פנאי בקהילה- ד"ר אשר משיח
מערכת הפנאי הקהילתי, מורכבת מתת מערכות, ציבוריות מסחריות ופרטיות. בקהילה נעשים בדרך כלל, ניסיונות לתאם בין תת המערכות מבלי להדגיש את המיזוג ההכרחי ביניהן. המחלקה או הוועד הממונה על הפנאי בקהילה מנסה לעתים רחוקות להביא את הגופים הפרטיים הציבוריים והמסחריים לשיתוף פעולה ולעבודה משותפת, כתוצאה מכך תכנון הפנאי הקהילתי מערב בדרך כלל את המערכת הציבורית או הפרטית, וממעט בערוב מערכות קהילה אחרות כמו מערכת החינוך למשל . הצורך בייצוג עניני הקהילה בנושאי הפנאי בא לידי ביטוי כאשר בונים ומפתחים קהילה חדשה . הקהילה החדשה מצמיחה מתוכה או ממנה סוכני פנאי שתפקידם לתכנן לנהל ולווסת את שירותי הפנאי. ההיגיון בחלוקת שירותים קהילתיים מחייב שיווי משקל בין תת מערכות בקהילה כגון מערכת החינוך ומערכת הבריאות, וכן מיזוג והספקה של שירותים. לתוכניות של סוכני פעילויות הפנאי, יש השפעה ישירה על תכנון פעילויות בבתי ספר, באזורי מגורים, בנושאי תנועה ותחבורה, ובכל מה שקשור לפארקים לגנים ולשטחים ירוקים. כל זה חייב לשקף את העניין שיש לאנשים בפעילויות פנאי, ולהצביע על ניסיונות לשפר את חייהם, על ידי הספקת שירותים יותר יעיל. שיתוף ומיזוג בין שירותי הפנאי ולא תחרות ויציאה מהכלל הם הגורמים המרכזיים העשויים להוביל להצלחה בתכנון והפקת שירותי הפנאי הקהילתי. חשוב ביותר שתכנון הפנאי ישקף את החשיבה של תושבי המקום השונים. תכנון כזה של יחסי גומלין בין התוכניות האנכיות, תכניות הקהילה עצמה, לבין התוכניות האופקיות, מגמות ותכניות של ארגונים שונים והעניין שיש למדינה והעיר בקהילה המדוברת.
מספרות הפנאי ניתן לגזור שני מודלים לפתוח שירותי פנאי בקהילה.
מודל א-
בחברה משתנה ודינמית השינוי החברתי המתחייב והמתבקש ליותר שירותי פנאי הבאים לידי ביטוי בהזדמנויות הניתנות לתושבים, מהווה גורם מרכזי בחשיבה קהילתית. היום חייבים לשינוי בחשיבה החברתית בכדי לספק שירותים מגוונים יותר לתושבים .
העקרונות המנחים שינוי חברתי מהסוג הזה הם:
- בכדי לשנות תת- מערכת כמו למשל "שירותי פנאי ציבוריים", או חלק של מערכת כמו למשל "שירותי הנופש העירוניים", חייבים לשנות חלקים בסביבה הקהילתית.
- רצוי להתחיל שינוי זה בנקודות שבהם קיימים מתחים במערכת, מתחים מעלים את חוסר שביעות הרצון מהמצב הקיים ומעוררים מוטיבציה לשינוי המערכת.
- שינויים מרכזיים צריכים בדרך כלל לקרות במבנה היררכי ולכן צריכים להתחיל בגוף שמחליט החלטות.
- הארגונים הפורמלים והא- פורמלים צריכים להיערך ולהשתלב בתהליך השינוי.
- היעילות של תכנון שינויים קשורה במישרין למוכנותם של האנשים בכל רמות ההיררכיה לקבל על עצמם שינויים אלו ולהירתם להפעלתם.
להלן כמה דוגמאות לעקרונות שהוצגו:
- הבה ונניח שמחלקת הפנאי בקהילה מחליטה להוסיף עוד תקציב על מנת לספק יותר שירותים לציבור המבוגר בישוב התוכנית אולי תצריך להעביר חברי סגל ממחלקה למחלקה . כמו כן יתכן שיהיה צורך בהעסקת אנשים נוספים במחלקה כקבלנים חיצוניים אם כל אנשי המחלקה לא יתמכו ויעמדו מאחורי השינוי, הוא נועד לכישלון מידי אם אנשי צוות שחושבים שהמנגנון מנופח ינסו לחבל בתוכנית, או אנשי צוות שיחשבו שהבאת אנשי חוץ מסכנת את מעמדם, ינסו לחבל בתהליך, או אנשים שלא יוכלו להשתלב בשינויים החדשים, יחבלו בשינוי התוכנית תרד לטמיון.
- תפקיד האחראי לפעילויות הפנאי בקהילה ליזום ולהפיק כל העת דרכים עדכניות לפתוח פעילויות פנאי עבור אנשי הקהילה.מה יכול האחראי לפעילויות הפנאי בקהילה לעשות למען הקהילה כאשר למעשה נראה כי הוא מציע כבר את כל הפעילויות האפשריות ובכל זאת צריך לחפש רעיונות שונים להפעלת הקהילה, ותוך כדי כך למצוא למעשה אנשים חדשים שיתרמו לקהילה. אחת התשובות לסוגיה זו, היא הפעלת אנשי הקהילה, כגון:
- חנויות הפרחים בקהילה יכולות לערוך תערוכת פרחים או להציע קורס בסידור פרחים.
