משחקי אתונה 2004 שייערכו בעוד שנתיים בדיוק, ימשיכו, כך יש לקוות, את המסורת שהחלה לפני עשור - זכייה במדליה אולימפית. ישראל חוגגת יובל להשתתפותה במשחקים האולימפיים: מהלסינקי 1952 ועד סולט לייק סיטי 2002.

הלסינקי, פינלנד, 1952
במשחקים האולימפיים ה- 12 במספר מאז חידש הברון פייר דה-קוברטן את המשחקים, והשניים מאז תום מלחמת העולם השנייה - משתתפת לראשונה משלחת מישראל. לצד 4,925 ספורטאים מ- 69 מדינות, שהתחרו ב- 17 ענפי ספורט - צעדו 13 ספורטאים ישראלים בענפים האישיים, שהצטרפו לנבחרת הכדורסל הישראלית. הוועד האולימפי הישראלי נעתר לבקשת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, והחליט כי חברי הסגל האולימפי בעלי שמות לועזיים יישאו מעתה שמות עבריים. הספורטאים הבולטים במשלחת היו הקופץ למים יואב רענן והאצן דוד טבק.

מלבורן, אוסטרליה 1956
במשחקים האולימפיים במלבורן השתתפו 3,342 ספורטאים מ- 68 ארצות. מבצע סיני קטע את הכנות ספורטאי ישראל למשחקים. נבחרות הכדורגל והכדורסל של ישראל ביטלו את צאתן, ובהסכמת ראשי הספורט הישראלי הוחלט על ייצוג סמלי של שלושה ספורטאים בלבד: השחיינית שושנה ריבנר, הקופץ לרוחק דוד קושניר והקופץ למים יואב רענן. שניים מראשי הספורט, חיים גלובינסקי ומרדכי בן דרור, התלוו אל הספורטאים.

רומא, איטליה 1960 
23 ספורטאים ישראלים שהתמודדו בשבעה ענפי ספורט הצטרפו ל-  3,485 ספורטאים מ- 83 מדינות, שהשתתפו במשחקי רומא. נושא הדגל בטקס הפתיחה היה האתלט גדעון אריאל, ויאיר פנטילט היה הספורטאי הבולט במשלחת. בראש המשלחת עמדו יו"ר הוועד האולימפי דאז שלום זיסמן, ומזכיר הוועד האולימפי, חיים גלובינסקי.

טוקיו, יפן 1964
14 מדינות חדשות, רובן מדינות אפריקה שזכו לעצמאות, ערכו הופעת בכורה בטוקיו והביאו לשיא של 5,140 ספורטאים מ- 93 מדינות. המשחקים, לראשונה ביבשת אסיה, אירחו 10  ספורטאים מישראל, שחציים נשר כבר לאחר התחרויות המוקדמות. שופט הכדורגל הישראלי מנחם אשכנזי שפט בהצלחה את גמר טורניר הכדורגל, שבו ניצחה הונגריה את צ'כיה 1-2.

מקסיקו-סיטי, מקסיקו 1968
5,315 ספורטאים מ- 112 מדינות התחרו ב- 18 ענפי ספורט, בגובה 2,300 מטרים מעל פני הים. המשחקים זכורים במיוחד בשל הקופץ למרחק האמריקני בוב בימון - שקבע אז, בתנאי הגובה של מקסיקו-סיטי- שיא עולם בלתי נתפס: 8.90 מ'. יוסף ענבר, ראש המשלחת הישראלית, והמנהל שמואל ללקין, הצטרפו ל- 12 הספורטאים בענפים האישיים ולנבחרת הכדורגל שהגיעה עד לרבע הגמר. זו הודחה על-ידי בולגריה רק בהטלת מטבע, לאחר שהמשחק ביניהן הסתיים בתיקו. השחיין אברהם מלמד עלה לחצי הגמר, תוך שהוא קובע שיא ישראלי ב- 100 מטר פרפר. מלמד סיים במקום הרביעי, רחוק מקום אחד בלבד מעלייה לגמר.

מינכן, גרמניה 1972 
ה משחקים שאמורים היו להיזכר בשל הישגיהם המפוארים של מרק ספיץ, קיפ קיינו, לאסה וירן, אולגה קורבוט, אולריקה מייפרט, ואלרי בורזוב ופרנק שורטר - זכורים בעיקר בשל רצח י"א ספורטאי המשלחת הישראלית. ב- 5 בספטמבר 1972 תקפה חוליית מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור' את מגורי המשלחת הישראלית, רצחה את מאמן ההיאבקות משה (מוני) ויינברג ואת המשקולן יוסף רומנו, ונטלה תשעה בני ערובה.

משא ומתן עקר וניסיון חיסול כושל של השלטונות המקומיים הביאו לרצח תשעת בני הערובה ביום למחרת. המשחקים הופסקו ליום אחד לאות אבל, על אף שהמשלחת הישראלית ביקשה להפסיקם כליל. הוועד האולימפי הבינלאומי החליט להמשיך את המשחקים, בנימוק ש"הרוח האולימפית חזקה יותר מפעולות טרור".

י"א חללי מינכן:

אליעזר חלפין, מתאבק, בן 24 במותו.
קהת שור, מאמן קליעה, בן 53 במותו.
דוד ברגר, מרים משקולות, בן 28 במותו.
מארק סלאבין, מתאבק, בן 18 במותו.
אנדריי שפיצר, מאמן סיף, בן 27 במותו.
יוסף גוטפרוינד, שופט היאבקות, בן 40 במותו.
זאב פרידמן, מרים משקולות, בן 28 במותו.
עמיצור שפירא, מאמן אתלטיקה, בן 40 במותו.
משה ויינברג, מאמן היאבקות, בן 33 במותו.
יוסף רומנו, מרים משקולות, בן 32 במותו.
יעקב שפרינגר, שופט הרמת משקולות, בן 50 במותו.

מונטריאול, קנדה 1976
4,834 ספורטאים ו- 1,261 ספורטאיות מ- 92 מדינות השתתפו ב- 21 ענפי ספורט. למונטריאול הגיעה משלחת ישראלית בת 28 ספורטאים, וביניהם אסתר רוט-שחמורוב, היחידה שנטלה חלק במשחקי מינכן, שגם נשאה את דגל ישראל עטור ב- 11 סרטים שחורים, והיתה לישראלית הראשונה שהגיעה לגמר האולימפי. הישגה של אסתר, שסיימה במקום השישי בגמר ריצת 100 מ' משוכות, עמד בראש רשימת הישגים נוספים שבהם זכו מרים המשקולות אדוארד וייץ (מקום חמישי), המתאבק רמי מרון (מקום שביעי בסגנון חופשי במשקל עד 68 קילוגרם) ונבחרת הכדורגל הישראלית שהעפילה לרבע הגמר.

מוסקבה, ברית-המועצות 1980 
פלישת הסובייטים לאפגניסטן ב- 1979 הביאה להחרמת המשחקים על-ידי הממשל האמריקני. הלחץ שהפעילו על בנות בריתם הוביל להחרמת המשחקים גם מצד רוב מדינות המערב, למעט בריטניה ואוסטרליה. גם המשלחת הישראלית נעדרה מהמשחקים בשל היענות ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, והוועד האולימפי הישראלי, לבקשת הנשיא האמריקני.

לוס-אנג'לס, ארה"ב 1984 
5,458  ספורטאים ו- 1,620 ספורטאיות מ- 140 מדינות השתתפו במשחקי לוס-אנג'לס. בטקס פתיחה מרהיב, שממנו נעדרו המשלחות מבריה"מ ומ- 19 מדינות הגוש המזרחי, צעדה משלחת ישראלית גדולה, שמנתה 33 ספורטאים שהתחרו ב- 11 ענפי ספורט. הפקת הענק בלוס-אנג'לס, שאירחה ספורטאים נדירים כמו שחקן הכדורסל מייקל ג'ורדן והקופץ למים גרג לוגאניס, לצד הרווחים הנאים בסיום המשחקים - החלה עידן חדש בתולדות המשחקים האולימפיים. הישגים ישראלים נאים היו מנת חלקם של חותר הקיאקים אבירם מזרחי, המתעמלת ננסי גודלשמיט והקלע יצחק יונסי.

