יורם אהרוני | | 07/05/2012

ירידה בפעילות של נערות בבריטניה

רמות נמוכות של פעילות גופנית בקרב נערות בבריטניה והסיבות להן

בבריטניה, כמו במדינות רבות אחרות בעולם, מודאגים מרמות נמוכות של פעילות גופנית וכושר גופני ועלייה בשיעורי ההשמנה. שיעורי ההשמנה בבריטניה הם הגבוהים באירופה והיא מדורגת במקום השלישי בין 34 מדינות 'הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי' (OECD) אחרי ארה"ב ומקסיקו. כשליש מילדי בריטניה מוגדרים כיום כבעלי משקל עודף.

בבריטניה מדאיג במיוחד המצב בקרב הילדות והנערות. סקר שפורסם שם לאחרונה שופך אור על הסיבות לכך. בשלב הראשון של הסקר הועברו שאלונים ליותר מ - 1500 תלמידים ותלמידות בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים ובוצע גם מעקב על 36 קבוצת מיקוד של תלמידים ותלמידים (101 בנות, 68 בנים) שחקר את מידת מעורבותם בפעילות גופנית מגיל הגן עד גילם הנוכחי. נסקרו גם עמדותיהם של 11 מורים לגבי הסיבות להשתתפות בספורט ופעילות גופנית. בשלב השני של המחקר הוקמו קבוצות מיקוד נוספות (של תלמידות בלבד) מכתה ה' ועד כתה י'. קבוצות אלו חקרו עמדות לגבי שלושה היבטים הקשורים להשתתפות בספורט ופעילות גופנית: תחרות והנאה, משפחה וחברים וזהות. נערכו בשלב שזה גם ראיונות עם ששה מורים מבתי ספר בהם היו קבוצות מיקוד. המחקר נערך בין השנים 2009 – 2011.

כמה ממצאי הסקר:

1. רמות הפעילות הגופנית של בנות ובנים בכתה ג' נמצאו דומות אך בכתה ה' נמצא כי הבנים פעילים יותר והפער מתרחב בשנות הלימודים בכתות הגבוהות יותר. בכתה ג' כ - 60% מהילדים השיבו כי הם 'עושים הרבה פעילות גופנית'. בכתה ה' שיעור זה עלה ל – 73% בקרב הבנים וירד ל – 39% אצל הבנות.

2. ירידה חדה בפעילות הגופנית של בנות מתרחשת בעת המעבר מבתי הספר היסודיים לבתי הספר העל יסודיים בסביבות גיל 11 - 12. בכתה ו' דווחו 53% מהבנים כי הם עומדים בהמלצות הבין לאומיות (60 דקות פעילות ביום, 5 פעמים או יותר בשבוע). גם  49% מהבנות דווחו כי הן עומדות בכך. בכתה ח'  ירד שיעור זה בקרב הבנים ל – 49% ואצל הבנות ל – 31%. מסקרים אחרים שבוצעו בבריטניה נראה כי שיעורי העומדים בהמלצות קטנים בהרבה ונראה שהם עומדים על כ - 12% אצל בנות בגיל 14 וכ - 24% מהבנים בגיל זה.

3. 76% מהבנות בגיל 15 דווחו כי היו רוצות להגדיל את כמות הפעילות הגופנית שלהן.

4. גם הבנות וגם הבנים מסכימים כי את הבנים מעודדים יותר להשתתף בפעילות גופנית.

5. לאימהות יש תפקיד מכריע בעידוד הבנות להשתתפות. 37% מהבנות ציינו הן שואבות השראה מהאימהות שלהן המבצעות בעצמן פעילות גופנית. מצד שני, נמצא כי אימהות עלולות גם לעודד בנות שלא להשתתף בפעילויות גופניות ובספורט וכי על בנות מוטלות הגבלות גדולות יותר מאשר על בנים לגבי המקומות בהן הן מורשות לבצע את הפעילות.

6. הבנות מאד מושפעות מהחברות שלהן. 57% מהבנות ציינו כי בנות פורשות מפעילות גופנית בעקבות חברות שלהן. בדיוק אותו שיעור ציינו כי הן פעילות מאחר שגם החברות שלהן פעילות.

7. 46% מהבנות המבצעות מעט פעילות גופנית אינן אוהבות את שיעורי החינוך הגופני והפעילויות המבוצעות בהם. אצל הבנים עומד שיעור זה על 26% בלבד.

8. רבות מהבנות לא אוהבות לבצע פעילויות גופנית בנוכחות בנים.

9. הבנות מתלוננות על כך שבהפסקות נתפסים מגרשי הספורט על ידי הבנים ולא מוקצים להן שטחים למשחק.

10.  יש בנות רבות האוהבות את התחרותיות שבספורט אבל 45% חושבות שספורט הוא תחרותי יתר על המידה.

11.  יותר משליש מהבנות סבורות כי המורים לחינוך גופני מתייחסים רק לתלמידים המצטיינים בספורט.

לסיכום: מחברי המחקר מצביעים על הגורמים העיקריים לשיעורי ההשתתפות הנמוכים של נערות בפעילות גופנית וספורט:

1. חוסר תמיכה מצד ההורים

2. בחירה בלתי מספקת של סוגי הפעילות

3. "אין עם מי לבצע את הפעילות"

4. הבנים משתלטים על מרחבי הפעילות

5. ההורים מגבילים יותר את הבנות מאשר את הבנים לגבי משחקים מחוץ לבית

6. ציפיות מהבנות שיעזרו יותר במטלות המשפחתיות

7. חוסר בטחון ביכולת

8. "מעודדים רק את המצטיינות להשתתף"

9. אי נוחות מכך שמסתכלים עליהן בזמן פעילות במיוחד כאשר הן נראות מזיעות

10. ספורט ופעילות גופנית לא נתפסים באותה מידת חשיבות כמו הצלחה בלימודים עיוניים

11. אין מספיק מודלים של נשים מצליחות בספורט שהבנות רוצות להדמות להן.

12. להיות ספורטאית לא נתפס כתכונה נשית שהנערות שואפות אליה.

מקור:

http://wsff.org.uk/sites/wsff.org.uk/files/Changing_The_Game_For_Girls_Final_0.pdf

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.