מה זה צ'י קונג

לפני 25 שנה חייתי ביפן. במהלכן טיפלתי בקליניקה לצ'י קונג במשך 5 שנים.

הקליניקה נוהלה על ידי מאסטר WEN, שניהל בעברו קליניקה מפוארת לטיפול בצ'י קונג בשנחאי.

הוא ברח מסין הקומוניסטית ליפן בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת.

שם פגשתי אותו והוא היה לימים מי שאני חב לו תודה על שהוביל אותי צעדים הראשונים במסתרי הצ'י קונג.

נתבקשתי ללמד את הממתינים לטיפול בכניסה לקליניקה "תרגילים טיפוליים" בצ'י קונג.

כששאלתי את ה"מאסטר" לפי איזה קריטריון? ענה לי למרבה ההפתעה... כן, באמת צריך להמציא "מרשם טיפולי", חפש במגוון התרגילים שלמדת ממני! תהיתי היכן חבויה האינפורמציה הסודית הסינית ולמה זקוקים - ממי שמגיח משלהי המאה ה-20 ועוד לא סיני, לארגן אותה בסדר חדש? מה זה צ'י קונג?
ידעתי שהושמדו ספרים ונכלאו מאסטרים לצ'י קונג בתקופת "המהפכה התרבותית" בסין בשנות ה 60- 70.

כך הושמדה תרבות שלמה.

הבנתי שלסין של היום שמדביקה בקצב את שיגעון הישגי המערב, חשיבותו של ידע זה נדחק לפינה.

אך לי הוא נראה כחיוני מדרגה ראשונה לחקר מהות קשר גוף נפש אותו חקרתי במרץ בתחילת העשור השלישי לחיי.

הבנתי שכדי למלא את המשימה אני צריך לשחזר כל פיסת אינפורמציה שהכרתי שתבנה "מילון טיפולי" זה, או למצוא בתוכי באינטואיציה פנימית, דרך לאותם "סודות אבודים".

למרבה הפלא, גיליתי שמה שעמד לרשותי באופן גלוי: רפרטואר התרגילים מאמנויות הלחימה הסינית, נתן רמזים נפלאים לעולם נסתר זה.

בראש ובראשונה הייתה זו אמנות לחימה סינית פנימית הנקראת: "שינג אי". הפועלת על בסיס:" 5 – היסודות" המוכרים ברפואה הסינית, הקיימים באמנות לחימה זו ללא הסתר.

אמנות לחימה זו אמנם נתנה לי כוון אך לא שיטה סדורה.

בתחילה בניתי את סדרת " 5 – היסודות". היא קבעה עבורי בסיס לבניית: מודל טיפולי בתנועה שלם, אותו התחלתי בפיתוח.

לצורך בניית המודל ללימודי צ'י קונג נעזרתי במיזוג של שלשה תחומים אשר שמשו לי השראה לבנייתו.
הראשון: מאמנויות לחימה- א. ה-טאי צ'י ב. ה-שינג אי, ג. ה-פא קואה.
השני: מסגנונות צ'י קונג מסוגים שונים שהכרתי.
השלישי: ממודל המרידיאנים הפרושים על גופנו הלקוח מהרפואה סינית.

מדוע? כל תנועה בגופנו, מניעה ומזרימה אנרגיה באופן ובכוון מסוים.

בשפת הרפואה הסינית: פותחת וסוגרת מעברים במרידיאן המחובר לאיבר פנימי המייצג יסוד בטבע.

חיפשתי ומצאתי תנועה מושלמת שתניע כל מרידיאן באופן היעיל ביותר תוך שימוש ב – "חוק המאמץ המזערי". כך נבנתה סידרת הדגל לה קראתי: "5 היסודות" כחלוץ לסדרות ה"חמישיות" הרבות שבאו אחריה.

קבעתי כללי ברזל תנועתיים לכל יסוד- המחוללים את הריפוי בתנועה והם:

מתכת- בתנועה מעלה מטה, המילה המאפיינת את תנועתה היא דחיסה.
מדוע? כי זה החומר הכבד ביותר ותנועתו מזכירה את נשירת העלים שבסתיו.
מים- בתנועה ימינה שמאלה, המילה המאפיינת את תנועתה היא זרימה.
מדוע? כי תנועת זרימת המים בנחלים מזוגזגת ונעה ימינה ושמאלה.
עץ- בתנועה קדימה אחורה, המילה המאפיינת את תנועתה היא פריצה.
מדוע? כי התרחבות טבעות ליבת העץ מבטא שנים אחורה את פוריות/אי פוריות השנה.
אש- בתנועה מתפשטת, המילה המאפיינת את תנועתה היא פיזור.
מדוע? חום האש מתפזר לכל הצדדים באופן שווה בספיראלה החוצה.
אדמה- בתנועה מתמקדת, המילה המאפיינת את תנועתה היא ריכוז.
מדוע? כי חוק משיכת כדור הארץ פועל על הכל מהחוץ פנימה.

