"לקפוץ לפינה הימנית או לשמאלית?" - יכולת הציפייה של השוער בעת בעיטות עונשין מ-11 מ'
בעיטות עונשין מ-11 מ' אינן שכיחות במשחק הכדורגל. עם זאת, למרות שכיחותן הנמוכה הן מכריעות לא פעם את תוצאת המשחק. בעת ביצוע הבעיטה נוצר מעין דו-קרב חשיבתי בין הבועט לבין השוער: הבועט אינו מעונין לחשוף כיצד יבעט את הכדור למסגרת השער, ואילו השוער מעוניין לגלות, מוקדם ככל האפשר, לאיזה כיוון ולאיזה גובה, ייבעט הכדור. במצבים אלו הבועט נמצא בעמדת יתרון שכן הוא יודע מה שהוא מתכוון לבצע. לעומתו השוער, נמצא במצב של התגוננות ושל אי-ודאות, ולכן הוא מנסה לנצל רמזים סביבתיים שיסייעו לו לחזות מבעוד מועד את מעוף הכדור באוויר, עוד לפני המגע בין כף רגלו של הבועט לבין הכדור. מאמר זה מתמקד ביכולת הציפייה (anticipation) של השוער בעת מצבים שבהם נבעטות לעברו בעיטות עונשין מ-11 מ'. שתי מטרות למאמר זה: האחת, לסקור סדרה של מחקרים(חמישה מחקרים תיאוריים ומחקר התערבותי אחד) שבחנו בתנאי מעבדה מבוקרים את יכולת הציפייה של שוערים מנוסים ולא-מנוסים בכדורגל מקצועני למחצה, בעת בעיטות עונשין מ-11 מ'. השנייה, לבחון את יישום הממצאים בעולים מסדרת מחקרים זו בעת תהליכי למידה של שוערים צעירים את המיומנויות הקוגנטיביות. במאמר מבחין בין סביבות ביצוע קבועות למחצה ובין סביבות ביצוע משתנות והוא בוחן היבטים של יכולת הציפייה של השוער בסביבות ביצוע קבוצות למחצה.
לצפייה במאמר -
לחץ כאן