מוזיקה ולימוד מיומנויות- פרופ' רוני לידור

מוזיקה ולימוד מיומנויות- פרופ' רוני לידור

מוזיקה ולימוד מיומנויות מוטוריות

האזנה למוזיקה עשויה לשפר ביצועים מוטוריים, משום שמיקוד הקשב הוא בגירוי חיצוני - במוזיקה - ולא בביצוע עצמו. המוזיקה תסייע גם בלימוד פעילויות בעלות קצב קבוע כמו ריצה, רכיבת אופניים, תרגיל בהתעמלות ואפילו ... צעד וחצי בכדורסל.

מחקרים בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ הגופני מדווחים שאדם המבצע פעילות גופנית - אירובית ואנאירובית - עשוי להפיק תועלת מהאזנה למוזיקה בשלושה מועדים שונים: לפני הפעילות, במהלכה ולאחריה (טננבאום וחבריו, בדפוס):

* לפני הפעילות: האזנה למוזיקה משמשת את הספורטאי כאמצעי להכנה מנטלית לפני אימון או תחרות (ויינברג וגולד, 1999): אחד יבחר במוזיקה שקטה כדי להירגע לפני תחרות 'מלחיצה', ואחר במוזיקה קצבית ומהירה כדי לעודדו ולהגביר את מוכנותו הפסיכופיזיולוגית.

* במהלכה: ספורטאי המבצע פעילות אירובית קשה וממושכת כמו רץ למרחקים ארוכים עשוי להתעלם מהקשיים שהוא נתקל בהם במהלך הריצה, כמו כאבי רגליים ותחושות לא נעימות, באמצעות מיקוד הקשב במוזיקה מוכרת ונעימה התואמת את קצב ריצתו.

* לאחריה: השפעתה החיובית של המוזיקה עשויה לבוא לידי ביטוי גם לאחר הפעילות, בעיקר כשמדובר במאמץ גופני ממושך ותובעני. הספורטאי עשוי להירגע מהר יותר ולחזור ל'מצב יציב' הן פיזיולוגית והן פסיכולוגית.

מטרתו של מאמר זה היא לבחון את השילוב של האזנה למוזיקה בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות. לספורטאי מיומן קל יותר להפנות את הקשב לגירויים שאינם קשורים לביצוע כמו מוזיקה, משום שהוא שולט היטב בדפוסי המיומנות ואינו נדרש לחשוב במודע על מה שהוא עושה. אך גם לומד המתחיל, שאינו שולט עדיין בדפוסי התנועה, יכול ללמוד להפנות את הקשב לגירויים שאינם קשורים במיומנות, והאזנה למוזיקה עשויה לסייע לו בכך.

שימוש במוזיקה בשלבים ראשונים של הלמידה המוטורית

תהליך רכישת המיומנויות המוטוריות מכוון גם לשימושים עממיים יותר שאינם עומדים במבחן התחרות וההישג. כדי לייעל תהליך זה על המורה והמאמן לטפח סביבת למידה עשירה המותאמת לצורכי הלומד (לידור, 2001), והשימוש במוזיקה ככלי המשביח למידה עשוי לסייע להשיג יעד זה. כדי להקל על הלומדים מורים רבים מפרקים את המיומנות המוטורית השלמה לחלקים, ואכן עדיף לתרגלה בחלקים בסביבה שבה הלומד אינו נדרש לשנות את דפוסי התנועה שלו ואת האופן שבו הוא מעבד מידע ומקבל החלטות. בסביבה כזו ניתן להגביר את מודעות הלומד לקצב הביצוע של חלקי המיומנות ושל המיומנות כולה, ואחת הדרכים לכך היא באמצעות קטע מוזיקלי. שילוב מוזיקה המתאימה לקצב הנדרש לשם ביצוע יעיל של המיומנות עשוי להקל על הלומד להטמיע את דפוסי התנועה הנלמדים.

מיומנויות מוטוריות כמו צעד וחצי בכדורסל, שלושה צעדים בכדור-יד, קפיצה משולשת באתלטיקה ותרגיל קרקע בהתעמלות מבוססות על קצב תנועה מסוים. הלומד חסר הניסיון עשוי להפנים את הקצב הנדרש אם יאזין לקטע מוזיקלי המתבסס על קצב זהה. גם מיומנויות שאינן בנויות על קצב קבוע ואחיד כמו קפיצה לרוחק או כדרור בכדורגל ניתן ללמוד כאשר ברקע מושמעת מוזיקה מתאימה. מיקוד הקשב בגירוי חיצוני (מוזיקה) יגרום ללומד להתנתק חשיבתית מהמיומנות עצמה ומגופו הוא. הנחיות אלו מבוססות על מחקרים שבחנו את ההשפעה של ההאזנה למוזיקה על משתנים הקשורים לביצועים מוטוריים כמו ריצת 100 מ', שחייה ורכיבת אופניים - פעילויות הבנויות על קצב קבוע שאינו משתנה כמעט במהלך הביצוע. נראה שהמוזיקה מסייעת למבצע לטפח את קצב הביצוע הנדרש [קורא המבקש לעיין בהליכי המחקרים ובממצאיהם מופנה לסקירת הספרות במאמר של טננבאום וחבריו (בדפוס)].       

