דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

| אתלטיקה | 21/01/2014

סר כריסטופר צ'אטאווי נפטר בגיל 83

סר כריס צ'אטאווי נפטר בתאריך 19.1.2014 אחרי שנתיים וחצי של מאבק במחלת הסרטן.

צ'אטאווי שנולד ב – 31.1.1931 היה אחד מטובי הרצים ל – 5000 מטר במחצית הראשונה של שנות החמישים. הוא הוביל בגמר האולימפי הדרמטי בהלסינקי 1952 בקשת האחרונה אבל כאשר חלפו על פניו אמיל זאטופק, אלאן מימון  והרברט שאדה, נתקלה כף רגלו באבן השפה, הוא נפל, ולבסוף סיים חמישי (14:18.0). זטופק ניצח (14:06.6) לפני מימון (14:07.4), שאדה (14:08.6) וגורדון פירי הבריטי שהדביק את צ'אטאווי על הקו. לשני הבריטים נרשם אותו זמן ידני. פענוח סרטי צילום הגמר שפורסם אחרי מספר שנים העניק לפירי זמן של 14:18.31 ולצ'אטאווי 14:18.38.

שנתיים אחר כך היה צ'אטאווי שותף לאחד  האירועים המפורסמים בתולדות האתלטיקה: פריצת מחסום 4 הדקות בריצת מייל. הוא  וכריס בריישר (1928 – 2003, האלוף האולימפי במכשולים מלבורן 1956) שימשו כמכתיבי הקצב לרוג'ר בניסטר שעצר את השעונים באוקספורד על 3:59.4. בריישר הוביל בשתי ההקפות הראשונות וצ'אטווי בשלישית. באליפות אירופה אותה שנה הוא זכה בכסף,  עם הישג של 14:08.8 כאשר הוא הקדים  את אמיל זטופק (14:10.2) ופיגר אחרי הסובייטי ולדימיר קוטס שקבע שיא עולמי 13:56.6.  חודש וחצי מאוחר יותר, ב – 13.10.1954,  ניתנה לו ההזדמנות לפגוש שוב את קוטס בתחרות בין לונדון למוסקבה שהתקיימה באצטדיון וייט סיטי בלונדון. בריצה זו נשברו שני שיאים עולמיים: קוטס היה הראשון בשלושה מייל (4828 מטרים) 13:27.0, בעוד צ'אטווי הקדים אותו במטרים האחרונים של הריצה עם שיא ב – 5000 מטרים 13:51.6 . שיאו של צ'אטווי שרד רק 10 ימים שכן קוטס דאג להשיב אותו אליו בתחרות בפראג שם קיצץ ממנו 4 עשיריות השנייה.  מעניין כי צ'אטווי  ולא בניסטר הוכתר כספורטאי השנה בבריטניה לשנת 1954 למרות שבניסטר בנוסף להישגו ההיסטורי במייל זכה גם באליפות אירופה בריצת 1500 וניצח את ג'ון לאנדי במשחקי האימפריה בריצת המייל, אחת הריצות המסוקרות ביותר בהיסטוריה. כנראה שלבוחרים היה זיכרון קצר מאד: הניצחון של צ'אטויי על קוטס היה בחודש אוקטובר בעוד שהישגיו של בניסטר נקבעו בחודשים מאי ואוגוסט.  המאבק בין קוטס לצ'אטאווי  נצפה על ידי 40,00 צופים באצטדיון ושודר בטלוויזיה. היה רק ערוץ אחד אז בבריטניה ולכן רבים מאד צפו בריצה זו – לפי הערכות כ-15 מיליון ראו את הריצה בביתם בטלוויזיה.