- תחנת המשטרה המקומית יכולה לערוך סדרת הרצאות בנושא מניעת פשעים.
- ארגוני בעלי חיים יכולים לארגן תערוכת חיות בית.
- אנשי דת יכולים לארגן הרצאות בנושאי דת וקהילה.
- חנויות אומנות יכולות לתת הדגמות.
- חוגי ריקוד מקומיים יכולים לארגן הרקדות .
- בתי מרקחת יכולים לארגן הרצאות בנושאי השימוש בסמים .
- חנויות בגדים יכולות לארגן תצוגות אופנה.
- הספרייה המקומית יכולה לארגן ערבי קריאה.
- סוכני נסיעות יכולים להציג ערבי שקופיות של יעדי נסיעה שונים.
- מסעדות ומאפיות יכולים לארגן חוגי בישול.
- מכוני יופי יכולים לארגן תצוגות לעזרי איפור.
- בתי חולים יכולים לארגן ימי עיון בנושאי בריאות ושמירתה.
- ארגוני נוער יכולים לתרום לחגים שונים.
- אוניברסיטאות ומכללות יכולים להציע מגוון אדיר של הרצאות.
- ארגוני חקלאים יכולים לארגן ערבי הרצאות.
- ארגוני ירוקים יכולים לארגן סיורים והרצאות.
- מועדוני תחביבים שונים יכולים לארגן ערבי הסברה תוך תצוגת התחביבים.
יוזמות כאלו מחזקת את הקשר בין הקהילה לבין מוסדותיה ושירותיה הציבוריים והמסחריים.
בד בבד פעילויות אלה מעשירות את עולם הפנאי שהקהילה מציעה לאנשיה יש מספר דרכים להשיג זאת אחת הדרכים היא להסתכל על כל המרכיבים שישנם והמשפיעים על המצב בנקודה מסוימת והדרך השנייה היא לראות את האינטראקציה בין האנשים המעורבים ודרכי פעולתם והעניין שהם מקדישים לרעיונות השונים .
מודל ב-
בקהילה פועלים כוחות חזקים ביותר: צרכים ומניעים אישיים, מאבקי כוחות ואי ידיעה, אוריינטציות ערכיות ושינויים ערכיים, בעיות של כוח והשפעה, ומאבקים ותחרויות בין ארגונים וקבוצות. תופעות אלו מהוות תשתית למודל פנאי שפותח על ידי סוציולוגים עירוניים האומר שיש להתחשב במערך הכוחות , בתהליך קבלת ההחלטות ובעקרונות של תכנון אסטרטגי בקהילה על מנת לפתור בעיות של פנאי ונופש בקהילה.
תהליכי פתרון הבעיות יבוצעו בשלבים כדלהלן:
- גירוי - הבאת הקהילה וראשיה למודעות שיש בעיה ולהכרה בה.
- ייזום - הבאת הצעות לפתרון על .
- מתן הכשר - מתן הכשר לתוכניות עשייה על ידי יזמים מטעם בעלי הכוח , עד לאישור ההצעות לעשייה.
- הפצת הרעיון לציבור - כי הפיתרון המוצע לבעיה כדאי ומתאים.
- החלטה ציבורית - לעשייה בפועל , מובאת בכתובים, בחירות או מדיניות - הציבור נשאל לאשר את ההצעות.
- תהליך העשייה והערכה - יישום הפיתרון בצעדים נכונים והערכת היישום.
בתהליך המוצע יכולים להתעורר מספר קשיים:
- לא ניתן זמן מספיק כדי שהתהליך יתרחש .
- לא התייעצו עם אנשי החוק .
- הקהילה שגתה בהערכתה את המחויבות החברתית שהיא לוקחת על עצמה עד השלמת המשימה.
- לא ניתן להגיע להרבה אנשים דרך ארגונים מובנים או דרך התקשורת אין מספיק תמיכה הנדרשת לתוכניות הכרוכות בפעילות חברתית.
סוכני הפנאי והנופש המהווים לעתים סוכני שינוי, חייבים להסתמך על מכתיבי החוקים, והמנהיגים המקומיים לפעמים קשה מאוד למצוא את אותם מנהיגים מקומיים, שאולי ללא תמיכתם כל תוכנית מועדת לכישלון.
אחד מהעקרונות הבסיסיים של פיתוח ארגון קהילתי הוא מעורבות של המשתתפים בתהליך התכנון. הדבר חשוב ביותר בכל מה שקשור לפנאי ונופש הנופש קיים כדי לענות לצרכי הציבור וצורתו ותוכניותיו משקפים את רצון הציבור.
לתכנון הפנאי בדרך כלל יש ארבעה שותפים :
- סוכן הפנאי
- בעלי מקצוע המספקים את שירותי הפנאי
- המשתתפים בפועל בפעילויות הפנאי
- הקהילה
כדי שהשותפות בין ארבעת הגורמים הללו תעבוד על מחלקת הפנאי בקהילה:
- ליידע את המשתתפים על הבעיות שעומדות בפני המחלקה.
- לספק למשתתפים הזדמנויות לשוחח על הבעיות.
- להודיע לשאר התושבים על הבעיות שקיימות במחלקה והתוצאות של השינויים, אם יהיו.
- לפרסם באופן ישיר את שירותי הפנאי, גם אם זה יצריך מסע שכנוע .
- להפעיל לחץ על פוליטיקאים וגופים תחיקתיים, על מנת להעביר הצעותיה .
- לרתום את מוסדות החינוך ומוסדות ציבוריים אחרים לפרסום ושיווק.