דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מגמות בתדירות ובמשך הפעילות הגופנית בקרב ילדים ובני נוער מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים

מאת: דגנית פחימה, ד"ר מוטי צווילינג, פרופ' רחל ניסנהולץ גנות, ד"ר ג'יזל גרין, ד"ר שרון ברק, ד"ר עופר רגב, ד"ר ענבל הלוי הוכוולד, פרופ' יוסי הראל פיש, פרופ' ריקי טסלר

תיוגים: פעילות גופנית, בריאות, בני נוער, בית ספר, מסקנות והמלצות

פחימה, ד', צווילינג, מ', ניסנהולץ גנות, ר', גרין, ג', ברק, ש', רגב, ע', הלוי הוכוולד, ע', הראל פיש, י' וטסלר, ר' (2024). מגמות בתדירות ובמשך הפעילות הגופנית בקרב ילדים ובני נוער מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים לאורך השנים 2018-2010. רוח הספורט, 10, 70-55.

עדכון אחרון: 25.11.2024

  1. תקציר:

    ביצוע פעילות גופנית מפחית סיכון למחלות כרוניות בקרב ילדים ובני נוער ותורם להתפתחותם הגופנית, הפסיכו-סוציאלית והקוגניטיבית. בשנים האחרונות ישנה ירידה בביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער ועלייה בזמן היושבנות. מטרת מחקר זה היא לבחון את השינויים ברמת הפעילות הגופנית בשנים 2018-2010 בקרב תלמידים בגילאי 18-12 בהתייחס לסוג מערכת החינוך בה הם לומדים, לכיתה, למגדר ולמצב סוציו-אקונומי. תוצאות המחקר מראות כי רמת הפעילות הגופנית של תלמידים בבתי ספר ממלכתיים גבוהה יותר מאשר בבתי ספר ממלכתיים דתיים.

 

 

מחקרי עבר מצאו כי ביצוע פעילות גופנית מפחית סיכון למחלות לב ולמחלות כרוניות כמו השמנת יתר בקרב ילדים ובני נוער; מועיל להתפתחותם הגופנית, הפסיכו-סוציאלית והקוגניטיבית; ומשפר את הערכתם העצמית. ככל שילדים ובני נוער יעסקו יותר בפעילות גופנית בצעירותם, כך הסיכוי שלהם לעסוק בפעילות זו בחייהם הבוגרים עולה.

 

חלקו הראשון של המאמר עוסק בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער ובהרגלי הפעילות הגופנית שלהם.

המלצת ארגון הבריאות העולמי לילדים ולבני נוער היא לבצע לפחות 60 דקות ביום פעילות גופנית מתונה עד נמרצת. מחקרים שנערכו בנושא זה מצאו כי רוב הילדים ובני הנוער בעולם לא עומדים בהמלצה זו וכי ישנה מגמת ירידה בביצוע פעילות גופנית עם העלייה בגיל בקרב שני המינים. בנוסף לירידה בעיסוק בפעילות גופנית, ישנה עלייה בזמן היושבנות, המזיקה לבריאותם של הילדים ובני הנוער ולהתפתחותם הקוגניטיבית. על מנת למנוע יושבנות זו ואת נטייתה להתרחש גם בחייהם הבוגרים, יש לשלב פעילות גופנית מוקדם ככל הניתן.

מחקרים מראים כי אחד הגורמים להבדלים בהרגלי פעילות גופנית בקרב אנשים הוא מעמד סוציו-אקונומי, המשפיע על אורח חייהם. מעמד סוציו-אקונומי נמוך מקושר לביצוע מופחת של פעילות גופנית ולהשמנת יתר.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון הבדלים ברמת הפעילות הגופנית בין השנים 2018-2010 בקרב תלמידים בני 18-12 לפי סוג מערכת החינוך בה הם לומדים, לכיתה, למגדר שלהם ולמצבם הסוציו-אקונומי. מטרה נוספת היא לבדוק איזה מבין גורמים אלה ינבא עמידה בהמלצות ארגון הבריאות העולמי.