צ'אטאווי פרש מתחרויות אחרי משחקי מלבורן 1956 שם סיים במקום ה – 11 (14:28.8) הרבה אחרי קוטס (14:39.6) ושני חבריו לנבחרת הבריטית גורדון פירי (13:50.6) ודרק איבוטסון (13:54.4). הוא היה אז בסך הכל בן 26. מהריצה במלבורן נעדר הרץ ההונגרי הגדול שאנדור איהרוש שב-1955 קבע שיא עולמי (13:40.6) אם כי שיא זה נשבר עוד לפני המשחקים על ידי פירי שקבע ביוני 1956 זמן של 13:36.8 ד'. צ'אטאווי לא היה כנראה בקו הבריאות בגמר וסבל מכאבי בטן. בין המשתתפים האחרים בגמר במלבורן היו גם שאדה (סיים במקום ה-12), ביל דלינג'ר מארה"ב ( לא סיים את ריצת הגמר, 8 שנים אחר כך בטוקיו 1964 הוא זכה במדליית הארד בריצה זו ויותר מאוחר היה מאמן מפורסם) והיה גם לראשונה נציג לקניה, ניאנדיקה מאיורו, שסיים במקום השביעי. ב-1953 היה צ'אטאווי שותף לשיא עולמי במירוץ שליחים  4 פעמים מייל(היה באותה תקופה זו שיא רשמי במקצוע זה). בתחרות נגד צרפת הוא היה הרץ הפותח של הרביעייה הבריטית שהמסיים שלה היה רוג'ר בניסטר. הבריטים קבעו 16:41.0 דקות ושברו את השיא שעמד על 16:42.8 ד'. שיא זה נשבר ב-1958 על ידי רביעייה אנגלית שקבעה 16:30.6 ד'. השיא הרשמי האחרון במקצוע נקבע בשנת 1972 על ידי ניו זילנד (16:02.8) וההישג הטוב בכל הזמנים נקבע ב-1985 על ידי אירלנד (15:49.08, מאז 1977 אין שיא רשמי במקצוע זה). צ'אטאווי היה שותף גם לשיא עולמי ב-3 מייל ב-1954 יחד עם הרץ שהקדים אותו, פרדי גרין. שניהם קבעו 13:32.4 ד' ושיפרו בשתי עשיריות השנייה את שיאו של השוודי גונדר הייג שנקבע ב-1942. ב-1955 שבר צ'אטאטווי את השיא במקצוע כאשר קבע 13:23.2 ד', שיא שנשבר על ידי איהרוש כעבור כשלושה חודשים, במהלך ריצת שיא ב-5000 מ'. (גם ב-3 מייל אין שיא רשמי החל מ-1977 כמו בכל המרחקים הלא מטריים זולת ריצת המייל).

צ'אטאווי עשה קריירה כשדר בטלוויזיה ואחרי כמה שנים עבר לפוליטיקה במפלגה השמרנית, נבחר לפרלמנט ואף שימש כשר  התקשורת, שר התעשייה ושר החינוך. גם מהפוליטיקה הוא פרש בגיל צעיר יחסית שכן החל משנת 1974, בהיותו בן 43 הוא פנה לעסקים ופעילות ציבורית. בין השאר שימש כראש מנהל התעופה האזרחית בבריטניה.

לרוץ באופן מסודר הוא חזר רק אחרי גיל 50 והוא מעיד כי רק אז גילה את ההנאה שבריצה.  צ'אטווי הגיע להישגיו מבלי שרץ מעולם יותר מ – 40 ק"מ בשבוע! בנוסף לכך הוא גם עישן! הוא התאמן רק 4-3 פעמים בשבוע למשך כחצי שעה בכל פעם.  זאת בניגוד לגורדון פירי שהיה מתאמן שעתיים עד שלוש שעות בכל יום.

את החצי-מרתון מרתון מניוקאסל לסאות' שילדס הידוע כ - Great North Run הוא רץ לראשונה בשנת 2004 ומי ששכנע אותו להשתתף היה מנהל המירוץ, רץ 5000 גדול בזכות עצמו, אלוף אירופה בשנת 1974, ברנדן פוסטר. בשנת 2006 (בגיל 75) הוא השלים את חצי המרתון הזה ב-1:38:50, ובפעם האחרונה שהשתתף במירוץ, בשנת 2010 (כמה חודשים לפני יום הולדתו ה-80 קבע זמן של 1:51:01.  לפני המירוץ הוא אמר כי מטרתו במירוץ היא להקדים לפחות 80% מהמשתתפים. הוא סיים במקום ה-6505 מתוך 39,459 מסיימים, כלומר הקדים למעלה מ-83% מאלה שסיימו את המירוץ.

שיאים אישיים: 800 מ' – 1:53.3 (1956), 1500 מ' – 3:43.6 (1955), מייל – 3:59.8 (1955), 2000 מ' – 5:09.4 (1955), 3000 מ' – 8:06.2  (1954), 2 מייל – 8:41.0 (1954), 3 מייל  - 13:23.2 (1955), 5000 מ' – 13:51.6 (1954).


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.