יורם אהרוני | אתלטיקה | 24/12/2016

מירוטס ייפטר

לזכרו של מירוטס ייפטר (Miruts Yifter)

היום הגיעה הידיעה המצערת על פטירתו של הרץ האתיופי מירוטס ייפטר. שנים רבות אפף מסתורין את שנת הולדתו ונזרקו לאוויר השערות שונות שנעו בין 1938 ל-1944.

ב – 1971 הגיע לתחרויות "כינוס הפועל" קיפצ'וגה קיינו מקניה, אלוף ריצת 1500 ושני ב – 5000 במקסיקו-סיטי. ריצת ה – 5000 שהתנהלה על מסלול הפחם של אצטדיון רמת-גן הייתה אולי הריצה האיכותית ביותר  שנראתה אי-פעם בישראל. שני קנייתים , קיינו  ומוזס התמודדו מול שני אתיופים: אחד בשם פיטנוזא והשני היה מירוטס ייפטר. האתיופים ניסו להתיש את קיינו לכל אורך הדרך וההובלה התחלפה פעמים רבות. בסיום פרץ ייפטר בסיומת חזקה וניצח עם 13:52.6 דקות לפני קיינו 13:53.2.

ייפטר זכה במדליית הארד ב-10,000 מ' במשחקי מינכן 1972 (27:40.96) כאשר סיים אחרי לאסה וירן מפילנד (27:38.35 – שיא עולם) והבלגי אמיל פוטמנס (27:39.58).  זמנו של ייפטר במינכן נותר היה כמובן שיא אישי והוא לא שיפר אותו עוד.

ב – 1977 החלה IAAF במפעל הגביע העולמי בו התחרו נציגי חמש היבשות ובנוסף להן נבחרת ארה"ב  ושתי המדינות הראשונות בתחרות גביע אירופה. בתחרות בדיסלדורף התנהלו שמונה המשתתפים ב-10,000בקצב איטי עם קילומטרים שחלקם היו מעל 2:50 דקות והשמיני איטי במיוחד: 3:00! מירוץ כזה התאים במיוחד לייפטר וזיכה אותו מאז בכינוי "שיפטר" (מחליף הילוך): את הק"מ האחרון הוא עבר ב – 2:28, 400 אחרונים: 53.9, 200 אחרונים:  כ-26 שניות! את ההובלה הוא לקח רק 270 מטר מהסיום וברח למזרח-גרמני יורג פטר וההולנדי יוס הרמנס. הזמן היה כמובן איטי – 28:32.3.

בריצת ה-5000 מ' במפעל התחיל האקשן במחצית הדרך כאשר את ההובלה נטל הבריטי ניק רוז ואליו הצטרפו ייפטר והאוסטרלי דיויד פיצמונס. רוז המשיך להוביל עד ההקפה האחרונה כשלשלישיית המובילים הצטרף גם מרטי ליקורי מארה"ב שסגר פער של 25 מטרים. ייפטר פרץ כרגיל 300 מטר מהסיום ורק ליקורי ניסה לתת לו פייט. לרגע היה נראה כאילו ליקורי יעבור את ייפטר אך בכניסה ליישורת האחרונה דאג ייפטר להבטיח את ניצחונו. הוא סיים ב-13:13.82 (שיא אישי) לפני ליקורי – 13:15.06. 400 המטרים האחרונים: ליקורי – 53.6 ש', ייפטר – 53.9.

