מיומנויות הגנה (2)- יורם כהן

מיומנויות שחקן המגן בכדור-יד מהיחיד לקבוצה (II)

יורם כהן - מנהל היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים במכון וינגייט

הגורמים המכריעים במערך ההגנה של מישחק הכדור-יד הם הקשר בין שני שחקנים בעמדות הגנה סמוכות ויכולתם לנצל את המיומנויות הטכניות שלהם לעבודה מתואמת.
* מאמר שני בסדרה.

המאמר הקודם עסק בדרכים לרכישת יתרונות על-ידי המתקיף במישחק הכדור-יד. למותר לציין כי יתרונות ניתן לרכוש גם במישחק ההגנה ובכך עוסק מאמר זה.מישחק ההגנה בכדור-יד מבליט בדרך כלל שחקנים בעלי מוטיבציה ונחישות ברמה גבוהה, המחפות לעתים על היעדר כישרון. כללית, הדרישות ממגן טוב באות לידי ביטוי ביכולות הבאות:

• חוסן גופני
• זריזות
• קואורדינציה בין חלקי גוף
• יכולת טכנית - שליטה במיומנויות טכניות של המגן הבודד כגון תנועה, בלימה, חסימה, 'תיעול' (הובלת המתקיף לכיוון הרצוי למגן)     וכד'
• יכולת טקטית אישית - מה לבצע ומתי
• יכולת טקטית-מנטלית - יכולת ציפייה של כמה מהלכים קדימה
• עמידה במאמץ
• מוטיבציה, נחישות, יכולת 'לחימה' וכיו"ב.

אין מטרתו של מאמר זה להדגיש את המרכיבים הטכניים של המגן הבודד אלא בעיקר את הפעולות הנדרשות ממנו לשם התמודדות עם המתקיף ואת החשיבות של ניצול המיומנויות הטכניות האישיות לעבודה מתואמת בהגנה, בעיקר בזוגות.

התנאים להצלחת המגן הבודד- בכל רגע נתון המגן חייב לחוש כי באפשרותו להתמודד עם המתקיף מבחינת שמירת מרחק ממנו (עם הכדור ובלעדיו) והיכולת להתמודד מולו בתנועות רוחב ועומק. המגן עושה זאת בדרכים הבאות:

א. תפיסת שטחים 'מסוכנים' תוך שימוש ביכולת ציפייה: המגן צריך לשאוף להיות היוזם ולא רק להגיב לפעילות המתקיף. עליו לנסות לחזות את הפעולה ולתפוס את השטח המתאים מבעוד מועד, תוך שימת לב ותגובה לשינויים אפשריים.
ב. פעולות עומק: על המגן לתפוס חלקי מגרש בעומק ההגנה (לפנים ולאחור) כדי למנוע זריקה לשער.
ג. פעולות רוחב: עליו לתפוס חלקים לרוחב המגרש כדי למנוע כניסה של המתקיפים.
ד. הטרדה מתמדת של פעולות המתקיפים: על המגן למנוע מהמתקיף לפתח מישחק באמצעים הבאים: לנסות למנוע מסירות בין שחקני ההתקפה, להאט את קצב הנעת הכדור, לגרום להתקפה למסור לשטחים לא יעילים ועוד.
ה. שמירת מרחק: המגן צריך להיות יעיל בכל הקשור לשמירה על מרחק נכון מהמתקיף: רחוק יותר כשאין בידיו כדור, קרוב יותר כשהכדור בשליטתו.
ו. פעולה מתוזמנת: העיתוי של רגע ההתערבות חשוב ביותר: מתי המגן מפריע לזריקה, למסירה או להטעיה, מתי מתבצעת פעולה לסגירת קו מסירה וכד'.
תיאום בין שני שחקנים- המיומנויות הטכניות של המגן הבודד כגון בלימת שחקן, 'תיעול', חסימה וכד' לא ייסקרו כאן אלא השילובים בין שני שחקנים היוצרים ביחד את חוזקה של ההגנה. במאמר הקודם בסדרה הודגש הצורך של המתקיף ליצור מצב שבו באמצעות משיכת שני מגינים הוא מותיר מקום לשחקן נוסף להיות חופשי. מטרת ההגנה היא הפוכה: באמצעות תנועה מתמדת על ההגנה ליצור מצב ששני מגינים שומרים על מתקיף אחד ובדרך זו למנוע ממנו ליצור יתרון.  זה ייעשה על-ידי ביצוע מתמיד של:
- תנועה לכיוון הכדור
- עיבוי מערך ההגנה ליד הכדור.

עם זאת יש להגביל את העזרה והתנועה תוך הפעלת שיקול דעת - האם המגן יכול לחזור ביעילות למקומו.
כאמור, הגורם המכריע (מעבר ביעילות מישחק ההגנה לטכניקה האישית של המגן) הוא הקשר בין השחקנים בעמדות הגנה סמוכות. הדרכים לכך הן כדלהלן:

א. חילוף: שני המגינים נשארים זה לצד זה ללא החלפת מקומות. לעומת זאת הם מחליפים את השמירה על המתקיף המשחק מולם (איור 1). החילוף מבוצע ביעילות רבה יותר בתנאי שהמגינים 'מדברים' ביניהם ויותר מכך - קיים מגע פיזי ביניהם. החילוף מבוצע בדרך כלל כאשר שני המגינים נמצאים על אותו קו, כששני המתקיפים לפניהם, או כאשר הכדור נמצא בצידה השני של ההתקפה.
ב. 'חלון': בעת החלפת מקומות של שחקני ההתקפה המגינים ממשיכים לשמור על אותם המתקיפים תוך החלפת מקומות ביניהם. (איור 2).
ג. 'חיפוי': עיבוי מערך ההגנה לכיוון הכדור, בדרך כלל מאחורי גבו של המגן (הקדמי), כדי לבצע חסימת כדור (איור 3).
ד. עזרה: תנועת המגן לשם עיבוי מערך ההגנה באזור שבו נמצא הכדור, לשם מניעת כניסתו של שחקן התקפה בין שני מגינים (איור 4). תנועה זו תיעשה בדרך כלל במידה שתאפשר למגן להגיע בזמן לשחקן שעליו הוא מופקד.
ה. התגוננות בפני חסימה ויציאה מחסימה: כפי שנסקר בגיליון הקודם, אחת הדרכים ליצירת יתרון בהתקפה היא מיומנות של חסימה ויציאה מחסימה המבוצעת בדרך כלל בין שחקן אחורי לשחקן קו. תפקיד ההגנה הוא להתגונן ביעילות מול מיומנות זו, ולשם כך קיימות שלוש דרכים מקובלות. שתי הדרכים הראשונות מבוצעות על-ידי מיומנות החילוף (ראה סעיף א' לעיל):
1. נסיגת השומר הקדמי לאחור (איור 5)
2. עקיפת החוסם מלפנים (איור 6)
3. הדרך השלישית היא התגוננות באמצעות ביצוע 'חלון' (ראה סעיף ב'): כל אחד מהמגינים ממשיך עם המתקיף שעליו הוא שומר (איור 7). טכניקה זו עשויה להתבצע אך ורק אם השומר הקדמי אינו מאפשר לחסום ו'בורח' מבעוד מועד לפנים (דהיינו נע רחוק יותר). הדבר מותנה בתקשורת מילולית ובתרגול. טכניקה זו מתאימה להגנות התקפיות.

סיכום
כפי שנאמר בפתח הדברים, מעבר לשליטה במיומנויות טכניות, ההגנה מבוססת בעיקר על מוטיבציה, ועל כן בזמן תרגול של שמירה בהגנה במהלך האימונים על המאמן לדרוש משחקניו ביצועים ברמת מוטיבציה גבוהה. מעבר לכך, מישחק ההגנה משתפר ככל שהרמה של קבלת ההחלטות גבוהה יותר, ויכולת הציפייה טובה יותר.
שני המאמרים בסדרה סקרו את הדרכים והאמצעים העומדים לרשותו של המתקיף (מאמר 1) ושל המגן (מאמר 2) במישחק הכדור-יד. ככול שהמיומנויות הטכניות של השחקן בהתקפה ובהגנה ינוצלו לשם עבודה מתואמת, כך תגבר יכולתו להבקיע שערים מחד-גיסא ולמונעם מאידך.
בסופו של דבר, כל מאמן מאמץ לעצמו גישה אישית שלפיה הוא נותן דגש רב יותר למישחק ההגנה או למישחק ההתקפה. ניתן לייחס זאת למוטו שלפיו "אם נבקיע שערים רבים יותר ננצח", או "אם נספוג פחות שערים ננצח".

למאמר הראשון בסדרה (מיומנויות המתקיף)- לחצו כאן