כיצד נולדה השיטה

היו אלו ימי שוטטות חיפוש ותהייה ברחבי הודו.

ריצדו במוחי מחשבות על מהות החיים, שאלות על גבולות הרפואה הסינית ועוד.

הצ'י קונג שלמדתי עדיין לא הבשיל בתוכי ככלי מיומן לשימוש.

עלו בי ספקות רבות.

שאלתי אם אני חי באשליה שאני נוטה לקבל את המסורת של המורים מהם למדתי כאורים ותומים.

או שצריך לעבור זמן לספוג, להפנים, להבין, לצמוח ולתת לחוויות האישיות שלוו את דרכי להבשיל לכדי בנייה חדשה המותאמת לתפיסה המערבית ממנה הגעתי.

אפשר לראות את ההרפתקה של אותם ימים כפרשת דרכים שהובילה אותי להתבוננות עמוקה פנימה. אולם התרבות הסינית ממנה ינקתי רעיונות שונים ומשונים לא איחרה ללבוש צורה דווקא באופן מפתיע למדי... היה זה בזמן ארוחת צהריים שגרתית בה התעקשתי להסביר לתיירת שמצאתי "קורבן" לרצף התהיות הקודחות במוחי.

תוך כדי שיחה, עלתה השאלה: מה מקשר את הצ'י קונג- לדאו: הפילוסופיה הסינית?

כדי ליצור רושם של סדר שלא בהכרח היה שם, עלעלתי בראשי במעיינות הידע אותם אגרתי בקפידה בלימודי הפילוסופיה שבאוניברסיטת תל אביב.

גייסתי את מיטב כוחות הרטוריקה שעמדו לרשותי וניסיתי ליצור השוואה מתבקשת בין התנועה בצ'י קונג, לעקרונות הפילוסופיים של תורת הדאו שהכרתי. ראשית יצאה מפי את ההגדרה הקלאסית "הרמוניה עם הטבע". כדי למלא את החסר הסברתי בחשיבות יתר שהצ'י קונג שואב את מקורותיו ותנועותיו מדימויים של תנועות החיים בטבע, כמו מעוף הציפור פיתול הנחש, צמיחת קנה הבמבוק וכ"ו.
התיירת המחויכת אמנם קנתה את החבילה, אבל בתוך עצמי הרגשתי שטחי ונבוך.

לפתע צץ במוחי רעיון: שכוונת הסינים הקדמונים ל"הרמוניה עם הטבע" לא הייתה בחיקוי תנועתי.

אלא בהשראה שבאה מתוך התבוננות בעולם החי, הצומח והדומם שמסביבם. זוהי מטאפורה של תהליכים בטבע המתגלים בסימנים מוסכמים שיכולים להתבטא בתנועת גופנו. קשר זה צץ בהתמדה כדי לאחד בין כל התופעות שחושינו קולטים ומתאר את התמצאות האדם במרחב. לפענח אותו אפשר באמצעות האינטואיציה.

הבנתי שקשב מעמיק ומתמיד לחוקי הטבע ימצא סדר במחזוריות חילוף העונות.

בגווניי הצבעים המשתנים, בקולות השונים, בריחות באוויר ושאר התופעות הנקלטות בחושינו.

"תדר" זה מתחלף בכל עונה, מבטא לא רק אקלים של אותה עונה, אלא מכלול של התרחשויות.

תופעות אלו מטביעות את רישומן בגופנו הנתון ל"גשם" השפעתן.

למשל: תדר הצבע הנפוץ בחורף: הכחול, משפיע ישירות על תחושתנו הרגשתנו ולהתנהגותנו.

דוגמה לכך: בשפה האנגלית היא המושג TO FEEL BLUE- מחבר בין תחושה לרגש.
קשב בו זמנית פנימה- לתהליכים בגוף והחוצה - לסדרי הטבע השונים, הביאה אותי למציאת: "מילון תרגילים", שתאמו והשתלבו עם אותם "תדרים".

מילון זה יבטא את סדר היקום.

רעיון שמופיע במסורת הסינית הקדומה באסטרולוגיה, בפנג שווי, וברפואה.

תמציתו בעיקרון: 5 תהליכים המלווים כל אירוע בחיינו.

מכאן כווני תנועת גורמי הטבע, הטעמים, הצבעים, הצלילים והיסודות. את פענוח הידע הסתירו הסינים מעיני זרים ואולי גם מעצמם.
היכן אבד המילון? מדוע הוא לא קיים כקודקס בנוי לתלפיות המציג שיטה? היעדר תשובה הניע אותי ליצור שיטת התבוננות שמבחינתי פתוחה לכל המעוניין להמשיך ולהתחדש בתחום.

לשיטה קראתי- צ'י קונג "חילוף העונות".

למידע נוסף - סיני הראל 052-2526674