ב – 1979 נערכה במונטריאול, קנדה, המהדורה השנייה של הגביע העולמי. מירוטס ייפטר חזר וניצח ב – 10,000. זמנו הפעם היה 27:53.07 והחצי השני היה כולו דו קרב פרטי ביין קרייג וירג'ין מארה"ב  וייפטר שכרגיל החליף הילוך ביישורת האחורית ופתח יתרון של יותר מ-6 שניות על וירג'ין שסיים ב- 27:59.55. את ה-300 האחרונים עבר ייפטר ב-38.9 ש'. הוא ניצח גם ב – 5000  "באופן המקובל" – 300 אחרונים על 38.6 ש' והשלים דאבל כפול (ניצחונות ב – 5000 ו – 10,000 בשתי המדורות הראשונות של הגביע העולמי). הרץ המופלא הזה שהיה כבר בן 35, החמיץ כמובן את המשחקים האולימפיים במונטריאול בגלל חרם מדינות אפריקה על המשחקים אבל נעדר גם מריצת ה – 5000 במשחקים במינכן, ארבע שנים קודם לכן. הוא נרשם למירוץ ואפילו הגיע לאזור החימום אך "נשכח" שם וכאשר הגיעו מאמניו לחפש אותו זה כבר היה מאוחר מדי: המקצה שלו כבר יצא לדרך. כאשר חזר לאתיופיה עם מדליית הארד מהמרחק הכפול במקום להתקבל כגיבור לאומי הוא הואשם כי החמיץ בכוונה את הריצה ל – 5000, הועמד לדין, נמצא אשם ונשלח לכלא! את הכנותיו למשחקי אפריקה ב – 1973 הוא עשה בין חומות הכלא.

"עשרה קילומטרים – פעם נוספת מלך המירוצים"

זו הכותרת בה בחר העיתונאי והסופר הפיני מאטי האנוס לפרק על ה – 10,000 בספרו: The 1980 Olympics Track and Field. המשחקים האולימפיים של 1980 סבלו שוב מחרם, הפעם מצד ארה"ב ומדינות אחרות שהצטרפו אליה, בהן: קניה, מערב-גרמניה, ויפאן. הבולטים בין הרצים שנמנעה מהם ההשתתפות בגלל החרם היו קרייג וירג'ין מארה"ב בעל הישג השנה ב – 1980 (27:29.16), המערב גרמני, קרל פלשן, שהוביל את רשימת ההישגים ב – 1979 (27:36.8) ובן-ארצו פרנק צימרמן (27:42.8) , היפאני טושיהיקו סקו (27:43.44) וכמובן השיאן העולמי, הנרי רונו מקניה שקבע ב – 1980 27:31.68.

 במוסקבה היו שוב שלושה מקצים מוקדמים כאשר לגמר עלו הארבעה הראשונים מכל מקצה ושלושה בעלי הזמנים המהירים מכל השאר. המוקדמות התנהלו בטמפרטורה של 30 מעלות ולפיכך הקצב היה איטי. למקצה הראשון שובץ אלוף שתי המהדורות הקודמות, לאסה וירן בצוותא עם  בן-ארצו קרלו מאנינקה, שצורף למשלחת רק ביום האחרון להרשמה. הדבר לא נגד את החוקה, אך סתר את הנוהג המקובל שאם יש למדינה שלושה רצים ויש יותר משני מקצים מוקדמים, הם ישובצו במקצים נפרדים. הפינים שקלו ערעור אך חזרו בהם. המקצה הראשון היה המהיר ביותר וניצח בו מוחמד קדיר מאתיופיה בזמן 28:16.4 לפני מאנינקה והמזרח-גרמני ורנר שילדהאואר. לקראת הסיום נראה היה שוירן לא יצליח לסיים בין ארבעת הראשונים אך כ – 200 מטר לסיום התמוטט במפתיע אלוף העולם במרוצי-שדה, האירי ג'והן טרייסי, ווירן סיים רביעי בזמן 28:45.8 (בסופו של דבר התברר שהיה עולה עם זמן כזה גם כ"מפסיד מהיר"). גם בשני המקצים האחרים הגיעו ראשונים נציגי אתיופיה: מירוטס ייפטר וטולוסה קוטו.

