דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

נילי קנופ-שטיינברג | רפואת ספורט | 03/12/2019

מבנה הרקמה בגיד אכילס בקרב ילדים בעלי עודף משקל וילדים בהשמנה

תקציר מאמר המבוסס על עבודת התזה לתואר שני במכללה האקדמית בוינגייט של ליאב אלבז

להשמנה של ילדים ובני נוער יש הרבה השפעות שליליות על הבריאות, אחת מהן קשורה לעומס של משקל הגוף על התפתחות הרקמות שביחד עם  פעילות גופנית מעטה האופיינית לאוכלוסייה זו עלולות להביא להופעת כאבים בשעת פעילות גופנית ופציעות שחיקה ברקמות שריר-שלד.

הגורמים הביו-מכניים שעלולים לתרום להופעת פציעות שחיקה וכאבים בעת פעילות גופנית בקרב ילדים בעלי עודף משקל והשמנה כוללים:  ליקויים במבנה הצעד בעת הליכה וריצה, ליקויים במבנה הרגליים ולחצים גדולים יותר על כפות הרגליים, ביחס לילדים בעלי משקל תקין.

עד היום לא היו קיימים נתונים על השפעת עודף המשקל על מבנה רקמות רכות כמו גידים והקשר שלהם להופעת כאבים ופציעות עקב פעילות גופנית.

מבנה הגידים מושפע מהעומסים המוטלים על הגוף. אצל בעלי משקל גוף תקין יש השפעה חיובית לפעילות גופנית  נושאת משקל גוף על המבנה  והפעילות של הגידים.  כאשר הפעילות הגופנית היא בתחום "המגבלות הפיזיולוגיות"  יש יצירה של מטריקס חוץ תאי וסיבי קולגן  ואחרי מספר חודשים אפשר לצפות בגידול בחתך הרוחב של הגיד ושיפור בתכוניותיו הביו-מכניות.

בקרב מבוגרים בעלי עודף משקל והשמנה, הלחצים הבלתי פוסקים של משקל הגוף הגדול גורמים לשינויים במבנה הגידים ברגליים. אצל מבוגרים כאלה יש שכיחות גבוהה של כאבים בגידי הרגליים, פציעות הנגרמות להם והצלחה מעטה של טיפולים רפואיים שמרניים. גיד אכילס,  הגיד העבה ביותר בגוף, המחבר את שרירי השוק האחוריים לעצם העקב,  הוא אחד הגידים המועדים לפציעות שחיקה.

עודף משקל והשמנה יכולים להיות קשורים לפציעות שחיקה בגידים מסיבות מערכתיות ו/או מכניות. המנגנון המערכתי גורס כי יש קשר ישיר בין השמנה ודלקת בגיד. המנגנון המכני גורס כי הלחץ הבלתי פוסק של משקל הגוף הגדול  על הגידים נושאי משקל הגוף מביא לשינויים ניווניים במבנה הגידים. תהליכים כרוניים אלה מביאים במהלך הזמן  לשינויים במבנה ובתפקוד של הגידים ועלולים להוליך לפציעות שחיקה בהם. בדרך כלל גידים נושאי משקל גוף כמו גיד אכילס מושפעים יותר אך שינויים אלה עלולים להופיע גם בגידים שאינם נושאי משקל גוף.

בדיקת אולטרא-סאונד של הגידים משמשת להערכת הפתולוגיה או למדידות כמו שטח חתך הרוחב של הגיד (CSA), אחוז מה-CSA שיש בו החזרה פחותה של גלי האולטרא-סאונד ושינויים בגודל הגיד (קוטר ונפח). בדיקת UTC (Ultrasonographic Tissue Characterization)  יכולה לשמש להערכת מבנה הגיד ולעקוב אחרי שינויים בו כולל כאלה המתרחשים כתוצאה מפעילות גופנית.

הליכה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מטרת המחקר הייתה להשוות באמצעות UTC את מבנה גידי אכילס של ילדים בעלי עודף משקל וילדים בהשמנה בהשוואה לילדים בעלי משקל תקין. השערת המחקר הייתה כי אצל ילדים בעלי עודף משקל והשמנה יימצא שטח חתך רוחב גדול יותר ומערך הסיבים בגיד יהיה שונה בהשוואה לילדים בעלי משקל גוף תקין.

 

שיטת המחקר

76 ילדים בגיל ממוצע של 10.9 שנים  היוו את אוכלוסיית המחקר (41 בנות ו-35 בנים).  22 מתוכם (בהם 17 בנות) הוגדרו כבעלי השמנה (אחוזון 95 ומעלה של ה-BMI), 10 ילדים (בהם 6 בנות) הוגדרו כבעלי עודף משקל (אחוזון 95-85 של ה-BMI) ו-44 ילדים (בהם 18 בנות)  הוגדרו כבעלי משקל גוף תקין (אחוזונים 85-15 של ה-BMI).  

טבלה מספר 1 מפרטת את הממוצעים והטווחים של ממדי הגוף בשלוש הקבוצות.

 

בעלי משקל גוף תקין

44 ילדים מהם 18 בנות

בעלי עודף משקל

10 ילדים מהם 6 בנות

בעלי השמנה

22 ילדים בהם 17 בנות

גיל (שנים)

10.87 (12.94-8.10)

10.66 (12.29-8.22)

11.12 (15.75-6.98)

גובה (ס"מ)

142 (170-118)

143 (161-123)

150 (180-121)

משקל גוף (ק"ג)*

34.2 (57.1-20.9)

43.6 (58.8-28.0)

65.6 (94.4-31.1)

BMI (ק"ג/מ"ר)**

16.8 (20.4-13.3)

21.3 (23.3-18.5)

28.5 (36.9-20.8)

אחוזון BMI***

41.6 (80-1)

89.4 (94-85)

97.7 (99-96)

 
 
 

*הבדל מובהק ברמה של (p < .05) בין ילדים בעלי משקל תקין לבין  ילדים בעלי השמנה  וכמו כן הבדל מובהק באותה הרמה בין ילדים בעלי עודף משקל לבין ילדים בהשמנה.

** הבדל מובהק ברמה של (p < .05) בין ילדים בעלי משקל תקין לבין ילדים בעלי עודף משקל   בנוסף להבדלים שצוינו בכוכבית אחת

*** הבדל מובהק ברמה של (p < .05) בין ילדים בעלי  משקל גוף תקין לבין ילדים בעלי עודף משקל וילדים בהשמנה (אין הבדל מובהק בין ילדים בעלי עודף משקל לבין ילדים בהשמנה).

28 ילדים בעלי עודף משקל או השמנה (אלה הנמצאים מעל האחוזון ה-85 של ה-BMI)  נבחרו להשתתף במחקר מתוך אוכלוסיית הילדים המטופלת בקליניקה לילדים בעלי עודף משקל והשמנה בבית החולים "מאיר" בכפר-סבא. 48 ילדים בעלי משקל תקין נבחרו למחקר מתוך האוכלוסייה הקרובה  לבית החולים. לא נכללו במחקר ילדים  שעסקו בפעילות גופנית מאורגנת שלא במסגרת לימודיהם בבתי הספר  בשנתיים שלפני ביצוע המחקר וכאלה שדווח עליהם כבעלי פתולוגיות אורתופדיות או ניורולוגיות.

לכל הילדים בוצעו בדיקות אולטרא-סאונד של גידי אכילס. את הפירוט הטכני של הבדיקות אפשר למצוא במאמר המקורי.

מקובל לחלק  בהתאם לתוצאות האולטרא-סאונד את  הסיבים בגיד לארבעה סוגים: סוג I – מייצג מבנה תקין; סוג II – מייצג מבנה פחות רציף או בעל נפיחות; סוג III -  מייצג מבנה פחות אינטגרטיבי בו חלק מרקמת הגיד מוחלפת במטריקס  בעל מבנה לא-מאורגן; סוג IV -  מייצג מבנה לגמרי בלתי מאורגן בו רקמת הגיד מוחלפת במטריקס אמורפי ונוזל.  במחקר זה נערכו החישובים הבאים לגבי גיד אכילס ברגל שמאל וגיד אכילס ברגל ימין בהתאם להחזרת גלי האולטרא-סאונד:  א) אחוז ארבעת סוגי  הסיבים; ב) הקוטר במילימטרים; ג) שטח החתך.

תוצאות

טבלה מספר 2 מציגה את ממוצעי ממדי גידי אכילס בשלוש הקבוצות

 

 

בעלי משקן תקין

בעלי עודף משקל

בעלי השמנה

מובהקות

שטח חתך רוחב

שמאל

ימין

1.33

1.35

1.49

1.50

1.65

1.63

*

*

קוטר הגיד

שמאל

ימין

0.46

0.47

0.44

0.41

0.45

0.45

 

 

*הבדל מובהק בין בעלי משקל תקין לבין ילדים בהשמנה ברמה של  (05.>p)