סיאול, דרום-קוריאה 1988 
תשע מדינות בלבד נענו לקריאתה של קובה להחרים את המשחקים, שבהם השתתפו    6,976 ספורטאים ו- 2,430 ספורטאיות מ- 159 מדינות. את ישראל ייצגו 19 משתתפים, ב- 8 ענפי ספורט. לראשונה בתולדותיה ניצבה ישראל על סף זכייה במדליה אולימפית, אך בשל יום הכיפורים שבו נערך השיוט השני מתוך שבעת השיוטים בתחרות שייט המפרשיות, נאלצו שני השייטים יואל סלע ואלדד אמיר להסתפק במקום הרביעי המאכזב.

ברצלונה, ספרד 1992
בשנת ה- 40 להשתתפות ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים, זוכה ישראל לראשונה במדליות אולימפיות: יעל ארד במדליית הכסף ואורן סמדג'ה במדליית הארד - שניהם בג'ודו. הישג נאה רשם הקופץ במוט דני קרסנוב, שהגיע לגמר. אך המנצח הגדול של ברצלונה היה המתעמל ויטאלי שרבו מבלארוס. הוא זכה בשש מדליות זהב, והיה לכוכב המשחקים, לצד נבחרת החלומות האמריקנית בכדורסל, שהורכבה מכוכבי ליגת הכדורסל המקצוענית בארה"ב. לראשונה במשחקים הוגבל מספר הספורטאים המשתתפים ל- 10,000  ומספר הענפים ל- 25 (עם צירוף הבדמינטון וכדור הבסיס).

אטלנטה, ארה"ב 1996
10,320 ספורטאים וספורטאיות מ- 197 מדינות נטלו חלק במשחקים, שעמדו בסימן 100 שנה לחידוש המשחקים האולימפיים. הענפים החדשים באטלנטה היו כדורגל וסופטבול לנשים, כדורעף חופים ומירוץ אופני הרים. המשלחת הישראלית מנתה 25 ספורטאים, ומעל כולם בלטו השייט גל פרידמן שזכה במדליית הארד בגלשני מיסטרל, ודני קרסנוב שהעפיל בפעם השנייה ברציפות לגמר הקפיצה במוט. מקצוענים המשיכו לחדור למשחקים, ומיגל אינדוראין הספרדי, חמש פעמים אלוף הטור-דה-פראנס, זכה במרוץ אופני כביש.

סידני, אוסטרליה 2000
על משחקי סידני הכריז חואן אנטוניו סאמראנש כ"משחקים הטובים אי פעם". 10,651 ספורטאים מ- 199 מדינות השתתפו בהם. ישראל זוכה במדליה בפעם השלישית ברציפות. מיכאל קלגנוב זוכה במדליית הארד במקצה ל- 500 מ' חתירה בקיאקים, ומצטרף לשורת הישגים נאים של קונסטנטין מטוסביץ (מקום חמישי בקפיצה לגובה), ושני קדמי וענת פבריקנט (מקום רביעי בשייט מפרשיות בדגם 470).

משחקי החורף האולימפיים 1994-2002
משחקי החורף האולימפיים, שהחלו בשנת 1924 לרגלי הר ה'מון-בלאן' הצרפתי, נערכים גם הם מדי ארבע שנים. עד כה השתתפה ישראל שלוש פעמים במשחקים: במשחקי לילהאמר, נורווגיה 1994, ייצג את ישראל המחליק מיכאל שמרקין. ארבע שנים מאוחר יותר, במשחקי נאגאנו ביפן, הצטרפו לשמרקין צמד המחליקים גלית חייט וסרגיי סחנובסקי שזכו במקום ה- 14. השנה, במשחקי סולט לייק סיטי ארה"ב, גדלה המשלחת הישראלית לכדי חמישה ספורטאים. אל סרגיי סחנובסקי וגלית חייט, שזכו במקום השישי בתחרות ההחלקה האמנותית, הצטרפו נאטאשה גודינה ואלכסיי בלצקי, שהגיעו למקום ה- 19 ואולגה דנילוב שהשתתפה בריצה מהירה על הקרח למרחקים של 500, 1,000 ו- 1,500 מ', וזכתה במקום ה- 15, 23, וה- 15 - בהתאמה.

* ד"ר יאיר גלילי, מרצה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)