שמחה אבוגוס | כושר גופני | 27/09/2013

רכיבה על אופניים והרכבת פאזל

עריכת התקציר בוצעה על ידי יורם אהרוני

דרך ההגעה לבית הספר, התזונה והרכבת תצרף (פאזל)

בכלי התקשורת פורסם באחרונה על מחקר רחב היקף שנערך בדנמרק ובו נמצא כי ילדים המגיעים לבית הספר שלא בהסעה, מצליחים יותר במשימות הדורשות ריכוז בבית הספר. לא פורסם קישור למאמר המקורי. ד"ר שמחה אבוגוס, יצרה קשר עם מחבר המאמר (שנכתב בשפה הדנית...) פרופ' Niels Egelund מאוניברסיטת Aarhus וזה שלח לה מאמר קצר שכתב באנגלית על המחקר:

Food’s influence on learning – experiences from the Danish Mass Experiment 2012 . כאן מופיע  תקציר המחקר. קוראים המעוניינים בקריאת המאמר המלא באנגלית מוזמנים לכתוב למערכת האתר: Yoramaharoni@gmail.com

יש כיום הסכמה רחבה לכך שהארוחות אותם אנו אוכלים בבוקר, בצהריים ובערב – הן חשובות לקיום אורח חיים בריא וגם ליכולת הלימוד שלנו. פורסמו כמה מחקרים שהראו כי שמירת רמת סוכר נאותה בדם הינה חיונית לתפקוד תקין של הגוף אך עדיין אין לנו מספיק מידע לגבי הקשר שלה ליכולת הלמידה של ילדים וההתנהגות שלהם.  מאמר זה עוסק בקשר בין תזונה ויכולת הריכוז של תלמידים שהשתתפו ב-Danish Mass Experiment 2012.

ה- Danish Mass Experiment מבוצע החל משנת 2001 במסגרת "שבוע המדע" המתקיים בבתי הספר בדנמרק ומטרתו לשתף את התלמידים בחקירה מדעית. בשנת 2007 נושא המחקר היה איכות מי השתייה, ב-2008 – העדפת טעמים במזון, ב-2009 – האקלים בכיתה (בין היתר נמצא כי ביותר מחצי מהכיתות הייתה רמת דו תחמוצת הפחמן מעל התקן), ב-2010 – האקוסטיקה בכיתות, ב-2011 – מיפוי הסיכון לסרטן העור וכאמור ב-2012 – הקשר בין התזונה ויכולת ביצוע משימה לימודית.

סקירה ספרותית שנעשתה מצאה כי יש יותר מ-125 מחקרים המצביעים על קשר בין תזונה ולמידה. הקשר החזק ביותר נמצא עם  אכילת ארוחת הבוקר אך יש עדויות גם לקשר חיובי בין אכילה שבין הארוחות (snacks)  ויכולת הלמידה. אין ממצאים עקביים לגבי הקשר בין אכילת ארוחת צהריים ויכולת הלמידה ורוב החוקרים ממליצים להמשיך ולעסוק בסוגיה זו. 

הניסוי

ההשתתפות בניסוי היא בבחינת רשות ומורי הכיתות צריכים היו להירשם בכדי לשתף את תלמידיהם בניסוי. השתתפו בסה"כ 19,527 תלמידים מ-1024 כיתות מ-314 בתי ספר שונים, החל מגיל הגן ועד לכתה יב'. הכיתות חולקו לכיתות ניסוי וכיתות בקרה.  התלמידים בכיתות הניסוי נתבקשו ביום אחד לא לאכול כלל בשעות הלימודים (לא ארוחת צהריים וגם לא snacks) בעוד שהתלמידים בקבוצת הבקרה נדרשו באותו היום להמשיך בשגרת האכילה הרגילה שלהם בבית הספר. התלמידים בשתי הקבוצות התבקשו לאכול את ארוחת הבוקר שלהם כרגיל. התלמידים התבקשו גם לבצע את הפעילות הגופנית השגרתית שלהם. ההבדל היחידי בין הקבוצות היה אם כן באכילת מזון בשעות הלימודים.  מטרת הניסוי בעצם הייתה לבדוק האם אכילת ארוחת צהריים נמצאת בקשר עם היכולת להתרכז במשימה לימודית הניתנת לתלמידים 50-40 דקות אחרי הפסקת הצהריים.