הגמר במוסקבה נערך כבר במזג-אוויר מצוין והיווה למעשה מאבק בין "שליטי ימים עברו" – הפינים, ל"נציגי הכוח העולה"- האתיופים.  הקצב התגבר ונחלש חליפות: 2:53, 2:49, 2:45, 2:47, 2:49 ( 5000 – 14:03). החצי השני מהיר יותר: 2:46, 2:46, 2:48. שני ק"מ מהסוף נשארו בחבורה המובילה רק שלושת האתיופים ושני פינים: וירן ומאנינקה (הפיני השלישי, אלוף אירופה  מרטי ואיניו, סיים במקום ה – 13). הק"מ התשיעי עבר ב – 2:46 ובאחרון הקצב התחיל להתגבר. עם צלצול הפעמון הובילו וירן וקדיר. זכייה שלישית לוירן? 300 מטר לסיום החליף כרגיל ייפטר הילוך והפעם לא הייתה לוירן תשובה. ייפטר עבר את 300 המטרים האחרונים ב- 39.0 שניות! את ההפתעה הגדולה סיפק מאנינקה שסיים שני לפני קדיר וטולוסה, ווירן נראה בסיום מרוצה למדי מהמקום החמישי. הזמנים: 1) ייפטר 27:42.7 (חצי שני – 13:39.3, ק"מ אחרון – 2:32.9); 2) מאנינקה 27:44.3; 3) קדיר 27:44.7; 4) טולוסה 27:46.5; 5) וירן 27:50.5.

בריצת 5000 מ' בפעם היחידה בהיסטוריה האולימפית, נערכו שלושה שלבים. שלב המוקדמות היה מיותר שכן מהמקצה הראשון העפילו 8 מתוך 11 משתתפים, מהשני 9 מ-12 ומהשלישי 7 מ-12. ה"קורבן" היחיד של שלב זה (רץ בכיר שלא העפיל לחצי הגמר) היה אן סליק מברה"מ. ייפטר קבע 13:44.4 כשסיים ראשון הראשון. וירן בחר שלא להשתתף וניסה כוחו במרתון (אותו לא סיים. בחצי הגמר רץ ייפטר במקצה הראשון, האיטי וסיים שני ב-13:39.93 (עלו לגמר 4 אוטומטית משני המקצים ועוד 4 בעלי זמנים טובים) במקצה ממנו נופו רצים מפורסמים כמו  ניק רוז מבריטניה, זכריה בארי מטנזניה,  אמיל פוטמנס מבלגיה, דייב מורקרופט מבריטניה והאנס יורג קונצה ממזרח גרמניה. המקצה השני היה מהיר יותר וממנו עלו 4 "המפסידים המהירים". בגמר הפתיחה הייתה מהירה למדי - 1000 ראשונים - 2:38.4 (קצב ל-13:12 ד',  הוביל היה אלכסנדר פדוטקין מברה"מ, ייפטר  היה שישי - 2:39.3). ההמשך היה רגוע יותר - 1000 שני ב-2:44.5 ( מוחמד קדיר הוביל - 5:22.9, ייפטר רביעי- 5:23.6), ק"מ שלישי - 2:45.2 (קדיר בראש 8:08.1, ייפטר שישי - 8:09.1), ורביעי - 2:43.0 ( קרלו מנינקה בראש - 10:51.1, ייפטר שני - 10:51.4). כמעט כל הרצים  היו עדיין ביחד עם תחילת ההקפה האחרונה (12:25.9) ונראה היה כי  סיכויי הניצחון לאירי איימון קוכלאן, המומחה בריצת המייל, אך גם הוא נכנע לסיומת של ייפטר שעבר לראש כ-200 מ' לסיום וניצח ב-13:20.91 לפני סולימן ניאמבוי מטנזינה 13:21.60, מנינקה 13:22.0 וקוכלאן 13:22.74. ייפטר עבר את ההקפה האחרונה ב-55 שניות.