 

חלקו השני של המאמר מציג את שיטת המחקר.

בוצע שימוש בשאלונים מתוך סקר HBSC (Health Behaviors in School Cross National Study) של ארגון הבריאות העולמי. שאלון זה הועבר לתלמידים בכיתות ו'-י"ב בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים הנמצאים תחת פיקוח משרד החינוך. מחקר זה מבוסס על ניתוח עומק של נתוני סקר HBSC בשלוש נקודות זמן שונות: 2010, 2014, 2018.

חלקו הראשון של השאלון כלל משתנים סוציו-דמוגרפיים כמו: מגדר, כיתה, תאריך לידה, דת ומצב סוציו-אקונומי. חלקו השני של השאלון בדק את רמת הפעילות הגופנית באמצעות השאלה: "באיזה תדירות בשבעת הימים האחרונים היית פעיל גופנית בסך הכל לפחות 60 דקות ביום?". הנבדקים סיווגו את תשובתם בסולם של 7-0 (0=באף יום, 7=בכל יום).

 

חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ומסקנותיו.

כאמור, מטרות המחקר היו לבחון את השינויים בביצוע פעילות גופנית בשנים 2018-2010 לפי סוג מערכת החינוך, מגדר, כיתה ומעמד סוציו-אקונומי, ולבדוק מה מבין גורמים אלה ינבא עמידה בהמלצות ארגון הבריאות העולמי.  

כאשר נבדקה רמת הפעילות הגופנית לאורך השנים לפי סוג מערכת החינוך, תוצאות המחקר מראות כי בבתי ספר ממלכתיים הייתה ירידה משמעותית יותר ברמת הפעילות הגופנית, לעומת בתי ספר ממלכתיים דתיים. למרות ירידה זו, רמת הפעילות הגופנית בבתי ספר ממלכתיים הייתה גבוהה יותר וכמות הפעמים שהם ביצעו פעילות גופנית בהתאם להמלצות הארגון הייתה גדולה יותר. עוד נמצא כי שינויים אלה לא קשורים למגדר. יש לציין כי לאורך השנים, רמת הפעילות הגופנית של הבנים הייתה גבוהה יותר מזו של הבנות.

בנוסף, תוצאות המחקר מראות כי קיים קשר שלילי בין שכבת הגיל לבין רמת הפעילות הגופנית בשני סוגי מערכות החינוך – ככל שהתלמיד עולה בגיל ולומד בכיתה גבוהה יותר, כך רמת הפעילות הגופנית שלו יורדת.

כאשר נבדקה רמת הפעילות הגופנית לאורך השנים לפי מצב סוציו-אקונומי, נמצא כי קיים קשר חיובי בין השניים הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך הממלכתי דתי. ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי גבוה יותר, כך רמת הפעילות הגופנית תהיה גבוהה יותר. יש לציין כי קשר זה נמצא חזק יותר בחינוך הממלכתי.

תוצאות אלו מראות כי כל הגורמים, מלבד סוג מערכת החינוך, מנבאים עמידה בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לפעילות גופנית. ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים אחרים, המראים כי קיים קשר בין גיל להרגלי פעילות גופנית ובין מעמד סוציו-אקונומי לפעילות גופנית. מחקרי עבר מצאו כי מעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים קשורים להשמנת יתר ולרמות נמוכות של ביצוע פעילות גופנית. לכן, חשוב לקדם פעילות גופנית בקרב הגילאים הגדולים יותר ובקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

לסיכום, ממצאי המחקר מראים את המגמות ברמת פעילות גופנית לאורך השנים 2018-2010 ואת המאפיינים העשויים להשפיע על מגמות אלה. בעת יישום תוכנית התערבות במערכת החינוך לעידוד פעילות גופנית, יש לשים לב למעמד סוציו-אקונומי, לשכבת גיל, למגדר ולסוג מערכת החינוך.

 

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט 

למאמר המלא בכתב העת רוח הספורט

פריטי מידע דומים