דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מיומנויות המתקיף (1)- יורם כהן

מיומנויות המתקיף בכדור-יד: מעבודה אישית לתהליכים קבוצתיים (I)

הטכניקה האישית של שחקן הכדור-יד, היצירתיות, האלתור ויכולת קבלת החלטות בזמן קצר הן בעלות חשיבות עליונה למישחק הקבוצתי. על האמצעים העומדים לרשותו של המתקיף במישחק הכדור-יד במאמר הראשון בסדרה.

למאמר השני בסדרה- לחצו כאן

מבוא
בעקבות השתלמות מאמנים שנערכה לפני חודשים אחדים במכון וינגייט, בהנחייתו של חווייר גרסיה קוסטה, מאמן נבחרת הגברים של פורטוגל בכדור-יד, מצאתי לנכון להכין סדרה בת שני מאמרים הכוללת סקירה מקצועית מתודית המבוססת על השתלמות זו. המאמרים מציגים התפתחות מתודית של פעולות המתקיף והמגן הבודד לטובת המישחק הקבוצתי. שני המאמרים מיועדים בעיקר למאמנים של קבוצות צעירות, למאמנים במועדונים הבית-ספריים ולמאמני נבחרות בתי-הספר.

גישות במישחק ההתקפה- ישנן שתי גישות מקובלות להנחלת עקרונות ותהליכים במישחק ההתקפה בכדור-יד:

 שימוש בתרגילים מובנים ומוסכמים: הכוונה לפעולות קבוצתיות המתוכננות מתחילתן ועד סופן כשהמטרה ברורה וידוע היכן מתחילה כל פעולה והיכן היא צריכה להסתיים (השאיפה היא כמובן להבקיע שער). לדפוס פעולה זה יש יתרון משום הקניית הביטחון לשחקנים, הנובע מהכרת המהלכים העומדים לקרות ללא הצורך ביוזמות אישיות. החיסרון, לעומת זאת, הוא ביכולתה של ההגנה לשבש את התהליך, שכן בדרך כלל הוא מובנה וצפוי.

 ביסוס מהלכי המישחק על יכולת קבלת ההחלטות של השחקנים: במצב נתון הנוצר במישחק על השחקן לבחור לבצע פעולה אחת מתוך מגוון אפשרויות; או גם תחילתה של תנועה והיכולת לבחור דרך לסיימה מתוך מגוון רחב של אפשרויות. לדפוס פעולה זה יש יתרון בשל גורם ההפתעה והיצירתיות, בתנאי שכל השחקנים בקבוצה ממוקדים ומרוכזים לקבלת כדור מפתיע. החיסרון הוא בכך שהשיטה בנויה על יכולת אישית גבוהה, ביטחון וריכוז, וכשהם חסרים השיטה קורסת. כדי לבסס את המישחק על שיטה זו יש לפתח את היצירתיות בקרב השחקנים כבר בגיל צעיר ולבסס את תהליך האימון על קבלת החלטות.

הדרך המקובלת וכנראה הנכונה היא שילוב בין שתי הגישות. כל עוד המישחק 'זורם' והשחקנים ממוקדים עדיף להשתמש בגישה השנייה - קבלת החלטות של השחקנים. אולם כאשר המישחק 'נתקע' יש לעבור לתרגילים מובנים ומוסכמים. בכל מקרה, תהליך האימון והבנייה של כדורידנים צעירים עובר דרך אימון ליצירתיות, לפתרון בעיות ולקבלת החלטות (נכונות) בזמן קצר, ובשלב מתקדם יחסית - גיל הנוער - יש להוסיף שימוש בתרגילים מובנים (בהמשך מודגמים המיומנויות והמצבים הבסיסיים לקבלת החלטות על-פי רמת הטקטיקה האישית של המתקיף, המהווה את הבסיס לכל פעולה קבוצתית).

טקטיקה אישית
שחקן התקפה חייב למשוך את תשומת-לבו של המגן השומר עליו, ולכן הוא יבצע פעולות שיגרמו למגן להיות דרוך כל הזמן. הפעולות הללו תיעשנה לפני קבלת הכדור, יחד עם הכדור ואחרי מסירתו לשחקן אחר, ובכל מקרה במרווח כזה מהמגן שימנע ממנו מלבצע עבירת בלימה למישחק ההתקפה, ומצד שני יהווה סיכון מתמיד. להלן פירוט האמצעים העומדים לרשותו של המתקיף:

יצירת מרווח פעולה
מטרת שחקן ההתקפה היא להביא למצב של 'שניים נגד אחד' או 'אחד נגד אחד' בשטח נרחב. הדבר נעשה בדרכים הבאות:
א. הטעיה  (עם הכדור ובלעדיו) - לצורך מעבר המגן או לזריקה לשער.
ב. משיכת שחקן הגנה נוסף- הטעיה או תנועה של המתקיף שלא הצליחה להביא אותו למצב של זריקה לשער תפקידה יהיה לשחרר שחקן אחר לזריקה (איור 1), או ליצור שטח פנוי שאליו עשוי להגיע שחקן אחר (איור 2).
ג. תפיסת מקום פנוי. תנועת שחקן בלי כדור אל חלל שנוצר כתוצאה ממשיכת שחקן הגנה על-ידי המתקיף (איור 2 – תנועת הקיצוני הימני).
ד. משיכת שני שחקני הגנה. אם המתקיף אינו מצליח להגיע לעמדת הבקעה בחלל שנוצר, השלב הבא יהיה משיכת שחקן הגנה ושחרור הכדור לשחקן הסמוך לו בעמדת המשחק (איור 3).