באליפות העולם במירוצי שדה בשנת 1982ברומא  סיים ייפטר במקום ה-16 ונרשם לו זמן של 34:36 דקות למסלול באורך 11,978 מטרים. שווה להסתכל על רשימת הרצים ולגלות איזו יוקרה הייתה אז למפעל: 1) מוחמד קדיר (אתיופיה) 33:41; אלברטו סאלאזר (ארה"ב) 33:45; 3) רוד דיקסון (ניו זילנד) 34:02; 4) האנס יורג קונצה (מזרח גרמניה) 34:03; 5) מייק מקלאוד (אנגליה) 34:07; 6) אשטו טורה (אתיופיה) 34:08; 7) אלברטו קובה (איטליה) 34:08; 9) דייב קלארק (אנגליה) 34:20; 10) רוב דה קסטלה (אוסטרליה) 34:21; 11) יו ג'ונס (אנגליה) 34:21; 12) וודג'ו בולטי (אתיופיה) 34:29; 13) פרננדו ממדה (פורטוגל) 34:30; 14) אלפרד ניאסאני (קניה) 34:33; 15) קיפסובאי קוסקיי (קניה) 34:36; 16) מיוטס ייפטר (אתיופיה) 34:36; 17) אריק דה בק (בלגיה) 34:38; 18) ג'וליאן גואטר (אנגליה) 34:39; 19) אלכסנדר אנטיפוב (ברה"מ) 34:39; 20) לואיס אדסוארה (ספרד) 34:30; 21) פרנק צימרמן (מערב גרמניה) 34:41; 22) סטיב קניון (אנגליה) 34:43; 23) סטיב ג'ונס (וולס) 34.46. אמיל פוטמנס (בלגיה) היה במקום ה-37, קרל ליסמונט (בלגיה) במקום ה-43, אן סליק (ברה"מ) 45, ג'ון טרייסי (אירלנד) 47, ז'ק בוקסברגר (צרפת) 50 , כריסטוף הרלה (מערב גרמניה) 51, פט פורטר (ארה"ב) 64, טומה טרב (ברה"מ) 71, אנטוניו לייטאו (פורטוגל) 72, רוג'ר הקני (וולס) 103, אריה גמליאל 115, קן דיויס 140 (רץ וולשי ששהה בישראל בסוף שנות השבעים) ויהודה צדוק 155 מתוך 167 מסיימים. אתיופיה זכתה בתואר הקבוצתי עם 98 נקודות (סכום מיקומים של 6 רצים ראשונים) לפני אנגליה (114), ברה"מ (257) וקניה (271)

הופעתו האחרונה של ייפטר בזירה הבין לאומית הייתה באליפות העולם במירוצי שדה בשנת 1983 בגייטסהד, אנגליה, שם סיים במקום ה-67 עם 38:37 דקות למסלול באורך 11,994 מטרים. אתיופיה הגנה על תוארה הקבוצתי עם 104 נק' לפני ארה"ב (170) וקניה (191). המארחת, אנגליה, היתה הפעם שמינית בלבד. ייפטר אפילו לא היה בין השישה האתיופים שנחשבו בניקוד. בין הרצים: 1) בקלה דבלה (אתיופיה) 36:52; 2) קרלוס לופש (פורטוגל) 36:52; 3) סם מוגה (קניה) 36:52; 4) אלברטו סאלאזר 36:53...רוב דה קסטלה (אוסטרליה) 37:00...9) פט פורטר (ארה"ב), 10 ) אלברטו קובה (איטליה)...16.פול קיפקואץ' (קניה)...19) סטיב ג'ונס (וולס)...22) מוחמד קדיר (אתיפיה)...26) ג'לינדו בורדין (איטליה)...42) קרייג וירג'ין...46) קרל ליסמונט...56) ז'ק בוקסברגר...59) אחמד סאלח (דג'יבוטי), 60) אלכס הגלסטינס (בלגיה),,,63) וינסנט רוסו (בלגיה), 64) אנטוניו לייטאו, 65) וננציו אורטיז (איטליה)...69) פרנצ'סקו פנטה (איטליה)...162) קן דיויס...196) אריה גמליאל...204) יאיר קרני. 210 סיימו. בין אלה שלא סיימו היו שני רצים גדולים: פרננדו מאמדה מפורטוגל וג'ון טרייסי.

בהכנת כתבה זו נעשה שימוש בחומרים שהתפרסמו בסדרת בכתבות של אנטוני סנטורי (בהשתתפות יורם אהרוני) על תולדות ריצת 10,000 המטרים שהופיעו במגזין "עולם הריצה".

תמונות הריצות מכינוס הפועל 1971 נלקחו מהחוברת  "אתלטיקה 1971/2" בהוצאת ועדת האתלטיקה שבהתאחדות לספורט בישראל. את החוברת ערך אורי גולדבורט  וסייעו לו בריכוז החומר והכנתו דוד אייגר ויורם הולצמן. החוברת הופיעה בשנת 1972

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.