המשימה הלימודית שנבחרה הייתה הרכבת תצרף (פאזל) של פני אדם. לתלמידים בכיתות הגן עד כתה ג' ניתנו 90 שניות לביצוע המשימה והחל מכיתה ד' נתנו רק 60 שניות להשלמת המשימה.

תוצאות

נמצא כי 86.3% מהתלמידים אכלו ארוחת בוקר לפני שיצאו לבית הספר. עוד נמצא כי 71.5% מהתלמידים הגיעו לבתי הספר ללא שימוש באמצעי תחבורה ממונעים, בדרכים שונות: הליכה (17.9% מהתלמידים), ריצה (0.6%), אופניים (51.8% !!!) ובאמצעות קורקינט וסקייטבורד  (1.2%). שאר 28.5% התלמידים נסעו או הוסעו לבית הספר במכוניות, רכבות ואוטובוסים. החוקרים לא אספו מידע על אורך הדרך שעשו התלמידים כדי להגיע לבתי הספר אך הם מניחים כי אלה שעשו דרך ארוכה לא ההסתייעות בכלי רכב ממונעים, קרוב לוודא שרכבו על  אופניים.  נאסף גם מידע על מידת הפעילות הגופנית: 7.3% מהתלמידים עשו פעילות גופנית פחות משעתיים בשבוע, 17.9% עשו פעילות גופנית 3-2 שעות בשבוע, 23.9% מהתלמידים היו מעורבים בפעילות גופנית 5-4 שעות בשבוע ו-49.1% מהתלמידים, יותר מ-5 שעות בשבוע. לא נאסף מידע על סוגי הפעילויות ועל העצימות שלהן.

בביצוע משימת הרכבת התצרף השיגו הבנות ממוצעים טובים יותר מאשר הבנים. הציון הממוצע של הבנות היה 8.7 נקודות לעומת 7.6 של הבנים. ההבדל כמובן נמצא מובהק סטטיסטית.

כצפוי, נמצא שהגורם שהיה בקשר החזק ביותר עם ההישג במבחן היה גיל התלמידים. ככל שעלה גיל המשתתפים הם השיגו ציון טוב יותר במבחן.  ניתן לומר כי הבנות הקדימו את הבנים בהישגים בחצי שנה (לדוגמה: ההישג של בת בגיל 10.0 שנים דומה להישג של בן בגיל 10.5 שנים).

כאשר נותח הקשר בין פעילות גופנית שבועית לבין הישגים במבחן נמצא כי תלמידים שעסקו בפעילות גופנית 3-2 שעות בשבוע  השיגו תוצאות טובות יותר מאלה שלא בצעו פעילות גופנית כלל או עסקו בה פחות משעה אחת בשבוע אך השתתפות ביותר שעות של פעילות גופנית לא הראתה קשר חזק יותר עם הישגים במבחן. האפקט של הפעילות הגופנית מסתכם בערך בשלושה חודשים (ילד המבצע פעילות גופנית של יותר משעתיים בשבוע משיג תוצאות המתאימות לילד שאינו מבצע פעילות המבוגר ממנו בשלושה חודשים). האפקט של הגעה פעילה (אופניים, הליכה וכו') היה 22% אחוז של שנה (קצת יותר מחודשיים וחצי), האפקט של אכילת ארוחת הבוקר הסתכם ב- 7.2% שנה (כ-26 ימים) ואפקט האכילה בבית הספר רק ב- 4.5% של שנה (כ-16 ימים). הבדל אחרון זה, לא נמצא בעל מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מדגישים את העובדה כי מדובר בניסוי  של יום אחד בלבד ויתכן כי להרגלי אכילה  הנמשכים לאורך תקופה ארוכה יש השפעה אחרת על הישגים במשימות לימודיות.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.