"כדורגל הוא כל מה שאני, אין שום דבר אחר": עצמי, אוריינטציה עתידית והון תרבותי בקרב צעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך המשחקים כדורגל מקצועי

מאמר זה בוחן כיצד צעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך המשחקים כדורגל בקבוצות מקצועיות מגדירים את עצמם, את מקום הכדורגל ואת היותם שחקני נוער מקצועניים בתפיסתם העצמית.

חלקו הראשון של המאמר עוסק בתפיסה עצמית ובקשר בין מעמד חברתי, הון תרבותי, הביטוס וספורט

לפי גישת האינטראקציה הסימבולית, "עצמי" הוא תפיסה של מערכות יחסים בין אנשים והבנת נקודת מבטו של האחר, ולכן תפיסה עצמית מוגדרת כדרך בה אנו חושבים שאחרים תופסים אותנו.

מעמד סוציו-אקונומי נקבע עפ"י רמת השכלה, עיסוק, הכנסה ומקום מגורים. לפי הסוציולוג פייר בורדייה, מעמד כולל גם חוויות ותפיסה עצמית של הפרט. המונח "הון תרבותי" מתייחס לאמצעים כמו הסמכות חינוכיות, טעמים ונטיות נוספות שהיחיד משתמש בהם על מנת ליצור יוקרה והכנסה. בנוסף, הון תרבותי כולל את המונח "הביטוס" – מבנה חברתי המשקף חלוקה למעמדות בחברה.

לטענת בורדייה, בתי ספר משמרים הון תרבותי התואם למעמד העליון ובכך גורמים לחוסר שוויון, דבר המשפיע על הישגיהם של בני נוער ממעמדות שונים. חוסר שוויון זה מתרחש גם בחינוך הבלתי פורמלי, כמו פעילויות העשרה וספורט אחר הצהריים.

הספורט הינו כלי חינוכי המסייע בהקניית נורמות התנהגות לפרטים, המרכיבים את החברה כולה. באמצעותו ניתן להקנות ערכים של משחק הוגן, שיתוף פעולה, משמעת ועוד.

מטרת המאמר הנוכחי היא לבדוק כיצד בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מתארים את תפיסתם העצמית; מהן החוויות החינוכיות שלהם בבית הספר; מהן חוויותיהם מהשתתפות בכדורגל מקצועי; מהי האוריינטציה העתידית שלהם; והאם תיאורים אלה קשורים לתהליכי שימור של אי שוויון חברתי.

חלקו השני של המאמר מציג את שיטת המחקר

כאמור, מטרת החוקרים היא לבחון כיצד בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך המשחקים כדורגל במועדונים מקצועיים מגדירים את עצמם, את מקום הכדורגל ואת היותם שחקני נוער מקצועניים בתפיסתם העצמית.

על מנת לבחון זאת, בוצעו ראיונות עומק עם 22 בני נוער ממצב סוציו-אקונומי נמוך, מאזורים המדורגים 5-3 (כל אזור מדורג בסקאלה של 10-1, כאשר 1 זהו המעמד הנמוך ביותר ו-10 זהו המעמד הגבוה ביותר. אזורים אלה הינם האזורים המודרגים כנמוכים ביותר עבור המגזר היהודי).

כל הנבדקים משחקים כדורגל בקבוצות מקצועיות בליגה, מתאמנים לפחות שלוש פעמים בשבוע ומשתתפים במשחקים. 

חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ומסקנותיו

החוקרים חילקו את הראיונות לארבעה נושאים עיקריים:

1. הגדרה עצמית של הצעירים ותפיסת הדרך בה ההורים, המאמנים והמורים רואים אותם: מרבית הנבדקים תופסים את עצמם באופן חיובי, עם משמעת עצמית גבוהה וערכים כמו חברות, משפחה ונאמנות. כאמור, תפיסה עצמית היא הדרך בה אנו חושבים שאחרים רואים אותנו. לכן, נשאלו בני הנוער כיצד לדעתם ההורים, המורים והמאמנים תופסים אותם. כאשר נשאלו על הוריהם, הנבדקים דיווחו כי האם תגדיר אותם כילדים טובים עם משמעת והאב יהיה מעורב בנושא הכדורגל. הנבדקים תיארו כי המורים והמאמנים עם ציפיות נמוכות מהם ותופסים אותם כילדים בעייתיים, שתפקידם הוא להשריש בהם משמעת וערכים. רוב הנבדקים הסכימו עם תפיסה זו והגדירו את עצמם בדרך דומה.
2. חוויות בבית הספר: רוב הנבדקים טענו כי בית הספר לא מהווה מקור מרכזי בתפיסתם העצמית. הם תיארו כי בית הספר שם דגש על משמעת, ובשל הציפיות הנמוכות של המורים מהם, לא נרכש הון תרבותי ואקדמי. יש לציין כי רכישה זו חשובה להתקדמות החברתית של יחידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. 
3. חוויות מהשתתפות בכדורגל מקצועי: בני הנוער תיארו כי הכדורגל הוא חלק מרכזי בתפיסתם העצמית וכי זהו העיסוק העיקרי בחייהם שמונע מהם להידרדר לחיי פשע. מרכזיות הכדורגל בהגדרתם העצמית באה לידי ביטוי גם במחשבות על העתיד, המשקפות את רצונם להיות שחקנים בוגרים מקצועניים.
4. אוריינטציה עתידית: אוריינטציה עתידית מוגדרת כמחשבות על העתיד במונחים של תקווה ותכנון אירועים. בני הנוער דיווחו כי בעתידם הם רוצים להיות שחקני כדורגל בוגרים. מלבד הכדורגל, אין מקצוע נוסף בו ירצו לעסוק או מקצוע בו הם חושבים שיהיו טובים. מחקרי עבר מראים כי מצב סוציו-אקונומי משפיע על בניית אוריינטציה עתידית, וכי אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מתארים עתיד חיובי יותר, עם דרכים ברורות להשגת מטרותיהם. בנוסף, המבוגרים בחייהם מסייעים להם באוריינטציה העתידית, בניגוד לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. 

שאלת המחקר מסייעת בהבנת תהליך רכישת ההביטוס של המעמדות השונים, השפעת סוכני חברות על הפצת הביטוס והון תרבותי ובהבנת הקשר בין ספורט מקצועי, מעמדות וחוסר שוויון.

מחקרי עבר מצאו כי רכישת הון אקדמי בבתי ספר מסייעת בהתקדמות חברתית של צעירים. תוצאות המחקר הנוכחי מראות כי המורים והמאמנים שמים דגש על משמעת וציות, ולא על רכישת הון תרבותי, במטרה שבני הנוער ישתלבו במסגרת בית הספר ולא יבלטו. לטענת החוקרים, תפיסה זו אינה קשורה להון, אלא לשליטה. תפיסה זו מונעת את התקדמותם של הצעירים.

מחקרים נוספים דיווחו כי ציפיות על עתיד חיובי הינן הון תרבותי, אשר תורמות להצלחה ולהתגברות על מכשולים. נבדקי המחקר לא תיארו ציפיות לעתיד, מלבד רצונם להיות שחקנים בוגרים מקצועניים. בנוסף, לא תיארו כיצד ישיגו את מטרותיהם, בניגוד לצעירים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.

תוצאות המחקר מראות כי המורים והמאמנים, המשמשים כסוכני חברות, לא מסייעים לבני הנוער באוריינטציה עתידית ובתכנון דרכים להשגת מטרותיהם. תוצאות אלה מראות את ההבדל בין המעמדות ומשמרות את חוסר השוויון החברתי וההסמכות החינוכיות.

לסיכום, החוקרים טוענים כי אוריינטציה עתידית מסמלת עמדה חברתית, והיא כוללת שיח, הכנה ופיתוח תחומי עניין נוספים. מטרתם היא להדגיש את חשיבותו החינוכית של שיח על העתיד, חיזוי העתיד ותכנון דרכים להשגת המטרות, על מנת לשפר הזדמנויות בקרב צעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא