נילי קנופ-שטיינברג | רפואת ספורט | 03/12/2019

מבנה הרקמה בגיד אכילס בקרב ילדים בעלי עודף משקל וילדים בהשמנה

תקציר מאמר המבוסס על עבודת התזה לתואר שני במכללה האקדמית בוינגייט של ליאב אלבז

להשמנה של ילדים ובני נוער יש הרבה השפעות שליליות על הבריאות, אחת מהן קשורה לעומס של משקל הגוף על התפתחות הרקמות שביחד עם  פעילות גופנית מעטה האופיינית לאוכלוסייה זו עלולות להביא להופעת כאבים בשעת פעילות גופנית ופציעות שחיקה ברקמות שריר-שלד.

הגורמים הביו-מכניים שעלולים לתרום להופעת פציעות שחיקה וכאבים בעת פעילות גופנית בקרב ילדים בעלי עודף משקל והשמנה כוללים:  ליקויים במבנה הצעד בעת הליכה וריצה, ליקויים במבנה הרגליים ולחצים גדולים יותר על כפות הרגליים, ביחס לילדים בעלי משקל תקין.

עד היום לא היו קיימים נתונים על השפעת עודף המשקל על מבנה רקמות רכות כמו גידים והקשר שלהם להופעת כאבים ופציעות עקב פעילות גופנית.

מבנה הגידים מושפע מהעומסים המוטלים על הגוף. אצל בעלי משקל גוף תקין יש השפעה חיובית לפעילות גופנית  נושאת משקל גוף על המבנה  והפעילות של הגידים.  כאשר הפעילות הגופנית היא בתחום "המגבלות הפיזיולוגיות"  יש יצירה של מטריקס חוץ תאי וסיבי קולגן  ואחרי מספר חודשים אפשר לצפות בגידול בחתך הרוחב של הגיד ושיפור בתכוניותיו הביו-מכניות.

בקרב מבוגרים בעלי עודף משקל והשמנה, הלחצים הבלתי פוסקים של משקל הגוף הגדול גורמים לשינויים במבנה הגידים ברגליים. אצל מבוגרים כאלה יש שכיחות גבוהה של כאבים בגידי הרגליים, פציעות הנגרמות להם והצלחה מעטה של טיפולים רפואיים שמרניים. גיד אכילס,  הגיד העבה ביותר בגוף, המחבר את שרירי השוק האחוריים לעצם העקב,  הוא אחד הגידים המועדים לפציעות שחיקה.

עודף משקל והשמנה יכולים להיות קשורים לפציעות שחיקה בגידים מסיבות מערכתיות ו/או מכניות. המנגנון המערכתי גורס כי יש קשר ישיר בין השמנה ודלקת בגיד. המנגנון המכני גורס כי הלחץ הבלתי פוסק של משקל הגוף הגדול  על הגידים נושאי משקל הגוף מביא לשינויים ניווניים במבנה הגידים. תהליכים כרוניים אלה מביאים במהלך הזמן  לשינויים במבנה ובתפקוד של הגידים ועלולים להוליך לפציעות שחיקה בהם. בדרך כלל גידים נושאי משקל גוף כמו גיד אכילס מושפעים יותר אך שינויים אלה עלולים להופיע גם בגידים שאינם נושאי משקל גוף.

בדיקת אולטרא-סאונד של הגידים משמשת להערכת הפתולוגיה או למדידות כמו שטח חתך הרוחב של הגיד (CSA), אחוז מה-CSA שיש בו החזרה פחותה של גלי האולטרא-סאונד ושינויים בגודל הגיד (קוטר ונפח). בדיקת UTC (Ultrasonographic Tissue Characterization)  יכולה לשמש להערכת מבנה הגיד ולעקוב אחרי שינויים בו כולל כאלה המתרחשים כתוצאה מפעילות גופנית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מטרת המחקר הייתה להשוות באמצעות UTC את מבנה גידי אכילס של ילדים בעלי עודף משקל וילדים בהשמנה בהשוואה לילדים בעלי משקל תקין. השערת המחקר הייתה כי אצל ילדים בעלי עודף משקל והשמנה יימצא שטח חתך רוחב גדול יותר ומערך הסיבים בגיד יהיה שונה בהשוואה לילדים בעלי משקל גוף תקין.

 

שיטת המחקר

76 ילדים בגיל ממוצע של 10.9 שנים  היוו את אוכלוסיית המחקר (41 בנות ו-35 בנים).  22 מתוכם (בהם 17 בנות) הוגדרו כבעלי השמנה (אחוזון 95 ומעלה של ה-BMI), 10 ילדים (בהם 6 בנות) הוגדרו כבעלי עודף משקל (אחוזון 95-85 של ה-BMI) ו-44 ילדים (בהם 18 בנות)  הוגדרו כבעלי משקל גוף תקין (אחוזונים 85-15 של ה-BMI).  

טבלה מספר 1 מפרטת את הממוצעים והטווחים של ממדי הגוף בשלוש הקבוצות.

דיון בממצאים

ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי השמנת ילדים קשורה לשינויים מבניים בגידי אכילס.  זוהי קרוב לוודאי הפעם הראשונה שבה הודגם הבדל מבני בגידי אכילס בקרב ילדים בהשמנה בהשוואה לילדים בעלי משקל גוף תקין באמצעות UTC.  כמו כן נמצא כי מבנה הגידים בקרב בלי הילדים בעלי עודף משקל  היה דומה יותר לזה של בעלי ההשמנה מאשר לזה של בעלי המשקל התקין.

העובדות כי  לילדים בהשמנה יש CSA גדול יותר וקוטר גדול יותר של הגידים לא יכולות לקבוע אם אלה הסתגלויות חיוביות או שליליות. ידוע למשל כי אימוני כוח גם הם תורמים לגידול ב-CSA. אימונים כאלה תורמים גם לשיפור התכונות הביו-מכניות של הגידים. לעומת זאת אצל ילדים בהשמנה השינויים במבנה הגידים לא נגרמים מאימונים גופניים מאחר שהילדים באוכלוסיית המחקר ביצעו פעילות גופנית ברמה נמוכה מאד.

המלצות קליניות

תוצאות המחקר מדגישות את הצורך לערוך סקירה של מבנה הגידים, שינויים מבניים בהם, הופעת פגיעות וכאבים אצל ילדים בהשמנה לפני התחלת ביצוע תוכנית אימונים גופניים עבורם. אם זה אפשרי, מומלץ שתיעשה לילדים כאלה בדיקת אולטרא-סאונד של הגידים בנוסף לאמצעים קליניים אחרים המעריכים את הסכנה לפגיעות בגידי אכילס.

תוכנית פעילות גופנית לילדים בהשמנה צריכה להיות חלק חשוב בתוכניות ההתערבות להפחתת משקל הגוף של ילדים כאלה.  יש הממליצים על תרגילים כוח אקסצנטריים לרגליים כמתאימים במיוחד לילדים כאלה אך גם תרגילים קונצנטריים, תרגילי התנגדות במהירות נמוכה ותרגילים לפיתוח הגמישות  הומלצו לאוכלוסייה זו של ילדים כמו גם אימונים לפיתוח הסבולת ואימונים לשיפור מיומנויות ספורטיביות.

מסקנות

יש הבדלים מבניים בגידי אכילס בין ילדים בהשמנה וילדים בעלי משקל גוף תקין.  הבדלים כאלה ניתן לצפות בילדים הנמצאים באחוזון ה-75 ומעלה של ה-BMI. קרוב לוודאי שילדים כאלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעות בגידים ויש לקחת זאת בחשבון כאשר עורכים להם אימונים גופניים.

מקור:

Nili Steinberg, Alon Eliakim, Liav Elbaz, Michal Pantanowitz, Aviva Zeev & Dan Nemet (2019): Achilles Tendon Tissue Structure in Children with Overweight and Children with Obesity.  Physical & Occupational Therapy In Pediatrics, DOI: 10.1080/01942638.2019.1672848.  Published online: 08 Oct 2019

 

---

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.