מהגרף המתאר את ממדי הגידים  מול אחוזון BMI נמצאה "נקודות שבירה" המלמדת על סף אחוזון BMI המשפיע על ממדי הגיד. נקודת שבירה זו נמצאה באחוזון ה-75. טבלה מספר 3 מציגה ממוצעים וטווחים של ממדי הגוף של הילדים הנמצאים מעל ומתחת האחוזון ה-75 של ה-BMI

 

גידים "לא מושפעים" -  38 ילדים (בהם 14 בנות) הנמצאים מתחת לאחוזון ה-75 ומטה של ה-BMI

גידים "מושפעים" – 38 ילדים (בהם 27 בנות) הנמצאים באחוזון ה-75 ומעל של ה-BMI

גיל (שנים)

10.9 (12.9-8.1)

11.0 (15.7-7.0)

גובה (ס"מ)

142(170-118)

146 (180-121)

משקל (ק"ג)*

33.5 (57.1-20.9)

55.6 (94.4-26.3)

BMI (ק"ג/מ"ר)*

16.3 (19.8-13.3)

25.1 (36.9-18.0)

אחוזון BMI*

35.7 (71-1)

92.5 (99-77)

 

בסוף התקציר מצורפים גרפים המציגים חלק מהתוצאות

דיון בממצאים

ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי השמנת ילדים קשורה לשינויים מבניים בגידי אכילס.  זוהי קרוב לוודאי הפעם הראשונה שבה הודגם הבדל מבני בגידי אכילס בקרב ילדים בהשמנה בהשוואה לילדים בעלי משקל גוף תקין באמצעות UTC.  כמו כן נמצא כי מבנה הגידים בקרב בלי הילדים בעלי עודף משקל  היה דומה יותר לזה של בעלי ההשמנה מאשר לזה של בעלי המשקל התקין.

העובדות כי  לילדים בהשמנה יש CSA גדול יותר וקוטר גדול יותר של הגידים לא יכולות לקבוע אם אלה הסתגלויות חיוביות או שליליות. ידוע למשל כי אימוני כוח גם הם תורמים לגידול ב-CSA. אימונים כאלה תורמים גם לשיפור התכונות הביו-מכניות של הגידים. לעומת זאת אצל ילדים בהשמנה השינויים במבנה הגידים לא נגרמים מאימונים גופניים מאחר שהילדים באוכלוסיית המחקר ביצעו פעילות גופנית ברמה נמוכה מאד.

המלצות קליניות

תוצאות המחקר מדגישות את הצורך לערוך סקירה של מבנה הגידים, שינויים מבניים בהם, הופעת פגיעות וכאבים אצל ילדים בהשמנה לפני התחלת ביצוע תוכנית אימונים גופניים עבורם. אם זה אפשרי, מומלץ שתיעשה לילדים כאלה בדיקת אולטרא-סאונד של הגידים בנוסף לאמצעים קליניים אחרים המעריכים את הסכנה לפגיעות בגידי אכילס.

תוכנית פעילות גופנית לילדים בהשמנה צריכה להיות חלק חשוב בתוכניות ההתערבות להפחתת משקל הגוף של ילדים כאלה.  יש הממליצים על תרגילים כוח אקסצנטריים לרגליים כמתאימים במיוחד לילדים כאלה אך גם תרגילים קונצנטריים, תרגילי התנגדות במהירות נמוכה ותרגילים לפיתוח הגמישות  הומלצו לאוכלוסייה זו של ילדים כמו גם אימונים לפיתוח הסבולת ואימונים לשיפור מיומנויות ספורטיביות.

מסקנות

יש הבדלים מבניים בגידי אכילס בין ילדים בהשמנה וילדים בעלי משקל גוף תקין.  הבדלים כאלה ניתן לצפות בילדים הנמצאים באחוזון ה-75 ומעלה של ה-BMI. קרוב לוודאי שילדים כאלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעות בגידים ויש לקחת זאת בחשבון כאשר עורכים להם אימונים גופניים.

מקור:

Nili Steinberg, Alon Eliakim, Liav Elbaz, Michal Pantanowitz, Aviva Zeev & Dan Nemet (2019): Achilles Tendon Tissue Structure in Children with Overweight and Children with Obesity.  Physical & Occupational Therapy In Pediatrics, DOI: 10.1080/01942638.2019.1672848.  Published online: 08 Oct 2019

 


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

Figure 1. The relative fiber type frequency (RT leg) in children with normal-weight, children with over-weight and children with obesity.

 

Figure 2. Fibers type 4, by BMI% ≤75% and BMI%>75%.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Figure 3: The relative fiber type frequency (RT leg) in children with "unaffected" tendon structure (BMI% <75%) and in children with "effected" tendon structure (BMI% ≥75%).