יורם אהרוני | אתלטיקה | 28/02/2021

ירידה בהישג במרתון של רצים שירדו משלוש שעות בחמישה עשורים שונים

(בתמונה: ג'ון בנויט-סמואלסון בעת מירוץ שדה בשנת 2011)

תקציר מאמר שהתפרסם ב-Frontiers in Physiology

המחברים, בכללם מנצח מרתון בוסטון בשנת 1968, אמבי ברפוט (Amby Burfoot) מצאו באתר האינטרנט של Association of Road Race Statisticians,  שלושים ותשעה גברים  ואישה אחת (המנצחת במרתון האולימפי ב-1984, ג'ון בנויט-סמאולסון) שהצליחו לקבוע זמן של פחות מ-3 שעות במרתון בחמישה עשורים שונים החל משנות ה-70 של המאה העשרים ועד לעשור השני של המאה ה-21 (רשימת הרצים שעשו זאת עד 2017 מופיעה במקור מספר 3).

ההישג הטוב בכל עשור

נתונים על ממוצעי גיל הרצים והישגיהם הטובים במרתון בכל עשור מופיעים בטבלה מספר 1:

קבוצות הגיל בהן הייתה ההגעה לשיא

טבלה מספר 2 מציגה את  מספר הרצים שהשיגו את שיאם האישי בקבוצות גיל שונות

ההפרש הממוצע בין המרתון הראשון לאחרון שנלקחו בחשבון היה 32.9 שנים. 11 מהרצים היו בעלי שיא אישי מתחת 2:20 שעות ושלושה ירדו מ-2:15 שעות: הידקי קיטה מיפן (נולד ב-1952) שקבע ב-1978 2:11:05, ב-1983 2:10:30 וב-2010 2:43:24. בין יתר הישגיו היה מקום שני במרתון פוקואוקה בשנת 1978, כאשר מרתון זה היה אחד החשובים בלוח השנתי של המרתונים. ולדימיר קוטוב מבלרוס (נולד ב-1958) קבע ב-1979 2:13:26, ב-1980 הוא קבע את שיאו האישי 2:10:58. ב-1994, בגיל 36 עדיין היה רץ ברמה גבוהה עם 2:11:43, ב-2004 רץ את המרחק ב-2:22:02 וב-2011 ב-2:30:24. הוא סיים רביעי במרתון האולימפי במוסקבה 1980.   הוא עבר להתגורר בדרום אפריקה והצטיין גם במרוצי אולטרא-מרתון ובין היתר ניצח 3 פעמים במרוץ הקומרדס למרחק של 89 ק"מ. ההישג האחרון במרתון הרשום לו הוא 2:34:33 בשנת 2013. דאג קרטיס (נולד ב-1952) מארה"ב קבע 2:22:14 ב-1979, 2:13:24 ב-1983 ו-2:54:01 ב-2010. קרטיס ירד 76 פעמים מ-2:20 (12 מהם בשנה אחת!) וירד 200 פעמים מ-3 שעות. הפעם ה-200 הייתה בשנת 2013 אז קבע, בגיל 61,  זמן של 2:59:03. הרקורד של בנויט-סמואלסון (נולדה ב-1957): 2:35:16 ב-1979, 2:21:21 ב-1985, 2:26:54 ב-1991, 2:39:59 בשנת 2000 ו-2:47:50 ב-2010. ב-2013 היא קבעה 2:50:29 וב-2019 3:04:00. 
חלק מהרצים היו בעלי שיאים אישיים של יותר מ-2:40 שעות ואפילו יותר מ-2:50 שעות ואצל אלה הירידה בהישגים עם הגיל הייתה נמוכה יותר. 73% מהרצים הגיעו לשיאם בין גיל 25 ל-34 והגיל הממוצע של ההגעה לשיא היה כ-29 שנים. ברוב המקרים השיא האישי הושג אחרי כחמש שנים מהמרתון הראשון. כאשר הגיעו הרצים לגיל 40 הזמן שלהם היה דומה לזמן במרתון הראשון. רוב הרצים קבעו את הישגם הראשון ב-1978/9 ואת הישגם הטוב בעשור השני של המאה ה-21 הם קבעו ב-2010/2011. חמישה מתוך הרצים הצליחו לקבוע הישג מתחת 3 שעות גם בעשור השלישי של המאה ה-21, כלומר בשנת 2020.
ממוצע הירידה בהישג של 40 הרצים הוא 0.7% בשנה. מחקרים דומים שנעשו על שחיינים ורוכבי אופניים הראו ירידה בשיעור נמוך יותר בהישגים עם העלייה בגיל. הסיבה לירידה החדה יותר בהישגים במרתון היא כנראה השחיקה הגדולה מאד של הגוף כתוצאה מאימוני ריצה, במיוחד של אימונים לריצת מרחקים ארוכים מאד.

מקורות:

1.Romuald Lepers , Amby Burfoot and Paul J. Stapley. Sub 3-Hour Marathon Runners for Five Consecutive Decades Demonstrate a Reduced Age-Related Decline in Performance. Front. Physiol., 23 February 2021 | https://doi.org/10.3389/fphys.2021.649282
2. Amby Burfoot. 5-Decades Sub 3-Hour Marathoners Analyzed. PodiomRunnner, 25.2.2021
3. Five Decades of Sub-3:00 Marathons.   https://arrs.run/TR_5Decades.htm

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.