עקרונות לתיאום טקטי בין שני שחקנים ויותר
א. 'תפירה': משיכת שני שחקנים כדי ליצור יתרון מספרי באזור אחר במישחק. יצירת היתרון תלויה לא רק בשחקן הראשון אלא גם בתזמון התנועה ובכיוון של יתר השחקנים המבצעים את המשכה (איור 4). 
ב. שבירת 'תפירה': פעולה דומה לזו המתוארת באיור 4, אלא שהמשכה הוא בהחזרת הכדור בתנועה הפוכה אל הכיוון שממנו הגיע הכדור (איור 5).
ג. 'תן ולך': מסירת הכדור ותנועה לשטח פנוי פעולה חשובה במיוחד מול הגנות התקפיות (איור 6).
ד. הצלבות: החלפת מקומות בין שני מתקיפים תוך העברת הכדור זה לזה מאחורי הגוף או לפניו  (איור 7). ההצלבה מבוססת על עקרונות הטכניקה האישית: מרחק פעולה מהמגן, מיקום מול מגן, איום לשער, מסירה בתזמון נכון.
ה. חסימה ויציאה מחסימה: שחקן התקפה [בדרך כלל מעמדת שחקן קו ('פיווט')] מבצע חסימה צידית למגן השומר על השחקן שהכדור בידו ומאפשר לו מעבר לשטח ריק. המגן המקורי של ה'פיווט' עובר לשמור על השחקן שהכדור בידו ומשאירחלל מאחוריו. אל החלל הפנוי נע ה'פיווט' כדי לקבל כדור (איור 8). החסימה צריכה להיות 'נקייה'. על החוסם לזהות שטח שהתפנה ולחזור אליו. משך החסימה הוא עד שהמקשר עובר את קו הרוחב של החסימה.
ו. חסימת 'מסך': חסימת שחקן הקו - 'הפיווט' - על מגן המונעת ממנו מלצאת ולשמור על המתקיף שהכדור בידו (איור 9).              

עקרונות כלליים במישחק ההתקפה
שמירה על הכדור (כנכס היקר במישחק) וגיוון במישחק ייעשו באמצעות העקרונות הבאים:
א. כיוון הנעת הכדור: יש להניע כדור בכיוונים ובאופנים משתנים ולא בכיוון צפוי כל הזמן.
ב. קצב הנעת הכדור: יש לשנות את קצב הנעת הכדור ולהימנע ממונוטוניות גם אם זו תנועה מהירה.
ג. קצב תנועת השחקנים: קצב ביצוע הפעולות עם הכדור ובלעדיו חייב גם הוא להשתנות כדי לא להכניס את ההגנה להרגל עבודה אחיד.
ד. עזרה לשחקן שהכדור בידיו: האחריות לביצוע מסירה יעילה מוטלת על כל שחקני הקבוצה שאין בידיהם כדור. עליהם לפנות את עצמם ביעילות ולהציע עצמם לקבלת כדור (שמירה על קו מסירה).
ה. העברת כדור לכל חלקי המגרש: יש להימנע ממסירות רבות בשטח קטן.
ו. תזמון פעולות ההתקפה: יש לבצע את הפעולה הנכונה בעיתוי הנכון - תנועה בלי כדור, תנועה אל הכדור, עם כדור ותנועה לאחר המסירה.
ז. משיכת תשומת-לבו של המגן ושל שני מגינים: פורט בסעיף 2.
ח. קבלת החלטות במהירות וביעילות בפרק זמן קצר: על השחקן לקלוט ולהפנים את ההיערכות במגרש עוד לפני קבלת הכדור, וזאת כדי לקצר את זמן קבלת ההחלטה שנבחרה לביצוע.
ט. התאמת המישחק האישי לצורכי הקבוצה: היתרון הגדול של המישחק הקבוצתי יבוא לידי ביטוי בתרומתו האישית של כל שחקן על-פי כישוריו למען הקבוצה.

סיכום
המיומנויות הטכניות האישיות ויכולת יישומן במהלך המישחק, דהיינו טקטיקה אישית תוך בחירת הפעולה הנכונה בפרק זמן מינימלי, היא היסוד למישחק האישי בכדור-יד, ותרומתו לטקטיקה הקבוצתית של הקבוצה היא בעלת חשיבות עליונה.
יכולת של קבלת החלטות איכותיות ומהירות יאפשרו מישחק המבוסס על אלתורים ומציאת פתרונות יצירתיים, היעילים יותר מול הגנה ועדיפים לשימוש במישחק. קבוצה שבה שחקנים המוגבלים ביכולתם לקבל החלטות מהר וביעילות תתבסס ככל הנראה על שיטת מישחק מובנית ומתוכננת, אולם בכך תקל על הקבוצה היריבה להתגונן.
המאמר הבא יעסוק במיומנויות שחקן ההגנה – מיהיחיד לקבוצה.

יורם כהן (מתרגם ועורך) - מנהל היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים במכון וינגייט

* למאמר השני בסדרה- לחץ כאן