הטמעת מודל להוראת מיומנויות חברתיות רגשיות (SEL) בשיעורי חינוך גופני לילדים בכיתות ד'-ו' בישראל

חלקו הראשון של המאמר עוסק במיומנויות חברתיות רגשיות ובהטמעת מיומנויות אלה בשיעורי חינוך גופני בבית הספר.

מערכת החינוך המערבית שמה דגש על פיתוח מיומנויות חברתיות רגשיות (להלן: SEL) אצל תלמידים, החיוניות להכנתם לחייהם הבוגרים. רכישת מיומנויות אלה תסייע ללומדים בתפקוד חברתי טוב יותר, ביכולת להסתגל לשינויים, בשיפור הישגים לימודיים ובצמצום בעיות התנהגות.

על פי תוכנית הלימודים של משרד החינוך במקצוע חינוך גופני (להלן: חינ"ג) לילדים בכיתות ג'-ו', דרושות מספר מיומנויות חברתיות רגשיות על מנת להצליח: איפוק וויסות עצמי, אחריות קבוצתית, ויתור לעמיתים, אמפתיה, התמודדות עם ניצחונות והפסדים, זיהוי סכנות וזיהוי יכולות אישיות וקבוצתיות. שילוב למידה חברתית רגשית כחלק מתוכנית לימודים מאפשרת לתלמידים לתרגל מיומנויות אלה בסביבה תומכת ואף להפנים את חומר הלימוד בצורה טובה יותר.

על פי מחקר שערך מרכז SEL.IL בשנת 2022, המיומנויות שתלמידים בכיתות ד'-ו' צריכים לשלוט בהן נוגעות למודעות עצמית ומודעות חברתית: זיהוי רגשות, ויסות עצמי, הצבת מטרות, הסתגלות לשינויים, קבלת החלטות מושכלת, התנהלות אחראית וערכית, דפוס חשיבה מתפתח ועוד.

שיעורי חינ"ג בבתי ספר יכולים לקדם מיומנויות אלה באמצעות פעילויות המתמקדות בשמירה על כללים, הוגנות, אחראיות אישית והדדית ושיתוף פעולה, לדוגמה: משחקים קבוצתיים. דרך יעילה להטמעת SEL בשיעורי חינ"ג היא יישום מודל הוראת אחריות אישית וחברתית מסוג (Teaching Personal and Social Responsibility – TPSR). מודל זה מעודד הכוונה עצמית, העצמה וקבלת אחריות אישית תוך התחשבות באחרים.

על מנת שתוכנית לקידום SEL תהיה יעילה, יש צורך בתהליך הדרגתי ורציף שישלב למידה פעילה של תלמידים, יקדיש זמן לפיתוח מאפייני המיומנות ויגדיר את הכישורים החברתיים רגשיים שהתוכנית מנסה לקדם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון מודל TPSR בשיעורי חינ"ג בבתי ספר עירוניים בישראל, בקרב תלמידים בכיתות ד'-ו'. השערת החוקרים הייתה כי ילדי בית ספר יסודי יפגינו מיומנויות חברתיות רגשיות משופרות בעקבות יישום התוכנית.

חלקו השני של המאמר עוסק בשיטת המחקר.

המחקר כלל 260 תלמידים ותלמידות בכיתות ד'-ו' משני בתי ספר בצפון הארץ, שחולקו לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. קבוצת הניסוי כללה 185 תלמידים שהשתתפו בשלושה שיעורי חינ"ג בהם שולבה תוכנית להטמעת SEL. משך כל שיעור היה 45 דקות. קבוצת הביקורת כללה 75 תלמידים שהשתתפו בשיעור חינ"ג שגרתי אחד שאורכו 45 דקות. בנוסף, המחקר כלל שלושה מורים לחינוך גופני בעלי ותק הוראה של מעל עשור שהעבירו את התוכנית.

החוקרים ערכו תצפיות בשלושה שיעורי חינ"ג של קבוצת הניסוי ובשיעור אחד של קבוצת הביקורת. הם העריכו את מידת השליטה של התלמידים במיומנויות חברתיות רגשיות באמצעות מחוון הכולל שלושה תחומים: תחום חברתי – עבודת צוות, תחום רגשי – מודעת עצמית וחשיבה יצירתית קוגניטיבית. לאחר מכן, החוקרים קיימו ראיונות עומק עם שלושת המורים על מנת להבין את תפיסתם בנוגע להטמעת תוכנית SEL.

תוכנית ההתערבות בשיעורי חינ"ג של קבוצת הניסוי כללה יישום מודל TPSR בנושא משחקי נופש ומשחקים קבוצתיים, בהתאם לשלבי ההתפתחות:

1. שלב אגוצנטרי – משחקים קבוצתיים בהם התלמידים עובדים יחד על מנת להשיג מטרה משותפת.
2. שלב כבוד ואחריות – משחקי תפקידים הדורשים מהתלמידים להתחשב ברגשות האחר.
3. שלב מאמץ ושיתוף פעולה – משימות קבוצתיות למען מטרה משותפת.
4. שלב כיוון עצמי – הגדרת מטרות אישיות.
5. שלב עזרה לזולת ושילוב מנהיגות – תנועה פיזית המשלבת כישורי מנהיגות ותמיכה בחברי הקבוצה.
6. שלב העברה ויישום – פתרון בעיות בחיים האמיתיים באמצעות הכישורים החברתיים רגשיים שנלמדו במהלך השיעורים.

חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ובמסקנותיו.

תוצאות המחקר מראות כי הניקוד בהערכת המחוונים עלה באופן מובהק משיעור לשיעור בשלושת התחומים (חברתי, רגשי וחשיבה יצירתית קוגניטיבית) אצל קבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת.

מתוך הראיונות שבוצעו עם המורים, עלו ארבע מיומנויות עיקריות שהתפתחו אצל קבוצת הניסוי:

1. מיומנות חברתית של שיתוף פעולה: מיומנות זו הייתה הבולטת ביותר בעיני המורים, היא חזרה על עצמה 13 פעמים. התלמידים היו בעלי מוכנות גבוהה לשתף פעולה עם חבריהם. שינוי זה התרחש גם אצל תלמידים שאינם פעילים בשיעורים, משום שהבינו שהם חלק מקבוצה וההצלחה היא קבוצתית.
2. חשיבה יצירתית: מיומנות זו חזרה על עצמה תשע פעמים. התלמידים חשבו מחוץ לקופסה בשביל למצוא פתרון למשימה. חשיבה זו אתגרה את התלמידים, פיתחה חשיבה יצירתית ואף גרמה לתלמידים ליצור משימות חדשות בעצמם.
3. מיומנות רפלקטיבית: התבוננות בתהליכים שהתלמידים עברו בעת ביצוע המשימה וחשיבה על שיפור הביצוע. מיומנות זו חזרה על עצמה חמש פעמים. התלמידים ערכו דיון על ביצועיהם ולמדו מהם. מתן האפשרות לערוך רפלקציה מסודרת על התהליך שעברו אפשר לתלמידים זמן התבוננות וחשיבה על דרך לשפר את ביצועיהם.

גם המורים ערכו רפלקציה על דרך ההוראה שנחשפו אליה בעקבות הטמעת התוכנית. באמצעותה, המורים הפחיתו שליטה על המשימות ונתנו לתלמידים חופש פעולה.

4. אמפתיה והכלה בין-אישית: מיומנות זו לא בלטה בהשוואה למיומנויות האחרות, היא חזרה על עצמה רק פעמיים. התלמידים עזרו אחד לשני בביצוע המשימה ובזמן חשיבה משותפת על שיפור הביצועים.

כאמור, מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההיתכנות של הטמעת מודל להוראת SEL העוסק במיומנויות חברתיות רגשיות בשיעורי חינ"ג בקרב תלמידים בכיתות ד'-ו'.

הממצאים שהוצגו לעיל מראים כי היה שיפור במיומנויות שנבחנו כמרכיבי SEL אצל קבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת. התלמידים שיפרו את כישוריהם הגופניים, את המודעות העצמית, את יכולת ההתמודדות עם אתגרים, את מיומנות עבודת הצוות, את מיומנות פתרון הבעיות ואת החשיבה היצירתית הקוגניטיבית. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים אחרים, שבחנו את היעילות של תוכניות חינוכיות להגברת המסוגלות העצמית החברתית בקרב ילדים בגיל ההתבגרות. שינויים אלה מראים את ההשפעה החיובית של אימון SEL על מיומנויות חברתיות רגשיות כאשר האימון משולב בשיעורי חינ"ג.

עורכי המחקר טוענים כי מיומנות רפלקטיבית הינה בעלת חשיבות עליונה לצורך שיפור איכות ההוראה והלמידה. הטמעת תוכנית זו בשיעורי חינ"ג העניקה למורים הזדמנות לשפר את תהליכי ההוראה שלהם. במהלך הראיונות עימם, דיווחו המורים כי הם הופתעו משיתוף הפעולה בין התלמידים, מרצינותם כלפי המשימות ומהאחריות שהפגינו.  

ממצאים אלה מראים כי מיומנויות חברתיות קוגניטיביות ורגשיות מתפתחות בקרב תלמידים בכיתות ד'-ו' בצורה מהירה והדרגתית כאשר מאפשרים להם לקבל אחריות, מרחב וזמן להתפתחות.

לסיכום, על מנת לשפר מיומנויות חברתיות רגשיות כמו שיתוף פעולה, חשיבה רפלקטיבית וחשיבה יצירתית בקרב ילדים, יש להטמיע בשיעורי חינוך גופני תוכנית הכשרה ל-SEL.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת בתנועה