדלים אלה: ראשית, בעיות טכניות שקרו במהלך הוראה מקוונת השפיעו לרעה על מוטיבציה של תלמידים ללמוד. שנית, במהלך למידה מקוונת יש למידה מועטה של יכולות מוטוריות והתלמידים אינם פעילים מספיק. בנוסף לכך, המורים מתקשים לתת משוב על התרגילים של הילדים.

תוכניות למידה מקוונת צריכות לשים דגש על קידום פעילות גופנית ואוריינות גופנית, משום שהן המוטיבציה של הפרט לעסוק בפעילות גופנית. הוראת חינוך גופני מקוונת דורשת מהמורים לבצע התאמות בדפוסי ההוראה ולפתח תחושת מסוגלות על מנת להתמודד עם השינויים.

תפיסת מסוגלת עצמית (תמ"ע) בהוראה מוגדרת כמידה שבה המורה מאמין ביכולת שלו להשפיע באופן חיובי על תהליך הלמידה של התלמידים. תמ"ע של מורה קשורה להישגי התלמידים, לאפקטיביות בית הספר, להתמודדות המורה במצבי לחץ וליעילות ההוראה. שניים מרכיבי התמ"ע הם למידה מוטיבציונית והוראה אפקטיבית.

הוראה אפקטיבית הינה הוראה המובילה להתקדמות ולשיפור תלמידים ולהישגים בעלי השפעה על הצלחת תלמידים בעתיד. כדי לבצע הוראה אפקטיבית, על המורה לשלוט בידע על הנושא עצמו ובידע על פיתוח תוכניות לימוד. מוטיבציה מוגדרת כמידת המוכנות של הפרט לבצע את ההתנהגויות הנדרשות כדי להשיג את מטרותיו. תכנון הוראה יעיל, הכולל אסטרטגיות המגבירות את רלוונטיות חומר הלימוד לעולמו של התלמיד ואת שביעות רצונו, יחזק את המוטיבציה של התלמיד ללמידה.

בהוראת חינוך גופני מקוונת נתקלים המורים במספר מחסומים: חוסר בציוד, חוסר מוטיבציה של התלמידים להתאמן, מגבלות מרחב, קשיים בניהול הכיתה, בידוד וחוסר ביטחון בהעברת ידע בשיעורים.

מטרות המחקר הנוכחי היו לבחון את התמ"ע של המורה בהוראת חינוך גופני מקוונת בתקופת מגפת הקורונה לעומת הוראת חינוך גופני פרונטלית ואת ההבדלים ביניהן. מטרה נוספת היא לבחון את המחסומים בהוראת חינוך גופני מקוונת ואת הקשר בין תמ"ע של מורה בהוראה מקוונת לבין ותק בהוראה.

החוקרים שיערו כי תמ"ע של מורה בהוראת חינוך גופני פרונטלית תהיה גבוהה יותר מאשר בהוראה מקוונת וכי גם רכיבי התמ"ע יהיו גבוהים יותר בהוראה פרונטלית. עוד משערים החוקרים כי יימצא קשר שלילי בין תמ"ע של מורה בשני סוגי ההוראה לבין תפיסת המחסומים בהוראת חינוך גופני מקוונת, קשר שלילי בין תמ"ע של מורה בהוראת חינוך גופני מקוונת לבין ותק בהוראה וקשר חיובי בין תמ"ע של מורה בהוראת חינוך גופני פרונטלית לבין ותק בהוראה.

חלקו השני של המאמר עוסק בשיטת המחקר.

המחקר כלל 191 מורים לחינוך גופני שהתנסו בהוראה מקוונת בתקופת מגפת הקורונה. הנבדקים ענו על מספר שאלונים:

1. שאלון דמוגרפי;
2. שאלון לבחינת התנסות בהוראה מקוונת;
3. שאלון לבחינת תמ"ע להוראת חינוך גופני פרונטלית ומקוונת, בהתייחס לשני המרכיבים שהוזכרו לעיל (למידה מוטיבציונית והוראה אפקטיבית);
4. שאלון לבחינת מגבלות ומחסומים בהוראת חינוך גופני מקוונת. שאלון זה כלל חסמים בשלושה היבטים: חסמים בגין תוכן הלמידה המשקפים את הקושי בהשגת למידה אפקטיבית, חסמים בגין בטיחות המשקפים את הקושי בשמירה על ביטחון פיזי ונפשי של התלמידים וחסמים בגין השתתפות המשקפים את היעדרות התלמידים.

חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ובמסקנותיו.

כאמור, מטרת המחקר הייתה להציג את תפיסות המורים לחינוך גופני בנוגע להוראה מקוונת בתקופת הקורונה ובחינת תפיסת המסוגלות האישית שלהם בהוראה מקוונת לעומת הוראה פרונטלית. החוקרים איששו את מרבית ההשערות ששיערו בתחילת המחקר.

תוצאות המחקר מראות כי תמ"ע של מורים בהוראת חינוך גופני פרונטלית גבוהה יותר מאשר בהוראת חינוך גופני מקוונת. תוצאות אלה תואמות לתהליך הכשרת המורים ולעבודתם, המבוססים על לימוד פרונטלי. מחקרי עבר מצאו כי כאשר שיעורי חינוך גופני מועברים מרחוק, רמת הפעילות הגופנית של התלמידים יורדת ובהתאם לכך יורדת התמ"ע של המורה. מחקרים נוספים מצאו כי תמ"ע של מורה עלולה לרדת כאשר התלמידים אינם מבצעים את המטלות שלהם, לא מראים עניין בשיעור ולא נהנים מהפעילות.

עפ"י תוצאות המחקר, קיימים הבדלים ברכיבי התמ"ע של המורה, למידה מוטיבציונית והוראה אפקטיבית, בהוראה מקוונת לעומת הוראה פרונטלית. תפיסות רכיבים אלה גבוהות יותר בהוראת חינוך גופני פרונטלית מאשר בהוראת חינוך גופני מקוונת.

כאמור, הוראה אפקטיבית תלויה בתכנון ההוראה ובהוצאתה לפועל. למידה מרחוק הגבילה את יכולתם של המורים לבצע שלב זה ולכן נפגעה הוראה זו. כמו כן, הפיקוח על החינוך הגופני בישראל לא העביר תוכנית מסודרת כיצד לפעול בהוראה מקוונת, ולכן מורים דיווחו כי אין להם את הכישורים המתאימים. בנוסף, למידה מרחוק יצרה עומס אצל התלמידים, אשר פגע ברמת המוטיבציה שלהם ללמידה.

תוצאות המחקר מראות כי קיים קשר שלילי בין תמ"ע של מורה בהוראת חינוך גופני מקוונת לבין תפיסת מחסומים. תמ"ע בהוראה מסוג זה מושפעת ו/או משפיעה על הלמידה ועל האפקטיביות שלה. ממצאים אלה תואמים לדיווח המורים על הקשיים ללמד באופן מקוון ולחוש תחושת ביטחון בהוראה מקוונת. יש לציין כי המחסומים הפריעו ליצירת הוראה אפקטיבית יותר מאשר ליצירת למידה מוטיבציונית.

בניגוד לאחת מהשערות החוקרים, לא נמצא קשר בין ותק בהוראה לבין מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת ובהוראה פרונטלית. ממצא זה מנוגד לממצאי מחקרים אחרים, אשר הראו כי למורים ותיקים יש מסוגלות עצמית גבוהה יותר. אחת הסיבות לכך היא שמורים חדשים מגיעים עם ביטחון רב בכישרון ההוראה שלהם ומייחסים פחות חשיבות למורכבות מקצוע ההוראה.

במהלך ההוראה המקוונת בתקופת הקורונה, מורים לחינוך גופני חשו קושי ומגבלות בנוגע ליכולתם ללמד. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים שהמורים חשים פחות מסוגלות ללמד באופן מקוון ותופסים מחסומים רבים בעבודתם בצורה זו. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של פיתוח הכשרות מתקדמות ומתאימות בתחום, אשר יקנו כלים בהתמודדות עם הוראת חינוך גופני מקוונת, בדגש על יצירת למידה אפקטיבית גם מרחוק.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת בתנועה