שימוש במוזיקה בשלבים מתקדמים של הלמידה המוטורית

גם במהלך תרגול המיומנות, לאחר הפנמת דפוסי התנועה, הלומד הוא עשוי להיעזר במוזיקה. הדבר דומה לפעילות גופנית ממושכת: המוזיקה עשויה לגרום לו להתמיד בפעילות, לנתק את החשיבה מהביצוע עצמו, להפנות את הקשב לגירויים חיצוניים ולפעול כמו 'במצב אוטומטי' (כאמור, חשיבה כזו מאפיינת לומדים מתקדמים בעלי רמת שליטה טובה במיומנות הנלמדת). במקרה כזה על המורה לחינוך גופני לבחור קטע מוזיקלי פופולרי ונעים להאזנה על-ידי מרבית הלומדים בכיתה [גם הנחיות למידה אלה מבוססות על מחקרים שבחנו את השפעתם של סוגים שונים של מוזיקה על יכולת ההתמדה של המבצע (שם)]. כמו כן ניתן למצוא עדויות לצורך של הלומד להפנות את הקשב לגירויים חיצוניים שאינם קשורים במיומנות הנלמדת ובסביבת הלמידה/ביצוע (לידור וינוביץ, טרם פורסם). 

שימושים נוספים של המוזיקה בלמידה מוטורית

התרומה הפוטנציאלית של האזנה למוזיקה עשויה לבוא לידי ביטוי גם בחלקים ה'עוטפים' את תהליך הלמידה כגון בחלק המכין של השיעור או בעת ההרפיה בסיומו (אמיר, 1999). מטרת החימום אינה רק להכין את המערכות הפיזיולוגיות אלא גם להפעיל תהליכים קוגניטיביים כמו קשב, עיבוד מידע, קבלת החלטות ומתן משוב עצמי. האזנה למוזיקה עשויה לאפשר ללומד להיכנס ביעילות לתהליך הלמידה, לחדד את הקשב הנדרש ולהיות עירני להנחיות המורה. בחלק המסיים של השיעור היא עשויה לסייע ללומד להירגע ולהתאושש.

נראה אם כן, שהלומד עשוי להפיק תועלת מהאזנה למוזיקה לפני הלמידה, במהלכה ובסיומה. אין זה אומר שכל מיומנות מוטורית ניתנת ללמידה תוך האזנה למוזיקה, אולם ניתן בהחלט לשלב מוזיקה בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות רבות ומגוונות.

המלצות למורה לחינוך גופני

מורים לחינוך גופני המעוניינים לשלב מוזיקה בתהליכי הלמידה יכולים לעשות זאת במגוון דרכים (אמיר, 1999; לידור, בלומנשטיין ובר-אלי; 1998). אמיר מתארת בספרה כיצד המוזיקה עשויה לשמש כלי טיפולי בקרב ילדים ומבוגרים, כולל בשיעורי תנועה ופעילות גופנית. לידור, בלומנשטיין ובר-אלי מספקים המלצות כיצד להאזין למוזיקה בפרקי זמן שונים של פעילות גופנית אירובית. לטענתם, כדי להפיק תועלת מהאזנה למוזיקה, סוגי הקטעים המוזיקליים שנבחרו להשמעה בתחילת החימום ובסיומו צריכים להיות שונים זה מזה, וכך גם בתחילת הביצוע המוטורי ובסיומו.   

להלן שלוש המלצות למורים כדי להפיק תועלת מהשמעת מוזיקה במהלך השיעורים:

1. קטעי מוזיקה מסוימים מתאימים לשלבים הראשוניים של הלמידה וקטעים אחרים לשלבים מתקדמים יותר. יש לבחור את סוג המוזיקה בהתאם למטרות הלמידה ויעדיה הספציפיים ולשלבים שבהם נמצא הלומד. אם בתחילה המטרה היא לסייע ללומד לפתח קצב לשם הפנמה יעילה של דפוסי המיומנות, הרי בשלבים מתקדמים המוזיקה נועדה לסייע לו להפנות את הקשב הרחק מגופו ומהמיומנות הנלמדת.

2. על המורה להרגיל את הלומד להאזין למוזיקה. האזנה חד-פעמית תקשה עליו להפיק ממנה תועלת.

3. האזנה קבוצתית למוזיקה שונה מהאזנה אישית. מומלץ למורה לבחור קטעים מוזיקליים המתאימים לקבוצת לומדים, ורצוי מוזיקה מוכרת המשרתת את שלב הלמידה ואת מטרותיו. במשך הזמן ניתן לבחור קטעים מוזיקליים לא מוכרים, שתהיה להם השפעה חיובית על הלומדים.

רשימת מקורות

1. אמיר, ד. (1999). להיפגש עם הצלילים: תרפיה במוזיקה. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן.

2. לידור, ר. (2001). אסטרטגיות ודרכי למידה להכשרת המורה בתחום המוטורי: מההיבט הטכני אל ההיבט החשיבתי. תל-אביב: מכון מופ"ת.

3. לידור, ר., בלומנשטיין, ב., ובר-אלי, מ. (1998). מוזיקה ופעילות גופנית (חלק א'). עולם הריצה, 85, 27-26.

4. Lidor, R., & Yanovitz, R. (manuscript submitted for publication). The generalizability effect of attentional strategies across ball-throwing performances. 

5. Tenenbaum, G., Lidor, R., Lavyan, N.Z., Morrow, K., Tonnel, S., Gershgoren, A., & Meis, J. (in press). The role of music in coping with extraneous physical exertion. Psychology of Sport and Exercise.

6. Weinberg, R.S., & Gould, D. (1999). Foundations of sport and exercise psychology (2nd ed.). Champaign, Il: Human Kinetics.

פרופ' רוני לידור - המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

ד"ר בוריס בלומנשנטיין - המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט