מאפייני התפתחותם המקצועית של שייטי עלית: מחקר רטרוספקטיבי – תקציר עבודת תזה

מטרות המחקר:

סקירת התפתחותם המקצועית של השייטים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר בשני העשורים האחרונים בישראל, במטרה לסייע לבעלי עניין בספורט ההישגי בכלל ובענף השייט בפרט, בקביעת מדיניות ובניית תוכניות לקידום ספורטאי הישג עתידיים.

רקע:

בשנים 2020-2008, זכו ספורטאים ישראלים בענפים אולימפיים בסך של 37 מדליות באליפויות עולם ומשחקים אולימפיים, מתוכן 13 הושגו בענף השייט. עם זאת, המידע הנוכחי בספרות לגבי דרך ההתפתחות המקצועית של השייטים והמשתנים המרכזיים שתרמו להגעתם להישגים אלו, אינו רב.

תהליך התפתחותם של ספורטאי עלית מושפע ממספר רב של גורמים והאינטראקציה ביניהם, ונמשך על פני שנים רבות. ברמת מאקרו, גורמים כגון השקעת משאבים, מדיניות ניהול הספורט, הידע ותרבות הספורט במדינה. ברמת המיקרו ישנם מאפיינים גנטיים ואישיותיים, איכות וסוג האימון, תנאי ומתקני האימונים אשר עומדים לרשות הספורטאי והתמיכה הכספית והרגשית לה זכה ממשפחתו.

שיטת המחקר:

המחקר הינו איכותני-רטרוספקטיבי, והתבסס על ראיונות עם 21 הספורטאים בעלי ההישגים הבינלאומיים הגבוהים ביותר בענף השייט בישראל בשני העשורים האחרונים, בהם תיארו את דרך התפתחותם החל מגיל החשיפה לענף ועד לגיל 18, בו סיימו את פעילותם במסגרת הנוער.

כלי המחקר כלל שאלון חצי-מובנה במטרה לרכז את המידע סביב הגורמים המרכזיים שנמצאו בסקירת הספרות כחשובים להתפתחות ספורטאי-עלית, אך השאיר להם את החופש להרחיב ולהוסיף גורמים נוספים שחוו כמרכזיים להצלחתם בגיל בוגרים או שבדיעבד היו חסרים.

ממצאים עיקריים:

אופן התפתחותם של השייטים, תואם במידה רבה את מודל שלושת השלבים של קוטה (1999,Côté (לפיה עברו השייטים עד גיל 12 בשלב הדגימה-וההתנסות, שלב ההתמחות בגילאים 15-13 ושלב ההשקעה בגילאי 18-16. לאורך שלושת השלבים צברו השייטים נפח אימונים גדול, כאשר 30% מנפח אימוני הים שקיימו הגיע מאימונים אישיים ללא נוכחות מאמן.

בנוסף, בהשוואת נפח האימונים האישיים של שייטים שהגיעו בגיל בוגר לזכייה במדליות באליפויות העולם ומשחקים אולימפיים (סופר-עלית), לבין אלו שהגיעו להישגים נמוכים יותר (עלית), שייטי הסופר-עלית צברו שעות אימון אישי רבות יותר בגילאי 18-16.

ממצא זה עשוי להצביע על כך שאימונים עצמאיים לפני גיל 16 פחות אפקטיביים בעקבות הצורך במשוב איכותי ועקבי ממאמן, וממחיש את תרומת האימון הספונטני והמשחק מכוון המטרה בגיל צעיר, לצד צבירת שעות אימון רבות של אימון מכוון מטרה בהדרכת מאמן. עוד עולה כי שייטי הסופר-עלית חוו עלייה משמעותית בנפח האימונים והתחילו לקיים אימוני כושר סדירים בגיל מאוחר יותר משייטי קבוצת העלית.

מרבית השייטים ציינו כי קיבלו ממאמניהם תמיכה מקצועית ומנטאלית מספקת, אך במבט רטרוספקטיבי היו זקוקים ליותר עזרה בתחום המנטאלי ויותר ידע מקצועי מהמאמן. רוב השייטים, הציעו בהמלצותיהם לספורטאים צעירים להתמקד בעיקר בפיתוח יכולות מנטאליות כבר מגיל צעיר ואף להיעזר באנשי מקצוע לכך. גורמים מרכזיים נוספים התורמים להתפתחותם המקצועית של השייטים, היו הצורך באנשי מקצוע איכותיים בתחומים השונים של ענף השייט ובקבוצת אימון ומסגרת חברתית טובה במועדון.
 

מסקנות והשלכות:

ממצאי המחקר תומכים במדיניות של טיפוח ארוך-טווח של ספורטאים על פני ניסיון לזהות את הספורטאים המוכשרים בגיל צעיר והשקעת משאבים רבים בהם בלבד (התמחות מוקדמת) בענף השייט.  

לפרטים נוספים על ערן סלע