גמישות שריר ההמסטרינגס, יכולת תפקודית במשחק הכדורסל ופציעות בקרב שחקני כדורסל

שחקני כדורסל פעילים למשך תקופה ממושכת, בה הם מפתחים נוקשות בעיקר בשרירי הירכיים, המפשעה והגב התחתון. לכן, הם עוברים במהלך העונה מבדקי שדה לצמצום גורמי סיכון לפציעות.

חלקו הראשון של המאמר עוסק באנטומיית שרירי ההמסטרינגס ובקשר בין גמישות השרירים לפציעות בענף הכדורסל.

אנטומיית הגוף והשרירים הם בין הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על ביצועים גופניים. בפעילות גופנית הנושאת את משקל הגוף, קיימת חשיבות רבה לאנטומיית שרירי האזור האחורי של הירך, הנקרא שריר ההמסטרינגס. שריר זה כולל בתוכו שלושה שרירים: סמיממבנוזוס, סמיטנדנוזוס והשריר הדו ראשי, המורכב מראש ארוך ומראש קצר. שריר ההמסטרינגס מבצע פשיטת ירך וכפיפת ברך במישור החיצי, ואחראי גם ליציבה, לייצוב הליבה ולתנועת עמוד השדרה. שריר זה הינו ארוך וחוצה שני מפרקים – מפרק הברך ומפרק הירך. לכן, הוא חשוף יותר לפציעות.  

פציעות בשריר זה מדווחות כסוג הפציעה הנפוץ ביותר בענפי ספורט רבים. ענף הכדורסל הוא ספורט מגע עם תנועות מורכבות של קפיצות, שינויי כיוון והאצות, הגורמים לפציעות שלד-שריר תכופות בכל אזורי הגוף, והאזורים הנפוצים ביותר הם הברכיים והקרסול. לכן על הספורטאים לשמור על גמישות ולבצע מתיחות רבות. גמישות הינה היכולת להניע את המפרק והשרירים מסביב לו באמצעות טווח תנועה, והיא אחד ממרכיבי הכושר הגופני. מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי שריר גמיש משפיע באופן חיובי על ביצועים ספורטיביים ועל ייצור כוח בתנועה, וכי הוא מפחית סיכונים לפציעה.

בשל המורכבות בתנועות בענף הכדורסל, ישנה חשיבות רבה בהבנת הקשר בין גמישות לבין ביצועים וסיכון לפציעות. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק אם קיים קשר בין גמישות שריר הירך האחורי לבין ביצועים גופניים והאם יש קשר בין גמישות שריר הירך האחורי לבין שכיחות הפציעות בקרב שחקני כדורסל צעירים.

חלקו השני של המאמר מציג את מתודולוגיית המחקר.

כאמור, מטרת המחקר היא לבדוק האם קיים קשר בין גמישות שריר הירך האחורי לבין הביצועים ושכיחות הפציעות בקרב שחקני כדורסל ישראלים.

המחקר כלל 114 שחקני כדורסל בגילאי 18-12 מ-17 קבוצות באגודת "דור העתיד" בקריית אונו, המשחקים בעונות 2023/2022. החוקרים עקבו אחר נבדקים אלו מחודש אוקטובר עד חודש מרץ וערכו מספר מבדקים: מבדקי גובה ומשקל, גמישות שרירי ההמסטרינגס, קפיצה אנכית ומהירות מקסימלית בריצה לאורך חצי מגרש כדורסל. מבדקים אלה בוצעו בתחילת העונה ובאמצעה. בנוסף, בוצע מעקב שבועי על פניות הספורטאים לקבלת הליך רפואי, שכיחות הפציעות ורמות הביצוע.

המבדק למדידת גמישות שרירי ההמסטרינגס נקרא modified sit & reach test, בו הנבדקים ישבו יחפים על הרצפה, עם גב צמוד לקיר ורגליים ישרות, כנגד קופסת SR. הנבדקים שלחו את ידיהם קדימה מבלי לנתק את הראש והגב מהקיר והבודקים רשמו את המרחק מקצה האצבעות של הנבדק עד לקצה הקרוב של הקופסה.

המבדק שבחן קפיצה אנכית מדד כוח מתפרץ בפלג גוף תחתון. על הנבדק לעמוד עם צד הגוף לקיר ולהושיט את ידו מעלה, והבודק מסמן את גובה האצבע של הנבדק. לאחר מכן, על הנבדק לקפוץ ולסמן בגיר את הגובה אליו הגיע בעת הקפיצה. בסיום הקפיצה, הבודק בודק את המרחק בין שני הסימונים. ככל שהקפיצה גדולה יותר, כך הנבדק מסוגל לייצר יותר כוח.

החלק השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ומסקנותיו.

תוצאות המחקר מראות כי ככל שריר ההמסטרינגס ארוך יותר, כך ביצועי הניתור לגובה טובים יותר, בתחילת העונה ובאמצעה. כמו כן, ככל שהשריר ארוך יותר, כך גם ביצועי הספרינט טובים יותר, בתחילת העונה ובאמצעה. תוצאות אלה מאששות את השערת החוקרים, שישנה השפעה חיובית של גמישות שריר ההמסטרינגס על ביצועים בקרב שחקני כדורסל צעירים. בנוסף, הן עולות בקנה אחד עם תוצאות מחקרים אחרים ותואמות לספרות, המראה כי שריר ארוך יותר הוא בעל יכולת כיווץ גבוהה יותר, ובהתאם לכך הביצועים הגופניים ויכולת ייצור הכוח טובים יותר.

השערת המחקר השנייה של החוקרים, כי יש קשר בין הגבלה בגמישות שריר ההמסטרינגס לבין פציעות ופניות לטיפול רפואי לא אוששה עפ"י תוצאות המחקר. לא נמצא קשר משמעותי בין מבדק גמישות השריר לבין פניות לקליניקה בתחילת העונה ובאמצעה.

תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על חשיבות הגמישות בספורט ועל תרומתם של תרגילי גמישות לשיפור הביצועים ולמניעת פציעות.

סיכום המאמר נכתב בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא בכתב העת בתנועה